תיאור הקורסים

סמסטר א'
 

1031.4497.01 הפוליטיקה של משבר האירו 
​תהליך האינטגרציה המוניטרית באירופה החל בשנות ה-60 של המאה ה-20 וידע הישגים ומשברים. בשנות ה-90 בשלו התנאים להשקת האירו - מטבע משותף למדינות אשר חברות באיחוד האירופי. גוש האירו יוצא דופן בהשוואה לאיחודי מטבע אחרים בין מדינות ריבוניות, בגלל מורכבותו וגודלו. בעשור הראשון לקיומו נראה היה גוש האירו כסיפור הצלחה, אשר קרב את רמת החיים בקרב המדינות החברות בו, גונן עליהן מפני זעזועים פיננסיים, והכיל את עלייתה של גרמניה המאוחדת כמדינה החברה המובילה באיחוד האירופי בכלל. אולם החל מ-2010 מתקשה גוש האירו לפתור את בעיותיו הרבות: משבר חובות ממשלתיים, משבר בנקים, צמיחה איטית, קשיים ברפורמה כלכלית, ושסעים פוליטיים מעמיקים בין המדינות החברות. קורס זה מנתח את הפוליטיקה של המשבר באמצעות מספר פרספקטיבות עיקריות כגון הגישה הבין-ממשלתית, הגישה הנאו-פונקציונליסטית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישה הכלכלית. האם יתכן ובשנים הקרובות יאלצו מספר מדינות לעזוב את הגוש? מה ניתן לעשות מבחינה פוליטית כדי לחלץ את הגוש מהמשבר, ומהן ההשלכות שלו על עתיד האיחוד האירופי כולו?

1031.3953.01 פרצופה של המדינה: כיצד מוסדות משפיעים על המשחק הפוליטי?
​הסמינר יבחן כיצד מוסדות פורמליים מעצבים ומשפיעים על ייצוגיות פוליטית ותוצרי מדיניות במדינות דמוקרטיות. המטרה המרכזית של הסמינר היא לבחון ולהסביר את ההשפעות של שונות במבנים המוסדיים של ייצוגיות וחלוקת עוצמה במדינות דמוקרטיות. אנו נתחיל את השנה בבחינה מפורשת של היתרונות והחסרונות של הגישה המוסדית לחקר הפוליטיקה, תוך הדגשת היתרונות. מרבית השנה תוקדש לדיון בספרות ההשוואתית שעוסקת בנושאים תיאורטיים הקשורים למוסדות, ומשתמשת בתיאוריות בכדי להניע מחקר אמפירי. את מרבית הזמן נקדיש לבחינת ההשלכות הפוליטיות של מוסדות. בין היתר נתמקד במוסדות הבאים: חוקות, משטרים, רשות מבצעת, שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות, מפלגות פוליטיות, בתי מחוקקים, רשות שופטת, ומבנים פדראליים. 

