תיאור הקורסים

סמסטר א'

​1031.3691.01 מהוליווד לוושינגטון - הפוליטיקה האמריקאית בראי הקולנוע
מוסדות ותהליכים פוליטיים מעצבים ומשפיעים תוצרי מדיניות במדינות דמוקרטיות. בקורס זה נבחן כיצד משתקפת הפוליטיקה האמריקאית על מוסדותיה ותהליכיה, בסרטים ובסדרות טלוויזיה. המטרה המרכזית של הקורס היא לבחון ולהסביר מוסדות פוליטיים מרכזיים המאפיינים את הפוליטיקה האמריקאית ואת השלכותיהם על החברה. לצורך כך, ננתח סרטים ופרקים נבחרים מסדרות טלוויזיה לאור תיאוריות מובילות במדע המדינה. בין היתר נתמקד בנושאים הבאים: בחירות ובוחרים, בית המחוקקים והפעילות הפוליטית בו, מוסד הפיליבסטר, שחיתות פוליטית, לוביסטים בפוליטיקה האמריקאית ועוד. מבנה הקורס המיוחד יכלול שיעור תיאורטי בו נדון במוסדות ותהליכים בפוליטיקה האמריקאית ולאחריו שיעור בו נצפה בסרט/פרקים מסדרת טלוויזיה. על הסטודנטים תוטל המשימה לנתח הסרטים לאור התיאוריות והמחקרים האמפיריים אותם נלמד בקורס. משימות לקורס: בסיום הקורס, כל סטודנט יכתוב שני ניירות על שני סרטים מתוך רשימת הסרטים שתוצג בכיתה. על הסטודנט לנתח הסרטים תוך התייחסות לספרות התיאורטית הרלוונטית.
 

1031.3790.01 כתיבת חוקות
קרוב למאתיים חוקות כתובות קיימות כיום בעולם, כמחציתן נכתבו ברבע המאה האחרונה. מה ניתן ללמוד מהנסיון העולמי, כמו גם מזה הישראלי, על הקשר שבין כתיבת חוקה לבין כינונה של מסגרת מדינית חדשה? כיצד מאומצות חוקות ומי משתתף בכתיבתן? האם ניסוחה של חוקה מחייב הסכמה לאומית רחבה בדבר ערכי היסוד אותם היא אמורה לגלם? אלו השאלות המרכזיות עמן יבקש הסמינר להתמודד. לצד דיון תיאורטי בנושא, יתמקד הסמינר בניתוח מהלכים הסטורים ועכשווים של כתיבת חוקות בישראל ובעולם, החל מהמאה ה- 18 ועד היום.

1031.3922.01 טרור ומוסר ציבורי
הסמינר יעסוק בשאלות של מוסר מדיני שמתעוררות אגב התגברות תופעת הטרור. מהו טרור? מהם מאפייניו ומהי הגדרתו כתופעה ייחודית להבדיל מצורות אחרות של לוחמה בלתי קונבנציונלית? במה הוא דומה ושונה מפעולות קטלניות אחרות (קטל בשדה הקרב, מלחמת גרילה, רצח פוליטי, רצח פלילי, פשעי מלחמה)? באילו אמצעים מותר להילחם בטרור? האם התנקשויות ממוקדות הן פעולות לגיטימיות? באיזו מידה ניתן להגביל חירויות פרט ליברליות בשם ההגנה מפני טרור? האם פעולות טרור ניתנות אי פעם להצדקה?
הסמינר יתנהל כקבוצת דיון בסוגיות טריות ואקטואליות מסוג זה בהשתתפותם הפעילה של הסטודנטים בקריאה, חשיבה עצמאית, שיחה, הצגת רפראטים וכיו"ב.

