תיאור הקורסים

סמסטר א'

1031.3793.01 תיאוריות של אינטגרציה
מדוע תהליך האינטגרציה האירופית החל? כיצד נוצר האיחוד האירופי? מה יכול להסבירו? אילו שחקנים אחראים ליצירתו? האם אותם שחקנים אחראים להנעת תהליך האינטגרציה קדימה? מהם הגורמים המסבירים אינטגרציה בין מדינות? האם תהליך האינטגרציה הוא לינארי ובלתי נמנע או שמא זהו תהליך א-לינארי שניתן לעוצרו ואף להופכו? האם ניתן לחזות את פירוק האיחוד האירופי? מתחילת תהליך האינטגרציה האירופית, חוקרים שאפו להסבירו מבחינה תיאורטית, לנתח את הגורמים והסיבות שיצרו אותו ושהניעו אותו, ואף לנסות ולצפות את מסלול התפתחותו ואת עתידו.
בתחילת הדרך האיחוד האירופי היוו את "המשתנה התלוי": מדוע מדינות בוחרות לוותר על ריבונות/ אוטונומיה ולהעבירה לרמת ממשל חדשה על-לאומית? מה מניע את תהליך האינטגרציה? בשנות ה-1990 האינטגרציה הפכה ממשתנה מוסבר למשתנה מסביר: כיצד האיחוד האירופי משפיע על תהליכים פוליטיים, כלכליים, בירוקרטיים וכד' ברמת המדינה? אילו מגמות "אירופיזציה" הוא יוצר ומה ביטוייהן? כיצד ניתן לאפיין את מערכת הממשל החדשה שיוצר האיחוד האירופי?
חוקרים שונים שאבו הסברים מתיאוריות מדיסיפלינות שונות והתאימו אותן לאינטגרציה האירופית כדי להסביר אותה. מטרת קורס זה להעמיק את הידע וההבנה אודות האיחוד האירופי ואודות תהליך האינטגרציה האירופי ותוצאותיו, ללמד את המערך המושגי המלווה את התחום ולפרק ולבאר את ההנחות העומדים בבסיס התיאוריות.


1031.3791.01 מחשבה פוליטית יהודית
הקורס הזה הוא מבוא ללמידת מחשבה פוליטית יהודית. ליהודים יש היסטוריה פוליטית מובהקת. לאורך רוב ההיסטוריה היהודית, חסרה ליהודים ריבונות. כתוצאה ממצב הזה (העדר ריבונות), היתה להוגים יהודיים גישה מסוימת למחשבה פוליטית. בקורס הזה נלמד את הז׳נרים השונים שבהם הוגים יהודיים מתייחסים לשאלות פוליטיות, ונחקור את תשובותיהם לגבי כוח, סמכות, משפט, התחייבות, קהילה וריבונות. נתמקד בעידן המודרני: אילו אופציות פוליטיות חדשות הפכו להיות זמינות ליהודים בתקופה הזו? כיצד ניסחו מחדש הוגים מודרניים ויכוחים מסורתיים על גלות, ריבונות ומולדת? הטקסטים שנקרא יכללו טקסטים מסורתיים (תנ״ך, חז״ל, הלכה), טקסטים פילוסופיים (שפינוזה), וטקסטים אידיאולוגיים (ציונות ואנטי-ציונות).

​1031.3821.01  אירופה במשבר
האיחוד האירופי אפשר שגשוג כלכלי ובטחון למדינות אירופה מאז הוקם ב-1958. אולם בשנים האחרונות שרויה היבשת במשבר רב-ממדי אשר מאיים לפורר את שתוף הפעולה בין המדינות, לפגוע ביציבות הכלכלית, ולערער את הביטחון. בין הממדים העיקריים של המשבר ניתן למנות את המשבר הכלכלי, משבר ההגירה, משבר הדמוקרטיה ועליית תנועות הימין, פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (ברקסיט) והחשש לפרישה של מדינות נוספות, והאתגר הביטחוני מול רוסיה. האם האיחוד האירופי, מוסדותיו ומדיניותו הם חלק מהבעיה או חלק מהפתרון לסוגיות אלו? האם אירופה תמשיך ליהנות מביטחון ושגשוג בעשורים הקרובים או שמא אנו נמצאים לפתחה של תקופה חדשה המזכירה ימים אפלים יותר בתולדות אירופה? 

