תיאור הקורסים

סמינרים

סמסטר א'
 

1035.4033 האם עדיין קיימת דיפלומטיה אירופית?
החלטתה של בריטניה לפרוש מן האיחוד האירופי מטילה ספק על יכולת האיחוד לתפקד כשחקן מגובש אל מול אתגרים בינלאומיים כגון התוקפנות הרוסית במזרח אירופה וגלי הפליטים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה.  גם עלייתן והתחזקותן של מפלגות התובעות את צמצום הסמכויות של מוסדות האיחוד ואף את הפרישה ממנו מערערות לכאורה על עתיד האיחוד האירופי בכלל ועל הדיפלומטיה שלו בפרט.  ואולם לא ניתן להעריך את עתידה של הדיפלומטיה האירופית מבלי להבין את התפתחותה היסטורית, מהסכמי וסטפליה ב 1648 ועד לאמנת ליסבון ב 2009.  הקורס יסביר את ההתפתחות הזו ואת התחלפותן לאורך ההיסטוריה של מושגים והסדרים כגון מאזן כוחות, ריאלפוליטיק, שלום דמוקרטי, והאיחוד האירופי של היום.  כדי לבחון את עתידה של הדיפלומטיה האירופית, הקורס יסקור את הבדלי האינטרסים והתרבויות הפוליטיות באירופה, את האתגרים האזוריים והבינלאומיים של אירופה, את השינויים הדמוגרפיים באירופה, ואת ההתייחסות של הדורות הצעירים האירופים לעבר ולעתיד היבשת שלהם. 

1035.4019 בעיותיו של גוליבר: סטטוס בינלאומי ודילמות אסטרטגיות אמריקניות מ-1945 עד ימינו
מאז 1945, משחקת ארה"ב תפקיד מוביל בזירה הבינלאומית, גם אם נשחק לאחרונה; אך זאת, תוך לבטים תמידיים. בצמרת הפוליטית, בקהיליית מדיניות החוץ האמריקנית, ולעתים בציבור בכללו, ניטשו פולמוסים נוקבים: עד כמה עמידה ההגמוניה האמריקנית? איזה תפקיד גלובלי צריכה ארה"ב למלא, לנוכח שיקולי ריאל-פוליטיק, ואיזה תפקיד ראוי לה שתמלא, בהתאם לערכיה המנחים? ויכוחים אלה שיקפו משחק גומלין מורכב ודינמי בין התפתחויות בינלאומיות ופנימיות מחד גיסא, לבין האופן שבו האמריקנים הגדירו את יעדיהם ואת זהותם במדיניות חוץ מאידך גיסא. קורס זה מנתח את החשיבה והתפקוד האמריקניים בסוגיות מפתח אסטרטגיות. הדיון יתחקה על שורשי המחלוקות ותהליכי קבלת ההחלטות, וידגים לבטים והלכי רוח באמצעות מסמכי מפתח וייצוגים תרבותיים.

1035.4034 כלכלה, מלחמה ושלום: תלות גומלין בצלו של משבר פיננסי
המשבר הפיננסי שפרץ בשנת 2008 עורר שאלות נוקבות ביחס להסדרים המוסדיים שמעצבים את המערכת הכלכלית הבינלאומית. הואיל ופתיחותן של מערכת הסחר ושל מערכת הפיננסים הבינלאומית תרמו להיווצרות המשבר ולהעצמתו, התגברו בשנים האחרונות הקולות שביקרו את תהליכי הגלובליזציה הכלכלית. לצד קולות אלו, הציגו רבים את החשש כי נסיגה מתהליכי גלובליזציה כלכלית תערער את היחסים הפוליטיים בין מדינות העולם. על רקע דיון זה מתחדד הצורך להבין טוב יותר כיצד תהליכים כלכלים משפיעים על היחסים בין מדינות.
בחלקו הראשון של הקורס נלמד כיצד הגישות המובילות ביחב"ל קושרות בין מדיניותן הכלכלית של מדינות לבין יחסיהן עם מדינות אחרות. הדיון התיאורטי יתייחס לשאלות הבאות: האם הנהגת מדיניות כלכלית ליבראלית מקטינה את רצונן של מדינות להילחם? האם הרחבת קשרי הסחר וההשקעות בין מדינות אכן משפרת את יחסיהן? האם העמקת החשיפה לתהליכי ליברליזציה פיננסית מייצבת או מערערת את המערכת? כיצד הגלובליזציה משפיעה על יכולתן להשתמש בסנקציות ככלי מדיניות? לאחר מכן נבחן אמפירית כיצד תהליכים פוליטיים בינלאומיים משפיעים על מצבן הכלכלי של מדינות.
חלקו השני של הקורס יוקדש למשבר הפיננסי שפרץ בשנת 2008 ולהשפעתו על היחסים בין מדינות. במסגרת הדיון נתייחס לסוגיות הבאות: כיצד הגלובליזציה תרמה להיווצרותו ולהעמקתו של המשבר; השפעת המשבר על יחסי העוצמה במערכת והשפעתו על היחסים בין סין לארה"ב.


