תיאורי קורסים

דיפלומטיה ובטחון לבכירים אוניברסיטת תל אביב - תיאורי קורסים

תיאורי הקורסים

 

קורסי יסוד

 

מלחמה, אסטרטגיה ודוקטרינות צבאיות

פרופ' עזר גת

הקורס בוחן את השאלה מדוע המלחמה מתרחשת ומנתח את השינוי בהופעתה ובדפוסיה בעולם המודרני ואל תוך המאה ה-21. נעסוק בדוקטרינות של לוחמה גרעינית, ימית, יבשתית ואווירית ובאתגרי הגרילה והטרור. 

 

המערכת הבינלאומית

ד"ר ניצן פרידמן

אחת לכמה שנים מתרחשים בזירה הבינלאומית אירועים מכוננים שמאתגרים את התיאוריות הדומיננטיות בחקר היחסיים הבינלאומיים (יחב"ל), ושמבליטים את הצורך לפתח תיאוריות והסברים חדשים לאופן שבו מתעצבים היחסים בין שחקנים שונים במערכת הבינלאומית. בשנות השבעים היה זה משבר הנפט, אשר הבליט בפני חוקרי התחום את הצורך להבין טוב יותר את הקשר בין כלכלה לבין הפוליטיקה הבינלאומית. עשרים שנה מאוחר יותר, עמדו רבים מחוקרי התחום נפעמים מסיומה הלא אלים של המלחמה הקרה, מה שהוביל לחשיבה מחודשת על הדיסציפלינה ולצמיחתן של תיאוריות רבות שהציגו תחזיות אופטימיות להתנהלות העתידית של היחסים בין מדינות. חלק נכבד מתקוות אלו התפוגגו לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, אשר הולידה אף היא מגמות חדשות בחקר היחב"ל. לצד הנטייה לפתח תיאוריות חדשות בעקבות אירועים משמעותיים שמתרחשים בעולם, קיימת גם מגמה הפוכה שגורסת כי אין צורך לערוך שינויים משמעותיים בתיאוריות הוותיקות של הדיסציפלינה, הואיל והן חזקות ותקפות מספיק בכדי להסביר את ההתרחשויות בזירה הבינלאומית. 
מטרתו המרכזית של קורס זה היא לאפשר לסטודנטים לנתח את האירועים המוזכרים, כמו גם תהליכים נוספים, באמצעות הידע התיאורטי והאמפירי שנצבר בדיסציפלינת היחב"ל. הקורס יחשוף תחילה בפני הסטודנטים את התיאוריות המרכזיות בתחום ואת המחלוקות המרכזיות בין הגישות השונות שמנסות להבין את ההתרחשויות במערכת הבינלאומית. לאחר שנציג את המחלוקות התיאורטיות ביחס ל"שאלות הגדולות" נמקד את הדיון בתופעות ספציפיות וננסה לבחון, האם וכיצד המחקר התיאורטי והאמפירי בתחום יכול לעזור לנו להבין אירועים שונים שמתחוללים בימים אלו בזירה הבינלאומית.

 

מבוא לדיפלומטיה

ד"ר ערן לרמן

מה הם רובדי המשמעות הטמונים במושג "דיפלומטיה"?  תוך חזרה להגדרות היסוד, ועל בסיס גישה הרמנויטית (הכרת סוגי המסר הדיפלומטי, ופיענוחם כאמצעים וסמלים של קומוניקציה, במקרה זה – בין אומות, ושחקנים נוספים, בזירה הבינלאומית) הנושא ייבחן הן כפרי מהלך היסטורי והן ביישומיו העדכניים – תוך שימוש בשפת דימויים הייחודית לקורס. המסד ההיסטורי יכלול את המעבר מדיפלומטיה אימפריאלית למודל המוכר כיום; את שבר הדיפלומטיה הקלאסית, ואת התפתחותן של התפיסות העקרוניות – נורמטיבית-אידיאליסטית; (ניאו) ריאליסטית; וזו הנובעת מזיהויין של "קהילות ערכיות" –  בדיפלומטיה של מאה השנים האחרונות.  ברובדי העשיה ("פראקסיס") הדיפלומטית נעסוק ביחס בין עוצמה "קשה" לבין מהלכים ומסרים מדיניים -  בניהול מו"מ; בעת מלחמה ומשבר; במפגשי פסגה בדרג בכיר; במסגרות רב-לאומיות; ובמימד הכלכלי  של היחסים הבינלאומיים. נבחן גם את השילוב עם גורמי שלטון אחרים, ומצבים שבהם דיפלומטים ממלאים תפקידים "גבוליים (כמו בחישה בענייני פנים, ומילוי פונקציות שלטוניות). נכיר את גיבושן של קהילות מקצועיות של דיפלומטים; ואת יחסיהן עם הדרג המדיני ועם הציבור. נדון גם בחדירתם של גורמים לא-מדינתיים לשדה זה – כולל המקרה (הייחודי?) של "הדיפלומטיה היהודית".