1031.3839.01 פוליטיקה וטכנולוגיה
אנו חיים בעידן הטכנולוגי. בעידן הסייבר.
הטכנולוגיה בכלל, ותופעת הסייבר בפרט, משפיעים באופן מואץ, משמעותי וחסר תקדים על חיינו האישיים ועל חיי החברה שלנו, כמו גם על הכלכלה ועל השגשוג הכלכלי, ועל היבטים של ביטחון לאומי. ככזו, הטכנולוגיה היא מנוע רב עצמה בפוליטיקה ומשפיעה על מדיניות ציבורית, על התנהגות ממשלתית ועל אינטרסים של יחסים בינלאומיים. במקביל, הפוליטיקה משפיעה על מסלול ההתפתחות והקצב של השינוי הטכנולוגי ואימוצם.
​הקורס יעסוק בהשפעות ההדדיות שיש לטכנולוגיה ולממשל זו על זה. זאת באמצעות ניתוח מקרי בוחן בעבר ובהווה, וניתוח סוגיות כלליות, כמו העתקת כובד המשקל מממשלות לחברות גלובליות; מקומה של המדינה בעידן הטכנולוגי; אמנות בינלאומיות, איזונים ובלמים; יצירת מערכת היזון חוזר (Eco-System) ממשלי–טכנולוגי; כיצד בונים מערכת חיה בעלת היזון חוזר המזינה את עצמה והופכת למנוע צמיחה כלכלי וחברתי; טכנולוגיות עתידיות והשפעתן על מדיניות ציבורית ועל מדיניות חוץ וכדו'.

1031.3841.01מעצמאות למעצמה: ארה"ב בראשית דרכה 1776-1826
סוגיות בהיסטוריה הדיפלומטית המוקדמת של ארה"ב: המאבק לעצמאות; הברית עם צרפת שאפשרה את הניצחון על הבריטים; הניסיון לשמור על עצמאותה מול המעצמות הלוחמות במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות נפוליאון; הדיפלומטיה של התפשטות טריטוריאלית עד לאוקיאנוס השקט, שכללה את חורבן הילידים האמריקאים כגורם מדינאי; המדינאות של העבדות; והופעתה של אמריקה כמעצמה בפוליטיקה הגלובאלית עם הכרזת דוקטרינת מונרו. תשומת הלב תהיה על היחס בין מדינאות חוץ מצד אחד לבין התדיינות ופיתוח המרחב הציבורי מצד שני. הדגש בקריאה יהיה על מקורות ראשוניים.

1031.3929.01 המאה הישראלית
אנו חיים במאה הישראלית, מאה שבה ריבונות המדינה מעצבת את היהדות ואת העם היהודי ומנפצת את תבנית הקיום ההיסטורית של גלות ותקומה. המאה הישראלית היא הדרמה הגדולה ביותר של העם היהודי מאז ומעולם, ובמהלכה עבר מחיים בתפוצות, שהובילו לשוקת שבורה ולחורבן, ולחיים משגשגים במדינה עצמאית. עוצמתה של הריבונות הזאת מהדהדת בעולם כולו ומעניקה לישראלים מעמד איתן ונוכחות חשובה כשחקנים גלובליים ומשפיעים. במאה הישראלית מתהווה היהודי החדש, החש מחוייבות עמוקה למסורתו בקשר טיבעי למכורתו ההיסטורית. התחושה העמוקה שיש לו בית לחזור אליו מאפשרת לו לנוע ולפעול בעולם הגדול בנינוחות ובביטחון. בזכות חוסנה של המאה הישראלית, היהודי הישראלי מממש את תכונותיו ואת כישוריו הבינלאומיים, שניצברו במשך דורות של היעדר שליטה ריבונית במולדת.
בקורס זה נעמוד על ההתפתחות ההיסטורית והתיאורטית של העם היהודי מבית ראשון עד המאה הישראלית, תוך התמקדות בשאלת "ההשתלטות" של ישראל עם היהודים והיהדות ועל הלקחים שיש ללמוד מכך לעתידנו.
הקורס יעסוק ביחב"ל, משטרים ורעיון מדיני בתוך העם היהודי ובינו לבין האומות.

