השפעות המעבר לרפואה מרחוק
מחקר חדש, שבוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת סטנפורד ושירותי בריאות כללית
במחקר חדש, שבוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת סטנפורד ושירותי בריאות כללית, נבחנו ההשפעות של הרחבת הגישה לרפואה מרחוק (טלמדיסין) בתקופת מגפת הקורונה ולאחריה. החוקרים פרופ' דן זלצר, פרופ' לירן עינב, מר יוסף רשבא, ופרופ' רן בליצר עשו שימוש בנתונים מקיפים ומפורטים משירותי בריאות כללית, המכסים מעל 12 מיליון ביקורי רפואה ראשונית בשנים 2019–2021, שבמהלכה גדל מאוד השימוש בשירותי רפואה מרחוק בתקופת מגפת הקורונה.
במסגרת המחקר, השוו החוקרים בין מטופלים של רופאים שהפגינו נטייה גבוהה לאמץ טלמדיסין לבין מטופלים של רופאים שהיו בעלי נטייה נמוכה לכך. ההשוואה בוצעה בין תקופות שלפני ואחרי הסגר הראשון של מגפת הקורונה, באופן שאפשר לבחון את השפעת הגישה לרפואה מרחוק על עלויות הבריאות והשירותים הניתנים, מבלי שהבחירה העצמאית של המטופלים בין ביקורים פרונטליים למרחוק – שעשויה להיות תלויה במצב הרפואי – תשפיע על התוצאות.
החוקרים מצאו שבניגוד לחששות הראשוניים – לפיהם הרחבת הגישה לרפואה מרחוק תוביל לעלייה משמעותית בצריכת שירותי בריאות במקרים שאינם דחופים ותגרור עלייה בהוצאות הבריאות – בפועל, הרחבת הגישה לרפואה מרחוק הובילה לעלייה מתונה בלבד במספר הביקורים ברפואה ראשונית, ללא עלייה בעלות הכוללת של שירותים במהלך התקופה שלאחר הביקור הראשונה. כל זאת ללא עדות לפגיעה באיכות האבחון או הטיפול.
המחקר התפרסם השנה בכתב העת Journal of the European Economic Association. הממצאים, שהופצו זה מכבר בנייר דיון, זכו לאזכור בכתב העת The Economist ובפרסומי בנק ישראל. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של רפואה מרחוק ככלי משלים לרפואה פנים אל פנים, העשוי לשפר את נגישות השירותים הרפואיים, למשל בשעות הלילה, באזורים בהם הגישה למרפאה מוגבלת, או לחולים בעלי קשיי ניידות.
לקריאת המאמר המלא:
