תיאור הקורסים

סמסטר א'


1031.3691.01 מהוליווד לוושינגטון - הפוליטיקה האמריקאית בראי הקולנוע והטלוויזיה
מוסדות ותהליכים פוליטיים מעצבים ומשפיעים תוצרי מדיניות במדינות דמוקרטיות. בקורס זה נבחן כיצד משתקפת הפוליטיקה האמריקאית על מוסדותיה ותהליכיה, בסרטים ובסדרות טלוויזיה. המטרה המרכזית של הקורס היא לבחון ולהסביר מוסדות פוליטיים מרכזיים המאפיינים את הפוליטיקה האמריקאית ואת השלכותיהם על החברה. לצורך כך, ננתח סרטים ופרקים נבחרים מסדרות טלוויזיה לאור תיאוריות מובילות במדע המדינה. בין היתר נתמקד בנושאים הבאים: בחירות ובוחרים, בית המחוקקים והפעילות הפוליטית בו, מוסד הפיליבסטר, שחיתות פוליטית, לוביסטים בפוליטיקה האמריקאית ועוד. מבנה הקורס המיוחד יכלול שיעור תיאורטי בו נדון במוסדות ותהליכים בפוליטיקה האמריקאית ולאחריו שיעור בו נצפה בסרט/פרקים מסדרת טלוויזיה. על הסטודנטים תוטל המשימה לנתח הסרטים לאור התיאוריות והמחקרים האמפיריים אותם נלמד בקורס. משימות לקורס: בסיום הקורס, כל סטודנט יכתוב שני ניירות על שני סרטים מתוך רשימת הסרטים שתוצג בכיתה. על הסטודנט לנתח הסרטים תוך התייחסות לספרות התיאורטית הרלוונטית.

1031.3790.01 כתיבת חוקות
קרוב למאתיים חוקות כתובות קיימות כיום בעולם, כמחציתן נכתבו ברבע המאה האחרונה. מה ניתן ללמוד מהנסיון העולמי, כמו גם מזה הישראלי, על הקשר שבין כתיבת חוקה לבין כינונה של מסגרת מדינית חדשה? כיצד מאומצות חוקות ומי משתתף בכתיבתן? האם ניסוחה של חוקה מחייב הסכמה לאומית רחבה בדבר ערכי היסוד אותם היא אמורה לגלם? אלו השאלות המרכזיות עמן יבקש הסמינר להתמודד. לצד דיון תיאורטי בנושא, יתמקד הסמינר בניתוח מהלכים הסטורים ועכשווים של כתיבת חוקות בישראל ובעולם, החל מהמאה ה- 18 ועד היום.

1031.3797.01 קפיטליזם ודמוקרטיה
הקורס מנתח סוגיות בולטות בכלכלה הפוליטית בת-זמננו. הנושאים בהם הקורס עוסק כוללים: מודלים של קפיטליזם בעולם גלובלי; גורמיו ותוצאותיו של המשבר הכלכלי הגלובלי (2008); מדיניות מקרו-כלכלית ואתגריה; התגברות אי-השוויון הכלכלי; "התכווצות" מדינת הרווחה; עלייתה של "כלכלת שיתוף". הקורס מתמקד באופן שבו המפגש בין אינטרסים, מוסדות ורעיונות מעצב את העולם הכלכלי-פוליטי בו אנו פועלים.

1031.3817.01 מחשבה פוליטית בישראל
מטרת הקורס לבחון את היסודות הפילוסופיים-פוליטיים בכתבים ציוניים מרכזיים. בעוד הדיון המקובל על הציונות נעשה בהקשר של לאומיות וביקורת הלאומיות, הקורס מבקש ללכת מעבר לכך, תוך רפלקסיה על מושגים כגון: זמן, מקום, שפה, אזרחות, בנין, ועוד. מצד אחד, יעמוד הקורס על ההקשר ההיסטורי-אינטלקטואלי בו נכתבו הכתבים הציונים המכוננים, ומצד שני, יבחן את הרעיונות הגלומים בהם לאור המציאות הפוליטית והמדינית כיום. הקורס יתמקד בהוגים ובמנהיגים ציונים מוקדמים ויעמוד על העיצוב הראשוני של עקרונות התנועה ומטרותיה, תוך דגש על הפלורליזם שלה. כמו כן, תבחן את המחשבה הציונית בשלב השני שלה, לאחר קום המדינה ועד 1967.

 

1031.3922.01 טרור ומוסר ציבורי
הסמינר יעסוק בשאלות של מוסר מדיני שמתעוררות אגב התגברות תופעת הטרור. מהו טרור? מהם מאפייניו ומהי הגדרתו כתופעה ייחודית להבדיל מצורות אחרות של לוחמה בלתי קונבנציונלית? במה הוא דומה ושונה מפעולות קטלניות אחרות (קטל בשדה הקרב, מלחמת גרילה, רצח פוליטי, רצח פלילי, פשעי מלחמה)? באילו אמצעים מותר להילחם בטרור? האם התנקשויות ממוקדות הן פעולות לגיטימיות? באיזו מידה ניתן להגביל חירויות פרט ליברליות בשם ההגנה מפני טרור? האם פעולות טרור ניתנות אי פעם להצדקה?
הסמינר יתנהל כקבוצת דיון בסוגיות טריות ואקטואליות מסוג זה בהשתתפותם הפעילה של הסטודנטים בקריאה, חשיבה עצמאית, שיחה, הצגת רפראטים וכיו"ב.

 1031.3923.01פאשיזם, נציונל-סוציאליזם וימין חדש: עבר והווה
הסמינר מתמקד בהתפתחות של האידיאולוגיה הפאשיסטית והנאציונל-סוציאליסטית בתחילת המאה העשרים. מטרת הסמינר היא לבחון את השונה והמשותף בין הפאשיזם לנאציזם, תוך כדי ניתוח של השורשים האינטלקטואלים המשותפים לשניהם – כמו כן נתמקד בהבדלים התאורטיים בין פאשיזם ונאציזם בצד אחד והמישטרים האוטוריטרים השמרנים שצמחו בין שתי מלחמות העולם באירופה. הסמינר יעסוק הן ברמה הפוליטית והן ברמה התאורטית והאידיאולוגית

1031.3951.01 אסטרטגיית ההרתעה ביחסים הבינלאומיים: מהמלחמה הקרה ועד המלחמה בטרור

ספרות ההרתעה והדיון באסטרטגיות ההרתעה משקפים במידה רבה התפתחויות משמעותיות שהתרחשו בעולם בחצי המאה האחרונה. כך מחד ההרתעה קשורה קשר הדוק לעימותים שהתחוללו בזירה הבין-לאומית, החל מפרוץ המלחמה הקרה (ופיתוח הנשק הגרעיני), דרך העימותים שליוו אותה, ועד לאתגרים כמו הטרור הבין-לאומי, מדינות סוררות, סכסוכים אתניים וכן ההתמודדות עם האתגרים של לוחמת מידע. מנגד התפתחות ספרות ההרתעה גם משקפת שינויים והתפתחויות תיאורטיות בתחום היחסים הבין לאומיים בכלל ובתיאוריות בנושאי ביטחון בפרט. כך, הקורס שישלב בין הסוגיות האמפיריות והתיאורטיות הללו יאפשר להבין טוב יותר לא רק את מהותה של אסטרטגיית ההרתעה בהקשרים השונים בה היא מופעלת, אלא גם כיצד אירועים ותהליכים בין-לאומיים שונים משפיעים על התפתחויות תיאורטיות. בנוסף, הקורס יאפשר להתמודד עם מספר שאלות מסקרנות הנוגעות לאסטרטגיית ההרתעה, להתפתחותה ולתנאים הדרושים להפעלה מוצלחת שלה. כך למשל, הקורס יבחן את השאלה האם אסטרטגיית ההרתעה היא אסטרטגיה מובנת מאליה לשחקנים שונים, או שמא הצלחתה תלויה בתהליכי למידה, ואינה אפשרית ליישום באופן אוטומטי בין שחקנים מתרבויות שונות.