1031.4431.01 ניהליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים. הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני).

1031.4497.01 הפוליטיקה של משבר האירו
תהליך האינטגרציה המוניטרית באירופה החל בשנות ה-60 של המאה ה-20 וידע הישגים ומשברים. בשנות ה-90 בשלו התנאים להשקת האירו - מטבע משותף למדינות אשר חברות באיחוד האירופי. גוש האירו יוצא דופן בהשוואה לאיחודי מטבע אחרים בין מדינות ריבוניות, בגלל מורכבותו וגודלו. בעשור הראשון לקיומו נראה היה גוש האירו כסיפור הצלחה, אשר קרב את רמת החיים בקרב המדינות החברות בו, גונן עליהן מפני זעזועים פיננסיים, והכיל את עלייתה של גרמניה המאוחדת כמדינה החברה המובילה באיחוד האירופי בכלל. אולם החל מ-2010 מתקשה גוש האירו לפתור את בעיותיו הרבות: משבר חובות ממשלתיים, משבר בנקים, צמיחה איטית, קשיים ברפורמה כלכלית, ושסעים פוליטיים מעמיקים בין המדינות החברות. קורס זה מנתח את הפוליטיקה של המשבר באמצעות מספר פרספקטיבות עיקריות כגון הגישה הבין-ממשלתית, הגישה הנאו-פונקציונליסטית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישה הכלכלית. האם יתכן ובשנים הקרובות יאלצו מספר מדינות לעזוב את הגוש? מה ניתן לעשות מבחינה פוליטית כדי לחלץ את הגוש מהמשבר, ומהן ההשלכות שלו על עתיד האיחוד האירופי כולו?

1031.3688.01 זכויות וחירויות אזרחיות בדמוקרטיה האמריקאית
בדמוקרטיה האמריקאית (ובדמוקרטיות מערביות נוספות), מלבד העיקרון המרכזי של שלטון הרוב, שולט עקרון מרכזי נוסף - הגנה על זכויות של קבוצות מיעוט, ועל חירותם של אנשים פרטיים. במערכת הממשל האמריקאי, בית המשפט העליון הוא זה שסמוך באופן מסורתי על ההחלטה איפה כוחות הרוב, השולטים בדמוקרטיה, צריכים להיות מוגבלים, ואיפה זכויות וחירויות צריכות להיות מוגנות. מטרת הקורס היא לבדוק את תפקידו של בית המשפט העליון האמריקאי ביצירת מרחבים מוגנים לשמירה על זכויות וחירויות.

1031.3687.01 פוליטיקה וחוק נפגשים - בית המשפט העליון האמריקאי
במהלך הקורס נעסוק באופן שבו פוליטיקה ומשפט נפגשים באחד המוסדות המזוהים ביותר עם הדמוקרטיה האמריקאית - בית המשפט העליון של ארצות הברית. בעזרת קריאה במקורות ראשוניים ומשניים, נבדוק את האופן שבו התפתחה הרשות השופטת בארצות הברית, איך היא השפיעה על זכויות וחירויות אזרחיות ועל המבנה המוסדי-חוקתי של ארצות הברית. בנוסף לכך, נעסוק גם במודלים אנליטיים שמטרתם לנתח את התנהגויות השופטים, ונברר שאלות נורמטיביות שעולות מתוך המחקר האמפירי על בית המשפט העליון. מטרות הקורס הן לפתח את יכולת הניתוח וההבנה של בית המשפט העליון האמריקאי ושל מוסדות פוליטיים ככלל, ולחשוב באופן ביקורתי על טענות לגבי בית המשפט העליון.

1031.4484.01 חילון, חילוניות ופוסט חילוניות
חזרתה של הבעיה התאולוגית-פוליטית הובילה הוגים פוליטיים רבים להעלות ספיקות בנוגע ללגיטימציה של החילוניות, ואפילו לכדאיותה. בסמינר זה נחקור את הסיבות ההיסטוריות והתאורטיות לעלייתה מחדש של שאלת החילוניות במערב. כמו כן, נשווה תאוריות מתחרות של הוגים פוליטיים עכשווים.

1031.4485.01  Elections, Voters and Leaders
Elections are the major instrument for citizen influence on decision makers and policy making. In the beginning of the third millennium, elections are held in most countries of the world, and almost two thirds of them may be considered electoral democracies in which competitive and fair elections are conducted regularly with universal adult suffrage for all citizens. The dramatic Brexit and Trump election upheavals of 2016 coalesce with the 2008 economic crisis to require Political Scientists like Economists to reconsider our theories and analyses.  We will do so, focusing on elections from a theoretical, comparative and historical framework. The seminar combines discussion of the reading material, past and forthcoming elections, and empirical research of the students on elections.

1031.4583.01 לאומיות ורב תרבותיות
הקורס עוסק במתחים התאורטיים והפוליטיים המתפתחים בחברות המודרניות בעקבות תהליכי גלובליזציה. הרב-תרבותיות באה לענות על צורך של מדינות ליברליות לתת תשובה הן לדרישות תרבותיות של קבוצות לאומיות והן לקבוצות של מהגרים. לאחרונה אנו עדים למשבר עמוק במודל הרב תרבותי כאשר רבים הקולות שנשמעים בעד המודל של אסימילציה. בשיעור אנו נבחן את התפתחות הרעיון של הלאומיות הליבראלית וננתח את המתחים התאורטיים והפוליטיים שנוצרו בתהליכי דמוקרטיזציה ורב-תרבותיות.

0626.2997.01 בעיותיו של גוליבר: ארצות הברית כשחקן הגמוני וכמתווך מאז 1945
מאז 1945, משחקת ארה"ב תפקיד מוביל בזירה הבינלאומית, אך תוך לבטים תמידיים. בצמרת הפוליטית, בקהיליית מדיניות החוץ האמריקנית, ולעתים בציבור בכללו, ניטשו פולמוסים נוקבים: איזה תפקיד גלובלי צריכה ארה"ב למלא, ואיזה תפקיד ראוי לה שתמלא? אילו אמצעים וגופים עליה לטפח על מנת להתמודד עם אתגרים מערכתיים? ויכוחים אלה שיקפו משחק גומלין מורכב ודינמי בין התפתחויות בינלאומיות ופנימיות, לבין האופן שבו האמריקנים הגדירו את יעדיהם ואת זהותם במדיניות חוץ.
​קורס זה מציג מבט פנורמי על מדיניות החוץ האמריקנית מאז 1945. הקורס משלב מימד תיאורטי ומימד אמפירי. במימד התיאורטי, יוצגו ההסברים המרכזיים המשמשים כיום לניתוח מדיניות החוץ האמריקנית, תוך הבלטת תהליכי קבלת החלטות אופייניים. במימד האמפירי, תוצג התפתחות החשיבה והתפקוד האמריקניים בסוגיות מפתח אסטרטגיות, כולל התנסותה של ארצות הברית במשא ומתן מדיני ובטחוני, הן בזירה הגלובלית והן בזירה המזרח-תיכונית. תשומת לב מיוחדת תינתן להתמודדותה של ארצות הברית עם משימת התיווך בסכסוך הערבי-ישראלי.

חובות הקורס והרכב הציון

1. רפרט המנתח מסמך או קבוצת מסמכים/מאמר/אירוע תרבותי (75%)
2. שקלול של מתווה ראשוני לרפרט, ביקורת ספר והשתתפות פעילה (25%)

סמסטר ב'

1031.3699.01 "מקום" במחשבה הפוליטית בישראל
מטרת הקורס לבחון את הממדים הרב-שכבתיים של המקום הישראלי, ובעיקר את המשמעויות הפוליטיות של מקומות שונים: אתרים ארכאולוגים, בניינים מודרניסטים, אתרים דתיים, כפרים נטושים, יערות זכרון, בתי קברות צבאיים, בתי-תרבות ומקומות ציבור, ועוד. מתוך בחינה זו ננסה להבין כיצד מורכבות המקום הישראלי מהדהדת ברב-שכבתיות של זהות של האדם הבודד והקהילה\ות בישראל הוא מרכזי להוויה הישראלית. זאת מאחר והתנועה הציונית שאפה לקשור את האדם לא אל מרחב מופשט וחסר הקשר לנקודות ייחודיות מבחינה היסטורית, דתית, תרבותית ופוליטית. מלכתחילה היה פרויקט ציוני זה שנוי במחלוקת מאחר ומושגי המקום של החברה היהודית התנגשו עם מושגי המקום של החברה הפלשתינית. אך המורכבות של מושגי המקום הלכה וגברה, בין השאר מאחר ובמהלך הזמן יהודים, פלשתינים, ואחרים הפכו להיות ערים ומודעים יותר ליחסיות שלהם עצמם בהיסטוריה של הארץ. היסטוריה זו חורגת מהגדרה לאומית כזאת או אחרת.

1031.3674.01 הפרטה: שיקולים כלכליים ותהליך פוליטי
הקורס יעסוק באחד המכשירים הנפוצים ביותר במדיניות ציבורית, אך בו בעת גם אחד היותר שנויים במחלוקת: הפרטה. דעה נפוצה ביחס להפרטה היא שזו מדיניות ניאו-ליבראלית שנועדה לערער את אושיות מדינת הרווחה המודרנית. למעשה, רבות הסיבות להפרטה והשלכותיה מורכבות. במסגרת קורס זה, נדון בסיבות ובהשלכות של ההפרטה תוך התייחסות לניסיון המצטבר של ההפרטה גם בישראל וגם במדינות אחרות בעולם. בנוסף לכך, ההפרטה תשמש כדוגמה להתהוות, יישום, ואף ערעור, של מדיניות ציבורית.

​

 1031.3794.01אירופה במאה ה-20: צמיחתה, התפתחותה, והמשבר של העידן המודרני
היבשת האירופית מאופיינת על ידי גיוונה התרבותי כמעט בכל הרמות. גיוון זה נובע מהתפתחות תרבותית פוליטית וחברתית אשר נשענת על מדינות לאום שונות. למרות שתהליך האינטגרציה האירופית, מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 הצליח לאחד במידה רבה, הן את הפרקטיקות השלטוניות והן את ההתנהגויות הפוליטיות של המדינות, בכל זאת, היום מובן לכל, שהלאומיות הפוליטית לא נעלמה מן העולם ואף הגבירה את כוחה. השילוב בין השאיפה לאינטגרציה פוליטית וכלכלית מחד, לבין הכוחות הקוראים לחזור ליתר ריבונות של היחידות המדיניות מאידך, מהווה אחד האתגרים החשובים של אירופה של ימינו. על רקע זה, הקורס ינסה לטפל בהיבטים שונים של פוליטיקה וחברה באיחוד האירופי. הקורס יתמקד בסוגיות הקשורות להרחבה ואינטגרציה של האיחוד האירופי, והאתגרים שהתהליך הזה יוצר.

1031.3795.01 הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט
במאי 2015 הרשות הפלסטינית ניסתה להניע מהלך בו תושעה ישראל מארגון הכדורגל הבינלאומי (פיפ"א) בשל "היחס הישראלי לכדורגלנים פלסטינים". ישראל הרשמית הגיבה כי מדובר במהלך פוליטי ואסור לערב פוליטיקה עם ספורט. אולם, ההיסטוריה של הספורט המקצועני מראה כיצד רבים ראו את הספורט ככלי למינוף פוליטי. הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט ועומק הקשר ביניהם הינה תופעה שרק הולכת ומתגברת לאורך השנים. חרם על משחקים אולימפיים, מימון אגודות ספורט ותקצוב לאצטדיונים לקידום פוליטי, דיפלומטיית פינג-פונג והספורט כמרכיב באינטגרציה של מהגרים הינם חלק מהסוגיות המרכזיות בשנים האחרונות שמראות כיצד למרות הרצון להשאיר את הספורט כספרה נפרדת וטהורה, קשה לנתק אותו מעולם התוכן הפוליטי. הקורס יעסוק באותו קשר הן ברמה התיאורטית והן ברמה האמפירית דרך מקרי עבר רבים שימחישו את הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט.

1031.3832.01 מבוא קצר לפילוסופיות של המשפט
הקורס מהווה מעין מבוא לתורת המשפט ללא-משפטנים. מוסד המשפט וכלליו עומדים בבסיס עולמנו הפוליטי ומהווים חלק בלתי נפרד מהבנתו. קורס זה מיועד להכשיר תלמידי מדע המדינה, ובייחוד מחשבה מדינית, לעיון פילוסופי אודות המשפט ולהקנות כלים אנליטיים לחשיבה על המשפט ואודות תחומים קרובים לו, כגון מוסר, מערכות ומוסדות שונים של כללים חברתיים. נעיין עיון ראשוני במושגים משפטיים בסיסיים כגון כלל, חובה וזכות, ובדמיון ובשוני בין תפקודם כמושגים משפטיים לבין מובנם בתחומי המוסר, החברה והפוליטיקה.
השאלות שבבסיס תורת המשפט, הן שאלות פילוסופיות מטא-משפטיות, שאלות על אודות המשפט, ממבט-על, ולא שאלות משפטיות אודות תוכנם של כללים בתחומים קונקרטיים של המשפט. השאלות נוגעות ביסודן לפילוסופיות פוליטיות ומוסריות. (הקורס מניח ידע מבואי קודם בתורות מוסר ובמחשבה מדינית בת זמננו). ראוי לעיין בשאלות אלה, לא פחות מאשר במסגרת לימודי המשפטים; מה מאפיין את המשפט כמוסד? מה מייחד את המשפט לעומת מערכות כללים אחרות? האם ישנם קשרים הכרחיים בין המוסר לבין המשפט? מהו חוק ? מהם התנאים לתקפותם של נורמות משפטיות, או מה הופך נורמה לבעלת תוקף משפטי?
​במהלך מבוא מזורז זה, נבחן כיצד מטפלות אסכולות שונות מראשיתה של פילוסופיית המשפט ועד ימינו בשאלת היחס בין משפט למוסר, וגם בין משפט למערכות משיקות של חברה ופוליטיקה. הקורס יתנהל על ציר כרונולוגי החל מתורת המשפט הטבעי של תומס אקווינס. בהמשך נציג תשובות לשאלות הנ"ל מבית מדרשם של הפוזיטיביסטים המודרניים (ג'ון אוסטין, האנס קלזן, ה.ל.א. הארט ויוסף רז), של תיאוריות נון-פוזיטיביסטיות (של לון פולר, ובעיקר של רונלד דבורקין) כמו גם תיאוריות ריאליסטיות וביקורתיות. כתלמידי תיאוריה פוליטית, נתחקה אחר התשתית הפילוסופית של זרמים רעיוניים אלה - הפוזיטיביזם, הנון-פוזיטיביזם והראליזם.

​
1031.3840.01 קפיטליזם, תרבות ופוליטיקה בעולם הגלובאלי העכשווי - דיון ביקורתי
דומה שבעידן שלאחר" "נפילת חומת ברלין" (1989) וקריסת הקומוניזם בברה"מ, העיון  הביקורתי בממדים וההשלכות הפוליטיות, התרבותיות והפילוסופיות של הקפיטליזם הגלובאלי ושל הנאו ליברליזם העכשווי, הוא משימה דחופה מאי פעם,  וודאי לנוכח העובדה שמדובר ב"שיטה" (הקפיטליסטית), שבמסגרתה חיה כיום רוב אוכלוסיית העולם.
בקורס זה, נבקש לדון, מנקודת מבט של בקורת תרבות ופוליטיקה, באפקטים התרבותיים, הפוליטיים והחברתיים של החיים במסגרת הקפיטליזם הגלובאלי העכשווי. יעדו של הקורס להציע הבנה ביקורתית של הקפיטליזם הגלובאלי ושל אי הנחת שהוא מעורר, ולעקוב אחר ויכוחים ודיונים פילוסופים  עכשוויים, המנסים לחשוב את ההשלכות של הסדר הקפיטליסטי הגלובאלי על מכלול תחומי החיים של יחידים וקולקטיבים בעולם המערבי ובעולם הלא מערבי .
בעקבות הוגים קונטיננטלים בני זמננו, כמו: גי דבור, מישל פוקו, ז'אן-פרנסואה ליוטר, אלן בורדייה, ז'יל דלז ופליקס גואטרי, ז'אק דרידה, אלן באדיו, סלבוי ז'יז'ק, ז'אק רנסייר, אשיל מבמבה , אטיין בליבר, ואחרים,   נדון בגישות ביקורתיות עכשוויות ביחס להצטלבויות שבין קפיטליזם, פוליטיקה ותרבות, ונתוודע אל מושגי מפתח ופרדיגמות תיאורטיות  שהתפתחו במחשבה הביקורתית , בניסיון להבין גם את הממדים התרבותיים  והפוליטיים הסמויים  של הקפיטליזם הנאו-ליברלי העכשווי.  נדון גם בהשלכות העכשוויות של לוגיקת השוק הקפיטליסטי על האוניברסיטה, ונבחן תופעות תרבותיות מרכזיות בעולם  הגלובאלי העכשווי.
וכל העת נשוב ונשאל, בעקבות דידי הוברמן, ז'יל דלז, פאולו פאזוליני, ליוטר, דרידה ואחרים: כיצד להתנגד בעת העכשווית? בין לבין נצפה בסרטוני יוטיוב  קצרים שידגימו את הסוגיות התיאורטיות, או יציגו זוויות ייחודיות של התייחסות אליהן.

