תיאור הקורסים

1041.3826.01 אי-שוויון - לחיות בחוב בחברת השפע והסיכון
השימוש באשראי, צבירת חובות, והסיכונים הכרוכים בכך הינם תופעות המלוות את ההיסטוריה האנושית. יחד עם זאת בעשורים האחרונים גדלו החובות של פרטים ומשקי בית בצורה מהירה והתופעה מקיפה חלקים הולכים וגדלים של האוכלוסיה. "דמוקרטיזציה" של אשראי יצרה אפשרויות חדשות עבור המעמד הבינוני והנמוך אך גם סיכונים רבים. בסמינר זה נחקור את ההיבטים החברתיים של מושג "החוב" והאמון החברתי הנמצא בבסיסו הן ברמה הבינאישית והן מפרספקטיבה של סדר חברתי. כמו כן נדון בתפקידם של תרבות הצריכה וצמצום מדינת הרווחה ביצירת סיכונים של גלישה לעוני והדרה כלכלית-חברתית. הפעילות המחקרית של הסמינר תתקיים בשיתוף עם עמותות התומכות באנשים שנקלעו לחובות במטרה ללמוד באמצעות מפגשים, ראיונות, וחומרי עזר נוספים על הדינמיקה המובילה ל"חובות יתר" והתוצאות הנלוות לה.
 

1041.3824.01 אנתרופולוגיה של המוסר
סמינר זה מתרכז במחקר אמפירי על חיים מוסריים, בניגוד לגישה נורמטיבית לנושא המוסר. הקורס מניח שאנחנו לא יכולים להבין את החיים הפוליטיים או התרבותיים ללא הבנת ההתחייבויות הבסיסיות ולעתים קרובות שבשתיקה של אנשים לרעיונות של "הטוב" בחברה. קורס זה רואה דילמות מוסריות מנקודת מבט תרבותית, כלומר, מצבים שבהם אנשים מנסים לקבוע ולעשות את "הדבר הנכון". אנחנו נבדוק שאלות של שיקול דעת ואחריות. סוגיות של סוציאליזציה והחוק יהיו מרכזיות, כמו גם תהליכים שבאמצעותם נושאים עוברים פרובלמטיזציה כמוסריים. נתחיל עם עבודות סוציולוגיות מוקדמות על יחסים מוסריים ואז נבחן אתנוגרפיות עכשוויות על חיים מוסריים, באופן הרחב של הרעיון. נלמד טכניקות ושיטות לניתוח ההקשר החברתי של דילמות מוסריות. לתלמידים תהיה בחירה רחבה של נושאים לפרויקטים אישיים. הם יוכלו לבחון כל מקרה שבו אנשים נתקלים בדילמות מוסריות מכל סוג, ולממש את הכלים האנליטיים החדשים שלהם לחקור את המשמעות וההקשרים החברתיים של דילמות כאלה.

1041.3812.01 ארגונים ואי שוויון חברתי
הסמינר יפגיש שני תחומי מחקר: חקר ארגונים וחקר הריבוד החברתי, ויעסוק ביחסי הגומלין שלהם. הסמינר יעמוד על אפשרויות המפגש בין שני התחומים, תוך דגש על הסוגיות המרכזיות הנגזרות ממפגש זה ויבקש לעמוד על מקורות אי השוויון המעמדיים, המגדריים והאתניים/גזעיים של פערי שכר במקום העבודה.

1041.3823.01 אתנוגרפיה של מדינה
שאלות על מדינה נוגעות בשאלות יסוד של אנתרופולוגיה על תרבות, כוח, קבוצה, משמעות וסובייקטיביות. הפריחה הנוכחית בעיסוק המחקרי במדינה - דווקא במציאות שבה כוחות הגלובליזציה פועלים מעליה, מתחתיה ולצידה - מלמדת על הערך המוסף הייחודי שבהתבוננות על המדינה מלמטה. זוהי נקודת המוצא של הסמינר, וממנה נפנה לדיונים אנליטיים, אמפיריים ומתודולוגיים על נוכחותה המפושטת, השגורה, השקופה לעיתים, של 'המדינה' בחיי בני אדם: על מרקמי יומיום ורגעים בנאליים (המפגש עם השוטר הקונס אותנו ברחוב או עם הביורוקרט המחתים את הדרכון), על רגולציות וקטגוריות ממשלתיות שמעצבות חוויות וביוגרפיות (בהיותנו 'תלמידים', 'בני משפחה', 'אזרחים', 'מובטלים', או 'שוהים בלתי חוקיים'), על השחקנים המדברים 'בשם המדינה' ועל אלו החיים בשוליה. נקרא מחקרים אתנוגרפיים על זירות ורגעים שבהם המדינה מקבלת (או מאבדת) ממשות ומשמעות וכוח: מוסדות ומנגנונים ביורוקרטיים, ריטואלים לאומיים, אתרי גבול, פרוצדורות חקיקה, מדע לאומי ועוד. מרבית העבודות שנקרא אינן עוסקות במדינה בהקשר הישראלי והן ישמשו עוגן לדיונים ולכתיבת עבודות סמינר על זירות מקומיות מגוונות. דוגמאות לזירות שכאלו הן המחאה החברתית, המאבק נגד חיסונים, שדה הדיור הציבורי, לגליזציה של קנאביס, השיח על החזרת גלעד שליט, בידוק בטחוני, מחסום ווטש וגיוס חרדים. חובות הסמינר: נוכחות, קריאה שוטפת והשתתפות פעילה, רפרט וכתיבת עבודה מחקרית.

1041.3825.01  הגירה ועמדות מפלות
הסמינר מתמקד במודלים תיאורטיים ומחקרים אמפיריים שעוסקים בדעת קהל לגבי הגירה ומהגרים באירופה ובישראל. במהלך הסמינר, סטודנטים ידונו במחקרים עכשוויים שבוצעו בנושא הן בקונטקסט של מדינה אחת והן בפרספקטיבה השוואתית בינלאומית, ויכירו בסיסי נתונים רלוונטיים. הסטודנטים יעבדו על מחקר אמפירי משלהם. כל סטודנט (או זוג של סטודנטים) יעבוד על פרויקט מחקרי בקונטקסט של מדינה אחת ספציפית באירופה (או ישראל). עם זאת, הצגת הממצאים של הפרויקטים בכיתה תאפשר דיון בתוצאות בפרספקטיבה השוואתית. מצופה מהסטודנטים היכרות עם שיטות מחקר כמותיות ויכולת ביצוע ניתוחי נתונים כמותניים בסיסיים.

1041.3802.01 היבטים חברתיים של עוני ואי שוויון
הסמינר עוסק בסוגיות הקשורות בעוני, אי-שוויון ומדיניות רווחה תוך שילוב בין לימודים תיאורטיים לבין התנסות מעשית. בחלק התיאורטי יידונו מספר נושאים מרכזיים הקשורים בגורמים לעוני ואי שוויון ובהשלכותיהם על תחומי חיים שונים . תידון סוגיית מדידת העוני וייסקרו התיאוריות המרכזיות המסבירות עוני ואי שוויון. במקביל, נבחן את הקשר בין אידאולוגיות כלכליות ותפיסת העוני לבין מדיניות הרווחה שנועדה לטפל בעוני במדינות שונות. נסקור גם עוני בקרב קבוצות חברתיות שונות, ואת המדיניות שנועדה לסייע לקבוצות אלה. ההתנסות המעשית תערך בשיתוף ארגוני חברה אזרחית וגופים קהילתיים, ותאפשר היכרות והתנסות ייחודית בעשייה חברתית בתחומי העוני ואי-השוויון בישראל. עבודת הסמינר הינה עבודה מחקרית המשלבת  בין החלק התיאורטי לבין נתונים שיאספו במסגרת העבודה המעשית, או מתוך שימוש במאגרי נתונים קיימים. חלק מהמפגשים יהיו בפורום כיתתי מלא, חלקם יוקדשו לעבודה פרטנית וחלקם יוקדשו לעבודה המעשית (בהיקף של כ-30 שעות).  

1041.3796.01 ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת
הסמינר יעסוק בהיבטים התאורטיים והמעשיים של מדיניות "העדפה מתקנת". זהו הכינוי השגור לפרקטיקות של העדפה מכוונת של פרטים על בסיס מין, מצב סוציואקונומי, מוצא, או כל מאפיין אחר, במטרה לתקן עוולות עבר או לקדם קבוצות חלשות. בסמינר נשקול את ההצדקה התאורטית של מדיניות ציבורית זו ונבחן עדויות לגבי ההשלכות המעשיות הנובעות מישומה בתחומים שונים. העבודות הסמינריונית תתבסס על מחקר כמותי מתוך הסקר החברתי לגבי עמדות הציבור לגבי ההעדפה מתקנת לקידום אוכלוסיות מקופחות בישראל.דרישות קדם: ציון 85 בקורס שיטות מחקר כמותיות.

1041.3821.01 הפרדה ושילוב בין ערבים ליהודים במערכת החינוך
בישראל קיימת הפרדה עמוקה בין ערבים ליהודים. ההפרדה בולטת במיוחד באזורי מגורים, בקשרים חברתיים ובמערכת החינוך. על רקע ההפרדה הרווחת, ניתן למצוא גם יוצאים מן הכלל של אינטגרציה בין הקבוצות, בין אם רצונית או נסיבתית. בולטת במיוחד תופעת היישובים המעורבים בהם גרים תושבים משתי הקבוצות. מספר היישובים המעורבים גדל עם השנים ככל שאוכלוסייה ערבית עוברת להתגורר ביישובים יהודיים. במקביל, וכחלק מתהליך זה, גדל מספר התלמידים הערבים הלומדים בבתי ספר עבריים. מספר בתי הספר בהם לומדים תלמידים יהודים וערבים זה לצד זה עומד על כ-40 (לא כולל בתי ספר של החינוך המיוחד). מיעוטם הם בתי ספר דו-לשוניים ורב-תרבותיים השואפים לקדם שילוב שוויוני בין הקבוצות, אך רובם הם בתי ספר עבריים-יהודיים הנאלצים לקבל תלמידים ערבים המתגוררים באזורי הרישום שלהם. במהלך הסמינר נחקור את היקף השילוב בין יהודים לערבים בבתי ספר, נעמוד על ההבדלים בין בתי ספר ובין רבדים חברתיים באופי השילוב, וננסה להבין מה הם הגורמים המשפיעים על מידת השילוב ואופיו. המחקר ישלב בין שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות.
דרישות קדם: קורסי יסוד בריבוד ו/או סוציולוגיה של החינוך וידע בשיטות כמותיות.


1041.3822.01 עולם בתנועה: סוגיות בחקר הגירה ופליטות
הגירה ופליטות הן בכותרות בישראל ובעולם. אך מה אנחנו יודעים על תהליכי הגירה ועל הגורמים שמחוללים אותה? מה בדבר התוואי החברתי, פוליטי, כלכלי ואנושי שעומד בבסיס התופעה לגווניה השונים והמגוונים?
הסמינר יעסוק בחקר תופעת הגירה ופליטות בעולם ובישראל מתוך פרספקטיבה סוציולוגית ופוליטית. ראשית, נציג גישות תיאורטיות שונות להבנת התופעה, נעמוד על סוגים שונים של הגירה ונאפיין מגמות בולטות של התופעה בעידן הגלובלי. עיקר הדיונים בסמינר יוקדשו לסוגיות כגון: המתח שבין ההגדרות המשפטיות והפוליטיות של סוגי הגירה כפי שאלו מופיעות בספר החוקים ובנהלים בירוקרטיים ובין משמעותן ב"שטח"; דינמיקה חברתית של חציית גבולות פיזיים וזהותיים הכרוכה בתהליך ההגירה; עיצוב ופירוק זהויות קולקטיביות באמצעות הגירה ובעקבותיה; מגדור (gendering) של הגירה והשלכותיו על עיצוב מחדש של מושגים כגון משפחה, אימהות, ומדינת רווחה; ותהליכי האורבניזציה של ההגירה ומאבק על הזכות למרחב העירוני. מפגשי הסמינר ישלבו הרצאה, דיון פעיל והצגת עבודות בכיתה. עבודת הגמר תתבסס על עבודת מחקר עצמאית של סטודנטים.

1041.4482.01 עין אנתרופולוגית על יפן העכשווית
הסמינר מציע בחינה ביקורתית של המבנה החברתי כפי שהתפתח ביפן לאחר מלחמת העולם השנייה. נערוך התבוננות מעמיקה במוסדות חברתיים ובסוגיות חברתיות ותרבותיות עכשוויות, כולל הדרך בה שותפה החברה והמדינה בייצור אותן סוגיות ו"בעיות חברתיות". נעסוק בין השאר ב"דור האבוד", במשבר הילודה, בתופעת ה"פרזיטים הרווקים", בהשתלבותם החדשנית של הצעירים/ות בשוק העבודה היפני ובתפיסות חדשות לגבי ה"אני", לגבי שאלות מגדריות ולגבי הגוף. חומר הקריאה הוא ברובו אנתרופולוגי ובמהלך הקורס ננסה לראות מה יכולה לתרום לנו הדיסציפלינה האנתרופולוגית להבנה של יפן מ"בפנים". הקורס כולל צפייה ביקורתית וניתוח סרטים (או קטעי סרטים) ודרמות טלוויזיה רלוונטיים.

1041.4553.01 קפיטליזם - חזון ומציאות
בחלקו הראשון של הסמינר נדון במונח 'קפיטליזם' ובהתפתחותו החל ממשנתו של אדם סמית, דרך כתביו של מילטון פרידמן, ועד מדיניותו הכלכלית של בנימין נתניהו. על בסיס דיון תיאורטי זה נחקור, בחלקו השני של הסמינר, את המציאות הכלכלית בישראל והשלכותיה הריבודיות. חלק זה יוקדש לעבודה אישית, ויכלול ניתוח של קובצי נתונים קיימים.
תנאי מוקדם להשתתפות בסמינר ציון85  ומעלה בקורס "שיטות מחקר כמותיות".