החברה הדרוזית בישראל

מחקר זה בא בעקבות המחאה החריפה של האוכלוסייה הדרוזית לאחר חקיקת חוק הלאום ביולי 2018. קול הזעקה שהקימו הדרוזים העלה שאלות רבות בנוגע למקורות המחאה. בקרב דרוזים רבים, הטענה הרווחת נוגעת לכך שהחוק החדש גורם לאכזבה, שכן הוא סותר את הציפיות שאלה תלו במערכת היחסים עם המדינה. רבים מהדרוזים ראו את השתלבותם בחיי המדינה והחברה בישראל באופן המאפשר הכרה בזהותם, תחושת שייכות שלמעשה מצמצמת את הצורך להתמודד עם הקונפליקט בין שייכותם התרבותית והדתית, לבין זהותה הציונית של המדינה. זאת ועוד, הדרוזים בישראל תלו בקשר את האפשרות בהעלאת רמת חייהם תוך הציפייה שזו תשתווה לרמת החיים של החברה היהודית. רבים האמינו כי מערכת יחסיהם עם המדינה אמורה לספק מודל לחיקוי לשאר האזרחים הערבים, על מנת לאפשר מציאות טובה יותר. מכאן, שחקיקת חוק הלאום יצר משבר אמון, תוך השמעת ביקורת על "בגידת המדינה" באזרחיה הדרוזים, שראו עצמם כאלו שהקריבו רבות למענה מאז קום המדינה. מציאות זו יצרה צורך ועניין בהתחקות מעמיקה יותר אחר ההתפתחויות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות בקרב הדרוזים. התחקות זו יש בה כדי לאפשר לנו לעמוד על הבסיס החומרי והרגישויות הפסיכו חברתיות של אוכלוסייה זו, החיה במוקד מתח לא מבוטל. מתח זה נובע, בין היתר, בשל הסתירות והתלות המלאה של אוכלוסייה זו בגורמי הכוח בסביבתה. חשוב לציין שהאוכלוסייה הדרוזית מהווה כ-2% מהאוכלוסייה הישראלית וכ-10% מהאוכלוסייה הערבית בישראל, לכן מדובר באוכלוסייה קטנה יחסית, אך נוכחותה התקשורתית והפוליטית גדולה.

המניע המרכזי למחקר, אם כן, היה התהיות הרבות שעלו מתוך המחאה הדרוזית. העיסוק במורכבויות הווית חייהם יעשה תוך התחקות אחר ההתפתחויות המרכזיות במספר תחומים עיקריים. הבחירה בתחומים אלו נועדה לספק נתונים חדשים, אך גם לאפשר מבט מעמיק על מקורות התסכול האפשריים אשר באו לידי ביטוי בזעקת המחאה. משימה זו מורכבת ואיננה יכולה להקיף את כל תחומי החיים של אוכלוסייה זו, ובכל זאת, העיסוק בתחומים שנבחרו יאפשר לעמוד על מגמות התפתחות מרכזיות, תוך השוואה מול האוכלוסייה הערבית  והיהודית בישראל. במושגים תועלתניים אפשר יהיה לומר שהמחקר תוהה אם דגם מערכת היחסים שאימצו הדרוזים עם המדינה משתלם להם לאורך זמן, כאשר מדדי בחינת דגם זה אינם אך ורק כלכליים, אלא גם היסטוריים ואתיים. המחקר מספק נתונים רבים וכך מאפשר נקודות מבט ואמות מידה שונות. אין במחקר זה לחרוץ גורל או לשפוט באופן חד ממדי את הדגם שמאפיין את יחסיה של הדרוזים עם המדינה.

על אף שקיימת התרחבות בעיסוק המחקרי באוכלוסייה זו, טרם בוצעו מחקרים סוציו-פוליטיים וכלכליים המשקפים מגמות רחבות, המאפשרים לעמוד על ההתפתחויות המרכזיות באוכלוסייה הדרוזית. הדרוזים מהווים קבוצה מיוחדת בהוויה הישראלית, נוכח מערכת יחסיה עם החברה היהודית מאז קום המדינה. מערכת יחסים זו הושפעה מאימוץ דפוסי התנהגות המבדלים אותה משאר האוכלוסייה הערבית בארץ, מה שגרם לכך שהמדינה ראתה בה בת ברית ייחודית האמורה להוכיח כי מדינת ישראל, על אף היותה מדינה יהודית יכולה גם להיות מדינה של אזרחיה הלא יהודים. דפוס אחד, למשל, בא לידי ביטוי בהשתתפות בבניין המדינה כאמור במגילת העצמאות. ניתוח מערכת היחסים בין המדינה לאוכלוסייה הדרוזית יכולה להוות מדגם חשוב למערכת היחסים בין המדינה לבין שאר האוכלוסייה הערבית בתוכה. לכן, מחקר זה חשוב במיוחד בתחומים המשקפים את מדיניות המדינה כלפי אזרחים המוכנים להקריב את חייהם למען ביטחונה.

בין התחומים בהם המחקר יעסוק ניתן למנות: השכלה גבוהה; תעסוקה ורמות ההכנסה; השתתפות פוליטית; השתתפות אזרחית. כמובן שאלו אינם משקפים את כל נדבכי מערכת היחסים בין המדינה לבין אזרחיה, אך יש בהם על מנת לספק תמונה, ולו חלקית במגוון תחומים מרכזיים, שביכולתם לשקף את השינויים בחברה הדרוזית. מכאן, תתאפשר בחינה של המידה שבה מערכת היחסים בין המדינה ואוכלוסייה זו תורגמה במישור המעשי, בהתאם להבטחותיה של הראשונה כלפי האחרונה.

מחקר זה איננו מתיימר לספק היסטוריה של מערכת היחסים בין הדרוזים לבין המדינה, בין אם חברתית או פוליטית. המחקר מספק מבט רחב על תחומים המאפשרים הבנה עמוקה של ההתפתחויות בחברה הדרוזית. הבנה זו יכולה לשקף את מורכבות מערכת היחסים בין עדה קטנה זו לבין המדינה, בעיקר בשל ההתפתחויות בשני העשורים האחרונים.