1031.3958.01 משפט, ממשל וחוקה: אתגרים בדמוקרטיה המודרנית
הגנה משפטית על עצירים במפרץ גוואנטנמו בחשד לפעילות טרור, קביעת נתיב גדר הביטחון בין ישראל לגדה המערבית, החלטות לגבי חוקתיות שיטות חקירה בשב"כ - כל אלה שאלות שבהן הממשק הקריטי הוא בין ממשל ומשפט. הסמינר "משפט, ממשל וחוקה: אתגרים בדמוקרטיה המודרנית" עוסק בבדיקת הממשק בין משפט וממשל והאופן בו הוא משפיע על התפתחות מוסדות ופרקטיקות פוליטיות בדמוקרטיה המודרנית. שאלת החוקה, שהיא שאלה מרכזית בהקשר זה, תהיה חלק מהמסגרת התיאורתית של הסמינר. הסמינר הוא בעיקרו השוואתי, עם דוגמאות מהמערכות הפוליטיות והמשפטיות בישראל, ארצות הברית ואירופה. הסמינר מתאים לסטודנטים המעוניינים להעמיק את הידע שלהם בניתוח מוסדות פוליטיים. בסמינר מטלה אחת ויחידה והיא הצגת רפרט בכיתה. עבודת הסמינר עצמה מוגבלת ללא יותר מ-30 עמודים.

1031.3972.01 הפוליטיקה של אי-שוויון וחלוקת משאבים
אחת מסוגיות הליבה של הפוליטיקה המודרנית היא האופן בו מדינות דמוקרטיות מחלקות משאבים בין אזרחיהן. הנושא מקבל משנה תוקף בעשורים האחרונים נוכח העלייה המתמשכת באי-השוויון הכלכלי במערב. הסמינר יעסוק הן בגורמים שמשפיעים על מידת אי-השוויון בעולם הדמוקרטי והן בהשלכותיו הפוליטיות השונות. במהלך הסמסטר נעסוק במספר שאלות יסוד: מהן המגמות העכשוויות ברמות אי-שוויון וחלוקת משאבים בתוך ובין מדינות המערב? כיצד גורמים כגון שסעים חברתיים ואתניים, מוסדות פוליטיים והעדפות בוחרים משפיעים על אי-שוויון וחלוקת משאבים במדינות שונות? כיצד אי-שוויון, בתורו, משפיע על איכות הדמוקרטיה, התנהגות בוחרים ועיצוב מדיניות? במסגרת הדיון, נבחן מגוון הסברים תיאורטיים וממצאים אמפיריים ובסיומו ננסה להעריך כיצד הם מתקשרים לסוגיות פוליטיות עכשוויות דוגמת התחזקות מפלגות פופוליסטיות, יחס למהגרים ועוד. 

סמסטר ב'

 1031.3923.01פאשיזם, נציונל-סוציאליזם וימין חדש: עבר והווה

הסמינר מתמקד בהתפתחות של האידיאולוגיה הפאשיסטית והנאציונל-סוציאליסטית בתחילת המאה העשרים. מטרת הסמינר היא לבחון את השונה והמשותף בין הפאשיזם לנאציזם, תוך כדי ניתוח של השורשים האינטלקטואלים המשותפים לשניהם – כמו כן נתמקד בהבדלים התאורטיים בין פאשיזם ונאציזם בצד אחד והמישטרים האוטוריטרים השמרנים שצמחו בין שתי מלחמות העולם באירופה. הסמינר יעסוק הן ברמה הפוליטית והן ברמה התאורטית והאידיאולוגית.

1031.3953.01 פרצופה של המדינה: כיצד מוסדות משפיעים על המשחק הפוליטי?
​הסמינר יבחן כיצד מוסדות פורמליים מעצבים ומשפיעים על ייצוגיות פוליטית ותוצרי מדיניות במדינות דמוקרטיות. המטרה המרכזית של הסמינר היא לבחון ולהסביר את ההשפעות של שונות במבנים המוסדיים של ייצוגיות וחלוקת עוצמה במדינות דמוקרטיות. אנו נתחיל את השנה בבחינה מפורשת של היתרונות והחסרונות של הגישה המוסדית לחקר הפוליטיקה, תוך הדגשת היתרונות. מרבית השנה תוקדש לדיון בספרות ההשוואתית שעוסקת בנושאים תיאורטיים הקשורים למוסדות, ומשתמשת בתיאוריות בכדי להניע מחקר אמפירי. את מרבית הזמן נקדיש לבחינת ההשלכות הפוליטיות של מוסדות. בין היתר נתמקד במוסדות הבאים: חוקות, משטרים, רשות מבצעת, שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות, מפלגות פוליטיות, בתי מחוקקים, רשות שופטת, ומבנים פדראליים. 