 

קורסים מתקדמים

 

סוגיות בביטחון ישראל

פרופ' יצחק בן ישראל

מדינת ישראל נולדה במלחמה ונאלצה לגבש לעצמה תורת ביטחון ייחודית שנועדה לטפל בנחיתות הכמותית מול אויביה. הקורס יביא בפני התלמידים סוגיות הנוגעות לפתרונות אסטרטגיים לבעיות ביטחון שבפניהן ניצבות מעצמות מחד ומדינות קטנות (דוגמת ישראל) מאידך. במסגרת הדיון נבחין בין אסטרטגיה לאסטרטגיה רבתי ונדון במשתנים האסטרטגיים העיקריים מחד (כולל משתנים מעבר לעוצמה צבאית, כמו כלכלה, חברה ודמוגרפיה), ופתרונות אסטרטגיים מאידך. נדון הן בפתרונות הכוללים שימוש בכוח (מלחמה, כפיה, גרילה וכדומה) והן כאלו שאינם משתמשים באופן ישיר בכוח (הרתעה, הסכמים בינלאומיים ובריתות וכו').

דגש מיוחד יושם על העקרונות של היתרון היחסי והגישה העקיפה ושימושיהם בבניין הכוח הנדרש להשגת מטרות אסטרטגיות. פרק מיוחד יודגש לתפקידו של הנשק הגרעיני, ובסוגיות כמו תפוצת הנשק להשמדה המונית, בקרת חימוש ומשטרי ביטחון.

לסיום נדון בתחומים חדשים ההולכים ותופשים את מקומם באסטרטגיה, כמו לוחמת מידע, טילים בליסטיים וטרור.

 

כלכלה פוליטית בינלאומית
ד"ר טל שדה

הקורס בוחן את התפתחות המערכת הכלכלית-פוליטית העולמית לאחר מלחמת העולם השניה. חלקו הראשון של הקורס מאמץ גישה מערכתית על-מדינתית ומתמקד בכלכלה העולמית, בבעיות עולמיות של עוני והתפתחות, ובמוסדות משילות (governance) חדשים. חלקו השני של הקורס מאמץ גישה בין-מדינתית ומתמקד בתפקיד החברות הרב-לאומיות ובפוליטיקה של המימון והסחר הבינלאומי. הפעילות בזירות אלו מנותחת על פי מספר השקפות עולם מנוגדות: הגישה הליברלית, הגישה הלאומנית והגישה החברתית. כמו כן מודגש חלקן המנוגד לעיתים והמשתלב לעיתים של הפוליטיקה המקומית והפוליטיקה הבינלאומית בעיצוב הכלכלה העולמית.

 

מבוא למשפט בינלאומי: דיני מלחמה ושלום
ד"ר ישי מישור

משפט האומות, הידוע בימינו כ"משפט בינלאומי פומבי", התפתח במאות השנים האחרונות מתוך צורך במסגרת הסכמות וכללי פעולה מחייבים בין מדינות. במהלך המאה העשרים, וביתר שאת בעשורים האחרונים, גברה השפעתו של המשפט הבינלאומי הפומבי (שיכונה להלן: המשפט הבינלאומי) בפוליטיקה הפנים מדינתית ובמערכות היחסים שבין מדינות. השיח הציבורי הפך, בהתאם, למשפטי יותר. בהקשר המזרח תיכוני עלייתו של המשפט הבינלאומי מורגשת באופן מיוחד.
מטרתו של הקורס להכיר לסטודנט את מושגי הבסיס וכלי הניתוח העיקריים של המשפט הבינלאומי, ובמקביל ליישם את הכלים הללו בקריאה "משפטית" של הסכסוך הישראלי-ערבי. זהו איננו קורס הסטורי. מטרתו בראש ובראשונה להקנות הבנה של המשפט הבינלאומי . הדיון בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי יהיה , לפיכך , במתכונת של מקרי מבחן ואילוסטרציה של חומר הלימוד.

