אינטראקציות בין אישיות בין חברי קבוצות רוב ומיעוט משפיעות לטובה על הישגים אקדמיים
במדינות רבות, ההצלחה האקדמית של סטודנטים המשתייכים לקבוצות מיעוט נמוכה מזו של סטודנטים המשתייכים לקבוצת הרוב. לדוגמה, ממוצע הציונים של סטודנטים שחורים במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב לרוב נמוך מממוצע הציונים של סטודנטים לבנים. תיאוריות פסיכולוגיות חברתיות מציעות כי אחד הגורמים לפערים אלה הוא שתחושת השייכות למוסד האקדמי של סטודנטים מקבוצות מיעוט היא נמוכה יותר בהשוואה לסטודנטים מקבוצת הרוב, והדבר משפיע לרעה על הישגיהם.
בהתבסס על תיאוריות אלה, המחקר הנוכחי, בהובלת ד"ר רותם כחלון ופרופ' נורית שנבל מאוניברסיטת ת"א, בחן את ההשערה לפיה מגע (כלומר, אינטראקציות חברתיות חיוביות) עם סטודנטים מקבוצת הרוב ינבא ממוצע ציונים גבוה יותר בקרב סטודנטים מקבוצות מיעוט. השערה זו נבחנה בשני מחקרים בקרב סטודנטים ערבים בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
המחקר הראשון השווה את ממוצע הציונים של סטודנטים ערבים שהשתתפו בקורס "יחסים בין אישיים בקבוצה" לממוצע הציונים של סטודנטים ערבים שלא השתתפו בקורס. הקורס "יחסים בין אישיים בקבוצה" נערך בקבוצות קטנות ומערב דינמיקה קבוצתית, ובמהלכו נוצרת היכרות אינטימית בין המשתתפים (יהודים וערבים). בהתאם להשערת המחקר, נמצא כי ממוצע הציונים של סטודנטים ערבים שהשתתפו בקורס אכן היה גבוה מזה של סטודנטים שלא השתתפו בקורס (ואילו בקרב יהודים לא היתה כמעט השפעה להשתתפות בקורס). בנוסף, לא נמצא הבדל מבחינת הציונים ההתחלתיים של סטודנטים ערבים שבחרו להשתתף בקורס לעומת אלה שלא השתתפו (הבדל אשר היה יכול, באופן עקרוני, להוות הסבר אלטרנטיבי לממצאים – אולי הסטודנטים שבחרו להשתתף בקורס הם פשוט טובים יותר מלכתחילה). כמו כן, האפקט החיובי של הקורס התקבל גם תוך כדי ניכוי (סטטיסטי) של הציונים ההתחלתיים של הסטודנטים. ממצאים אלה מסייעים לחזק את המסקנה כי האפקט החיובי של השתתפות בקורס "יחסים בין אישיים בקבוצה" על ממוצע הציונים של המשתתפים הערבים אכן התקבל בזכות המגע האינטימי בין הקבוצות.
המחקר השני היה מחקר אורך מתאמי, ובו נמצא כי מגע חיובי עם סטודנטים יהודים בסמסטר הראשון בשנה א' ניבא תחושת שייכות גבוהה יותר במהלך השנה, וכן ממוצע ציונים גבוה יותר בסוף שנה א'. ממצא זה נשמר גם תוך כדי ניכוי (סטטיסטי) של מגע קודם עם יהודים (למשל, בתקופת בית הספר התיכון), שליטה בשפה העברית, ותפיסת היחסים בין יהודים לערבים בארץ כעוינים. ממצאים אלה מסייעים לחזק את המסקנה כי למגע יש אפקט חיובי על הצלחה אקדמית.
יש לציין כי מכיוון שהמחקר לא היה אקספרימנטלי, יכולת ההסקה הסיבתית מוגבלת. עם זאת, ניתן להסיק כי יצירת הזדמנויות למגע בין קבוצתי המעודד קשרי חברות לסטודנטים ערבים המעוניינים בכך יכולה לקדם את תחושת השייכות האקדמית שלהם ולהשפיע לטובה על הישגיהם.