1031.3962.01 האוניברסיטה והסטודנט: אמת, פוליטיקה וידע בעידן הזה
האוניברסיטה המודרנית, כפי שהתהוותה מאז תקופת הנאורות, ראתה את עצמה כמפתחת מחקר וידע המובילים לאמיתות בלתי תלויות, ושאפה להנחיל אמיתות אלו לסטודנטים. למול עוצמת השלטון, דעת הקהל, או הלחצים הכלכלים, האוניברסיטה ראתה את עצמה כמעין ספירה נפרדת המחויבת לגילוי עובדות על המציאות הטבעית והאנושית, ולפרשנות לא-מוטה של מציאות זו ללא מורא: מתוקף כך, גם זכו המרצים והמוסד למעמדם כאוטוריטה בעיני הסטודנטים. ואולם, תפיסה זו של היחס בין אמת לידע התערערה במהלך הזמן, ודומה כי הגיעה בתקופתנו אנו למשבר של ממש. ההוראה בכיתה, חומר הלימוד ורשימות הקריאה, והמחקר של המרצים נתפסים לא פעם כמוטים על ידי עמדה פוליטית וכמשרתים אותה, לא רק במדעי המדינה (והחברה והרוח באופן כללי), אלא אף בתחומים כגון לימודי אקלים וסביבה, פיזיקה, ורפואה. מושג האמת המדעית הולך ומתערער בתוך הקשר ציבורי בו יש מחלוקות פוליטיות עזות, תהליך המביא לניסיונות התערבות גוברים של המערכת השלטונית בהשכלה גבוהה מצד אחד, ולעיתים לביקורת ומודעות פוליטית גוברת של הסטודנטים מצד שני (פי שקורה בארה"ב, לדוגמה). מטרת הסמינר לבחון תהליכים אלו הן בהקשר המודרני הכללי, והן בהקשר הישראלי הספציפי.



1031.3965.01 אתגרים חברתיים ומדיניות
חברות מודרניות משתנות בקצב מהיר בהרבה מאשר חברות פרה-מודרניות וכתוצאה מכך הבעיות שעולם המדיניות נדרש לטפל בהם גם הן משתנות. במסגרת סמינר זה נתייחס למספר סוגיות חברתיות ולתגובות המדיניות אליהן. בין היתר, הסמינר יתייחס לסוגיות הבאות: הזדקנות האוכלוסיה, קיטוב מוטה ידע בשוק העבודה, שינויים במבנה המשפחתי, הטרוגניות אתנית גדלה ועוד. 
 

1031.3842.01 דת ומדינה
התעוררותם של מתחים בעלי אופי דתי הן ברמה הבינלאומית (המאבק של "המערב" נגד "האיסלם" למשל) והן ברמה הלאומית (מהגרים מוסלמים באירופה, פולמוס הרעלה בצרפת ותורכיה, שאלת חינוך דתי בספרד ובגרמניה) – עוררו מחדש את שאלת היחס שבין מסורות דתיות לבין מוסדות המדינה המודרנית. כיצד אמורות דמוקרטיות מודרניות להתמודד עם תביעות דתיות? הקורס יעסוק בשאלה זו בהבטים תיאורטיים והשוואתיים ויבחן את ההבדלים בין תפיסות שונות של חילוניות. במהלך הקורס ננתח את ההסדרים המפרידים או קושרים בין דת ומדינה בדמוקרטיות הנחשבות חילוניות, ביניהן ארה"ב, צרפת, והודו, וכן במדינות בהן ההסדרים של דת ומדינה מתנגשים עם עקרונות דמוקרטים, כמו למשל במקרה של תורכיה, אינדונזיה וישראל.
​

