תיאור הקורסים

סמסטר א'


1031.3948.01 ריבונות, דמוקרטיה וגלובליזציה
האם העיקרון הדמוקרטי של הכרעת הרוב מתיישב עם המגבלות שמטילה חוקה נוקשה על מקבלי ההחלטות במדינה? מה המשמעות של ריבונות במסגרת חוקתית דמוקרטית, ומי מרשויות המדינה באמת מייצג את "רצון העם"? הסמינר יעסוק בדילמות העולות מתוך המתח הפנימי של constitutionalism כמסגרת שמסדירה את מוסדות השלטון הדמוקרטי מחד, ובו בזמן מגבילה את כוחם, מאידך. ננתח פרדוקסים דמוקרטים ביניהם השאלה של ההתחלה הדמוקרטית של חוקות, בעיית ה-precommitment, סוגיות של ביקורת שיפוטית והשאלה מי אמור לפרש את החוקה ולתקן אותה? כמו כן, יעסוק הסמינר בהשפעת הגלובליזציה המשפטית על המתח שבין חוקתיות ודמוקרטיה.

1031.4484.01 חילון, חילוניות ופוסט חילוניות
חזרתה של הבעיה התאולוגית-פוליטית הובילה הוגים פוליטיים רבים להעלות ספיקות בנוגע ללגיטימציה של החילוניות, ואפילו לכדאיותה. בסמינר זה נחקור את הסיבות ההיסטוריות והתאורטיות לעלייתה מחדש של שאלת החילוניות במערב. כמו כן, נשווה תאוריות מתחרות של הוגים פוליטיים עכשווים.

 

1031.4449.01 דעת קהל פוליטיקה ותקשורת
הסמינר יעסוק בדעת קהל על ביטוייה השונים בדמוקרטיות העכשוויות. בחלק התאורטי נתמקד בגורמים המעצבים דעת קהל, בתהליכי שינוי של דעת קהל ובקשרים ההדדיים בין דעת קהל, פוליטיקה ותקשורת. במסגרת הסמינר יעסקו התלמידים במחקר אמפירי בתחום דעת הקהל; העבודה תוצג ותידון בכיתה, ותוגש בסוף הסמסטר במתכונת של הצעת מחקר.

1031.4497.01 הפוליטיקה של משבר האירו 
​תהליך האינטגרציה המוניטרית באירופה החל בשנות ה-60 של המאה ה-20 וידע השגים ומשברים. בשנות ה-90 בשלו התנאים להשקת האירו - מטבע משותף למדינות אשר חברות באיחוד האירופי. גוש האירו יוצא דופן בהשוואה לאחודי מטבע אחרים בין מדינות ריבוניות, בגלל מורכבותו וגודלו. בעשור הראשון לקיומו נראה היה גוש האירו כסיפור הצלחה, אשר קרב את רמת החיים בקרב המדינות החברות בו, גונן עליהן מפני זעזועים פיננסיים, והכיל את עלייתה של גרמניה המאוחדת כמדינה החברה המובילה באיחוד האירופי בכלל. אולם החל מ-2010 מתקשה גוש האירו לפתור את בעיותיו הרבות: משבר חובות ממשלתיים, משבר בנקים, צמיחה איטית, קשיים ברפורמה כלכלית, ושסעים פוליטיים מעמיקים בין המדינות החברות. קורס זה מנתח את הפוליטיקה של המשבר באמצעות מספר פרספקטיבות עיקריות כגון הגישה הבין-ממשלתית, הגישה הנאו-פונקציונליסטית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישה הכלכלית. האם יתכן ובשנים הקרובות יאלצו מספר מדינות לעזוב את הגוש? מה ניתן לעשות מבחינה פוליטית כדי לחלץ את הגוש מהמשבר, ומהן ההשלכות שלו על עתיד האיחוד האירופי כולו?


1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.


 

סמסטר ב'

1031.4431.01 ניהיליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים. הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני).


1031.3854.01 דילמות במלחמות מודרניות
הקורס יעסוק בשאלות מוסריות ומשפטיות עכשוויות לגבי התנהלות נאותה בתנאי מלחמה מודרנית. חלקו הראשון של הקורס יציג את עיקרי חוקי המלחמה, ואת תיאורית המלחמה הצודקת ובמבקריה. בהמשך נעסוק במגוון רחב מאד של סוגיות לוחמה עכשוויות, כגון מלחמות מנע, סנקציות כלכליות ומלחמת מצור, מלחמות אזרחים, התערבות הומניטרית, שימוש במגנים אנושיים, כלי נשק חדישים – רובוטים ומזל"טים, לוחמה משפטית, לוחמת סייבר ומדיה, דרישת הפרופורציונליות במלחמה, ועוד. דרישות: קריאה משיעור לשיעור, השתתפות פעילה והצגת רפראט. 
 

1031.4488.01 תולדות הפילוסופיה המדינית - העידן המודרני
בסמינר זה, נעסוק ביסודות התאורטיים של חקירה מתקדמת בתולדות הפילוסופיה המדינית. בחלקו הראשון של הקורס,  נכיר כמה גישות מובילות בעיצוב התחום (למשל, אסכולת קיימברידג', ליאו שטראוס, וכו). כיצד לחקור ולהבין את התאוריות של הוגים שחיו בתקופות שונות לחלוטין מתקופתנו ומה ערכה הפוליטי של ידיעה זו? כדי לבחון גישות אלה, בחלקו השני של הקורס נתחיל בקריאה מעמיקה בטקסטים של שלושה הוגים מכוננים מהעידן המודרני: הובס, לוק, ורוסו. נבקש לפתח מיומנויות בניתוח טקסטואלי. בקורס נדון ביסודות  הפילוסופיים של המקורות ובפולמוסים המכריעים אודות פרשנותם. 

1031.4475.01 הכתובת על הקיר: תאוריה פוליטית והמזרח התיכון בדור האחרון
מדוע וכיצד מתחוללות מהפכות? מה פשר התהפוכות במזרח-התיכון? האם היתה כתובת על הקיר, שבישרה על בואו של "האביב הערבי", ואם כן – מדוע כשלנו בקריאתה? בקורס זה נתחקה אחר הסיבות שהובילו את המזרח-התיכון לרגע האמת של 2010-2012, נברר את מהותן של התמורות הגדולות, וננסה לשער את מהלכן הצפוי. כחוט שני בין השיעורים נשזר המתח שבין הלכה למעשה. אכן, לעתים דומה כי תיאוריות ומודלים רבים אינם עומדים במבחן המציאות אותה הם אמורים לתאר ולבאר. בקורס זה נבחן שורה של מושגי-מפתח ותיאוריות מובילות במחשבה הפוליטית, ונברר את מידת ההלימה והצרימה בינן לבין חיי המעשה בפוליטיקה העולמית. שביעות-רצון כללית, הנהגה, אתנו-לאומיות, אפקט הדומינו, דת, משטר, שוויון ושגשוג, נפט ומדינת-השכר, חירות ודמוקרטיה, תפקידן של מעצמות, כוחות הביטחון, השכלה ומהפכת-מידע, חברה אזרחית ומעמד-האישה, גיאוגרפיה ודמוגרפיה – אנו נבחן את השפעתם של משתנים אלה ואחרים על מהפכות בכלל והאביב הערבי בפרט. הקורס ינוהל כסדנת-מחקר.


1031.4493.01 הקולנוע והסכסוך הישראלי-פלסטיני
הסמינר יעסוק בסכסוך הישראלי – פלסטיני באמצעות ההשוואה בין סרטים שהופקו על ידי ישראלים לעומת סרטים שהופקו על ידי פלסטינים על הסכסוך. המטרה של הקורס היא לעמוד על אספקטים שונים של הסכסוך ובעיקר הממדים האסתטיים, האתיים והנרטיביים שלו. הקורס בחר בסרטים במקום טקסטים כתובים, כדי לאפשר מבט עמוק יותר על הזיקה בין הממדים התודעתיים והוויזואליים של הסכסוך וכיצד הזיקה בין ממדים אלה מאפשרת לעמוד על עומק הסכסוך ומורכבותו בצורה טובה יותר. השימוש בקולנוע כשדה מרכזי להתבוננות בסכסוך תואמת את ההתפתחויות של השנים האחרונות, היכן שהיצירה הקולנועית הפכה למרכזית בהתייחסות לסכסוך והתפתחויותיו. במהלך הקורס ינותחו כעשרה סרטים שונים ותהיה התייחסות להקשר ההיסטורי, התרבותי והפוליטי של כל סרט, במטרה להבין לעומק את הקשר בין היצירה לבין התפתחות של הסכסוך. הקורס ידגיש את הדילמות האנושיות והמוסריות העולות בסרטים וימחיש את ההשלכות שלהן על חיי היומיום של ישראלים ופלסטינים.​
 

1031.4582.01 מבוא למחשבה אסטרטגית מודרנית
הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו במערב בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

1031.4485.01 Elections Voters and Leaders
Elections are the major instrument for citizen influence on decision makers and policy making. In the beginning of the third millennium, elections are held in most countries of the world, and almost two thirds of them may be considered electoral democracies in which competitive and fair elections are conducted regularly with universal adult suffrage for all citizens. The dramatic Brexit and Trump election upheavals of 2016 coalesce with the 2008 economic crisis to require Political Scientists like Economists to reconsider our theories and analyses.  We will do so, focusing on elections from a theoretical, comparative and historical framework. The seminar combines discussion of the reading material, past and forthcoming elections, and empirical research of the students on elections.

The students are expected to come regularly to class, read the weekly assignments and participate in class discussions. Students who take the class as a seminar will submit two short reports, a preliminary research proposal, and a final research paper, written as an academic article (4000-6000 words). Students who take the class as a course will submit a preliminary and a final research proposal (3000-4500 words).
​

​