1035.4035.01 דת ויחסים בינלאומיים
הקורס עוסק בתיאור ובהצעת הסברים למגמות המתחלפות ביחסים בין הדת והמדינה, בעידן הטרום-מודרני ובתקופה המודרנית. הוא מדגיש את תפקידה המרכזית של הדת בעיצוב השלטון הריבוני כמכשיר חשוב להקניית לגיטימציה (שלטונית) וכתנאי הכרחי לכינונו כשלטון יעיל, כמו גם את הסכנות המקופלות בה. הדיון ישא אופי היסטוריוגרפי, השוואתי ותיאורטי, כשאבן הראשה העיונית שלו בתיאוריות מבית היוצר של הדיסציפלינה של היחסים הבינלאומיים (IR).
השיעור יעסוק בחמש סוגיות מפתח המאורגנות סביב רציונל כרונולוגי:
חלקו הראשון עניינו 'המצאת הדת' כביטוי לדינמיקה של יצירת קהילות פוליטיות, בכוח ובפועל. כאן נעסוק במקרה ההיסטורי-אמפירי של היהדות והופעתה לנוכח משבר אובדן הריבונות, כחלופה למודל ההלני על 'העקרון הקוסמולוגי', הניצב במרכזו.
חלקו השני, עוסק בהתנצרותה של אירופה ובתהליך שעשה את הקוריה ברומא לשחקן פוליטי רב חשיבות ורב עוצמה בממדים גלובליים, לעתים על חשבונו של הממסדים הפוליטיים המסורתיים שנישענו על מלוכה שושלתית.
חלקו השלישי יתמקד 'בתור הזהב הנוצרי,' המזוהה, לעתים מזומנות, עם 'ההליכה לקנוסה' כסמנה ההיסטורי, והתפוררותו ההדרגתית בעקבות הרפורמציה ומלחמת שלושים השנים, (1618 – 1648).
חלקו הרביעי, עוסק בהרס תצורת השלטון הדתית ובהתמרתה ההדרגתית על רקע הופעתן של חלופות אידיאולוגיות. בראשן הדמוקרטיה הליברלית, הקומוניזם והפשיזם. בהקשר זה נבקש לשאול, בין הדאר, האם עסקינן 'בחלופות' מהמסד לטפחות או למצער 'בשיעתוק' בלבד. שאלה שהתשובה לה עומדת, בין היתר, ביסוד האופן שבו אנו מבינים את תופעת הלאומיות.
​חלקו החמישי והאחרון עוסק 'בתחייתה' של הדת ובחזרתה למרכז היחסים הבינלאומיים בשנים האחרונות. בחלק זה, נעסוק, בין היתר, גם במקרה הישראלי ובמאבק הניטש בה בין מודרנה לבין הלכה, כמופע רב חשיבות לעיצוב המערכת הבינלאומית והיחסים הבינלאומיים.     

1031.4486.01 מנהיגות, דמוקרטיה ופוליטיקה בעידן התקשורת הגלובאלי
הקורס ידון במנהיגות ודפוסיה בעידן של תקשורת המונים וגלובליזציה. כיצד תרבויות פוליטיות שונות מעצבות מנהיגות? האם כיום מנהיג חשוב יותר מהמפלגה אותה הוא מייצג? מה תפקידה של התקשורת בעיצוב התדמית של מנהיגים בימינו? כיצד מנהיגי מעצמות משלבים בין תפקיד של מנהיג לאומי לבין תפקיד של מנהיג עולמי? בנוסף נדון בקשר הפסיכולוגי בין מנהיג למונהג ומקומו של המנהיג בתעמולה פוליטית בזמני משבר ובימי שלום. בנוסף, נבחן את הביוגרפיות של מנהיגים אשר שינו את פני ההיסטוריה ומנהיגים אשר מכהנים היום לאור התאוריות שנלמדו.

1035.4031  מודיעין ודיפלומטיה בהיסטוריה של ישראל
הקורס בוחן את מקומה ומעורבותה של מערכת המודיעין הלאומית בעיצוב, יישום וניהול יחסי החוץ של המדינה המודרנית  (רשמים ובלתי רשמיים, חשאיים וגלויים, מוסדיים וציבוריים) ועוסק ביחסי הגומלין שבין המערכות והמוסדות הממלכתיים של מודיעין ודיפלומטיה. בתוך מסגרת מתודולוגית והיסטורית יתמקד הקורס בהיבט ובניסיון הישראלי, שיוצג ויידון בשורת מפגשים עם חוקרים ואנשי מעשה.
הצירים שלאורכם יתנהל הקורס הם שלושת תחומי המפגש בין המודיעין לדיפלומטיה: השימוש שעושה המערכת המודיעינית במערכת הדיפלומטית; מודיעין (ידע, פעילות, ארגון) בשירות הדיפלומטיה; מודיעין ודיפלומטיה כנדבכים במערכות החוץ, הביטחון וההסברה הישראליות.

