תיאור הקורסים

1084.4227.01 מנהיגות, פסיכולוגיה ופתרון סכסוכים - ד"ר אריה גרוניק
הקורס נועד להפגיש את המשתתפים בו עם המאפיינים התיאורטיים, כמו גם המעשיים של שילוש לא קדוש זה: מחד - מהי מנהיגות בינלאומית ומהן סגנונותיה. מאידך - מהן התיאוריות הרווחות לניתוח אישיותם של מנהיגים בזירה העולמית, ולבסוף ינסה הקורס לשלב בין מרכיבים אלה ולבדוק איך מצבים נתונים ואילוצים פסיכולוגיים משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות - בסוגיה של פתרון סכסוכים - במסגרות של סגנונות דיפלומטיים שונים.

1084.4230.01 צדק מאחה - עו"ד ענת פרקש
צדק מאחה הוא תפיסת עולם חברתית המציעה להתמודד עם פשיעה בדרך השונה מזו המקובלת בהליך הפלילי. הצדק המאחה רואה במעשה הפלילי מעשה הגורם בראש ובראשונה לפגיעות באנשים וביחסי הגומלין ביניהם ולא רק הפרה של החוק הפלילי. לכן הוא מציע תגובה למעשה הפלילי שמטרתה איחוי מיטבי של הפגיעות (האישיות והחברתיות). הצדק המאחה מיושם באמצעות תהליכים רצוניים ומובנים המאפשרים לאנשים ולקהילות שנפגעו והושפעו מן המעשה הפלילי ולמי שבהתנהגותו פגע בהם - מבצע העבירה, נפגע העבירה, תומכיהם וחברי קהילה נוספים - לקבוע באמצעות שיח משתף ביניהם מהם ממדי האיחוי החשובים להם. תהליכים אלה, מונחים על ידי איש מקצוע שהוכשר לכך באופן ייחודי - מנחה תהליכי צדק מאחה. הם עשויים לשמש כחלופה להליך הפלילי או להיות משולבים במסגרתו כמשלימים לו, משום שביכולתם לתת - בדרכם הייחודית - מענה גם למטרות הענישה במשפט הפלילי.
​בקורס ייחשפו הסטודנטים לתפיסת העולם שבבסיס הצדק המאחה, יכירו את ההיבטים התיאורטיים והפרקטיים של הצדק המאחה ובמה הוא נבדל מגישת הענישה המקובלת במשפט הפלילי ומגישות אחרות העוסקות ביישוב קונפליקטים בהסכמה. כמו כן יכירו הסטודנטים את האפשרויות לשילוב פרקטיקה של צדק מאחה במשפט הפלילי תוך התייחסות לממצאים של מחקרי הערכה בנושא ולתמונת המצב בישראל .

1084.4243.01 סכסוכים באיכות הסביבה - פרופ' אלון טל
הסביבה היא מושא לסכסוכים רבים בשני תחומים עיקריים: יחסי אדם טבע, ויחסי חברה משאבים. מקור חלק מהקונפליקטים הסביבתיים הוא בחוסר הסכמה "פשוט", שמבוסס על אינטרסים שונים של צדדים שונים, לגבי מיקום שימוש קרקע או לגבי אופן ניצולו של משאב סביבתי. קונפליקטים אחרים מעמתים תפיסות עולם שונות, שעליהן קשה מאוד לגשר. מטרת הקורס לדון בסוגים, מקורות והיבטים של קונפליקטים סביבתיים מגוונים בקנה מידה עירוני, לאומי ובינלאומי. קונפליקטים אלה ינותחו ויסווגו באמצעות ההבחנה בין דיון, התנצחות ומחלוקת, ובאמצעות היכרות עם מושגים בסיסיים מהדיון הסביבתי, עם דגש על קונפליקטים ומחלוקות שהתקיימו בישראל, או שהיה להם היבט מקומי-ישראל.

1084.4232.01 המשפחה כמערכת – היבטים דינמיים, פוליטיים וחברתיים - ד"ר גיא שילה
המשפחה היא המבנה החברתי המשמעותי ביותר בחיי הפרט, וכמערכת אנושית היא המסגרת בה אנו נתקלים בקונפליקטים ולומדים דרכי התמודדות הקשורות ליישוב סכסוכים בינאישיים. הקורס יעסוק בהבנה בסיסית של המערכת המשפחתית, דרך גישת המערכות, ועל האינטראקציות השונות בין חברי המשפחה. במסגרת הקורס נדון במושגים מרכזיים מתוך הגישה המערכתית והדינמית – מעגל חיי המשפחה, זוגיות, הורות ויחסי ילדים-הורים, גבולות, משולשים. תקשורת משפחתית, דיפרנציאציה של העצמי והעברה בין דורית, כולל הערכת תפקוד המשפחה. בנוסף, הקורס יעסוק גם במבנים חדשים של משפחות (משפחות חד הוריות, חד מיניות, הורות משותפת), ויידון בסוגיות חברתיות, פוליטיות וחוקיות הקשורות ליישוב סכסוכים וגישור במצבי פרידה, גירושין ובניית תאים משפחתיים שאינם הטרונורמטיביים.

1084.4237.01 היבטים במשפט הציבורי, הפרטי והעבודה – ד"ר לילך ליטור
הקורס יעסוק בנושאים שונים מהמשפט החוקתי והמנהלי, המשפט הפרטי ודיני העבודה . בקורס יידונו סוגיות מהמשפט הציבורי וביניהן –המבנה החוקתי, המהפכה החוקתית, פרשנות תכליתית, פירמידת הנורמות והאפשרות לביקורת שיפוטית, וזכויות יסוד מרכזיות. בקורס יידונו סוגיות מהמשפט הפרטי ומשפט העבודה וביניהן – סוגיות בדיני חוזים ובדיני נזיקין, סכסוכי עבודה קיבוציים ודרכים ליישובם, עילות השביתה ודיני שביתה, חוקי מגן, שוויון הזדמנויות בעבודה, סוגיות בסכסוכי עבודה במישור האינדיבידואלי.

​

1084.4240.01 מגדר ויישוב סכסוכים - ד"ר נמרוד רוזלר
חוקרים, פעילות חברתיות וקובעי מדיניות הופכים/ות בעשורים האחרונים מודעות/ים יותר ויותר להבדלים בתפקיד ובחוויה של נשים וגברים בתוך שלבים שונים של סכסוכים. המושג מגדר הולך מעבר להבדלים הביולוגיים, ומתייחס לציפיות החברתיות והתרבותיות השונות מגברים ומנשים. מטרתו של הקורס הנוכחי לבחון את ההיבט המגדרי של סכסוכים – מהרמה הבינאישית ועד לרמה הבינלאומית – וכיצד הדבר משתקף במחקר האקדמי בתחום. בחלקו הראשון של הקורס, נערוך היכרות עם תיאוריות בסיסיות בתחום של מגדר, ונבחן את מקומן של תיאוריות מגדר בתוך התחום של סכסוכים בכלל וסכסוכים אלימים בפרט. לאחר מכן נבחן היבטים מגדריים בתוך נושאים הקשורים לניהול ויישוב סכסוכים, דוגמת השערת "השלום הנשי", משא ומתן, מנהיגות ושמירת שלום. לצד לימוד תיאוריות בתחום, נבחן את ההיבט המגדרי במקרי מבחן לפי בחירת הסטודנטיות/ים.

1084.4239.01 סוגיות תאורטיות ומעשיות בניהול סכסוכים בינלאומיים – פרופ' ניצה נחמיאס
התחום של ניהול סכסוכים שואב ומשתמש בתפישות ותאוריות מתחומי הסוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדע המדינה. המחקר בניהול סכסוכים מתמקד בהבנת המקורות והגורמים לסכסוכים בינלאומיים; תהליכים חברתיים הגורמים לסכסוכים; תהליכים פוליטיים היוצרים או המסייעים לניהול הסכסוך; המקורות והגורמים לסכסוכים מתמשכים ; ושימוש באסטרטגיות וטקטיקות מדיניות וצבאיות בניהול וסיום סכסוכים.  הנושאים המרכזיים של הקורס יהיו: תאוריות ותפישות בניהול סכסוכים, תהליכים פסיכולוגיים וחברתיים הגורמים לסכסוכים, דינמיקות קבוצתיות ויחסים בינאישיים הגורמים לסכסוכים, תהליכים חברתיים ופוליטיים המסייעים לניהול וסיום סכסוכים (תיווך, תמריצים חיוביים ושליליים), ניתוח מקרים שבהם ניהול הסכסוך ניכשל לעומת מקרים שבהם ניהול הסכסוך הצליח. הסקת מסקנות מניתוח האירועים יתבצע תוך שימוש בתאוריות ותפישות שנלמדו במהלך הקורס. 

1084.4428.01 משחקים שיתופיים ולא שיתופיים - ד"ר מיה דיאמנט
​קורס זה מציע הכרות עם שני תחומים משלימים בתורת המשחקים: משחקים שיתופיים ומשחקים לא שיתופיים. במהלך הקורס, ילמדו הסטודנטים מושגים ומודלים הן מתורת המשחקים הלא שיתופיים והן מתורת המשחקים השיתופיים, ואת השימוש בכלים הללו לניתוח של מצבי קונפליקט. יושם דגש על ניתוח משולב באמצעות שתי הגישות, ועל התובנות הייחודיות שאליהן ניתן להגיע לגבי הגורמים המשפיעים על הקונפליקט ולגבי האפשרויות לפתרונו באמצעות ניתוח זה.

1084.4429.01 מדינת ישראל והמגזר החרדי - העדפה או אפליה?
קורס זה יעסוק בחברה החרדית וביחס המורכב של מדינת ישראל אליה. הקורס יתמקד במחלוקות השונות בין מדינת ישראל לחברה החרדית לאורך שנות קיום המדינה. הקורס יבחן את הזירה המשפטית והמדינית כלפי; החינוך החרדי, השירות הצבאי, השתתפות בשוק העבודה, ההפרדה בין המינים ואופי הפרהסיה הציבורית בישראל.
במסגרת הקורס נערוך הכרות מעמיקה עם המאפיינים ההיסטוריים והסוציולוגים של החברה החרדית על כל גווניה. נכיר את העקרונות המרכזיים של ההשקפה החרדית ואת מנהיגי זרמי היהדות החרדית בישראל לגווניה. בנוסף, נלמד על המגמות, התמורות, והתהליכים שהביאו להתעצבותה של החברה החרדית במתכונתה הנוכחית כקבוצת מיעוט חזקה וחלשה כאחת בחברה הישראלית.