1031.4499.01 דמוקרטיות ליברליות, משטרים סמכותניים והעמימות העכורה שביניהם
עד לפני מספר שנים דומה היה כי הדמוקרטיה הליברלית איננה בסכנה, ושהיא מעוגנת היטב במוסדות, חוקות, ערכים, כלכלה גלובלית, ועוד. אומנם מעולם לא היתה זו צורת משטר המקובלת על הכל, אך נידמה היה כי לפחות במדינות אירופה המערבית ובצפון אמריקה (כמו גם במקומות אחרים בעולם) הדמוקרטיה הליברלית איתנה.
היום, לעומת זאת, מרבים לדבר על שקיעה הדרגתית של הדמוקרטיה בכלל ועל זו הליברלית בפרט, הן כרעיון והן כפרקטיקה. הכוונה היא לתופעה רבת פנים, הלובשת צורה שונה במדינות שונות. בין השאר, מציינים המומחים תופעות כגון: עלית מנהיגות יחיד סמכותנית והאדרת המנהיג; פרסונליזציה של מנהיגות ושלטון; התחזקות הרשות המבצעת על חשבון הרשויות האחרות; השתלטות גלויה או סמויה של מנהיגים על התקשורת, מערכת המשפט, ושומרי הסף; עליית לאומנות, טיפוח פוליטיקה של פחד, וקמפיין מתמשך כנגד אויבים אמתיים או מדומיינים של האומה; דה-לגיטימציה של האופוזיציה וביקורת כלפי האליטות; פופוליזם וייתור המפלגות כארגון מתווך; תפיסה אלסטית של החוק ושל נורמות שלטוניות; אלימות בעצימות נמוכה של גופים חוץ-ממסדיים כלפי מתנגדי המשטר; פגיעה בזכויות הפרט, כמו גם בזכויות מיעוטים, מהגרים, ופליטים; ועוד. המחשבה הפוליטית בימנו הופתעה מתהליכים אלו ומשינוי המגמה המשטרית במערב, ומנסה להתמודד עם המציאות של שקיעת הדמוקרטיה בצורות שונות.
מטרת הקורס לבחון את שקיעת הדמוקרטיה הליברלית בעולם כתהליך של כרסום (ולא כמהפכה) בערכים ובפרקטיקות—ואת הרלוונטיות של מגמה זו למדינת ישראל. בחינה זו תעשה מתוך המסורת של המחשבה הפוליטית (בעזרת הוגים כגון מונטסקייה, דה-טוקוויל, וובר, פרויד, שמידט, אדורנו, ואחרים), ומתוך הספרות שמתפרסמת בעת האחרונה מתחומים אחרים בחקר הפוליטיקה על שקיעת דמוקרטיות ועל עלית מנהיגות סמכותנית ופופוליזם.

1031.3824.01 הישראליזציה של יהדות

מהי "השאלה היהודית" היום? האם ניתן להבחין בין "השאלה היהודית" ו"השאלה הישראלית"? שישים ותשע שנים לאחר הכרזת העצמאות, אנו נמצאים בצומת דרכים מבחינה היסטורית, כשלראשונה במילניום, מרכז הכובד היהודי עובד מתפוצה לבית היהודי – הישראליזציה של היהדות. הרעיון שישראל הפכה עם השנים למרכז הכובד של החיים היהודיים הייתה לחלום של הציונות. מיד לאחר הקמתה של מדינת ישראל בן-גוריון הכריז: "אנחנו עומדים בפני עידן חדש. לא מדובר רק על החיים של הקהילה היהודית בישראל, אלא בהיסטוריה של היהדות עצמה".

1031.4660.01 הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית של כתיבת חוקות
מאז סוף המלחמה הקרה, כתיבת חוקות הפכה למרכיב מרכזי בתהליכים פוליטיים לאומיים ובינלאומיים סביב העולם. למעלה מ-100 חוקות נכתבו, או נכתבו מחדש, בשלושים השנים האחרונות, ותקוות גדולות נתלו ביצירה או תיקון של חוקה כאמצעי לסיום סכסוכים ממושכים, לקידום דמוקרטיזציה, להגנה על זכויות וחיזוק שלטון החוק, ואף להובלת רפורמות חברתיות וכלכליות משמעותיות. במקביל, בשנים האחרונות התפתח תחום מחקר חדש - מחקר ההשוואתי על כתיבת חוקות – שבוחן בין היתר את האופנים השונים בהן נוצרות חוקות והשפעת תהליך הכתיבה עצמו על תוכן החוקה ועל אופי המשטר. הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות שנמצאות כיום בחזית המחקר החוקתי, ביניהן: האם שיתוף הציבור בהכרח מוביל לכתיבת חוקה דמוקרטית? האם ניתן לכפות על מדינות לאמץ חוקות דמוקרטיות? כיצד השפיעה הגלובליזציה של יצירת חוקות? עד כמה כתיבה או תיקון של חוקה ממתנים או מעמיקים מתחים וסכסוכים פנים-מדינתיים? האם וכיצד ניתן למנוע תיקון-חוקתי-לא-חוקתי ומה מידת המעורבות של בתי משפט בתהליכי כתיבה או שינוי של חוקות? מדוע משטרים לא דמוקרטים מאמצים חוקות כתובות? לצד הדיון התיאורטי בשאלות אלו ובסוגיות נוספות, יעסוק הקורס בניתוח תהליכים היסטוריים ועכשוויים של כתיבת חוקות במדינות שונות בעולם. לבסוף, נדון בשאלה מה ניתן ללמוד מהניסיון העולמי כדי להעמיק את הבנתנו באשר לתהליכים החוקתיים שעברו (ועוברים) על ישראל.

