תיאור הקורסים

1041.4279.01 תיאוריות למתקדמים: Actor-Network-Theory
מטרת הקורס היא להכיר בצורה מעמיקה את הגישה המחקרית שפותחה על ידי מישל קאלון, ברונו לאטור וג'ון לאו ושמכונה גם "סמיוטיקה מטריאלית". הגישה מנסה להסביר כיצד רשתות הבנויות מיחסים מטריאליים וסימבוליים מניעות פעולה חברתית ומייצרות פורמציות חברתיות פרפורמטיביות. הקורס מבקש להקנות לתלמידים צורה אחרת של דמיון חברתי וכלים מעשיים לביצוע מחקרים אמפיריים המבוססים על ההנחות התיאורטיות של הגישה.הקורס יתבסס על קריאות עומק מעמיקות של מאמרים וספרים רלבנטיים.

1041.4296.01 תיאוריות למתקדמים: אזרחות וחברה אזרחית
הקורס עוסק בסוגיות מרכזיות בדיון הסוציולוגי על אזרחות וחברה אזרחית. מוסד האזרחות נוגע למכלול היחסים בין היחיד למדינה, בעוד שהמושג "חברה אזרחית" מתיחס לצורות פעולה והתארגנות אלטרנטיביות, שאינן בהכרח קשורות ישירות למדינה. הדיון באזרחות יכלול סוגיות כגון הממדים השונים של אזרחות (פוליטית, סוציאלית, תרבותית וכו'), עלייתן של תצורות אזרחות חדשות במסגרת הגלובליזציה ומאבקים על גבולות האזרחות בין מדינות ופרטים. הדיון על חברה אזרחית יעסוק בהגדרת החברה האזרחית וגבולותיה; הקשר בין חברה אזרחית וצורות ממשליות ניאו-ליברליות; יחסי הגומלין בין חברה אזרחית ושוק; הדינמיקה של פעולות ורשתות אזרחיות חוצות גבול ומשמעותן הפוליטית; מקומן של עמותות לא-ממשלתיות (NGOs) בחברה האזרחית ועוד.

1041.4277.01 תיאוריות למתקדמים: סוגיות תיאורטיות באנתרופולוגיה
נקודת המוצא של הקורס היא תיאוריות, תמות והנחות-מוצא בעלות משקל במחשבה האנתרופולוגית. הדיון שנבקש לקדם בקורס יעסוק בשאלה כיצד השפה האנתרופולוגית נובעת, תלויה, מכחישה, מפוררת ומועתקת - מהירושה התיאולוגית שבעולם המחולן. חקירה זאת תתבטא בקריאה דיאלוגית של טקסטים מכוננים שניתקו את עצמם מהתיאולוגיה וטקסטים שמגיבים לריחוק. התמות שנכסה הן: מהפכה, חזרה, ריטואליות, ייצוג, שפה, מדינה, חוק, אלימות מושא-יצירה, עובדה ותיאוריה.
 

1041.4286.01 תיאוריות למתקדמים: סוגיות נבחרות בסוציולוגיה של ארגונים
הקורס סוקר תאוריות סוציולוגיות קלאסיות ובנות זמננו, תוך קריאת מקורות מחד וחשיבה יישומית וביקורתית מאידך על אירגונים פרטיים ואירגונים ללא מטרות רווח.

1041.4287.01 תיאוריות למתקדמים: הסוציולוגיה והתיאוריה הביקורתית במאה ה-20
הקורס מיוחד לתלמידי מ.א. ודוקטורט ומיועד להציג מבט פנורמי על התפתחות התיאוריה הביקורתית מן המרקסיזם המוקדם ועד לימינו אנו. הקורס יתמקד בדילוג של הסוציולוגיה הקלאסית על הפילוסופיה של ההיסטוריה של הגל, והדגש ששמה על האפיסטמולוגיה של קאנט. התנועה של התיאוריה הביקורתית תבחן על פני שישה צירים אפיסטמולוגיים: א. תיאוריות של השגחה ותיאוריות של הפקרה; ב. מרקסיזם ופוסט-מרקסיזם; ג. סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם; ד. פמיניזם, פוסט-פמיניזם וקוויריות; ה. קולוניאליזם ופוסט קולוניאליזם; ו. חילוניות ופוסט-חילוניות. בקורס יבחן המתח בין תיאוריה ומטא-תיאוריה, ויעשה ניסיון להציג תנועה תיאורטית בתוך הקונטקסט האינטלקטואלי והפוליטי של התקופה.

1041.4297.01 תיאוריות למתקדמים: צדק ושיוויון: תיאוריות פילוסופיות
אין חברה שאין בה עקרונות של צדק חלוקתי, אך האם המדינה היא הגוף שעליו לאכוף אותם? ואם כן - על פי מה נקבעים עקרונות אלה: על פי תוכנם המהותי או על פי הליך פורמלי כלשהו? במהלך השיעור נציג כמה תיאוריות פילוסופיות מרכזיות מאריסטו, דרך דייויד יום ועד ג'ון רולס ומבקריו בני זמננו ונעמוד על המחלוקת העמוקה בין גישות אינדיבידואליסטיות-ליברליות לבין גישות קהילתניות הרגישות יותר לממד הקבוצתי-מעמדי בתביעות לקבלת טובין חברתיים. החלק האחרון של השיעור יוקדש לבירור פילוסופי של אידיאל השוויון: האם שוויון הוא ערך בפני עצמו או שמא מכשיר למימוש ערכים אחרים; האם מה שעומד לחלוקה שווה היא רווחה (אושר, סיפוק העדפות) או שמא הזדמנויות, או יכולות; או אולי רק זכויות פוליטיות? והאם הדרישה לשוויון היא שכל בני החברה יקבלו אותו הדבר או רק שלחלשים בחברה תהיה קדימות בחלוקה על פני אלה שמצבם טוב יותר; או אולי די בכך שכל אדם יגיע לסף רווחה מסוים ומעליו לא תהיה דרישה להשוואת מצבם של בני החברה. 
​

1041.4263.01 תיאוריות למתקדמים: ריבוד ואי-שוויון
מטרת הקורס היא להעמיק ולהרחיב את הידע של הסטודנטים ביחס למגוון הגישות ומסורות המחקר הסוציולוגי בנושא אי-שוויון בחברה מודרנית. הדגש בקורס הוא על תיאוריות עדכניות לריבוד חברתי. בין הנושאים נעסוק בשאלות של מהו שוויון, צדק חלוקתי, מקורות הריבוד בחברה, ותהליכי יצירת הריבוד.
​

1041.4295.01 תיאוריות למתקדמים: עיון מחודש במושג "התודעה הכוזבת"
בקורס זה נבדוק "תודעה כוזבת" כאסטרטגיה פרשנית להבנת קבוצות שהם לאו דווקא ממעמד הביניים, ליברלים וחילונים. דרך קריאה בתיאוריה חברתית קלאסית (הגל, מרקס, לוקץ') אנו בודקים את התנאים המאפשרים טענה של "תודעה כוזבת" ונשווה בין תיאוריות של תודעה כוזבת המבוססים על ניתוח מעמדי עם אלו המתבססים על תפיסה רומנטית לאומית-דתית (כמו זו של הרב קוק). ננסה להבין גם מה הם המשמעויות של המושג "שונות" (diversity) בהקשר ליברלי ונשווה בין אסטרטגיות עכשוויות של תודעה כוזבת ובין אסטרטגיות אלטרנטיביות, כולל אלו המעוגנות בהרמנויטיקה של חילוץ המשמעות ואלו המדגישים גורמים תרבותיים.