מדד השלום מאי 2020

מדד השלום מאי 2020  
• בהתייחס למשבר הקורונה, כמחצית מהציבור הישראלי סבור שהמחירים הכלכליים-חברתיים אינם מצדיקים את מדיניות הממשלה בנושא.
• העצמאיים נתפסים כמי שנדרשו לשלם מחיר גבוה מדי על ההתמודדות עם הקורונה, ובמידה פחותה גם אוכלוסיית הקשישים, וזאת לעומת השכירים והצעירים שנתפסים כמי ששילמו מחיר הוגן.
• משרדי הבריאות, האוצר, והחינוך כמו-גם המשטרה, לא נתפסים כמי שהצליחו לאזן בין הצרכים הבריאותיים לצרכים הכלכליים-חברתיים של הציבור בישראל.
• אמון הציבור בנתניהו ובגנץ בשפל חמור. בנוסף, מחצית מהציבור אינם נותנים אמון ביועץ המשפטי לממשלה, כשהציבור נחלק שווה בשווה בין אלו שמביעים אמון בבית המשפט העליון לאלו שמביעים בו חוסר אמון.
• הקמת ממשלת הרוטציה נתונה במחלוקת בקרב הציבור. פסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו להרכיב ממשלה, וקיצור כהונת הממשלה לשלוש שנים זוכות להתנגדות של כמחצית מהציבור. בה בעת, רוב גדול מתנגד לגודלה המנופח של הממשלה.
• פתרון שתי המדינות הוא עדיין הפתרון המועדף יחסית לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעוד שפתרון סיפוח השטחים ומתן זכויות מצומצמות לפלסטינים זוכה לתמיכה של פחות משליש מהציבור בלבד.
 
פרופ' אפי יער וד"ר נמרוד רוזלר
כיוון שבמרכז תשומת הלב של הציבור הישראלי והעולמי עמד בחודשים האחרונים נגיף הקורונה, חלקו הראשון של מדד השלום בחודש מאי הוקדש לשאלות המתייחסות להשפעותיו של הנגיף על הציבור. בנוסף, לאור הקמת הממשלה ומצבו המשפטי של נתניהו, חלקו השני הוקדש לשאלות הנוגעות לנושאים אלה לצד הבחינה הקבועה של עמדות הציבור לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
 
 
 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
לראש הדף