 

הביטחון הלאומי של ישראל

ד"ר דן שיפטן

הקורס יבחן את המרכיבים השונים של הביטחון הלאומי של ישראל בהקשרו האזורי. הוא ישלב דיון בהתפתחות  הסכסוך עם מדינות ערב והפלסטינים מראשית המפעל הציוני ועד ימינו, עם דיון בגורמי החוסן ונקודות התורפה של החברות המתמודדות. אחרי דיון באופיים של היחסים עם העולם הערבי הסובב את ישראל, ייבחנו תפיסותיהם של הצדדים הנאבקים בדבר מקורותיו, עתידו ותוצאותיו של הסכסוך והתמורות העמוקות שעברו התפיסות הללו במאה ה-20 ובפתחה של המאה ה-21. לאחר הדיון העקרוני, תוקדש יתרת המפגשים לדיון מפורט בצמתים קריטיים בתחום הביטחון הלאומי של ישראל בזירה האזורית. במוקד הדיון יעמדו כמה מן הדפוסים המופיעים שוב ושוב בצירופים שונים בתולדות יחסי ישראל-ערב ומשקפים את נתוני היסוד של הזירה האזורית.

 

סמינרים*

 

תפיסות הביטחון של מדינות ערב 

ד"ר אפרים קם

מטרת הסמינר היא להכיר ולנתח את מערכת השיקולים הביטחוניים של מדינות ערב, את בעיות הביטחון שלהן ואת גישתן להתמודדות עם בעיות אלה ולקידום אינטרסיהן האסטרטגיים. במסגרת זו יבחנו גם היבטי העוצמה והחולשה של מדינות ערב בתחום הביטחוני, הדרך שבה הן תופסות את האיומים כלפיהן, והמענה שהן מבקשות להציג כלפי איומים אלה. הסמינר יעסוק הן במרכיבי תפיסות הביטחון המשותפים למדינות ערב, או לחלקן, והן במרכיבים המיוחדים למדינות הערביות העיקריות.
מבחינת תכניו, יתחלק הסמינר לשלושה חלקים עיקריים:
   א. מבוא: מרכיבי הביטחון הלאומי ותפיסות בטחון.
   ב. שיקולי בטחון לאומי במדינות ערב.
   ג. תפיסות הביטחון הלאומי של מדינות ערב העיקריות.

 

לוחמת סייבר
מר ניב דוד

העידן הדיגיטלי, אשר הגיח כחלק ממהפכת המידע של המאה העשרים, הביא לשינויים מרחיקי לכת בטכנולוגיה ובתרבות האנושית. הלוחמה, כמאפיין מובהק של התרבות הטכנולוגית, השתנתה בהתאם באופן מהותי. שינויים אלה הביאו להצגתן של טכנולוגיות, המשגות ודוקטרינות לוחמה חדשות המהוות אתגר לחשיבה האסטרטגית הקלאסית ומשנים את צורת הלוחמה, האסטרטגיה, ניהול הסיכונים והבטחון הלאומי. לוחמת המידע אינה עוד מדע בדיוני, אלא נתפסת כאלמנט יסודי בהערכת הסיכונים הלאומית והגלובלית של מדינות רבות.
הקורס סוקר בצורה מערכתית את התחום האינטרדיסציפלינרי והרב מימדי של לוחמת הסייבר: מה כלול במושג רחב זה, מהו מקומם של לוחמת ומבצעי סייבר בין תחומי הלוחמה הקלאסיים ומה השינויים האסטרטגיים בהגנה והתקפה אשר מייצרת לוחמת הסייבר. בנוסף יתמקד הדיון בקשר בין הסייבר למערכת הבינלאומית, השחקנים הגלובליים, היכולות, הטכנולוגיה והמגמות העתידיות.

 

יחסי חוץ, פוליטיקה וצבא בסין

ד"ר יורם עברון

קורס זה מיועד לספק לתלמידי מ"א ידע היסטורי וכלים אנאליטיים בסיסיים לניתוח מדיניות החוץ ומדיניותה הצבאית של סין, תוך בחינת השפעתם של גורמים היסטוריים ותרבותיים, מוסדות, תהליכים פוליטיים פנימיים ואירועים חיצוניים. הקורס יבחן אירועים משמעותיים בהתפתחות מדיניות החוץ והצבא של סין, כגון קשריה עם שחקנים מרכזיים במערכת הבינלאומית ואירועים צבאיים משמעותיים בהם הייתה מעורבת, ויתמקד בתקופת הרפורמות (1979 ואילך).

 

אסטרטגיות וטקטיקות בניהול משא ומתן בינלאומי

ד"ר הילה דותן-דיקשטיין

משא ומתן מתנהל מידי יום במגוון רחב של הקשרים: בין פוליטיקאים, דיפלומטים, נציגי מדינות, שותפים עסקיים, בין בעלי בית ואפילו חברים. למרות שמו"מ הוא חלק בלתי נפרד מחיינו היום יומיים רובנו יודעים מעט על ההתנהלות האישית שלנו במהלך מו"מ, על האסטרטגיות היעילות ומה באמת יוביל לתוצאות הטובות ביותר. חלקינו אפילו לא מודעים לסיבה מדוע הצלחנו במו"מ אחד ולא באחר או במדינה שונה.

