תיאור הקורסים

1041.2608.01 ארגונים וחברה

לקורס שני חלקים. החלק הראשון יוקדש לסקירת התחום הקרוי "סוציולוגיה של ארגונים". הוא יתמקד בתיאוריות האדמיניסטרטיביות הראשונות, בתיאוריות פוליטיות, בתיאורית המערכות, בתיאוריה המוסדית, בתיאוריה האקולוגית ובתיאוריה הריבודית. מגוון הגישות יאפשר זוויות ראיה אלטרנטיביות להבנת תופעות כמו מבנה ארגוני, חלוקת עבודה, היררכיה וביורוקרטיה. בחלקו השני יעסוק הקורס בארגונים כמערכות שמייצרות אי שיוויון חברתי ויבחן באופן ביקורתי את הזוויות התרבותיות, היסטוריות, חוקתיות וכלכליות של אי שוויון ארגוני.

1041.2616.01  הגירה וחברה 

הקורס עוסק בהגירה בינלאומית תוך התמקדות בהגירה לאמריקה ואוסטרליה במחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; הגירת העבודה לאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה; והגירה למדינת ישראל. הקורס סוקר הסברים תיאורטיים עיקריים להגירה (מדוע ובאיזה תנאים אנשים מהגרים) ותיאוריות העוסקות בשאלות השתלבות המהגרים במדינות היעד. במהלך הקורס נבחן את הסוגיות הבאות: הקונטקסט הפוליטי של הגירה בינלאומית ומדיניות השתלבות המהגרים; הגירת העבודה ותפקיד הכסף שנשלח על-ידי המהגרים למשפחות שנשארו בארצות המוצא; השתלבות המהגרים וילדיהם במדינות היעד; ופליטות.  

1041.2615.01  טבע או חברה
הקורס מציע פרספקטיבה סוציולוגית עדכנית לגבי דילמה חשובה: האם הפערים ביכולות ובהישגים בין יחידים וקבוצות נובעים מטבע (גנטיקה) או טיפוח. החקירה האינטלקטואלית תתמקד בזיקה בין הסוגיות הפילוסופיות של אינדיבידואליזם וצדק חלוקתי לבין סוגיות חברתיות וכלכליות הקשורות במדיניות הקצאת משאבים. זיקה זו תודגם תוך כדי בחינה של מערכת החינוך, על כל שלביה, על מנת לענות על השאלה האם מערכת זו יכולה לצמצם את אי השיויון החברתי. 
​

1041.2611.01 מגדר וחברה

מטרת הקורס היא לראות ולהבין עד כמה מגדר נוכח בעולמנו ומעצב את חיינו: את הפרשנות שאנו מעניקים לתופעות, את מחשבותינו, את שאיפותינו, ואת מעשינו. במהלך הקורס נתחקה אחר התהליכים המייצרים את הסדר המגדרי, הביטוי של סדר זה בזירות מרכזיות, וההשלכות שלו על אי השיוויון הכלכלי בין גברים ונשים. ההרצאות יתמקדו בציוני דרך מרכזיים במאבק הפמיניסטי, בשלבים שונים בהתפתחות החשיבה הפמיניסטית ובמופעים שונים של אי השוויון המגדרי בחברה בתחומים כגון, שוק העבודה, משפחה, משפט, רפואה, פוליטיקה וצבא.  

1041.2604.01 משפחה וחברה

הקורס סוקר בהרחבה נושאים מרכזיים הקשורים בחקר המשפחה תוך התמקדות בקשר שבין תהליכים בתוך המשפחה לבין תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים בחברה הרחבה. במסגרת זו ייבחנו התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהוליכו לשינויים במבנה המשפחה, ויידונו התיאוריות המרכזיות העוסקות במשפחה. בין הנושאים שיידונו: תהליכים דמוגרפיים הקשורים במשפחה: נישואין, גרושין וילודה, מבנים משפחתיים אלטרנטיביים, חלוקת העבודה בתוך המשפחה והקשר שלה למעמדן של נשים במשפחה ובחברה, והשפעתה של המדיניות החברתית על המשפחה ועל היחסים בתוכה.

1041.2602.01 פוליטיקה וחברה

הקורס עורך היכרות ראשונית עם תחום הסוציולוגיה הפוליטית העוסק בקשר שבין חברה ופוליטיקה. במהלך הקורס נבחן גישות תיאורטיות מרכזיות, מושגי יסוד בסיסיים ומהלך השתנותם בהקשרים הסוציו-היסטוריים השונים שהתהוו מאז המאה התשע-עשרה. כן יידונו שאלות יסוד כגון: מהי פוליטיקה ומהי שליטה; מהן צורות בסיסיות של התארגנות פוליטית; מהו מבנה הכוח בחברה; טיב מערכת היחסים בין מדינה לחברה; אופי מדינת האומה ומתחרותיה; וצורות חדשות של פוליטיקה בעידן הגלובליזציה.

חובות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בכיתה, קריאת חומר ביבליוגרפי, מבחן סופי.

1041.2607.01 ריבוד ואי-שוויון

המושג ריבוד חברתי מתייחס לתהליכים המוסדיים המגדירים טובין מסוימים כבעלי ערך ומבוקשים, לכללים על פיהם מוקצים טובין אלה לתפקידים ולקטגוריות חברתיות שונות, ולתהליכי המוביליות המאפשרים מעבר בין התפקידים השונים בחברה. במסגרת השיעור נעסוק בתופעה של אי-שוויון חברתי וכלכלי ובמוסדות החברתיים המחוללים את ההתפלגות הלא-שוויונית של טובין. נבחן תיאוריות שונות המנסות להסביר את תופעת אי-השוויון ונכיר כלים לניתוח תופעת הריבוד. במהלך הקורס נדון בשסעים הריבודיים העיקריים בחברה הישראלית ובתהליך העמקת אי-השוויון בה.

1041.2614.01 רפואה וחברה 
​מדוע הוכפלה תוחלת החיים האנושית במאתיים השנים האחרונות והאם מגמה זו צפויה להימשך? למה לנשים תוחלת חיים ארוכה מזו משל גברים בכל חברה מודרנית? וכיצד התנאים החברתיים בילדותנו משפיעים על הבריאות בגיל מבוגר? במהלך הקורס ננסה לענות על שאלות אלו ואחרות בראייה סוציולוגית, שבבסיסה ההבנה כי חולי ובריאות הם תופעות חברתיות לא פחות מאשר ביולוגיות או רפואיות. בחלקו הראשון של הקורס נדון בתמורות גלובליות בבריאות האנושית ובאי השוויון בבריאות ובתמותה בין קבוצות אוכלוסייה שונות—כל זאת מתוך השקפה פוזיטיביסטית ("סוציולוגיה למען הרפואה"). בחציו השני של הקורס נאמץ גישות פרשניות-ביקורתיות ונדון ברפואה המודרנית כמוסד חברתי ("סוציולוגיה של הרפואה"). נבחן כיצד נוצר ידע רפואי, האם מחלות מובנות חברתית, והאם מקצוע הרפואה אכן נבדל ממקצועות אחרים.