תיאור הקורסים

סמסטר א'

1031.3674.01 הפרטה: שיקולים כלכליים ותהליך פוליטי
הקורס יעסוק באחד המכשירים הנפוצים ביותר במדיניות ציבורית, אך בו בעת גם אחד היותר שנויים במחלוקת: הפרטה. דעה נפוצה ביחס להפרטה היא שזו מדיניות ניאו-ליבראלית שנועדה לערער את אושיות מדינת הרווחה המודרנית. למעשה, רבות הסיבות להפרטה והשלכותיה מורכבות. במסגרת קורס זה, נדון בסיבות ובהשלכות של ההפרטה תוך התייחסות לניסיון המצטבר של ההפרטה גם בישראל וגם במדינות אחרות בעולם. בנוסף לכך, ההפרטה תשמש כדוגמה להתהוות, יישום, ואף ערעור, של מדיניות ציבורית.
 

1031.3793.01  תיאוריות של אינטגרציה
מדוע תהליך האינטגרציה האירופית החל? כיצד נוצר האיחוד האירופי? מה יכול להסבירו? אילו שחקנים אחראים ליצירתו? האם אותם שחקנים אחראים להנעת תהליך האינטגרציה קדימה? מהם הגורמים המסבירים אינטגרציה בין מדינות? האם תהליך האינטגרציה הוא לינארי ובלתי נמנע או שמא זהו תהליך א-לינארי שניתן לעוצרו ואף להופכו? האם ניתן לחזות את פירוק האיחוד האירופי? מתחילת תהליך האינטגרציה האירופית, חוקרים שאפו להסבירו מבחינה תיאורטית, לנתח את הגורמים והסיבות שיצרו אותו ושהניעו אותו, ואף לנסות ולצפות את מסלול התפתחותו ואת עתידו.
בתחילת הדרך האיחוד האירופי היוו את "המשתנה התלוי": מדוע מדינות בוחרות לוותר על ריבונות/ אוטונומיה ולהעבירה לרמת ממשל חדשה על-לאומית? מה מניע את תהליך האינטגרציה? בשנות ה-1990 האינטגרציה הפכה ממשתנה מוסבר למשתנה מסביר: כיצד האיחוד האירופי משפיע על תהליכים פוליטיים, כלכליים, בירוקרטיים וכד' ברמת המדינה? אילו מגמות "אירופיזציה" הוא יוצר ומה ביטוייהן? כיצד ניתן לאפיין את מערכת הממשל החדשה שיוצר האיחוד האירופי?
חוקרים שונים שאבו הסברים מתיאוריות מדיסיפלינות שונות והתאימו אותן לאינטגרציה האירופית כדי להסביר אותה. מטרת קורס זה להעמיק את הידע וההבנה אודות האיחוד האירופי ואודות תהליך האינטגרציה האירופי ותוצאותיו, ללמד את המערך המושגי המלווה את התחום ולפרק ולבאר את ההנחות העומדים בבסיס התיאוריות.

1031.3795.01  הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט
במאי 2015 הרשות הפלסטינית ניסתה להניע מהלך בו תושעה ישראל מארגון הכדורגל הבינלאומי (פיפ"א) בשל "היחס הישראלי לכדורגלנים פלסטינים". ישראל הרשמית הגיבה כי מדובר במהלך פוליטי ואסור לערב פוליטיקה עם ספורט. אולם, ההיסטוריה של הספורט המקצועני מראה כיצד רבים ראו את הספורט ככלי למינוף פוליטי. הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט ועומק הקשר ביניהם הינה תופעה שרק הולכת ומתגברת לאורך השנים. חרם על משחקים אולימפיים, מימון אגודות ספורט ותקצוב לאצטדיונים לקידום פוליטי, דיפלומטיית פינג-פונג והספורט כמרכיב באינטגרציה של מהגרים הינם חלק מהסוגיות המרכזיות בשנים האחרונות שמראות כיצד למרות הרצון להשאיר את הספורט כספרה נפרדת וטהורה, קשה לנתק אותו מעולם התוכן הפוליטי. הקורס יעסוק באותו קשר הן ברמה התיאורטית והן ברמה האמפירית דרך מקרי עבר רבים שימחישו את הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט.