סמסטר ב'

1031.4487 עלייתם ונפילתם של מדינות ומשטרים
הקורס יציע מחקר השוואתי של הגל הנוכחי של הדמוקרטיזציה שסחף מדינות רבות באמריקה הלטינית, דרום אירופה, מזרח אסיה, אפריקה, מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר, בשני העשורים האחרונים. הקורס ינתח את הספרות התיאורטית אודות תפקידה של המנהיגות הפוליטית בתהליכים הגלובליים של שינוי המשטר. הקורס יעסוק בטיפולוגיות ובאתגרים של משטרים שונים כמו: דמוקרטיות מודרניות, מדינות המתנערות מסמכותיות בירוקרטית, שלטון צבאי, דיקטטורות פרסונאליסטיות, וסוציאליזם מדיני, בעיקר בתקופת האביב הערבי. בנוסף נבחן נושאים כמו: המשמעות החדשה של דמוקרטיה בעידן הגלובלי וקידומה; תפקידה של מנהיגות בהובלה או בעיכוב של תהליכי דמוקרטיזציה; התפקידים והאסטרטגיות של האליטות ותנועות ההמונים; בעיות של לאומיות וסכסוכים עדתיים במעברים לדמוקרטיה; הקשר בין דמוקרטיזציה, מנהיגות והתקשורת העולמית; וכן הגבולות האפשריים של הדמוקרטיזציה והסיכונים להידרדרות לסמכותנות.
 

1031.4475 הכתובת על הקיר? מהפכות והאביב הערבי
מדוע וכיצד מתחוללות מהפכות? מה פשר התהפוכות במזרח-התיכון? האם היתה כתובת על הקיר, שבישרה על בואו של "האביב הערבי", ואם כן – מדוע כשלנו בקריאתה? בקורס זה נתחקה אחר הסיבות שהובילו את המזרח-התיכון לרגע האמת של 2010-2012, נברר את מהותן של התמורות הגדולות, וננסה לשער את מהלכן הצפוי. כחוט שני בין השיעורים נשזר המתח שבין הלכה למעשה. אכן, לעתים דומה כי תיאוריות ומודלים רבים אינם עומדים במבחן המציאות אותה הם אמורים לתאר ולבאר. בקורס זה נבחן שורה של מושגי-מפתח ותיאוריות מובילות במחשבה הפוליטית, ונברר את מידת ההלימה והצרימה בינן לבין חיי המעשה בפוליטיקה העולמית. שביעות-רצון כללית, הנהגה, אתנו-לאומיות, אפקט הדומינו, דת, משטר, שוויון ושגשוג, נפט ומדינת-השכר, חירות ודמוקרטיה, תפקידן של מעצמות, כוחות הביטחון, השכלה ומהפכת-מידע, חברה אזרחית ומעמד-האישה, גיאוגרפיה ודמוגרפיה – אנו נבחן את השפעתם של משתנים אלה ואחרים על מהפכות בכלל והאביב הערבי בפרט. הקורס ינוהל כסדנת-מחקר.

1031.4110 המערכת הבינלאומית
הקורס יבחן את הסוגיות המרכזיות ביחסים הבין-לאומיים בעיקר מנקודות המבט הריאליסטית, הליברלית והקונסטרוקטיביסטית. כך, הקורס יעסוק בבחינת סוגי השחקנים המרכיבים את המערכת הבין-לאומית, מגוון האינטראקציות ביניהם והמבנים המשפיעים או מגבילים את פעולותיהם. בדרך זו, הקורס יאפשר לא רק להבין טוב יותר מאפיינים שונים של היחסים הבין-לאומיים, אלא גם להשוות בין הגישות התיאורטיות השונות. כך למשל גישות אלה מדגישות את חשיבותם של סוגים שונים של שחקנים במערכת הבין-לאומית, והן אף מייחסות משמעות שונה לעצם המושג "מערכת בין-לאומית".

1035.4016 משברים בינלאומיים: הדרך למלחמה
הסמינר/קורס יעסוק במימד התיאורטי והאמפירי-היסטורי של משברים בין-לאומיים. שתי שאלות, הקשורות זו בזו, יועלו במסגרת הקורס: כיצד מעצבי מדיניות החוץ ניהלו את המשבר? כיצד ניתן להתאים את התיאוריה למקרים שיילמדו בכיתה? בין המשברים שייחקרו: משבר המפרץ ב-,1990-1991 משבר סואץ ב-1956, פלישת דרום קוריאה על ידי צפון קוריאה ב-1950, משבר חבל הסודטים ומדיניות הפיוס כלפי גרמניה הנאצית ב-1938, המשבר שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

1035.4032 האם ארצות הברית בשקיעה?
​הבוץ העיראקי, ההשפלה הרוסית והתעצמותה של סין: בשנים אחרונות ספגה ארה״ב שורה של מפלות בבית ובזירה הבינלאומית שהעלו חשש כי אמריקה של אובמה נמצאת בשקיעה. הקורס יעשה שימוש בספרות עכשווית ויבחן ערוצים פוליטיים, כלכליים, צבאיים ותרבותיים, כמו גם טקסטים היסטוריים, על מנת להבין האם ארה״ב אכן נמצאת בנסיגה גלובאלית - ואם כן מה עשויה להיות המשמעות מכך - וידון כיצד היא יכולה לעצור זאת ולהשיב לידיה את ההגמוניה בעולם.