1031.3844.01 ביקורת המדינה - מהלכה למעשה
​קורס זה נועד להקנות לסטודנטים ידע עיוני ומקצועי נרחב בנושא ביקורת המדינה במדינת ישראל, החל מתולדות ביקורת המדינה ועד הביקורת בעידן המודרני. במסגרת הקורס יילמדו היבטים שונים בעבודת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, על כלל סמכויותיו ותפקידיו, תוך השוואה לסוגים אחרים של ביקורת על הרשות המבצעת. דגש מיוחד בקורס יינתן לדיון בדילמות חוקיות ומקצועיות שעולות בפעילות הביקורת, לרבות בנוגע למאבק הביקורת בשחיתות הציבורית.

1031.3858.01 יחסים בין לאומיים במרחב קיברנטי
בשנים האחרונות חלקים גדולים יותר של הפעילות האנושית מתקיימים דרך המרחב הקיברנטי, ובכלל זה גם יחסים החוצים גבולות מדינתיים. הקורס יבקש לבחון את השאלה האם התיאוריות והפרדיגמות הקיימות במחקר של היחסים הבין-לאומיים נותרו רלוונטיות ביכולת שלהן להתמודד עם מציאות משתנה זו. הקורס יעמוד על האתגר שמציבות פרקטיקות הנוגעות, בין היתר, לביטחון בין-לאומי, כלכלה בין-לאומית, תקשורת בין-לאומית, ומשפט בין-לאומי המתקיימים במרחב הקיברנטי הן ליחסים הבין-לאומיים במובן הקלאסי שלהם והן לתיאוריות של יחסים בין-לאומיים כפי שאלו התפתחו בעשורים האחרונים.
 

1031.3918.01 הפוליטיקה של הכסף, ושל משטרים מוניטריים בינלאומיים
הקורס עוסק בתופעה של משטרים מוניטריים בינלאומיים, כולל איחודי מטבע וצורות נמוכות יותר של אינטגרציה מוניטרית. בחלקו הראשון הקורס דן בתפקידי הכסף השונים והקשר בינם לבין משתנים תרבותיים ופוליטיים. חלקו השני הקורס מתאר את תקן הזהב של המאה ה-19, ומשטר הברטון-וודס. דגש מיוחד מושם על האיחוד הכלכלי והמוניטרי באירופה (EMU), שהינו הדוגמא העדכנית, העשירה והרלבנטית ביותר לאיחוד מטבע. בחלקו השלישי הקורס מנתח משטרים מוניטריים בינלאומיים אלו ע"י תיאוריות כלכליות ופוליטיות שונות של יצירת, שימוש וניהול הכסף, ושל היווצרות איחודי מטבע. נעשה שימוש בכלים תאורטיים מתחומי הכלכלה ומדע המדינה, אך אין צורך בידע מוקדם בכלכלה.

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד  .Peggy Noonan

1031.4582.01 המלחמה: תיאוריה ומעשה – מנפוליאון וקלאוזביץ למלחמות העולם
​הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו בערב מלחמת העולם השניה.