בניין נפתלי
הבניין הגבוה והבולט בקצה הדרומי של קמפוס אוניברסיטת תל אביב הוא "בניין נפתלי", הקרוי על שמו של פרץ נפתלי, המשמש מאז נחנך ב-1969 את הפקולטה למדעי החברה. תכננו אותו האדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען בהשתתפות מרדכי אנגלמאייר.
הבניין נבנה ללא ציפוי של אבן וצבע, אך נבנה מבטון לבן לעומת שאר המבנים בקמפוס בשעתו שנבנו מבטון חשוף. צבעו המקורי נותר כמו שהיה, רק סמלו התחלף בסמל המחודש. את הבניין עוטפות מדרום גבעות דשא מלאכותיות, וממזרח רחבה מרוצפת המשולבת בגינון שאותן עיצבו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור.
ב-29 באוקטובר 1967 נערך באתר טקס הנחת אבן הפינה לבניין נפתלי. בטקס השתתפו גולדה מאיר, שר האוצר פנחס ספיר, ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר ונכבדים אחרים.
אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור עיצבו בחזית הכניסה רחבה מרוצפת עם דוגמה גאומטרית, כשאת הרחבה הם עטפו בגינון עשיר ומוצלח שאותו הסטודנטים אוהבים לנצל למנוחה ושיחה. הפסל "ספירה בתוך ספירה" של הפסל והאדריכל האיטלקי ארנלדו פומודורו (Arnaldo Pomodoro) ששולב ברחבה.
בעבר המדשאות היו פתוחות לרחוב אך לימים הוצבה גדר. בשנות ה-80 הוחלט לפתוח את הקפיטריה לכיוון הדשא, בעקבות כך נחפרה האדמה, קומת המרתף נחשפה והדופן נפרצה אל החוץ. אדריכלי הנוף פיתחו רחבה שקועה המקושרת אל גבעות הדשא באמצעות קירות אבן הנראים כאילו היו כאן גם לפני הבניין.
חזיתות הבניין מורכבות כולן מאלמנטים מתועשים שנוצקו באתר. אלמנטים אלה עוצבו באופן תלת-ממדי והם אלה שמעניקים לבניין את אופיו. אלמנטים זהים שולבו בחזית הדרומית והצפונית. קומת המסד עוצבה באופן שונה ובה הודגשו עמודי הבניין המסיבים, שבמטרה לרכך את נוכחותם עוצבו העמודים בזווית של 45 מעלות לבניין וכך הם גם יצרו משחק צורני. נעשה שימוש בבניין בחומר גולמי חשוף. עם זאת, שולבו אריחי קרמיקה בגווני כחול בחזית המזרחית של קומת המסד, הן בבניין נפתלי והן בבניין בר-שירה הסמוך. בנוסף, שולב קיר קרמיקה אמנותי שיצר האמן יעקב וכסלר ומלווה את הבאים לבניין כשלצדו נקבע ספסל בנוי וגגון. אל-חנני וכנען קבעו את אותו גגון המקבל את פני הבאים כבר מחוץ לבניין וסוגר למעשה על הרחבה החיצונית. לגגון כניסה זה גם תפקיד בחיבור בניין נפתלי עם בניין אודיטוריום בר-שירה המרוחק ממנו בכמה עשרות מטרים – יחד שני הבניינים והגגון מחבקים את הרחבה החיצונית. בעבודה זו שיצר וכסלר לאורך אותו גגון, המשיך את העיסוק הצורני שהופיע בבניין וברחבת הכניסה, ויצר משחק של צורות וצבע.
מבואת הכניסה של הבניין מרשימה, המבואה מתנשאת לגובה כפול, היא גדולה ומרווחת ומתפרסת על פני שטח משמעותי מקומת הקרקע. המבואה מזוגגת וממנה נשקפת הרחבה. התקרה מכילה עשרות גופי תאורה שמוסיפים לאווירה החגיגית שמשרה האולם על הבאים. ריצוף האבן הכהה מעניק אלגנטיות למבנה הציבור, ובנוסף מדרגות רחבות מקשרות אל חצי קומה שבה מוקמה במקור ספרייה (שבינתיים בוטלה). בצד המזרחי למבואה מצוי אודיטוריום מרכזי בבניין.
