פרסומים
מחקר בקרב עובדות סוציאליות שעבדו או עודן עובדות עם מפונים
מחקר חדש של ד"ר ליאור בירגר, אשת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל אביב, נערך בקרב עובדות סוציאליות במלונות ברחבי הארץ החל מה-7 באוקטובר. המחקר בחן את חוויותיהן של העובדות סביב סיום העבודה הייחודית במלונות אלה.
מישהו שומע אותם?
מאמר חדש של ד"ר ליה לוין, חברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית וד"ר מלי נבו, פוסט-דוקטורנטית בהנחייתה, מצביע על מעגלים מתרחבים של דחיקת אנשים זקנים מחוץ למרחבי טבע והדרתם מן השיח אודות יחסי אדם-טבע.
מחקר: בין הטראומה האישית לקולקטיבית: השלכות מלחמת 7.10 על מצבם של צעירים במצבי סיכון
פרופ' יפית סולימני אעידן בוחנת במחקרה את השלכות של המלחמה שפרצה בעקבות 7 לאוקטובר על מצבם של צעירים במצבי סיכון בגילאי 18-25. קבוצת הצעירים הללו, המתמודדת עם אתגרים שונים בתקופת הבגרות הצעירה, נאלצת להתמודד גם עם טראומת המלחמה והשלכותיה.
E-mmortal: Death Anxiety is Related to Selfie Behaviors
במחקר מצאנו שבחיי היום יום, ככל שאנשים מפחדים יותר מהמוות, כך הם מבצעים יותר סלפיז, וכך הם גם מעלים יותר סלפיז לרשתות חברתיות. שיערנו, שזה בגלל שסלפיז משמשים סוג של דרך טכנולוגית חדשה "להנציח" את עצמנו, ובכך להתמודד עם חרדת המוות.
צמיחה פוסט-טראומטית של מתבגרים במהלך מגפת הקורונה: הקשרים בין דיפרנציאציה של העצמי, צמיחה פוסט-טראומטית של ההורים ומין המתבגרים
התפרצות מגפת הקורונה COVID-19 יצרה סביבה מאיימת וכאוטית עבור מתבגרים, שעלולה להשליך על השלמה של משימותיהם התפתחותיות כמו דיפרנציאציה של העצמי (differentiation of self). עם זאת, נסיבות מאתגרות אלה עשויות גם לעורר שינויים פסיכולוגיים חיוביים, כמו צמיחה פוסט-טראומטית (posttraumatic growth) בקרב המתבגרים.
כיצד חברי קבוצות פוגעות ונפגעות מעדיפות לייצג את זיכרון העוולות ההיסטוריות?
מחקר אשר הובל על ידי הדוקטורנטית גלי מיכאל-פסין מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, בהנחיית פרופ' נורית שנבל ובשיתוף פעולה עם פרופ' מלאני סטפנס ותמרה וולף מאוניברסיטת קובלנץ-לנדאו בגרמניה.
יישום גישה הדדית בהתערבות בסיוע בעלי חיים בעת מלחמה
ד"ר ליה לוין וד"ר ענת בן יונתן מובילות מחקר על התערבות בסיוע בעלי חיים (Animal Assisted Intervention) בגישה אקו-צנטרית, המתמקדת ברווחת האדם והחיה כחלק מקהילה אקו-סיסטמית. המחקר מתמקד בנפגעי מלחמת "חרבות ברזל" (ניצולי טבח, מפונים ומתמודדים עם הפגזות), ובוחן יישום פרקטיקות הדדיות המקדמות צדק ורווחה משותפת. המחקר האיכותני שואף לגשר בין תחומי דעת שונים ולפתח ידע חדשני על יחסי אדם-חיה בתהליכי התערבות.
טראומת מלחמה ונגזרותיה עבור תפיסות וחוויות גופניות
התפרצות מגפת הקורונה COVID-19 יצרה סביבה מאיימת וכאוטית עבור מתבגרים, ד"ר נגה צור והדוקטורנטית עדה טלמון מביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, מובילות מחקר חדש המבקש לבחון את הטראומה שהגיעה עקב אירועי ה-7 באוקטובר וכיצד היא באה לידי ביטוי רגשית, גופנית ובמערכות יחסים של א.נשים.