1031.3797.01 הפוליטיקה של הכלכלה: סוגיות עכשוויות
הקורס מנתח סוגיות בולטות בכלכלה הפוליטית בת-זמננו. הנושאים בהם הקורס עוסק כוללים: מודלים של קפיטליזם בעולם גלובלי; גורמיו ותוצאותיו של המשבר הכלכלי הגלובלי (2008); מדיניות מקרו-כלכלית ואתגריה; התגברות אי-השוויון הכלכלי; "התכווצות" מדינת הרווחה; עלייתה של "כלכלת שיתוף". הקורס מתמקד באופן שבו המפגש בין אינטרסים, מוסדות ורעיונות מעצב את העולם הכלכלי-פוליטי בו אנו פועלים.

​1031.3821.01 אירופה במשבר
האיחוד האירופי אפשר שגשוג כלכלי ובטחון למדינות אירופה מאז הוקם ב-1958. אולם בשנים האחרונות שרויה היבשת במשבר רב-ממדי אשר מאיים לפורר את שתוף הפעולה בין המדינות, לפגוע ביציבות הכלכלית, ולערער את הביטחון. בין הממדים העיקריים של המשבר ניתן למנות את המשבר הכלכלי, משבר ההגירה, משבר הדמוקרטיה ועליית תנועות הימין, פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (ברקסיט) והחשש לפרישה של מדינות נוספות, והאתגר הביטחוני מול רוסיה. האם האיחוד האירופי, מוסדותיו ומדיניותו הם חלק מהבעיה או חלק מהפתרון לסוגיות אלו? האם אירופה תמשיך ליהנות מביטחון ושגשוג בעשורים הקרובים או שמא אנו נמצאים לפתחה של תקופה חדשה המזכירה ימים אפלים יותר בתולדות אירופה? 

1031.3824.01 הישראליזציה של היהדות 
מהי "השאלה היהודית" היום? האם ניתן להבחין בין "השאלה היהודית" ו"השאלה הישראלית"? שישים ותשע שנים לאחר הכרזת העצמאות, אנו נמצאים בצומת דרכים מבחינה היסטורית, כשלראשונה במילניום, מרכז הכובד היהודי עובד מתפוצה לבית היהודי – הישראליזציה של היהדות. הרעיון שישראל הפכה עם השנים למרכז הכובד של החיים היהודיים הייתה לחלום של הציונות. מיד לאחר הקמתה של מדינת ישראל בן-גוריון הכריז: "אנחנו עומדים בפני עידן חדש. לא מדובר רק על החיים של הקהילה היהודית בישראל, אלא בהיסטוריה של היהדות עצמה".
 

1031.3841.01 מעצמאות למעצמה: ארה"ב בראשית דרכה 1776-1826
סוגיות בהיסטוריה הדיפלומטית המוקדמת של ארה"ב: המאבק לעצמאות; הברית עם צרפת שאפשרה את הניצחון על הבריטים; הניסיון לשמור על עצמאותה מול המעצמות הלוחמות במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות נפוליאון; הדיפלומטיה של התפשטות טריטוריאלית עד לאוקיאנוס השקט, שכללה את חורבן הילידים האמריקאים כגורם מדינאי; המדינאות של העבדות; והופעתה של אמריקה כמעצמה בפוליטיקה הגלובאלית עם הכרזת דוקטרינת מונרו. תשומת הלב תהיה על היחס בין מדינאות חוץ מצד אחד לבין התדיינות ופיתוח המרחב הציבורי מצד שני. הדגש בקריאה יהיה על מקורות ראשוניים.
 

1031.4484.01 חילון וחילוניות ופוסט חילוניות 
חזרתה של הבעיה התאולוגית-פוליטית הובילה חושבים פוליטיים רבים להעלות ספיקות בנוגע ללגיטימציה של החילוניות, ואפילו לכדאיותה. בסמינר זה נחקור את הסיבות ההיסטוריות והתאורטיות לעלייתה מחדש של שאלת החילוניות במערב. כמו כן, נשווה תאוריות מתחרות של חושבים פוליטיים עכשווים.
​

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.


1031.4583.01 לאומיות ורב תרבותיות
​הקורס עוסק במתחים התאורטיים והפוליטיים המתפתחים בחברות המודרניות בעקבות תהליכי גלובליזציה. הרב-תרבותיות באה לענות על צורך של מדינות ליברליות לתת תשובה הן לדרישות תרבותיות של קבוצות לאומיות והן לקבוצות של מהגרים. לאחרונה אנו עדים למשבר עמוק במודל הרב תרבותי כאשר רבים הקולות שנשמעים בעד המודל של אסימילציה. בשיעור אנו נבחן את התפתחות הרעיון של הלאומיות הליבראלית וננתח את המתחים התאורטיים והפוליטיים שנוצרו בתהליכי דמוקרטיזציה ורב-תרבותיות.
 

סמסטר ב'

1031.3318.01  מהפכות טכנולוגיות במלחמה
מאז ראשית העידן התעשייתי משנה המלחמה את פניה מידי כמה דורות כתוצאה מהשפעותיהן הסותרות של מהפכות טכנולוגיות. הסמינר יתמקד בניתוח השפעתן של שלוש מהפכות מרכזיות כאלה: מהפכת הברזל והקיטור של המאה ה-19, מהפכת המינוע הכרוכה בהופעתו של מנוע הבעירה הפנימית בראשית המאה ה-20, ומהפיכת האלקטרוניקה בשדה הקרב של דורנו. תנותח מערכת הגורמים שמאחורי ההצלחות והכישלונות של צבאות בקליטה ובהטמעה התורתית, הארגונית והחומרית של מהפיכות אלו. ידע טכנולוגי אינו נדרש.

1031.3679.01 מדיניות החוץ של ישראל
קורס זה הנו סקירה היסטורית של מדיניות החוץ של ישראל מאז מלחמת העצמאות, תוך כדי הסבר על ההחלטות והמניעים של המנהיגות הישראלית. הקורס סוקר ומסביר את מדיניות החוץ של ישראל כלפי המזרח התיכון, אירופה, ארה"ב, רוסיה, אסיה, אפריקה, דרום אמריקה, האו"ם והתפוצות. כמו כן הקורס ידון בדילמות של מקבלי ההחלטות, ובמתח בין אידיאולוגיה לבין אינטרס בקביעת מדיניות החוץ של ישראל.
​

1031.3791.01 מחשבה פוליטית יהודית
הקורס הזה הוא מבוא ללמידת מחשבה פוליטית יהודית. ליהודים יש היסטוריה פוליטית מובהקת. לאורך רוב ההיסטוריה היהודית, חסרה ליהודים ריבונות. כתוצאה ממצב הזה (העדר ריבונות), היתה להוגים יהודיים גישה מסוימת למחשבה פוליטית. בקורס הזה נלמד את הז׳נרים השונים שבהם הוגים יהודיים מתייחסים לשאלות פוליטיות, ונחקור את תשובותיהם לגבי כוח, סמכות, משפט, התחייבות, קהילה וריבונות. נתמקד בעידן המודרני: אילו אופציות פוליטיות חדשות הפכו להיות זמינות ליהודים בתקופה הזו? כיצד ניסחו מחדש הוגים מודרניים ויכוחים מסורתיים על גלות, ריבונות ומולדת? הטקסטים שנקרא יכללו טקסטים מסורתיים (תנ״ך, חז״ל, הלכה), טקסטים פילוסופיים (שפינוזה), וטקסטים אידיאולוגיים (ציונות ואנטי-ציונות).
 

1031.3794.01 אירופה במאה ה-20: צמיחתה, התפתחותה, והמשבר של העידן המודרני
היבשת האירופית מאופיינת על ידי גיוונה התרבותי כמעט בכל הרמות. גיוון זה נובע מהתפתחות תרבותית פוליטית וחברתית אשר נשענת על מדינות לאום שונות. למרות שתהליך האינטגרציה האירופית, מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 הצליח לאחד במידה רבה, הן את הפרקטיקות השלטוניות והן את ההתנהגויות הפוליטיות של המדינות, בכל זאת, היום מובן לכל, שהלאומיות הפוליטית לא נעלמה מן העולם ואף הגבירה את כוחה. השילוב בין השאיפה לאינטגרציה פוליטית וכלכלית מחד, לבין הכוחות הקוראים לחזור ליתר ריבונות של היחידות המדיניות מאידך, מהווה אחד האתגרים החשובים של אירופה של ימינו. על רקע זה, הקורס ינסה לטפל בהיבטים שונים של פוליטיקה וחברה באיחוד האירופי. הקורס יתמקד בסוגיות הקשורות להרחבה ואינטגרציה של האיחוד האירופי, והאתגרים שהתהליך הזה יוצר.


1031.3810.01 מבוא לממשל אמריקאי
מבוא לחקר המשטר האמריקאי, עם הדגשה על הפוליטיקה החוקתית, המערכת המפלגתית, והמאפיינים המיוחדים של המחשבה הפוליטית האמריקאית.  

1031.4431.01 ניהליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים. הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני).

​
1031.3798.01 "מגש הכסף" – מאה שנות כלכלה פוליטית בישראל
הקורס בוחן את האופן שבו גישות ומחקר שונות מנתחות את התפתחות הכלכלה הפוליטית בישראל מאז העליות הראשונות ועד המחאה החברתית ותוצאותיה. הקורס דן באופנים בהם ההיסטוריה הכלכלית-פוליטית של ישראל משליכה על סוגיות כלכליות-פוליטיות אקטואליות, תוך הדגשת הקשר בין הזירה הכלכלית-פוליטית המקומית והזירה העולמית.
 

1031.3800.01 מחשבה פוליטית ותרבות בעולם משתנה
קורס זה מציע בחינה ביקורתית של היחסים שבין תרבות לפוליטיקה, ובין האסתטי לפוליטי,  בעקבות ההגות הפוליטית הקונטיננטלית העכשווית.  במהלך הקורס נדון בהצטלבויות שונות שבין התרבותי , האסתטי והפוליטי, ונתוודע לסוגיות מרכזיות , למושגי מפתח ולוויכוחים המעסיקים את ההוגים הפוליטיים בעת הזו. נתעניין בעיקר באופנים שבהם הם חושבים ומגיבים, כל אחד בדרכו ובמונחיו, לבעיות התרבותיות, הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות שניצבות לפתחו של  העולם הגלובאלי העכשווי. בהשראת הוגים בני זמננו, כמו: זאן-פרנסואה ליוטר, מישל פוקו, ז'אק דרידה, ז'אק רנסייר, מוריס בלאנשו,  ז'יל דלז, אלן באדיו, ואחרים, נתחום מחדש את תחום העניין התרבותי והפוליטי, ונדון  באופנים השונים שבהם הפוליטיקה מתווכת על ידי פרקטיקות תרבותיות, והתרבות ספוגה בכוח ומייצרת אפקטים של כוח.  נשאל בין היתר: מה בין האסתטי לפוליטי? ומה בין מהפכה פוליטית למהפכת תרבות? ונציע תשובות עכשוויות לשאלות אלו. עוד נשאל על הקשרים שבין : מעמד, תרבות  וכוח, ועל היחסים שבין שפה, תרבות והגמוניה פוליטית, בעולם המשתנה שבו אנו חיים.  נבחן גם את הקשרים שבין: זהות, הבדל, ושייכות, בעולם הגלובאלי העכשווי, ונדון ביחסים שבין ידע וכוח, ובין: גוף, תרבות  ופוליטיקה. נעסוק גם בשאלות של  הגירה ופליטות, ובשאלות של הגמוניה תרבותית וקונטרה הגמוניה בעת הזו, ונחשוב גם על החיים במסגרת הנאו-ליברליזם הקפיטליסטי, בעולם שלאחר קריסת חומת ברלין. בתוך ההקשר הזה, ננסה לחשוב  מחדש את מושג ההתנגדות. נשאל: מי מתנגד? למה? האם וכיצד ניתן להתנגד בעולם הגלובאלי העכשווי? כל זאת על רקע מורכבות האתגרים התרבותיים והפוליטיים של העת הזו, שבה ההגירה והפליטות הפכו לתופעה גלובאלית  בעלת השלכות  כלכליות, פוליטיות, תרבותיות  וחברתיות עמוקות , ושאלות של  זהות, אינטגרציה, הכרה, הבדל, ואחרות, הפכו לדחופות מאי פעם. 

1031.3817.01 מחשבה פוליטית בישראל



1031.3824.01 הישראליזציה של היהדות 
מהי "השאלה היהודית" היום? האם ניתן להבחין בין "השאלה היהודית" ו"השאלה הישראלית"? שישים ותשע שנים לאחר הכרזת העצמאות, אנו נמצאים בצומת דרכים מבחינה היסטורית, כשלראשונה במילניום, מרכז הכובד היהודי עובד מתפוצה לבית היהודי – הישראליזציה של היהדות. הרעיון שישראל הפכה עם השנים למרכז הכובד של החיים היהודיים הייתה לחלום של הציונות. מיד לאחר הקמתה של מדינת ישראל בן-גוריון הכריז: "אנחנו עומדים בפני עידן חדש. לא מדובר רק על החיים של הקהילה היהודית בישראל, אלא בהיסטוריה של היהדות עצמה".

​1031.4492.01 מדינות, עמים ולאומים: מפרעה עד ימינו
כנגד המקובלות בחקר המדינה והלאומיות, הסמינר מתחקה אחר ההיסטוריה הארוכה של שתיהן, ובוחן את יחסי הגומלין בין מדינות, אתניות, עמים ולאומיות לאורך הזמנים ולרוחב היבשות.