מו"מ הינו מיומנות הכוללת תקשורת דו צדדית בה כל אחד מהצדדים מנסה להגיע למטרה אשר תמקסם את האינטרסים האישיים ,אירוגניים, והמדיניים שלו. בקורס זה, נלמד יסודות ותיאוריות מובילות בעולם בתחום המו"מ הבין-לאומי. המשתתפים יחשפו לכלים, מודלים וסימולציות מעשיות שיאפשרו למשתתפים לנתח, להבין ולשפר את יכולות המו"מ האישיות.

למידת המיומנות במו"מ כוללת יכולת אבחון אישי מעמיק והתנסות פרקטית, לכן הסמינר יכלול סימולציות מגוונות שנבחרו בקפידה, לאפשר למשתתפים חשיפה למצבים אמיתיים אשר דיפלומטים, שליחים, שגרירים ונציגי מדינות מתמודדים במהלך תפקידיהם בארגוניים ציבוריים ופרטיים.

מטרות הקורס הן לשפר את יכולות המשתתפים בניהול מו"מ אישי ובינלאומי תוך:

הבחנה ומודעות לסגנון האישי לניהול מו"מ– your personal negotiation style
הכשרה בפיתוח תוכנית אסטרטגית טרם כניסה למו"מ - "הכנה למשא ומתן״
חשיפה לסוגים שונים של מו"מ ואסטרטגיות רלוונטיות למצבי מו"מ שונים (מו"מ 1-1, קבוצתי, רב תרביות, רב-נושאים, פנימי\חיצוני וכו')
בניית "ארגז כלים" אישי הכולל אסטרטגיות אישיות לניהול משאים ומתנים שונים.

 

משברים בינלאומיים

ד"ר יואב טנמבאום

הסמינר יעסוק בממד התיאורטי והאמפירי-היסטורי של משברים בין-לאומיים. שתי שאלות, הקשורות זו בזו, יועלו במסגרת הקורס: כיצד מעצבי מדיניות החוץ ניהלו את המשבר? כיצד ניתן להתאים את התיאוריה למקרים שיילמדו בכיתה? בין המשברים שייחקרו: משבר ה-11 בספטמבר 2001, משבר המפרץ ב1990-1991, משבר פוקלאנדס-מאלווינס ב-1982, משבר הטילים בקובה ב-1962, משבר סואץ ב-1956, פלישת דרום קוריאה על ידי צפון קוריאה ב-1950, משבר חבל הסודטים ומדיניות הפיוס כלפי גרמניה הנאצית ב-1938, והמשבר שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

 

מדיניות החוץ האמריקאית

ד"ר יואב פרומר

סיום המלחמה הקרה הותיר את ארה"ב כמעצמת העל הבלתי מעורערת והביא למהפך במערכת היחסים שלה עם יתר העולם שאמור היה להוליד "סדר עולמי חדש" בהנהגתה. אך בשלושת העשורים שחלפו מאז ראו אמריקאים כיצד התקוות הגדולות הללו נגוזו פעם אחר פעם.

הסמינר יבחן את הליך התפוגגות האופוריה שהותירה המלחמה הקרה כדי להבין כיצד האתגרים הגיאופוליטיים, ביטחוניים וכלכליים שניצבו בפני ארה"ב מאז 1990– המשברים ההומניטארים, טרור איסלאמי, והמלחמות בעיראק ואפגניסטן, הגרעין האיראני, התעצמותן של רוסיה וסין, המשבר בכלכלה הנאו-ליברלית, האביב הערבי ואיומי דאעש – סייעו לעצב את מדיניות החוץ הנוכחית המבולבלת שלה. בין השאלות שנבחן: מהו יחסה של ארה"ב לעולם – הגמוניה, חד-קוטביות, מנהיגות או שיתוף פעולה? מהם האתגרים הניצבים מול ארה"ב ומהם העקרונות המנחים אותה בהתמודדות עימם? האם מדיניות החוץ של הנשיאים בוש ואובמה התוותה את הדרך לשקיעתה של ארה"ב? ולאן מוביל הנשיא טראמפ את אמריקה ואת העולם כולו?

 

* התלמידים נדרשים להשתתף ב-3 סמינרים בלבד מבין הרשימה שלעיל.

 



יצירת קשר


אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive