אודות

הגישור בבסיסו הוא: מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה. הכלים והמיומנויות המשמשים בגישור, הם דרך להידברות המאפשרת את ההכרה וההבנה של העמדות והאינטרסים של השני. זוהי דרך לניהול מו"מ, לתקשורת בין-אישית,שיש בה היבטים של סובלנות, סבלנות, הקשבה וכבוד הדדי.

קורס גישור - במרכז נערכים קורסי הכשרה בגישור.

התקשרו 03-6406179 לפרטים והרשמה.

קורס צדק מאחה - תפיסת עולם ויישומה בחיי היום - יום התמודדות אחרת עם מעשים פוגעניים, תיקון ואיחוי פגיעות.
 

במרכז - ניתנים שירותי גישור בנושאים הבאים: גישור גירושין, גישור משפחה, הסכמים לחיים משותפים, הסדרי ראייה, גישור גישור בנושאים סביבתיים, גישור לעסקים, גישור בין שכנים, בענייני-עבודה, עובד -מעביד, גישור בתחום הרפואי, בניית הסכמות בין קבוצות שונות, גישור בארגונים, ועוד.

תואר שני בניהול סכסוכים וגישור ע"ש אוונס: ייחודה של התוכנית נעוץ, בראש וראשונה, באופי הבין-תחומי שלה, היינו, בחשיפת התלמידים לגישות דיסציפלינאריות שונות בתחום, כגון גישות משפטיות, פסיכולוגיות, תרבותיות, כלכליות, ופוליטיות. בנוסף, יוכלו התלמידים להעמיק את הידע שלהם בתחומים ספציפיים, כגון סכסוכים בקהילה, בסביבה, ארגונים, ניהול מו"מ, משפחה או בסכסוכים בינלאומיים.

הגישור - אחת הדרכים ליישוב סכסוכים בקהילה מתבסס על הסכמתם של בעלי המחלוקת להשתתף בתהליך. מטרתו להביא את הצדדים לסכסוך לקיים הליך של הידברות ומשא ומתן, באמצעות צד שלישי מיומן וניטרלי, תוך שליטה של הצדדים בתהליך ובתוצאותיו. הוכח שיישוב סכסוכים בדרך של הסכמה, ובעיקר בדרך של גישור ובניית קונצנזוס, היא דרך יעילה למצוא בדרכי שלום פתרון למחלוקות בין פרטים או בין קבוצות, לשביעות רצון הצדדים ותוך שמירה על היחסים ביניהם ואף שיפורם.

רכישת מיומנויות וכלים גישוריים על ידי מנהלים, עובדים, אנשי עסקים ואזרחים מעצימה את יכולתם להתמודד ולנהל מחלוקות .

מחלוקות וסכסוכים בין בני אדם, כפרטים או כקבוצות, הם חלק משגרת החיים של כל קהילה אנושית. לעיתים רבות הם נובעים משוני טבעי, מהבדלים תרבותיים, מאינטרסים או צרכים שונים של חברי הקהילהכל עוד המחלוקות והסכסוכים אינם מחריפים ואינם משפיעים באופן ממשי על סדרי החיים של הקהילה והפריטים שבה, הם אינם מטופלים. הקהילה נוטה להדחיק את הטיפול בסכסוך או במחלוקת עד אשר הם מתרחבים ומתעצמים ומתעורר צורך בהכרעה של גורם חיצוני לסכסוך, לרוב - בית המשפט. כאשר בית המשפט, או גורם אחר, מכריע בסכסוך, הקהילה והחברים בה, אינם משתתפים בפתרון הסכסוך ואינם יורדים לשורשה של המחלוקת. בשל כך ממשיך הסכסוך להתקיים ולפגוע במרקם החברתי של הקהילה ובאיכות חייו של הפרט. לעיתים, מתפרץ הסכסוך ביתר שאת וסוחף לתוכו חברי קהילה נוספים. הניסיון בעולם מלמד, שניתן ליישב סכסוכים בקהילה בדרכים, אשר מתקנות את חיי הקהילה ואף מעשירות אותם. בניגוד לכתוב "אין שלום יוצא מתוך מריבה" (דברים קכ"ד), הוכח, שהתייחסות למחלוקת כאל תוצאה של שוני בין אנשים, שיש לכבד אותו ולתת לו מקום ואפשרות ביטוי בחברה, המחלוקת עשויה, במקרים רבים, להיות מקור לשיתוף פעולה ולמציאת פתרונות יצירתיים שישפרו את חיי הפרט והקהילה