תיאור הקורסים

סמסטר א'

1031.3795.01 הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט
במאי 2015 הרשות הפלסטינית ניסתה להניע מהלך בו תושעה ישראל מארגון הכדורגל הבינלאומי (פיפ"א) בשל "היחס הישראלי לכדורגלנים פלסטינים". ישראל הרשמית הגיבה כי מדובר במהלך פוליטי ואסור לערב פוליטיקה עם ספורט. אולם, ההיסטוריה של הספורט המקצועני מראה כיצד רבים ראו את הספורט ככלי למינוף פוליטי. הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט ועומק הקשר ביניהם הינה תופעה שרק הולכת ומתגברת לאורך השנים. חרם על משחקים אולימפיים, מימון אגודות ספורט ותקצוב לאצטדיונים לקידום פוליטי, דיפלומטיית פינג-פונג והספורט כמרכיב באינטגרציה של מהגרים הינם חלק מהסוגיות המרכזיות בשנים האחרונות שמראות כיצד למרות הרצון להשאיר את הספורט כספרה נפרדת וטהורה, קשה לנתק אותו מעולם התוכן הפוליטי. הקורס יעסוק באותו קשר הן ברמה התיאורטית והן ברמה האמפירית דרך מקרי עבר רבים שימחישו את הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט.

1031.4431.01 ניהיליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים. הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני).

1031.4473.01 אסטרטגיות של אלימות ומשא ומתן: דינאמיקות של סכסוכים תוך מדינת 
קורס זה יעסוק בעיקר בסכסוכים בין תנועות לאומיות ובעיקר בסכסוכים בין ממשלות כובשות לתנועות לשחרור לאומי (להבדיל מסכסוכים בין ממשלות וקבוצות אופוזיציה שאינם מתאפיינים בסכסוכים במחלוקת אתנית). לפיכך, נשים פחות דגש על. הקורס מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון נבחן את הספרות התיאורטית הנוגעת למקורות הסכסוכים, הגורמים לדרישות אתניות/לאומיות ולפרוץ אירועים אלימים, משך הסכסוכים ותפקיד ההתערבות הבינלאומית. בחלקו השני של הקורס נבחן את האינטראקציות האסטרטגיות בין הצדדים הניצים: הבחירה בין הטקטיקות השונות, המעבר מאסטרטגיות של מאבק מזוין למשא ומתן, הגורמים להצלחה או לכישלון של קמפיין טרור ו/או הלוחמה בו. אחד מכיווני המחקר הפוריים ביותר בספרות מנסה להבין כיצד הדינאמיקות הפנימיות בתוך כל צד ניצי משפיע על האינטראקציות האסטרטגיות ביניהן. אנו נבחן את היתרונות והחסרונות של גישה זו. בעוד שהדגש בקורס יהיה של תיאוריות רציונאליות, גישות אחרות (לדוגמה פסיכולוגיות) תיבחנה גם כן. נא לשים לב: הדגש בקורס הינו אמפירי – פוזיטיביסטי ולא נורמטיבי.

סמסטר א' + ב'

1031.3961.01 למה לי פוליטיקה עכשיו? מוות, חופש והחיפוש אחר משמעות
מה מייחד ומאחד אותנו כבני אנוש? האם יש משמעות לחיים ולמוות? האם אנו חופשיים? שאלות אלה, שבעבר הנחו את המסע אחר חוכמה, נדחקו לשולי השיח האקדמי, בין השאר במדעי החברה, והמדינה. קורס זה מבקש לסייע בהשבת הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית לקדמת הבמה המדעית, ולבחון את הלימתה לפוליטיקה בת-זמננו. האתגר המונח לפתחנו כפול: ראשית, אנו מבקשים לרדת לעומקו של האקזיסטנציאליזם, להצטרף למסע האדם למציאת משמעות ביקום נטול-משמעות. אנו נבחן את המעלות והמגרעות של האקזיסטנציאליזם באמצעות טקסטים אקדמיים וספרותיים, כמו גם באמצעות קולנוע ומוסיקה. שנית, אנו מבקשים לברר האם האקזיסטנציאליזם יכול לתרום להבנה עשירה יותר של פוליטיקה, תוך התמקדות בפשר הקשר שבין לאומיות ואלימות, אימה ומוסר. האקזיסטנציאליזם, אולי יותר מכל פילוסופיה בת-זמננו, חותר להבנת הקיום האנושי בהקשרו החברתי-היסטורי. חילוקי הדעות העמוקים בין אנשי הזרם - כגון קהלת, קירקגור, ניטשה, דוסטויבסקי, קפקא, היידיגר, קאמי, סארטר, וארנדט - ממחישים לא רק את העושר האינטלקטואלי העצום של האקזיסטנציאליזם, אלא מחדדים גם את תרומתו האפשרית להבנת עולמם ומעשיהם של אנשים, יהיו אלה פעילי גרינפיס או לוחמי דאע"ש. 
​

