מבנים נוספים
בניין אודיטוריום בר-שירה
קרוי על שמו של ישראל בר-שירה (בשרובקר) ממייסדי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה (שנפטר ב-1982). עוצב כמבנה צנוע ששמר על אופי הבינוי של המבנים המרכזיים בקמפוס שנבנו כולם בבטון חשוף. כל אחת מצלעות הבניין נמתחת לאורך של 26.2 מ', ובכל אחת מהן קבעו האדריכלים ששה פתחי חלונות אנכיים המאפשרים קשר עין אל החוץ. בפתחים אלה שולבו תריסי בטון קבועים להם נועד תפקיד פונקציונאלי של הצללה, אך גם תפקיד עיצובי שנועד ליצור חלוקה בפתחים הגבוהים.
באולם בר-שירה שנחנך ב-1971 נערכו הצגות, מופעים והקרנות סרטים, לבד מחלוקת תעודות, טקסים וכמובן הרצאות. האולם נחשב לאהוב על תלמידים ומרצים היות ואזור הישיבה משופע היטב ומאפשר מכל אחד מהמושבים מבט ללא הסתרה אל הבמה.
זמן קצר לאחר תחילת ההקמה של בניין נפתלי התקבלה באוניברסיטה תרומה להקמת בניין האודיטוריום המרכזי שיועד לקום בסמוך. עבודת התכנון נמסרה לאלחנני-כנען שהציעו מבנה ריבועי שיוצב בזווית של 45 מעלות לבניין נפתלי ויקושר אליו כאמור בגגון. ככל הידוע לי, באופן חריג נקרא הבניין על שמו של ישראל בר-שירה (בשרובקר) ממייסדי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה (שנפטר ב-1982).
בשונה מבניין נפתלי הגבוה והבולט, עוצב בניין אודיטוריום בר-שירה, כמבנה צנוע, ששמר על אופי הבינוי של המבנים המרכזיים בקמפוס שנבנו כולם בבטון חשוף. תחת ידם של אל-חנני וכנען יצאו כמה מפניני הברוטליזם הישראלי ובניין בר-שירה לא חרג משורת העבודות שיצרו לאורך שנות ה-60.
חגורת הבטון שמסיימת את חלקו העליון של הבניין מזכירה במשהו את "אוהל יזכור" ב"יד ושם" שבתכנונו השתתפו האדריכלים עשר שנים קודם לכן. כל אחת מצלעות הבניין נמתחת לאורך של 26.2 מ', ובכל אחת מהן קבעו האדריכלים ששה פתחי חלונות אנכיים המאפשרים קשר עין אל החוץ. בפתחים אלה שולבו תריסי בטון קבועים להם נועד תפקיד פונקציונאלי של הצללה, אך גם תפקיד עיצובי שנועד ליצור חלוקה בפתחים הגבוהים.
באולם בר-שירה שנחנך ב-1971 נערכו הצגות, מופעים והקרנות סרטים, לבד מחלוקת תעודות, טקסים וכמובן הרצאות. האולם נחשב לאהוב על תלמידים ומרצים היות ואזור הישיבה משופע היטב ומאפשר מכל אחד מהמושבים מבט ללא הסתרה אל הבמה. כאן שמעתי בעשור הקודם כמה הרצאות של בכירי האדריכלים בעולם כשהטובה שבהן היתה של פיטר צומטור.
בניין שרת – בית הספר לפסיכולוגיה
תוכנן על ידי השותפים האדריכלים איליה בלזיצמן ואנדרי לייטרסדורף מההסתדרות, הסדר והמשמעת שאפיינו את התקופה משתקפים גם בעיצוב הבניין – מסדרונות ארוכים וחזיתות המורכבות משוברי קרני שמש
אנדרי לייטרסדורף (1970-1905) נולד בצ'כיה ועלה לארץ ישראל ב-1939. איליה בלזיצמן (2006-1917) נולד ברוסיה ועלה לארץ ישראל ב-1935. הוא החל לעסוק בתכנון כבר בגיל 18, ואף זכה שנה לאחר עלייתו בפרס לתכנון בית מגורים טורי. בין השנים 1970-1946 פעל בשותפות עם האדריכל לייטרסדורף שיחד תכננו עשרות פרויקטים וכן זכו בפרסים ראשונים בלא מעט תחרויות תכנון.
בניין ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס
אדריכלים: עליזה טולדו ואלכסנדר שוורץ
הוקם בשנת 2001, שטחו 3,156 מ"ר
הוקם בהשקעה של 5 מיליון דולר, הוקם בסיוע תרומות שהתקבלו מגופים עסקיים במשק ואנשי עסקים פרטיים.
הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך
.jpg)
הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך היא ספריית "הבית" של הפקולטות למדעי החברה ולניהול ושל בית הספר לחינוך.
פעילות הספרייה ותפיסת השירות העיקרית שלנו מבוססות על תפיסת "הספרייה כמקום". אנו פועלים כספרייה המכוונת ללקוחותיה השונים והמגוונים, ומשתדלים להיות ספרייה אטרקטיבית, עדכנית ורלבנטית בשירותיה ובתכניה, לפעול כמרכז מידע ממוחשב וכמרכז למידה, ולהוות מרכז לפעילות חברתית ותרבותית. אנו פועלים ליצירת "חוויית ספרייה אחרת", ליצירת סביבת עבודה נעימה המזמינה להיכנס לספרייה ולשהות בה, ליצירת מקום לאינטראקציה לימודית וחברתית ולא רק מקום לצריכת תוכן.
בניין שאפל - בית הספר לעבודה סוציאלית
משנת הלימודים תשמ"ט (1988/89), שנת העשרים לקיומו של בית הספר, מתקיימות פעולותיו בבניין, שהוקם בתרומתה הנדיבה של משפחת שאפל, לילי ונתן ז"ל להנצחת זכרו של בנם בוב שאפל ז"ל. בשנת הלימודים תשס"ב (2001) נחנך אגף חדש בבנין בית-הספר, שבנייתו נתאפשרה על-ידי תרומה נדיבה נוספת של המשפחה. בנין בית-הספר והתשתיות שבו -- כיתות הלימוד, מעבדת המחשבים, המעבדה האורקולית והספרייה, מותאמים כולם לצורכי ההוראה, המחקר וההכשרה המקצועית הייחודית למקצוע העבודה הסוציאלית.
בניין מרים ומשה שוסטר למרכז לטרואמה וחוסן - פסיכולוגיה - בעתיד