1031.3923.01 פאשיזם, נציונל-סוציאליזם וימין חדש: עבר והווה
הסמינר מתמקד בהתפתחות של האידיאולוגיה הפאשיסטית והנאציונל-סוציאליסטית בתחילת המאה העשרים. מטרת הסמינר היא לבחון את השונה והמשותף בין הפאשיזם לנאציזם, תוך כדי ניתוח של השורשים האינטלקטואלים המשותפים לשניהם – כמו כן נתמקד בהבדלים התאורטיים בין פאשיזם ונאציזם בצד אחד והמישטרים האוטוריטרים השמרנים שצמחו בין שתי מלחמות העולם באירופה. הסמינר יעסוק הן ברמה הפוליטית והן ברמה התאורטית והאידיאולוגית.

1031.3962.01 האוניברסיטה והסטודנט: אמת, פוליטיקה וידע בעידן הזה
האוניברסיטה המודרנית, כפי שהתהוותה מאז תקופת הנאורות, ראתה את עצמה כמפתחת מחקר וידע המובילים לאמיתות בלתי תלויות, ושאפה להנחיל אמיתות אלו לסטודנטים. למול עוצמת השלטון, דעת הקהל, או הלחצים הכלכלים, האוניברסיטה ראתה את עצמה כמעין ספירה נפרדת המחויבת לגילוי עובדות על המציאות הטבעית והאנושית, ולפרשנות לא-מוטה של מציאות זו ללא מורא: מתוקף כך, גם זכו המרצים והמוסד למעמדם כאוטוריטה בעיני הסטודנטים. ואולם, תפיסה זו של היחס בין אמת לידע התערערה במהלך הזמן, ודומה כי הגיעה בתקופתנו אנו למשבר של ממש. ההוראה בכיתה, חומר הלימוד ורשימות הקריאה, והמחקר של המרצים נתפסים לא פעם כמוטים על ידי עמדה פוליטית וכמשרתים אותה, לא רק במדעי המדינה (והחברה והרוח באופן כללי), אלא אף בתחומים כגון לימודי אקלים וסביבה, פיזיקה, ורפואה. מושג האמת המדעית הולך ומתערער בתוך הקשר ציבורי בו יש מחלוקות פוליטיות עזות, תהליך המביא לניסיונות התערבות גוברים של המערכת השלטונית בהשכלה גבוהה מצד אחד, ולעיתים לביקורת ומודעות פוליטית גוברת של הסטודנטים מצד שני (פי שקורה בארה"ב, לדוגמה). מטרת הסמינר לבחון תהליכים אלו הן בהקשר המודרני הכללי, והן בהקשר הישראלי הספציפי.

1031.3966.01  הסדר הגלובלי וגלגוליו
נחקור את המושג של "סדר גלובלי", המערכת שמכננת יחסים בין מעצמות ובין מעצמות ועמים.  נעבור על (1) השינוי בסדר הגלובלי בסוף המאה ה-18 מסדר המבוסס על שוויון בין מדינות לסדר המבוסס על לאומיות ואימפיארליזם; (2) השינוי באמצע המאה ה-20 שבו התפשטות האימפריאלית נדחת, הגדרה-עצמאית לאומית אושרה מחדש, והתפשטות טריטוריאלית בכוח נאסרה; ו-(3) הקריסה של הסדר של 1945 בהתחלת המאה ה-21.
בין ההוגים:  Vattel, Paine, Kant, Kissinger, Martin Wight, Nicholas Onuf, Michael Ignatieff.​
​
סמסטר ב'

