תיאור הקורסים

1041.3812.01 ארגונים ואי שוויון חברתי
הסמינר יפגיש שני תחומי מחקר: חקר ארגונים וחקר הריבוד החברתי, ויעסוק ביחסי הגומלין שלהם. הסמינר יעמוד על אפשרויות המפגש בין שני התחומים, תוך דגש על הסוגיות המרכזיות הנגזרות ממפגש זה ויבקש לעמוד על מקורות אי השוויון המעמדיים, המגדריים והאתניים/גזעיים של פערי שכר במקום העבודה.


1041.3798.01 בין האסתטי והפוליטי בחברה הפלסטינית: מבט אתנוגרפי
מטרת הסמינר היא לעקוב אחר יוצרים ספרותיים וחזותיים פלסטינים, בעודם מנווטים בין הפוליטי והאסתטי ובוחנים כיצד קטגוריות אלה מעצבות את האתיקה שלהם. התלמידים יחקרו באופן אתנוגרפי את האמנים ואת עבודותיהם במגוון סוגות (שירה, מחזאות, רומנים, נובלות, מסות וסרטי קולנוע), שנוצרו במולדתם של האמנים ובגלות. התלמידים ייפגשו עם האופן שבו האמנים מתעמתים עם פלסטין כמקור של זיכרון, עדות והתערבות, בעולם הנוטה לשכחה.

1041.3796.01 היבטים סוציולוגיים של העדפה מתקנת
הסמינר יעסוק בהיבטים התאורטיים והמעשיים של מדיניות "העדפה מתקנת". זהו הכינוי השגור לפרקטיקות של העדפה מכוונת של פרטים על בסיס מין, מצב סוציואקונומי, מוצא, או כל מאפיין אחר, במטרה לתקן עוולות עבר או לקדם קבוצות חלשות. בסמינר נשקול את ההצדקה התאורטית של מדיניות ציבורית זו ונבחן עדויות לגבי ההשלכות המעשיות הנובעות מיישומה בתחומים שונים. העבודות הסמינריונית תתבסס על מחקר כמותי בנושא העדפה מתקנת או בנושאים קשורים, כמו אי שוויון, גיוון, ומוביליות.
דרישות קדם:  ציון 85 בקורס שיטות מחקר כמותיות.

​
0621.3390.01 היסטוריה ואנתרופולוגיה: לחפור בהווה
בסמינר נברר, מה קורה כאשר היסטוריה ואנתרופולוגיה - ומסורות המחקר הארכיוני והאתנוגרפי - נפגשות. הנחתנו היא, שמפגש זה מאפשר להרחיב את מנעד הרגישויות והאפשרויות המחקריות בשתי הדיסציפלינות גם יחד. המבט בהווה מגלה ממדים של החיים החברתיים, שקשה להבחין בהם באמצעות עיון במסמכים ובשרידי העבר; השחזור ההיסטורי מאפשר מצדו לגלות אפשרויות ונתיבים, שההווה מסתיר. תוך תנועה ושילוב בין מתודולוגיות וגישות נבחן כיצד פרספקטיבה היסטורית על "כאן ועכשיו" יכולה להאיר את ההווה מחדש, וכיצד מבט אתנוגרפי על דינמיקות חברתיות יכול לקרב אותנו להבנת תהליכים היסטוריים. "נחפור בהווה" באמצעות קריאת טקסטים מחקריים, המדגימים עיסוק בהיסטוריה חברתית ובאנתרופולוגיה היסטורית, נצא לסיור כדי ללמוד על אתר שבו עושים כיום אנתרופולוגיה היסטורית, וננסה לנסח ולקדם ביחד פרויקטים מחקריים של משתתפות ומשתתפי הקורס שישלבו עבודה ארכיונית ואתנוגרפית.
​מטלות: נוכחות, עבודת סמינר.

1041.3829.01 הסוציולוגיה הסביבתית של הסכסוך הישראלי-ערבי
הקורס בוחן את ההקשרים הסביבתיים-חברתיים של הסכסוך הישראלי ערבי מאז סוף המאה ה 19 ועד ימינו. טענתו העיקרית היא שמרכיב היסוד של הסכסוך – התחרות הלא שוויונית בין שתי תנועות מלאימות – הוא שקבע במידה רבה את גורלם של תהליכי עמוק סביבתיים משמעותיים: גדלי האוכלוסיות, תפרוסת היישובים, מים, אנרגיה, תחבורה, ייעור, תכנון ועוד.​


1041.4482.01 עין אנתרופולוגית על יפן העכשווית
הסמינר מציע בחינה ביקורתית של המבנה החברתי כפי שהתפתח ביפן לאחר מלחמת העולם השנייה. נערוך התבוננות מעמיקה במוסדות חברתיים ובסוגיות חברתיות ותרבותיות עכשוויות, כולל הדרך בה שותפה החברה והמדינה בייצור אותן סוגיות ו"בעיות חברתיות". נעסוק בין השאר ב"דור האבוד", במשבר הילודה, בתופעת ה"פרזיטים הרווקים", בהשתלבותם החדשנית של הצעירים/ות בשוק העבודה היפני ובתפיסות חדשות לגבי ה"אני", לגבי שאלות מגדריות ולגבי הגוף. חומר הקריאה הוא ברובו אנתרופולוגי ובמהלך הקורס ננסה לראות מה יכולה לתרום לנו הדיסציפלינה האנתרופולוגית להבנה של יפן מ"בפנים". הקורס כולל צפייה ביקורתית וניתוח סרטים (או קטעי סרטים) ודרמות טלוויזיה רלוונטיים.


1041.3823.01  פרצופה של המדינה: היבטים אתנוגרפיים
שאלות על מדינה נוגעות בשאלות יסוד של אנתרופולוגיה על תרבות, כוח, קבוצה, משמעות וסובייקטיביות. הפריחה הנוכחית בעיסוק המחקרי במדינה - דווקא במציאות שבה כוחות הגלובליזציה פועלים מעליה, מתחתיה ולצידה - מלמדת על הערך המוסף הייחודי שבהתבוננות על המדינה מלמטה. זוהי נקודת המוצא של הסמינר, וממנה נפנה לדיונים אנליטיים, אמפיריים ומתודולוגיים על נוכחותה המפושטת, השגורה, השקופה לעיתים, של 'המדינה' בחיי בני אדם: על מרקמי יומיום ורגעים בנאליים (המפגש עם השוטר הקונס אותנו ברחוב או עם הביורוקרט המחתים את הדרכון), על רגולציות וקטגוריות ממשלתיות שמעצבות חוויות וביוגרפיות (בהיותנו 'תלמידים', 'בני משפחה', 'אזרחים', 'מובטלים', או 'שוהים בלתי חוקיים'), על השחקנים המדברים 'בשם המדינה' ועל אלו החיים בשוליה. נקרא מחקרים אתנוגרפיים על זירות ורגעים שבהם המדינה מקבלת (או מאבדת) ממשות ומשמעות וכוח: מוסדות ומנגנונים ביורוקרטיים, ריטואלים לאומיים, אתרי גבול, פרוצדורות חקיקה, מדע לאומי ועוד. מרבית העבודות שנקרא אינן עוסקות במדינה בהקשר הישראלי והן ישמשו עוגן לדיונים ולכתיבת עבודות סמינר על זירות מקומיות מגוונות. דוגמאות לזירות שכאלו הן המחאה החברתית, המאבק נגד חיסונים, שדה הדיור הציבורי, לגליזציה של קנאביס, השיח על החזרת גלעד שליט, בידוק בטחוני, מחסום ווטש וגיוס חרדים. חובות הסמינר: נוכחות, קריאה שוטפת והשתתפות פעילה, רפרט וכתיבת עבודה מחקרית.