פריצת דרך בחקר האוטיזם: נחשפו מנגנונים מוחיים המעורבים באוטיזם שמקורו גנטי
מחקר חדש ופורץ דרך של צוות מחקר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה מרחיב את ההבנה לגבי הגורמים לאוטיזם שמקורו גנטי, ובפרט מוטציות בגן SHANK3, שאחראיות לכמעט מיליון מקרים של אוטיזם ברחבי העולם. לאור התגליות, יישם צוות המחקר טיפול גנטי שהצליח לשפר את תפקוד התאים שנפגעו מהמוטציה. לדברי החוקרים, בכך הונחה תשתית לפיתוח עתידי של טיפולים יעילים לאוטיזם שמקורו גנטי.
סטיקרים כמייצגים את מורשת הנופלים
מחקר זה, שנערך על ידי ד"ר רות פרנקנבורג, חברת סגל הוראה בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, וד"ר איילת אורג, מתמקד בסטיקרים המתמצתים במשפט אחד את מורשתם של הנופלים ב-7 באוקטובר, ומדגיש כיצד הם מספקים השראה ותקווה לנותרים בחיים.
מחקר חדש, שבוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת סטנפורד ושירותי בריאות כללית
סיכון וחוסן במעבר לבגרות של צעירים וצעירות בסיכון מהחברה הערבית: דוח מחקר לארגוני השדה המקצועי
מחקר זה, שנערך על ידי ד"ר רות פרנקנבורג, חברת סגל הוראה בבית הספר לעבודה דוח זה נכתב על ידי פרופ' יפית סולימני-אעידן, חברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל-אביב, וד"ר חנין כראם-אליאס, חברת סגל במרכז האקדמי רופין.
יחסי אדם-חיה ו"אתיקה של דאגה" ב"חוות החופש"
ברכות חמות לאילנית ברנכינה על אישור עבודת התזה שלה בהנחייתה של ד"ר אריקה וייס מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ועל קבלתה ללימודי דוקטורט בחוג!
מה קורה כשחוקרת של קהילות סגורות פוגשת חוקרת של תופעת ההתמכרות?
מאמר חדש לחברות סגל בית הספר לעבודה סוציאלית, פרופסור בל גבריאל-פריד, חוקרת של התמכרויות ולד"ר יעל יצחקי-בראון, חוקרת של קהילות סגורות
אינטראקציות בין אישיות בין חברי קבוצות רוב ומיעוט משפיעה לטובה על הישגים אקדמיים
ד"ר רותם כחלון ופרופ' נורית שנבל מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה בוחנות את ההשערה לפיה מגע (כלומר, אינטראקציות חברתיות חיוביות) עם סטודנטים מקבוצת הרוב ינבא ממוצע ציונים גבוה יותר בקרב סטודנטים מקבוצות מיעוט.
האם המוסיקה תציל אותנו ממחלות הזיקנה?
בעולם המדע ישנן כיום ארבע תאוריות מובילות וסותרות שעוסקות בחקר המודעות והקשר לפעילות המוחית. איך זה יכול להיות? מפני שכל אחד עושה דברים אחרת, וכשמדובר במחקר, בחירת דרך הפעולה יכולה להשפיע על תוצאותיו. המחקר מובל על ידי הדוקטורנטית נטע מימון מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה
לומדה חדשה להדרכת א/נשי מקצוע בתחום הטיפול והחינוך
ד"ר אדוה ברקוביץ' רומנו, המלמדת בבית הספר לעבודה סוציאלית ומתמחה בשימוש בטכנולוגיה בשדה הרווחה, וענת גולדשמיד, סטודנטית שנה ג לעבודה סוציאלית, פיתחו כלי דיגיטלי לזיהוי מקרים בהם חלה חובת דיווח, לפי חוק העונשין, על חשש לפגיעה בקטינים/ות וחסרי/ות ישע
ברוכה הבאה! נשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מטסולה, נחתה הישר למפגש עם סטודנטים.ות מהתכנית ללימודי האיחוד האירופי וסטודנטים בינ"ל באוניברסיטת תל-אביב.