הסקר החברתי אירופאי- ESS

הסקר נערך במקביל בכ- 30 מדינות, והוא פרי יוזמה של קבוצת מחקר באירופה (כולל ישראל) במימון ועידוד הקרן האירופית למדע והאיחוד האירופי. הסיבוב הראשון של הסקר, פנים-אל-פנים, התבצע בשנת 2002 ב- 22 מדינות, וישראל השתתפה במסגרתו. מאז השתתפה ישראל בסבבים 4 (2008), סבב 5 (2010), סבב 6 (2012), סבב 7 (2014), סבב 8 (2016) וסבב 10 (2021) שהתקיים כמילוי עצמי בשל מגבלות הקורונה. בימים אלה נערכות ההכנות לסבב 11 (שיחזור להתקיים פנים-אל-פנים).

עבודת השדה בישראל וההכנות הכרוכות בכך נעשתה על-ידי מכון ב.י כהן למחקרי דעת קהל, באוניברסיטת תל-אביב, בהנחיית ועדת היגוי עם נציגים מאוניברסיטאות ומדיסציפלינות שונות. הסקר מהווה פרויקט תשתית למדעי החברה. מטרתו ליצור בסיס נתונים על עמדות, ערכים והתנהגויות והשינויים בהם לאורך זמן. הכוונה היא לחזור על הסקר מידי שנתיים ולנצלו ככלי למעקב אחר שינויים חברתיים.
קידום מחקר השוואתי - הסקר החברתי האירופי שם לו למטרה להוות מודל של סקר השוואתי בינלאומי באיכות הגבוהה ביותר. באמצעות סטנדרטים מתודולוגים אחידים המציבים את רף האיכות ברמה של הסקרים הטובים ביותר בארה"ב ואירופה, מתכוונים יוזמי הפרויקט להעמיד לרשות חוקרים במדעי החברה נתונים מעולים ולעודד מחקר השוואתי במגוון של נושאים. בסיס נתונים זה בשילוב עם תכניות קיימות של קרנות מחקר שונות (כגון: תכניות של האיחוד האירופי או GIF) יקלו על שיתוף פעולה מחקרי בין חוקרים ישראלים ואירופים בתחומים שונים של מדעי החברה.
השאלון כולל למעלה מ- 300 שאלות. הוא מקיף נושאים רבים העשויים לעניין חוקרים בתחומי מחקר שונים כגון מדע המדינה, מדיניות ציבורית, סוציולוגיה,פסיכולוגיה חברתית, תקשורת, חינוך, עבודה סוציאלית ולימודי עבודה. הסקר כולל שאלות בנושאים כמו עניין בפוליטיקה, התנהגות פוליטית, נטיות חברתיות-פוליטיות, הון חברתי ואמון במוסדות, אפליה, תחושת רווחה סובייקטיבית, ערכים אנושיים בסיסיים, עמדות כלפי הדרה חברתית, דת, זהות (אתנית ואזרחית), אתנוצנטריות, חשיפה לאמצעי תקשורת שונים ושימוש בהם. כמו כן, כולל השאלון מידע דמוגרפי-חברתי מפורט (כולל השכלה ותעסוקה) על הנחקר, בן/בת הזוג וההורים.

ניתן להוריד את שאלוני המחקר ואת קבצי הנתונים ניתן להוריד מאתר הסקר האירופאי החברתי:
http://www.europeansocialsurvey.org/ ומאתר מכון ב.י. כהן.