1031.4659.01 מדע, טכנולוגיה, ורפואה בראי של מדע המדינה
נעיין במה שההוגה הצרפתי ברונו לאטור קורא "החוקה המודרנית" המושלת ביחסים בין מדע, טכנולוגיה, רפואה, ופוליטיקה, ונעיין גם במבקרים הפוסט-מודרניים והעכשוויים של חוקה זו. מטרותינו: להבין את המבנה המוסדי של "המדע הגדול" ושל הרפואה המדעית, ואת היחס של מבנה זה למוסדות הפוליטיים שלנו.  כמו כן נתייחס לחקר המבנה הזה כמודל להבנת המוסדות הפוליטיים. בין ההוגים שנקרא: ג'ון דיואי, וולטר ליפמן, קרל פופר, פול פייראבנד, ברונו לאטור, וסטיב פולר. מקרי בוחן יכללו את הרפורמה שבלימודי רפואה על בסיס מדעי בתחילת המאה ה-20, אאוגניקה ותכנון גודל האוכלוסיה, משברים פיננסים והתגובות להם, פיתוח נשק גרעיני, תחזיות שינוי האקלים והתגובות להן, ומגפת הקורונה.
הקורס מיועד לתואר שני, אבל פתוח לתואר ראשון באישור המרצה.
המטלות:  שני רפרטים ועבודה עם אפשרות לעבודה סמינריונית.

1031.4708.01 גישות בחקר התיאוריה הפוליטית
בסמינר זה, נסקור את הוויכוחים הגדולים המתנהלים סביב חקר התיאוריה הפוליטית, וביניהם: משמעות ופרשנות; היחס בין פילוסופיה והיסטוריה; השלכותיה הפוליטיות של ההיסטוריוגרפיה; יצירה קאנונית; וחקר מסורות לא-מערביות. חלקו הראשון של הקורס יוקדש להיכרות המתודות של החוקרים המובילים בתחום. בחלקו השני של הקורס, נלמד כיצד ניתן ליישם את הגישות שנלמדו בחלק הראשון באמצעות עיון בספרו המפורסם של הובס, "לווייתן". בנוסף, נערוך השוואה בין שיטות פרשנות מתחרות. נסיים את הקורס עם יחידה המוקדשת לפוסט-קולוניאליזם ומחשבה פוליטית השוואתית. בהקשר זה, נבחן את הרלוונטיות של המתודות המערביות המשפיעות לחקר מסורות לא-מערביות. לקורס שתי מטרות מרכזיות: להעמיק את הבנתכם באסכולות המכוננות בתחום, ולחדד את מיומנויותיכם הפרשניות והאנליטיות בתור חוקרים צעירים בתחום.

 1031.5554.01 ניתוח מחקר אמפירי
​הקורס מיועד לתלמידי תואר שלישי ומטרתו הקניית מיומנויות בהבנת וניתוח מחקרים אמפיריים במדע המדינה. הקורס ינתח מאמרים בולטים בתחום מהשנים האחרונות במטרה להבין את החלטות החוקרים לגבי אופן תכנון המחקר ולהעריך את האופן בו הממצאים מאפשרים (או לא מאפשרים) לענות באופן משכנע על שאלות המחקר.  דרך עבודת הקורס, תלמידים ירכשו כלים הן לניתוח ביקורתי של מחקר עכשווי והן כלים לתכנון של מחקר עצמאי.

סמסטר ב'
 

1082.4181.01 משטרי רווחה בארץ ובעולם: אתגרים ומדיניות
המדינה המודרנית מעורבת במספר רב של דרכים בתמיכה ברווחה של אזרחיה שסך כל הדרכים הללו הוא משטר הרווחה. החל משנות השמונים של המאה העשרים גישה אידאולוגית ימנית המכונה "ניאו-ליברליזם" השפיעה על דרך מעורבות המדינה ועל משטרי רווחה. במקביל חלו שינויים משמעותיים בחברה (למשל הזדקנות ועליה בהטרוגניות) וגם שינויים באופי העבודה שמשפיעים על האפקטיביות של משטרי רווחה קיימים. בסמינר זה נדון בסיבות לשינויים אלו וגם בדרכי תגובה שונות של מדינות המערב ושל ישראל.​

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד .Peggy Noonan 



1031.3854.01 דילמות במלחמות מודרניות
הקורס יעסוק בשאלות מוסריות ומשפטיות עכשוויות לגבי התנהלות נאותה בתנאי מלחמה מודרנית. חלקו הראשון של הקורס יציג את עיקרי חוקי המלחמה, ואת תיאורית המלחמה הצודקת ומבקריה. בהמשך נעסוק במגוון רחב מאד של סוגיות לוחמה עכשוויות, כגון מלחמות מנע, סנקציות כלכליות ומלחמת מצור, מלחמות אזרחים, התערבות הומניטרית, שימוש במגנים אנושיים, כלי נשק חדישים – רובוטים ומזל"טים, לוחמה משפטית, לוחמת סייבר ומדיה, דרישת הפרופורציונליות במלחמה, ועוד.
דרישות הקורס: קריאה משיעור לשיעור, השתתפות פעילה והצגת רפראט. 
 

1031.3970.01 השאלה אודות הטכנולוגיה בסרטים של כריסטופר נולן
הטכנולוגיה מקנה לנו יכולות,  אבל מה שאנו יכולים לעשות ומה שעלינו לעשות הן שתי שאלות נפרדות.  בניצול מגוון טכנולוגיות קולנועיות, בודק הבמאי הבריטי-אמריקאי כריסטופר נולן כיצד נוכל לשמור על האנושיות שלנו מפני הקדמה הטכנולוגית -- והאם עלינו לשמור על האנושיות שלנו מפני הקדמה הטכנולוגית.  בסמינר זה, עם עיון בכתבים של היידגר ואחרים, נדון בתשובות שהסרטים של נולן – כמו "ממנטו", "יוקרה", עלייתו של האביר האפל, בין כוכבים, ודנקירק – נותנות לשאלה אודות הטכנולוגיה.  המפגשים יכללו הקרנת סרטים ודיונים עליהם ועל חומרי הקריאה.

1031.4493.01 הקולנוע והסכסוך הישראלי-פלשתיני
הסמינר יעסוק בסכסוך הישראלי – פלסטיני באמצעות ההשוואה בין סרטים שהופקו על ידי ישראלים לעומת סרטים שהופקו על ידי פלסטינים על הסכסוך. המטרה של הקורס היא לעמוד על אספקטים שונים של הסכסוך ובעיקר הממדים האסתטיים, האתיים והנרטיביים שלו. הקורס בחר בסרטים במקום טקסטים כתובים, כדי לאפשר מבט עמוק יותר על הזיקה בין הממדים התודעתיים והוויזואליים של הסכסוך וכיצד הזיקה בין ממדים אלה מאפשרת לעמוד על עומק הסכסוך ומורכבותו בצורה טובה יותר. השימוש בקולנוע כשדה מרכזי להתבוננות בסכסוך תואמת את ההתפתחויות של השנים האחרונות, היכן שהיצירה הקולנועית הפכה למרכזית בהתייחסות לסכסוך והתפתחויותיו. במהלך הקורס ינותחו כעשרה סרטים שונים ותהיה התייחסות להקשר ההיסטורי, התרבותי והפוליטי של כל סרט, במטרה להבין לעומק את הקשר בין היצירה לבין התפתחות של הסכסוך. הקורס ידגיש את הדילמות האנושיות והמוסריות העולות בסרטים וימחיש את ההשלכות שלהן על חיי היומיום של ישראלים ופלסטינים.​

 1031.4582.01המלחמה: תיאוריה ומעשה -  מנפוליאון לקלאוזביץ' למלחמות העולם
הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו בערב מלחמת העולם השניה.

