תיאור הקורסים

סמסטר א'
 

1031.4112.01 תקשורת פוליטית
תחום התקשורת הפוליטית הפך בעשורים האחרונים לאחד מתחומי היסוד של מדעי-החברה בכלל ומדעי המדינה בפרט. בקורס נעסוק בזיקה ההדדית שבין תקשורת ופוליטיקה ונסקור מושגי יסוד בתקשורת הפוליטית, תוך כדי התמקדות בסוגיות מרכזיות המהוות את מוקד ההתעניינות של תיאורטיקנים וחוקרים.

1031.4481.01 סוגיות אקטואליות בפילוסופיה פוליטית
הקורס יעסוק בסוגיות מוסריות-פוליטיות מרכזיות ויציג את המחלוקות הנוגעות להן מנקודת המבט של המוסר המדיני. הקורס מניח ידע קודם ובסיסי בתורות מוסר וברעיון המדיני המודרני שנלמדו בקורסי המבוא של התואר הראשון (ליבראליזם, תועלתנות, תורת המוסר של קאנט, רולס, וכיו"ב). על בסיס זה, כל שיעור או שניים יעסקו בסוגיה קונטרוברסלית שונה, כגון: חופש הביטוי, חובת הציות לחוק, סוגיית ההפלות, פמיניזם, פורנוגרפיה, לאומיות, סכסוכים טריטוריאליים, מלחמות צודקות ולא צודקות, ועוד. בכל מקרה, יתבקשו הסטודנטים לקרוא מאמר או שניים מרכזיים בנושא ולהכיר את תכנו לקראת השיעור, כבסיס לדיון. כמטלת סיכום בסוף הקורס, יתבקש כל סטודנט לבחור אחד מן הנושאים, או אספקט שלו, להציגו בכיתה, ואח"כ לכתוב עבודה קצרה שדנה בנושא מכל היבטיו, באמצעות הידע הנרכש בקורס בתוספת חומר ביבליוגראפי נוסף.
 

1031.4482.01  מוסדות, חוקות ותרבות דמוקרטית
הקורס יעסוק בספרות העכשווית בפוליטיקה השוואתית בתחומי מחקר שקשורים למוסדות, חוקות ותרבות דמוקרטית. מטרת הקורס להציג בפני הסטודנטים את המחקרים המעודכנים ביותר בשאלות שעומדות במרכז הדיון בפוליטיקה השוואתית בתחומים אלו. בין היתר הקורס יעסוק בהיבטים השוואתיים של כתיבת חוקות, סוגי משטר, שיטות בחירות, מפלגות, משפט ציבורי השוואתי, מדיניות ציבורית השוואתית, תרבות פוליטית ואמון פוליטי, התנהגות פוליטית, דת ומדינה ומוסדות דמוקרטים במדינות שסועות.

1031.4483.01 מושג הריבונות בפילוסופיה פוליטית
בשנים האחרונות הנסיבות ההיסטוריות - איחודה של אירופה, ההגירה הגלובלית חסרת התקדים, עלייתן של תנועות בינלאומיות חדשות וזרימת הון בינלאומית - הובילו תאורטקינים פוליטיים לאבחן את ירידת הריבונות של המדינה. בסמינר זה נחקור את מושג הריבונות: ההיסטוריה של המושג, מדוע עולים כעת ספיקות בנוגע ללגיטימיות של המושג, והאם ניתן לחשוב על פוליטיקה ללא מושג הריבונות. בחלק הראשון של הקורס נקרא טקסטים קלאסיים בנושא הריבונות מהמאה ה-17. בהמשך נחקור את המשבר הנוכחי של הריבונות ונבחן מאמצים עכשוויים לפתח תאוריות פוליטיות ללא מושג הריבונות.

1031.4486.01 מנהיגות, דמוקרטיה ופוליטיקה בעידן התקשורת הגלובאלי
הקורס ידון במנהיגות ודפוסיה בעידן של תקשורת המונים וגלובליזציה. כיצד תרבויות פוליטיות שונות מעצבות מנהיגות? האם כיום מנהיג חשוב יותר מהמפלגה אותה הוא מייצג? מה תפקידה של התקשורת בעיצוב התדמית של מנהיגים בימינו? כיצד מנהיגי מעצמות משלבים בין תפקיד של מנהיג לאומי לבין תפקיד של מנהיג עולמי? בנוסף נדון בקשר הפסיכולוגי בין מנהיג למונהג ומקומו של המנהיג בתעמולה פוליטית בזמני משבר ובימי שלום. בנוסף, נבחן את הביוגרפיות של מנהיגים אשר שינו את פני ההיסטוריה ומנהיגים אשר מכהנים היום לאור התאוריות שנלמדו.

סמסטר ב'

1031.4110.01 המערכת הבינלאומית
הקורס יבחן את הסוגיות המרכזיות ביחסים הבין-לאומיים בעיקר מנקודות המבט הריאליסטית, הליברלית והקונסטרוקטיביסטית. כך, הקורס יעסוק בבחינת סוגי השחקנים המרכיבים את המערכת הבין-לאומית, מגוון האינטראקציות ביניהם והמבנים המשפיעים או מגבילים את פעולותיהם. בדרך זו, הקורס יאפשר לא רק להבין טוב יותר מאפיינים שונים של היחסים הבין-לאומיים, אלא גם להשוות בין הגישות התיאורטיות השונות. כך למשל גישות אלה מדגישות את חשיבותם של סוגים שונים של שחקנים במערכת הבין-לאומית, והן אף מייחסות משמעות שונה לעצם המושג "מערכת בין-לאומית".
 

1031.4479.01 כלכלה פוליטית בינלאומית
שלוש פרדיגמות עיקריות מוכרות בחקר הכלכלה הפוליטית הבינ"ל: ליברליזם, מרקנטליזם ומרקסיזם. הקורס בוחן את התפתחות המערכת הכלכלית-פוליטית הבינ"ל, את תפקיד החברות הרב לאומיות בה, ואת הפוליטיקה של המימון והסחר הבינ"ל, כל זאת מהזווית הנפרדת של כל אחת מהפרדיגמות הנ"ל. הדיון מדגיש את המערכת שלאחר מלחמת העולם השנייה אך עוסק גם בתקופות קודמות.
 

1031.4487.01 עלייתם ונפילתם של מדינות ומשטרים
הקורס יציע מחקר השוואתי של הגל הנוכחי של הדמוקרטיזציה שסחף מדינות רבות באמריקה הלטינית, דרום אירופה, מזרח אסיה, אפריקה, מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר, בשני העשורים האחרונים. הקורס ינתח את הספרות התיאורטית אודות תפקידה של המנהיגות הפוליטית בתהליכים הגלובליים של שינוי המשטר. הקורס יעסוק בטיפולוגיות ובאתגרים של משטרים שונים כמו: דמוקרטיות מודרניות, מדינות המתנערות מסמכותיות בירוקרטית, שלטון צבאי, דיקטטורות פרסונאליסטיות, וסוציאליזם מדיני, בעיקר בתקופת האביב הערבי. בנוסף נבחן נושאים כמו: המשמעות החדשה של דמוקרטיה בעידן הגלובלי וקידומה; תפקידה של מנהיגות בהובלה או בעיכוב של תהליכי דמוקרטיזציה; התפקידים והאסטרטגיות של האליטות ותנועות ההמונים; בעיות של לאומיות וסכסוכים עדתיים במעברים לדמוקרטיה; הקשר בין דמוקרטיזציה, מנהיגות והתקשורת העולמית; וכן הגבולות האפשריים של הדמוקרטיזציה והסיכונים להידרדרות לסמכותנות.