1031.3699.01 מקום במחשבה הפוליטית בישראל
מטרת הקורס לבחון את הממדים הרב-שכבתיים של המקום הישראלי, ובעיקר את המשמעויות הפוליטיות של מקומות שונים: אתרים ארכאולוגים, בניינים מודרניסטים, אתרים דתיים, כפרים נטושים, יערות זכרון, בתי קברות צבאיים, בתי-תרבות ומקומות ציבור, ועוד. מתוך בחינה זו ננסה להבין כיצד מורכבות המקום הישראלי מהדהדת ברב-שכבתיות של זהות של האדם הבודד והקהילה\ות בישראל הוא מרכזי להוויה הישראלית. זאת מאחר והתנועה הציונית שאפה לקשור את האדם לא אל מרחב מופשט וחסר הקשר לנקודות ייחודיות מבחינה היסטורית, דתית, תרבותית ופוליטית. מלכתחילה היה פרויקט ציוני זה שנוי במחלוקת מאחר ומושגי המקום של החברה היהודית התנגשו עם מושגי המקום של החברה הפלשתינית. אך המורכבות של מושגי המקום הלכה וגברה, בין השאר מאחר ובמהלך הזמן יהודים, פלשתינים, ואחרים הפכו להיות ערים ומודעים יותר ליחסיות שלהם עצמם בהיסטוריה של הארץ. היסטוריה זו חורגת מהגדרה לאומית כזאת או אחרת.


1031.3918.01 הפוליטיקה של הכסף ושל משטרים מוניטריים בינלאומיים
​הקורס עוסק בתופעה של משטרים מוניטריים בינלאומיים, כולל איחודי מטבע וצורות נמוכות יותר של אינטגרציה מוניטרית. בחלקו הראשון הקורס דן בתפקידי הכסף השונים והקשר בינם לבין משתנים תרבותיים ופוליטיים. בחלקו השני הקורס מתאר את תקן הזהב של המאה ה-19, ומשטר הברטון-וודס. דגש מיוחד מושם על האיחוד הכלכלי והמוניטרי באירופה (EMU), שהינו הדוגמא העדכנית, העשירה והרלבנטית ביותר לאיחוד מטבע. בחלקו השלישי הקורס מנתח משטרים מוניטריים בינלאומיים אלו ע"י תיאוריות כלכליות ופוליטיות שונות של יצירת, שימוש וניהול הכסף, ושל היווצרות איחודי מטבע. נעשה שימוש בכלים תאורטיים מתחומי הכלכלה ומדע המדינה, אך אין צורך בידע מוקדם בכלכלה.

1031.3923.01 פאשיזם, נציונל-סוציאליזם וימין חדש: עבר והווה
הסמינר מתמקד בהתפתחות של האידיאולוגיה הפאשיסטית והנאציונל-סוציאליסטית בתחילת המאה העשרים. מטרת הסמינר היא לבחון את השונה והמשותף בין הפאשיזם לנאציזם, תוך כדי ניתוח של השורשים האינטלקטואלים המשותפים לשניהם – כמו כן נתמקד בהבדלים התאורטיים בין פאשיזם ונאציזם בצד אחד והמישטרים האוטוריטרים השמרנים שצמחו בין שתי מלחמות העולם באירופה. הסמינר יעסוק הן ברמה הפוליטית והן ברמה התאורטית והאידיאולוגית.
 

1031.3922.01 טרור ומוסר ציבורי
הסמינר יעסוק בשאלות של מוסר מדיני שמתעוררות אגב התגברות תופעת הטרור. מהו טרור? מהם מאפייניו ומהי הגדרתו כתופעה ייחודית להבדיל מצורות אחרות של לוחמה בלתי קונבנציונלית? במה הוא דומה ושונה מפעולות קטלניות אחרות (קטל בשדה הקרב, מלחמת גרילה, רצח פוליטי, רצח פלילי, פשעי מלחמה)? באילו אמצעים מותר להילחם בטרור? האם התנקשויות ממוקדות הן פעולות לגיטימיות? באיזו מידה ניתן להגביל חירויות פרט ליברליות בשם ההגנה מפני טרור? האם פעולות טרור ניתנות אי פעם להצדקה?
הסמינר יתנהל כקבוצת דיון בסוגיות טריות ואקטואליות מסוג זה בהשתתפותם הפעילה של הסטודנטים בקריאה, חשיבה עצמאית, שיחה, הצגת רפראטים וכיו"ב.


