סיפורי גישור
גישור בין שכנים
סכסוכי שכנים הם דבר נפוץ ביותר, אין כמעט מי שלא חווה התנגשות כלשהי עם שכניו. אחת לכמה זמן מופיע בחדשות סיפור על סכסוך שכנים שהגיע לכדי תקיפה ולפעמים אף רצח. המרכז האוניברסיטאי מתערב בסכסוכי שכנים שהסתבכו, ומנסה להביא לפתרון הסכסוך בדרך של מו"מ.
הסיפורים המובאים כאן מבוססים על מקרי גישור מהמרכז האוניברסיטאי לגישור ע"ש אוונס, השמות והפרטים המזהים שונו על מנת לשמור על פרטיות המגושרים
מבוסס על תיקי גישור מהמרכז האוניברסיטאי לגישור ע"ש אוונס, השמות והפרטים המזהים שונו על מנת לשמור על פרטיות המגושרים
זירת הקונפליקט – חברת תקשורת גדולה
הצדדים בקונפליקט – שי (שם בדוי) מנהל מחלקה גדולה אחת ומיכל (שם בדוי)מנהלת מחלקה מקבילה לו, אך קטנה יותר מהמחלקה של שי. שי ומיכל הינם מקבילים זה לזו, ושניהם כפופים ליאיר (שם בדוי), סמנכ"ל בחברה.
על מה הקונפליקט - המחלקות של שי ושל מיכל חולקות לעיתים משאבים כמו חדרי ישיבות, עובדים פרילנסרים וכדמ'. בתקופות שבהן יש עומס עבודה לא מצליחים שי ומיכל לבצע את החלוקה ביניהם ללא התערבותו של יאיר. כמו כן הסכסוך ביניהם ידוע בחברה, ומדובר מאוד, ומאחורי כל אחד מהם מתייצב "מחנה" שלך תומכים. נדמה כי המחנות בארגון גורמים לאוירה עכורה כאשר כל צד מדגיש את כשלונותיו של הצד השני.
כמו כן בתוך המחלקות של שי ומיכל יש תומכים של "היריב" שמסרבים לסור למרותם של המנהלים הישירים שלהם.יאיר, החליט כי לפני שנוקטים בצעדים דרסטיים כמו פיטורין של אחד מהם, כדאי לפנות לגישור ביניהם. שי ומיכל נענו להצעתו, אך הביעו ספקנות בנוגע למידת ההצלחה של התהליך. האתגר הגדול ביותר בגישור זה היה חשיפת האינטרסים של הצדדים – בשל חוסר האמון ביניהם נמנעו שי ומיכל להגיד מה באמת עומד מאחורי הסכסוך ביניהם [גישור פנים ארגוני בחברת תקשורת]
ניכר היה כי לכל אחד מהם אגו גדול, ושקיימת תחרות ביניהם באופן אישי ובין מחלקותיהם. מיכל סיפרה כי היא "צמחה" בתוך החברה, התחילה בתפקיד זוטר יותר והתקדמה. שי לעומתה הגיע לתפקידו בחברה מחברה אחרת, והרגיש עצמו בעל ניסיון רב משל מיכל.
פתרון - אחד האינטרסים הסמויים שנגלו לעינינו המגשרים הוא צורך בהכרה הדדית זה בזו וזו בזה. החלטנו לשקף ולהדגיש את השוני בין הצדדים על מנת שיבינו כי הם "לא צריכים לריב על אותה משבצת". לכל אחד מהם קיום נפרד מהשני, וזה היה הבסיס לפתרון אליו הגיעו המגושרים. במקרה זה הם החליטו על הפרדה מירבית בין המחלקות שלהם. מעבר להפרדה במשאבים, הם החליטו גם לשנות את מקום מושבם – והמחלקה של מיכל נדדה לקומה שמעל.
הצדדים הכירו זה בקיומו ובתקפותו של זה אך לא הפכו לחברים טובים. קשה היה לעורר בהם חיבה אחד כלפי השני, אך כן התעורר כבוד הדדי. אפשר לקרוא לזה שלום קר....
יש לך מקרה דומה, בארגון נשמח לשמוע ?