1031.3970.01השאלה אודות הטכנולוגיה בסרטים של כריסטופר נולן
הטכנולוגיה מקנה לנו יכולות,  אבל מה שאנו יכולים לעשות ומה שעלינו לעשות הן שתי שאלות נפרדות.  בניצול מגוון טכנולוגיות קולנועיות, בודק הבמאי הבריטי-אמריקאי כריסטופר נולן כיצד נוכל לשמור על האנושיות שלנו מפני הקדמה הטכנולוגית -- והאם עלינו לשמור על האנושיות שלנו מפני הקדמה הטכנולוגית.  בסמינר זה, עם עיון בכתבים של היידגר ואחרים, נדון בתשובות שהסרטים של נולן – כמו "ממנטו", "יוקרה", עלייתו של האביר האפל, בין כוכבים, ודנקירק – נותנות לשאלה אודות הטכנולוגיה.  המפגשים יכללו הקרנת סרטים ודיונים עליהם ועל חומרי הקריאה.

1031.3973.01 יהדות מודרנית, מהי? פילוסופיה יהודית בעידן של תמורות
בקורס זה, נסקור את ההגות היהודית בעידן המודרני, ונבחן כיצד פילוסופים יהודים התמודדו עם האירועים המטלטלים שחוו יהודי אירופה במודרנה: אמנציפציה והתאזרחות; תהליכי חילון; והתפתחותן של דיסציפלינות אקדמיות שחתרו תחת אמונות מסורתיות, כמו ביקורת המקרא. לאור התמורות הללו, נבחן כיצד נוסחו מחדש מושגים מסורתיים כגון התגלות, נבואה, קהילה, ומצווה. נפתח את הסמסטר עם קריאה מעמיקה במשנתו הפוליטית של שפינוזה, ההוגה הראשון שבחן את השלכותיה הפוליטיות ודתיות של המודרנה עבור היהודים. בחלק השני של הקורס, נתחקה אחר ההשלכות הפוליטיות, ההלכתיות, והרוחניות של ניסיונות להפוך את היהדות ל״דת״ בלבד. נלמד את הטקסטים המכוננים של הפילוסופיה היהודית המודרנית (מאת כהן, בובר, רוזנצווייג, וכו׳). נסיים את הסמסטר עם יחידה המוקדשת למגמות המשפיעות ביהדות בת זמננו: יהדות פרוגרסיבית, חסידות וניאו-חסידות, פמיניזם דתי, תנועת ההתחדשות, וכו׳.   

1031.3974.01 מבוא לפסיכולוגיה פוליטית
​מהם היסודות הפסיכולוגיים של התנהגות פוליטית? עד כמה מבנה האישיות שלנו מכתיב את האידיאולוגיה שלנו? מדוע מנהיגים מסויימים נראים לנו יותר ״מנהיגותיים״ מאחרים? ומדוע נדמה לנו שבוחרים רבים מצביעים ״בניגוד לאינטרס שלהם״? שדה המחקר של פסיכולוגיה פוליטית מנסה לענות על השאלות הללו  בעזרת יסודות תיאורטיים ושיטות ניסוייות מפסיכולוגיה ומכלכלה התנהגותית. הסמינר יהווה מבוא לתחום, ובמהלכו נסקור מושגי יסוד שבהם נעשה שימוש במחקרי קבלת החלטות – רציונליות ואי-רציונליות, הטיות קוגניטיביות, מאפייני אישיות, רגשות, ועוד. לאחר מכן נראה כיצד המושגים הללו עוזרים לנו להבין טוב יותר שורה ארוכה של תוצאות פוליטיות, כמו דינמיקות של מערכות בחירות, האופן שבו אנחנו מגבשים דעות לגבי נושאים פוליטיים, וכיצד ומדוע מנהיגים מקבלים החלטות. בסמינר נקרא מחקרים פורצי דרך במדעי המדינה שמשתמשים בכלים הללו, ונדון בין השאר בהשפעות המתחרות של תורשה וחיברות על האופן שבו אנחנו נחשפים למידע פוליטי וחושבים על פוליטיקה.

​

​