1031.3953.01 הזירה הפוליטית: מוסדות פוליטיקאים והתנהגות
הסמינר יבחן כיצד מוסדות פורמליים מעצבים ומשפיעים על ייצוגיות פוליטית ותוצרי מדיניות במדינות דמוקרטיות. המטרה המרכזית של הסמינר היא לבחון ולהסביר את ההשפעות של שונות במבנים המוסדיים של ייצוגיות וחלוקת עוצמה במדינות דמוקרטיות. אנו נתחיל את השנה בבחינה מפורשת של היתרונות והחסרונות של הגישה המוסדית לחקר הפוליטיקה, תוך הדגשת היתרונות. מרבית השנה תוקדש לדיון בספרות ההשוואתית שעוסקת בנושאים תיאורטיים הקשורים למוסדות, ומשתמשת בתיאוריות בכדי להניע מחקר אמפירי. את מרבית הזמן נקדיש לבחינת ההשלכות הפוליטיות של מוסדות. בין היתר נתמקד במוסדות הבאים: חוקות, משטרים, רשות מבצעת, שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות, מפלגות פוליטיות, בתי מחוקקים, רשות שופטת, ומבנים פדראליים. 

1031.3963.01 כיצד ללמוד פילוסופיה מדינית?
סמינר זה מיועד לכל סטודנט התוהה, ״פילוסופיה מדינית ,מהי ולמה לי?״ בסמינר נעשיר את הבנתנו את המטרות המאפיינות פילוסופיה פוליטית ונבחן את תרומתה האפשרית לשיח פוליטי עכשווי. באמצעות קריאה מעמיקה בארבעה טקסטים מכוננים — הפוליטאיה (אפלטון), לוויתן (הובס), הגניאלוגיה של המוסר (ניטשה), ולפקח ולהעניש (פוקו) — נכיר ויכוחים מכריעים בתולדות התחום. נדון בנושאים מרתקים כמו צדק, כוח, ריבונות, דת, ערכים, ידע, אמת, האני, וכדומה. בד בבד נפתח מיומנויות של קריאה ביקורתית, ניתוח טקסטואלי, ועיצוב טיעונים פילוסופיים. 


1031.3965.01 אתגרים חברתיים ומדיניות
חברות מודרניות משתנות בקצב מהיר בהרבה מאשר חברות פרה-מודרניות וכתוצאה מכך הבעיות שעולם המדיניות נדרש לטפל בהם גם הן משתנות. במסגרת סמינר זה נתייחס למספר סוגיות חברתיות ולתגובות המדיניות אליהן. בין היתר, הסמינר יתייחס לסוגיות הבאות: הזדקנות האוכלוסיה, קיטוב מוטה ידע בשוק העבודה, שינויים במבנה המשפחתי, הטרוגניות אתנית גדלה ועוד. 
 

1031.3842.01 דת ומדינה
התעוררותם של מתחים בעלי אופי דתי הן ברמה הבינלאומית (המאבק של "המערב" נגד "האיסלם" למשל) והן ברמה הלאומית (מהגרים מוסלמים באירופה, פולמוס הרעלה בצרפת ותורכיה, שאלת חינוך דתי בספרד ובגרמניה) – עוררו מחדש את שאלת היחס שבין מסורות דתיות לבין מוסדות המדינה המודרנית. כיצד אמורות דמוקרטיות מודרניות להתמודד עם תביעות דתיות? הקורס יעסוק בשאלה זו בהבטים תיאורטיים והשוואתיים ויבחן את ההבדלים בין תפיסות שונות של חילוניות. במהלך הקורס ננתח את ההסדרים המפרידים או קושרים בין דת ומדינה בדמוקרטיות הנחשבות חילוניות, ביניהן ארה"ב, צרפת, והודו, וכן במדינות בהן ההסדרים של דת ומדינה מתנגשים עם עקרונות דמוקרטים, כמו למשל במקרה של תורכיה, אינדונזיה וישראל.