ניירות מדיניות - מדיניות ציבורית

 

הצגת המחקר "המרחב הכפרי בישראל: מי משרת אותך?", 2017

 

הצגת המחקר "המרחב הכפרי בישראל: מי משרת אותך?", 2017

אופיר פז־פינס ואורית שוחט רדום

מחקרנו בוחן את השאלה: "מהן הדרכים היעילות ביותר להעברת מידע לקהילות הייחודיות?". מינהל התקשורת של עיריית תל אביב–יפו מעביר את מסרי העירייה בראש ובראשונה לכלל תושבי העיר, אולם הוא מכיר בצורך  תפור לכל קהילה ייחודית בעיר את החליפה התקשורתית המתאימה לה, על מנת שניתן יהיה להעביר אליה את מסרי העירייה ביעילות מירבית.


 

ד״ר שגית אזארי־ויזל, פרופ׳ דני בן־שחר, ד״ר רוית חננאל

מחקר זה בוחן באופן אמפירי מגמות בנְשִׂיגוּת הדיור בתל אביב–יפו ואת ההשפעה של בנייה חדשה למגורים על מחירי הדירות על פני שני העשורים האחרונים. המחקר מתבסס על נתוני מיקרו של כלל עסקאות המכר בעיר ועל נתוני גמר בנייה בחלוקה לאזורים סטטיסטיים. עוד נשען המחקר על נתוני הכנסות משקי בית בישראל לפי עשירוני הכנסה ועל שיעורי הריבית על הלוואות משכנתה במהלך התקופה האמורה.


 

 

ד״ר ורד בלאס, צרויה שבח, ד״ר ענת מנס צ'צ'יק, פרופ׳ סיגל קפלן

משבר הקורונה הביא עמו שינויים רבים בתחומי החיים השונים, בדגש על התניידות ושימוש באמצעי תחבורה שונים. במסגרת המחקר נערכה סקירת ספרות מקיפה, אקדמית ובין לאומית מתוכה עלו תובנות רבות לגבי הפעילויות הטקסטיות שמקדמות עיריות שונות ברחבי העולם בממשק תחבורה בקורונה.


 

 

ד"ר רוית חננאל ועו"ד איילץ פישמן

המרחב הכפרי בישראל הינו מגזר בעל ערך, משמעות וחשיבות – לאומית, היסטורית, חברתית, 17 ( המונה מעל 1,000 יישובים וכעשירית מאוכלוסיית , כלכלית וסביבתית )חננאל ואלתרמן, 2015 ישראל )למ"ס(. 1 למרות זאת, ההתייחסות המחקרית להיבטיו השונים של מגזר זה, ובמיוחד ביחס לסיווג היישובים המרכיבים אותו ולמפת האחריות והסמכות בין השחקנים השונים במרחב זה, היא מצומצמת למדי ונותרו סגיות משמעותיות רבות אשר טרם  כו להתייחסות מחקרית.


 

פרופ' גילה מנחם, פרופ' אסף מידני, ד"ר אמיר חפץ, ד"ר יורם עידה, עו"ד אלעד כהן

פרספקטיבת היחסים בין שלטון מרכזי ומקומי – היבטים משפטיים, משילותיים ותרבות פוליטית:
סקירת החקיקה בתחום זה בישראל מלמדת כי בישראל אין הגדרה ברורה ומחייבת של סל שירותים שהרשות מחויבת לספק לתושביה, לרבות הגדרה ואמות מידה לאיכותם (למעט בתחום המים והביוב). חובות הרשויות מנוסחות באופן כללי למדי ללא פירוט רמת השירותים המינימאלית, לא נקבעה חובת בדיקת ביצועם ואיכותם של השירותים, כל שכן לא נקבעו זכויות צרכניות למקרה של אי קיום החובות הנ"ל. משרד הפנים שהוא הגוף הממשלתי המופקד על האסדרה של השלטון המקומי בישראל בוחן כבר כמה עשורים את האפשרות להגדיר סל שירותים נורמטיבי ולקבוע מדדי ביצוע ברשויות מקומיות, אולם עד כה הוא נמנע מכך. 


 

פרופ' איתי סנד, פרופ' יששכררוזן־צבי, פרופ' ראסם חמאייסי, רו"ח זיאד אבו־חבלה
האוכלוסייה הערבית בישראל מונה כ־ 1.7 מיליון נפשות, כחמישית מאוכלוסיית המדינה, ומהווה "מיעוט אתנו־לאומי פריפריאלי" ובעל השפעה מוגבלת על המרחב הציבורי. דבר זה קיבל ביטוי בהחלטות ממשלה ייעודיות: במשך 23 השנים האחרונות, החל מממשלות רבין פרס ה־ 25 וה־ 26 ב־ 1992 ועד לממשלת נתניהו ה־ 33 ב־ 2015 , נתקבלו כ־ 9,000 החלטות כאלו. רק 101 מתוכן, המהוות כ־ 1% מכלל ההחלטות, היו החלטות ייעודיות בעניין נושאים שונים של האוכלוסייה הערבית.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive