תיאור הקורסים

סמינרים

סמסטר א'
 

1035.4019.01 השחקנים האסטרטגיים: ארה"ב, רוסיה וסין בזירה הבינלאומית מאז 1945
מאז 1945, מערכת היחסים בין ארה"ב, ברית המועצות (רוסיה) וסין שיחקה תפקיד דומיננטי בעיצוב היחסים הבינלאומיים. מבחינת מבנה העצמה הבסיסי, "משולש אסטרטגי" זה תרם תרומה מכריעה להתקשחות המלחמה הקרה, לדעיכתה בשלב מאוחר יותר, ל"רגע החד-קוטבי" בראשית שנות התשעים ולכרסום בהגמוניה האמריקנית כיום. המשחק המשולש אף המחיש את השפעת הממד התרבותי על הדינמיקה הבינלאומית, בהבליטו כיצד התנגשות זהויות דרבנה כל אחד מן השחקנים להתיימר להציב דגם אוניברסאלי להתפתחות האנושית.
קורס זה מתחקה אחר התפתחות ה"משולש האסטרטגי", תוך הארת צמתי מפתח, ניתוח תפיסת התפקיד הבינלאומית האופיינית לכל אחד מן הצדדים במשולש, ואיתור דפוסים האופייניים להתנהגות "משולש" בדיפלומטיה בינלאומית. בתוך כך יופנה הזרקור גם לפרשיות קריטיות ביחסים ההדדיים שבין שניים מן הצדדים, ולקראת סיום הקורס, תבחן השפעת ה"משולש" על המזרח התיכון.

1035.4033.01 פופוליזם, גלובליזציה והגירה באירופה
בשנים האחרונות, המאבקים הפוליטיים באירופה מתנהלים פחות סביב המחלוקות הקלאסיות בין ימין לשמאל, ויותר סביב שאלות כמו גלובליזציה וזהות לאומית.  הבחירות לנשיאות צרפת ב 2017 היו דוגמה מובהקת לשיח פוליטי מסוג חדש בין מתנגדי לבין תומכי הגלובליזציה וההגירה.  הקורס יסביר את השינוי הזה וינסה לסרטט את התפתחותו העתידית תוך דיון מעמיק בתופעת הגלובליזציה, בהיסטוריה הפוליטית של אירופה, ובתנועות הפופוליסטיות באירופה.   
 

1035.4037.01 משברים פיננסים והפוליטיקה הבינלאומית: מהשפל הגדול למשבר האשראי
אף שחלף כמעט עשור מאז פריצתו של המשבר הפיננסי שהפתיע את העולם ב 2008, נראה כי גלי ההדף שלו עדיין משפיעים בעוצמה רבה על הפוליטיקה הבינלאומית. העובדה כי פתיחותן של מערכת הסחר והמערכת הפיננסית הבינלאומית נתפסו כאחריות להיווצרות המשבר ולהעצמתו, תרמה להתחזקותם של כוחות פוליטיים המציעים לסגת מתהליכי הגלובליזציה. מגמה זו משפיעה הן על הפוליטיקה הפנימית ברחבי העולם והן על היחסים בין רבות מהמדינות במערכת הבינלאומית: הברקסיט; תוצאות הבחירות בארה"ב; היחסים המתוחים בין סין לארה"ב- הם רק כמה מבין התהליכים הרבים, אשר קשה לנתח מבלי לתת את הדעת להשפעותיו הרחבות של המשבר הפיננסי.
מטרתו של קורס זה היא להבין את הקשרים הדו-כיוונים בין משברים כלכליים לבין משברים פוליטיים פנימיים ובינלאומיים. חלקו הראשון של הקורס יסקור את השפעתם הפוליטית של כמה מהמשברים הכלכליים שפרצו במלך המאה העשרים. חלקו השני של הקורס יוקדש למשבר הפיננסי שפרץ בשנת 2008 ולהשפעתו על הפוליטיקה הבינלאומית.

סמסטר ב'
 

1035.4035.01 דת ויחסים בינלאומיים
הקורס עוסק בתיאור ובהצעת הסברים למגמות המתחלפות ביחסים בין הדת והמדינה, בעידן הטרום-מודרני ובתקופה המודרנית. הוא מדגיש את תפקידה המרכזית של הדת בעיצוב השלטון הריבוני כמכשיר חשוב להקניית לגיטימציה (שלטונית) וכתנאי הכרחי לכינונו כשלטון יעיל, כמו גם את הסכנות המקופלות בה. הדיון ישא אופי היסטוריוגרפי, השוואתי ותיאורטי, כשאבן הראשה העיונית שלו בתיאוריות מבית היוצר של הדיסציפלינה של היחסים הבינלאומיים (IR).
השיעור יעסוק בחמש סוגיות מפתח המאורגנות סביב רציונל כרונולוגי:
חלקו הראשון עניינו 'המצאת הדת' כביטוי לדינמיקה של יצירת קהילות פוליטיות, בכוח ובפועל. כאן נעסוק במקרה ההיסטורי-אמפירי של היהדות והופעתה לנוכח משבר אובדן הריבונות, כחלופה למודל ההלני על 'העקרון הקוסמולוגי', הניצב במרכזו.
חלקו השני, עוסק בהתנצרותה של אירופה ובתהליך שעשה את הקוריה ברומא לשחקן פוליטי רב חשיבות ורב עוצמה בממדים גלובליים, לעתים על חשבונו של הממסדים הפוליטיים המסורתיים שנישענו על מלוכה שושלתית.
חלקו השלישי יתמקד 'בתור הזהב הנוצרי,' המזוהה, לעתים מזומנות, עם 'ההליכה לקנוסה' כסמנה ההיסטורי, והתפוררותו ההדרגתית בעקבות הרפורמציה ומלחמת שלושים השנים, (1618 – 1648).
חלקו הרביעי, עוסק בהרס תצורת השלטון הדתית ובהתמרתה ההדרגתית על רקע הופעתן של חלופות אידיאולוגיות. בראשן הדמוקרטיה הליברלית, הקומוניזם והפשיזם. בהקשר זה נבקש לשאול, בין הדאר, האם עסקינן 'בחלופות' מהמסד לטפחות או למצער 'בשיעתוק' בלבד. שאלה שהתשובה לה עומדת, בין היתר, ביסוד האופן שבו אנו מבינים את תופעת הלאומיות.
חלקו החמישי והאחרון עוסק 'בתחייתה' של הדת ובחזרתה למרכז היחסים הבינלאומיים בשנים האחרונות. בחלק זה, נעסוק, בין היתר, גם במקרה הישראלי ובמאבק הניטש בה בין מודרנה לבין הלכה, כמופע רב חשיבות לעיצוב המערכת הבינלאומית והיחסים הבינלאומיים. 

  
1035.4026.01 מוסדות וארגונים בין-לאומיים בדיפלומטיה העולמית: תיאוריה והיסטוריה
הקורס יעסוק בארגונים ומוסדות בין-לאומיים מההיבט התיאורטי וההיסטורי. במסגרתו, נדון בתפקיד שממלאים ארגונים ומוסדות בין-לאומיים ביישוב סכסוכים ובניהול משברים. בהקשר הזה, נלמד מקרי בוחן שונים. נלמד על ההקשר ההיסטורי להקמתם של ארגונים ומוסדות בין-לאומיים ועל התפתחותם לאור האירועים במערכת הבין-לאומית. נלמד את מקומם של ארגונים ומוסדות בין-לאומיים בתיאוריות של היחסים הבין-לאומיים. ננתח את התפתחות הרעיון של ארגון ומוסד בין-לאומי בהגות הפוליטית והמשפטית. כמו כן, ננסה לעמוד על ההבדל בין ארגון למוסד בין-לאומי הן מבחינה קונספטואלית והן מבחינה היסטורית.

1035.4036.01 ניצים ויונים: ליברלים וקונסרבטיבים ביחסי החוץ של אמריקה
נצים או יונים, ריאליזם או אידיאליזם, בדלנות או אימפיריאליזם: כל המסורות של מדיניות החוץ האמריקאית המודרנית בעצם עוצבו בידי העימות המרכזי בתוך הפוליטיקה האמריקאית הפנימית בין הליברליזם והשמרנות. הקורס הזה ישלב מקרי בוחן היסטוריים מאז 1900 (למשל: מלחמות העולם, המלחמה הקרה, וייטנם, עיראק, האו"ם, "קונצנזוס וושינגטון") עם תיאוריה פוליטית ויחב"ל על מנת להבין כיצד אותם זרמי חשיבה מרכזיים - הליברליזם והשמרנות - נולדו, השתנו, התנגשו, ועיצבו את מדיניות החוץ האמריקאית לאורך המאה ה-20. נבחן מקרוב גם מה נותר, אם בכלל, מאותן מסורות בעידן הפוסט-אידיאולוגי שמציג ממשל טראמפ.