סמסטר ב'

1031.3686.01 הפוליטיקה של שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות
אחד מההבדלים הבולטים בין מדינות דמוקרטיות הינו מגוון שיטות הבחירה ושיטות הבחירה הפנימיות בהן נבחרים חברי פרלמנט. מוסדות אלו קובעים באיזו דרך יצביעו הבוחרים, כיצד מתורגמים פתקי ההצבעה למושבים בפרלמנט וכיצד מועמדים הופכים לחברי פרלמנט. לשיטות בחירה ולשיטות בחירה פנימיות ישנן השלכות פוליטיות נרחבות על, בין היתר, מפת המפלגות, בית המחוקקים, התנהגות חברי הפרלמנט, יחסי רשות מחוקקת רשות מבצעת, מדינויות וייצוגיות. בקורס זה אנו נגדיר ונבחן את המימדים התיאורטיים שיוצרים שונות בקרב שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות. באמצעות מושגים אלו אנו נבחן את ההשפעות של שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות על המערכות הפוליטיות של מגוון מדינות.
 

1031.3699.01 "מקום" במחשבה הפוליטית בישראל
מטרת הקורס לבחון את הממדים הרב-שכבתיים של המקום הישראלי, ובעיקר את המשמעויות הפוליטיות של מקומות שונים: אתרים ארכאולוגים, בניינים מודרניסטים, אתרים דתיים, כפרים נטושים, יערות זכרון, בתי קברות צבאיים, בתי-תרבות ומקומות ציבור, ועוד. מתוך בחינה זו ננסה להבין כיצד מורכבות המקום הישראלי מהדהדת ברב-שכבתיות של זהות של האדם הבודד והקהילה\ות בישראל הוא מרכזי להוויה הישראלית. זאת מאחר והתנועה הציונית שאפה לקשור את האדם לא אל מרחב מופשט וחסר הקשר לנקודות ייחודיות מבחינה היסטורית, דתית, תרבותית ופוליטית. מלכתחילה היה פרויקט ציוני זה שנוי במחלוקת מאחר ומושגי המקום של החברה היהודית התנגשו עם מושגי המקום של החברה הפלשתינית. אך המורכבות של מושגי המקום הלכה וגברה, בין השאר מאחר ובמהלך הזמן יהודים, פלשתינים, ואחרים הפכו להיות ערים ומודעים יותר ליחסיות שלהם עצמם בהיסטוריה של הארץ. היסטוריה זו חורגת מהגדרה לאומית כזאת או אחרת.
 

1031.4490.01 הריגה ממוקדת - דילמות מוסריות ומשפטיות במלחמות א-סימטריות
הקורס יעסוק בשאלות מוסריות ומשפטיות עכשוויות לגבי התנהלות נאותה בתנאי מלחמה מודרנית. מלחמות אלה ברובן מלחמות א-סימטריות, ללא שדה הקרב קונבנציונלי, מתרחשות באזורים מאוכלסים, כאשר רבים מלוחמיהן וקורבנותיהן אינם חיילים אנונימיים אלא לוחמים מזוהים או אזרחים. מאפיינים אלה מאתגרים את חוקי המלחמה ומוסר הלוחמה המסורתי ומערערים הבנות ישנות, כגון ההבחנה הדיכוטומית בין לוחם לאזרח וחסינותם של "לא לוחמים". מי הוא מטרה לגיטימית, מי חסין מפגיעה ומדוע? מהי מערכת החוקים שחלה על הריגה ממוקדת להבדיל מהרג אנונימי בשדה הקרב? מהם הכללים החלים על דרג מקבלי ההחלטות, ומהי רמת השקיפות בהחלטותיהם? כיצד יש לאמוד נזק עודף ולהחיל עקרון פרופורציונאליות במבצעים ממוקדים המתבצעים בקרב אוכלוסייה אזרחית? כלי נשק חדישים, ובייחוד השימוש האמריקאי הנרחב במזל"טים, מעלים תהיות נוספות לגבי כלי נשק לגיטימיים והרג ב"שלט רחוק".
הקורס יהווה מעין קבוצת מחקר של סטודנטים מתארים מתקדמים שיידרשו לקרוא, לבחון ולדון באופן מלומד ומעמיק בשאלות מוסריות, משפטיות ופוליטיות מעין אלה. מוקד הדיון לאורכו יהיה ב"הריגה ממוקדת" של לוחמים ואזרחים, וייסוב סביב היבטיה השונים של סוגיה זו, כמתואר לעיל, בעיקר כפי שבא לידי ביטוי בלוחמה הישראלית והאמריקאית.
 

1031.4474.01 הבנת הגנרלים של סטלין, היטלר ומובארכ: יחסי צבא ומדינה במשטרים אוטוריטאריים
רוב הספרות המחקרית בנושא צבא ומדינה עסקה, עד כה, בדמוקרטיות. קורס זה יעסוק ביחסים הקיימים במשטרים אוטוריטאריים ובמשטרים היברידיים (קרי, המשלבים מאפיינים דמוקרטיים ואוטוריטאריים). אנו ננסה לענות על השאלות הבאות: מהי מידת השוני בין המשטרים השונים בכל הנוגע ליחסי צבא – מדינה? מהם התופעות שעליהם יחסי צבא – מדינה יכולים להשפיע ומהם הגורמים המשפיעים על מאפייני יחסי צבא-מדינה? ולבסוף, מהן המגבלות הקיימות בלימוד הנושא וכיצד ובאיזה מידה ניתן להתגבר עליהן? הקורס מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון נבחן את הספרות התיאורטית הקיימת בנושא. בחלקו השני נחקור כיצד יחסי צבא מדינה מסוגים שונים משפיעים על עיצוב מדיניות החוץ ועל גיבוש אסטרטגיות צבאיות.
 

1031.4475.01 הכתובת על הקיר: תאוריה פוליטית והמזרח התיכון בדור האחרון
מדוע וכיצד מתחוללות מהפכות? מה פשר התהפוכות במזרח-התיכון? האם היתה כתובת על הקיר, שבישרה על בואו של "האביב הערבי", ואם כן – מדוע כשלנו בקריאתה? בקורס זה נתחקה אחר הסיבות שהובילו את המזרח-התיכון לרגע האמת של 2010-2012, נברר את מהותן של התמורות הגדולות, וננסה לשער את מהלכן הצפוי. כחוט שני בין השיעורים נשזר המתח שבין הלכה למעשה. אכן, לעתים דומה כי תיאוריות ומודלים רבים אינם עומדים במבחן המציאות אותה הם אמורים לתאר ולבאר. בקורס זה נבחן שורה של מושגי-מפתח ותיאוריות מובילות במחשבה הפוליטית, ונברר את מידת ההלימה והצרימה בינן לבין חיי המעשה בפוליטיקה העולמית. שביעות-רצון כללית, הנהגה, אתנו-לאומיות, אפקט הדומינו, דת, משטר, שוויון ושגשוג, נפט ומדינת-השכר, חירות ודמוקרטיה, תפקידן של מעצמות, כוחות הביטחון, השכלה ומהפכת-מידע, חברה אזרחית ומעמד-האישה, גיאוגרפיה ודמוגרפיה – אנו נבחן את השפעתם של משתנים אלה ואחרים על מהפכות בכלל והאביב הערבי בפרט. הקורס ינוהל כסדנת-מחקר.
​

1031.4480.01 המחשבה הביקורתית במבט מודרני ופוסטמודרני
קורס זה ינסה לפשט את העסוק בהתפתחות התיאוריה הביקרותית ויסביר במושגים בסיסיים את המעבר בין ביקורת מודירניסטית לביקורת פוסטמודרניסטית. מטרת הקורס הוא להנהיר באופן השוואתי-עיוני טקסטים מקוריים של מספר הוגים מרכזיים של העידנים המודרני והפוסטמודרני. הקורס יעמוד על נקודת השבר במעבר מביקורת מודרנית לפוסטמודרנית, להבין את משמעויותיה והשלכותיה על מעמדה של התיאוריה הביקורתית. מטרה נוספת של הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לאספקטים שונים של התיאוריה הביקורתית, הכוללים ביקורת המוסר הליברלי, ביקורת הכלכלה המדינית, איקזסטנציאליזם, פמניזם, ביקורת ההיגמוניה המדינתית, דהקונסטרוקציה, תיאוריית התקשורת הרציונאלית, תיאוריית הדפרנד, ופוסטקולוניאליזם. ההתעמקות בכתבי הוגי מסורות אלה תאפשר מבט כולל על התפתחות התיאוריה הביקורתית ותאפשר שימוש בה לצורכי מחקר.

1031.4582.01 מבוא למחשבה אסטרטגית מודרנית
הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו במערב בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

1031.4485.01 Elections Voters and Leaders
Elections are the major instrument for citizen influence on decision makers and policy making. In the beginning of the third millennium, elections are held in most countries of the world, and almost two thirds of them may be considered electoral democracies in which competitive and fair elections are conducted regularly with universal adult suffrage for all citizens. The dramatic Brexit and Trump election upheavals of 2016 coalesce with the 2008 economic crisis to require Political Scientists like Economists to reconsider our theories and analyses.  We will do so, focusing on elections from a theoretical, comparative and historical framework. The seminar combines discussion of the reading material, past and forthcoming elections, and empirical research of the students on elections.

The students are expected to come regularly to class, read the weekly assignments and participate in class discussions. Students who take the class as a seminar will submit two short reports, a preliminary research proposal, and a final research paper, written as an academic article (4000-6000 words). Students who take the class as a course will submit a preliminary and a final research proposal (3000-4500 words).

1031.4489.01 עמים קטנים, סכסוכים גדולים: אימה, מוסר ואלימות
"העמים הקטנים", כתב הסופר הצ'כי מילן קונדרה, "אינם מכירים את התחושה המאושרת של עבר ועתיד נצחיים; הם עברו כולם, ברגע זה או אחר של תולדותיהם, דרך מסדרון המוות; מתעמתים תמיד עם בורותם היהירה של הגדולים, הם רואים את קיומם מְאֻיָּם באופן קבוע או כמי שמרחף מעליו סימן שאלה; כיוון שעצם קיומם הוא השאלה". מניין מגיעה תפיסת אי-הוודאות של עמים ביחס לקיומם? מדוע וכיצד היא משתנה במרוצת הזמן? כיצד משפיעים החיים על קו-הקץ על אופיה של החברה ועל תוחלתה? האם אומה אחוזת-אימה נתונה בהכרח להסלמה אלימה? קורס זה יעסוק בגורלם של העמים הקטנים, החרדים לזהותם ולהישרדותם. נראה כי עמים קטנים מתמודדים עם האיומים הקיומיים לא רק באמצעות הכפוי והרצוי אלא גם באמצעות הראוי - הם חותרים לכונן רשת בטחון העשויה גם מחבלי מוסר ולגיטימציה. נראה גם כיצד עמים קטנים נכרכים בסכסוכים גדולים, סכסוכים מתמשכים המאתגרים את זהותם האתנית ואת הישרדתם הלאומית. מקרי-בוחן מרכזיים יהוו היהודים (הסכסוך הישראלי-ערבי), האפריקנרים (לפני ובמהלך האפרטהייד), והצרפתים-קנדים (העימות בקוויבק). נשווה ביניהם, ואותם למקרים אחרים. במסגרת הקורס נעמוד על טיבן של זהויות חברתיות בכלל, וזהויות אתניות ודתיות בפרט, נראה כיצד התגלגלו ללאומיות, ומהם הגורמים והמניעים לגלישתם לאלימות.
 

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.

1031.4491.01 חכמה ופוליטיקה 
האוניברסיטה קמה באירופה של ימי הביניים כדי להפיץ חכמה אלוהית, שכללה תורה מסודרת על מהות האדם, מקומו בבריאה, וחובותיו כלפי הבורא, כלפי הקהילייה הפוליטית, וכלפי הזולת.  הגיע הזמן "להחזיר עטרה ליושנה."
בקורס "חכמה ופוליטיקה" ארכז מחדש את מה שלמדתם עד כה סביב תשובות לשלשה השאלות הגדולות: מה מקום של האדם בקיום?  מה תפקיד של האדם בבריאה?  מה חובותיו כלפי הקהילייה הפוליטית שבה הוא גדל?  אשיב לשאלות אלו בהתיחס לחכמה היהודית, הסינית, והמערבית.  הקורס יכלול קריאות והקרנות.
תואר א':  תרגיל שבועי + בחינה סופית
תואר ב':  תרגיל שבועי + עבודה
 

1031.4497.01 הפוליטיקה של משבר האירו 
תהליך האינטגרציה המוניטרית באירופה החל בשנות ה-60 של המאה ה-20 וידע השגים ומשברים. בשנות ה-90 בשלו התנאים להשקת האירו - מטבע משותף למדינות אשר חברות באיחוד האירופי. גוש האירו יוצא דופן בהשוואה לאחודי מטבע אחרים בין מדינות ריבוניות, בגלל מורכבותו וגודלו. בעשור הראשון לקיומו נראה היה גוש האירו כסיפור הצלחה, אשר קרב את רמת החיים בקרב המדינות החברות בו, גונן עליהן מפני זעזועים פיננסיים, והכיל את עלייתה של גרמניה המאוחדת כמדינה החברה המובילה באיחוד האירופי בכלל. אולם החל מ-2010 מתקשה גוש האירו לפתור את בעיותיו הרבות: משבר חובות ממשלתיים, משבר בנקים, צמיחה איטית, קשיים ברפורמה כלכלית, ושסעים פוליטיים מעמיקים בין המדינות החברות. קורס זה מנתח את הפוליטיקה של המשבר באמצעות מספר פרספקטיבות עיקריות כגון הגישה הבין-ממשלתית, הגישה הנאו-פונקציונליסטית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישה הכלכלית. האם יתכן ובשנים הקרובות יאלצו מספר מדינות לעזוב את הגוש? מה ניתן לעשות מבחינה פוליטית כדי לחלץ את הגוש מהמשבר, ומהן ההשלכות שלו על עתיד האיחוד האירופי כולו?