 1031.3973.01מחשבה פוליטית יהודית
בקורס זה, נסקור את ההגות היהודית בעידן המודרני, ונבחן כיצד פילוסופים יהודים התמודדו עם האירועים המטלטלים שחוו יהודי אירופה במודרנה: אמנציפציה והתאזרחות; תהליכי חילון; והתפתחותן של דיסציפלינות אקדמיות שחתרו תחת אמונות מסורתיות, כמו ביקורת המקרא. לאור התמורות הללו, נבחן כיצד נוסחו מחדש מושגים מסורתיים כגון התגלות, נבואה, קהילה, ומצווה. נפתח את הסמסטר עם קריאה מעמיקה במשנתו הפוליטית של שפינוזה, ההוגה הראשון שבחן את השלכותיה הפוליטיות ודתיות של המודרנה עבור היהודים. בחלק השני של הקורס, נתחקה אחר ההשלכות הפוליטיות, ההלכתיות, והרוחניות של ניסיונות להפוך את היהדות ל״דת״ בלבד. נלמד את הטקסטים המכוננים של הפילוסופיה היהודית המודרנית (מאת כהן, בובר, רוזנצווייג, וכו׳). נסיים את הסמסטר עם יחידה המוקדשת למגמות המשפיעות ביהדות בת זמננו: יהדות פרוגרסיבית, חסידות וניאו-חסידות, פמיניזם דתי, תנועת ההתחדשות, וכו׳. 

1031.3935.01 ספר יציאת מצרים
מטרתנו להבין את מהות עם ישראל וקשרו עם אלוהיו באמצעות עיון בספר שמות. נתייחס להגדה של פסח, למדרשים, לפירושים מסורתיים וחדשים, ולתרומתם של מדעני המדינה כמו מייקל וולצר ואהרון וילדבסקי. באמצעות כלים ממחשבה מדינית וממדעי החברה נבחן את החוק והחברה המתוארים בספר, ובאמצעות כלים מחקר הספרות נעיין בתכונותיו הסיפוריים והספרותיים.
הקורס פתוח גם לתואר ראשון ושני.
מטלות: שני רפרטים ועבודה עם אפשרות לעבודה סמינריונית.

1031.4658.01 בין סטוקסנט לקורונה: האם התיאוריות של יחסים בין-לאומיים עדיין רלוונטיות? 

תנאי מקדים מבוא ליחב"ל

התפרצות מגפת הקורונה בשלהי שנת 2019 ביטאה בצורה בולטת אתגר במחקר של היחסים בין-לאומיים. מחד, למגיפה היתה השפעה דרמטית על הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות בזירה הבין-לאומית, אך מנגד חוקרים טענו כי המחקר ביחסים בין-לאומיים המדגיש בעיקר ניתוח התנהגות של מדינות, הופך למוגבל מאוד כשמחולל השינויים הוא גורם ויראלי, ולא אנושי. אך האם באמת  הספרות של היחסים הבין-לאומיים היא מוגבלת כשמדובר בניתוח של סוג כזה של תופעות? מקרה זה אף מעלה שאלות רחבות יותר לגבי הספרות של יחסים בין-לאומיים. חוקרים סבורים כי אתגרים דומים קיימים למחקר ביחסים בין-לאומיים שצריך להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים המהירים, כמו למשל החשיבות ההולכת וגוברת של המרחב הקיברנטי, ובתוך כך של לוחמת סייבר ומכונות אוטונומיות, בינה המלאכותית ונתוני עתק (big data), ועם ההשפעה של תהליכים גלובליים כמו שינויי אקלים. הקורס ינסה למפות את הסוגיות והאתגרים השונים לא רק ששחקנים מתמודדים עימם בזירה הבין-לאומית, אלא גם את האתגרים שהסוגיות הללו יוצרות לתיאוריות ביחסים בין-לאומיים. בתוך כך בקורס נבחן את השאלה, האם ישנן תיאוריות, ובכלל זאת תיאוריות פרשניות, המאפשרות בכל זאת להציע תובנות חשובות להבנת אותם אתגרים. 

1031.4480.01 המחשבה הביקורתית במבט מודרני ופוסטמודרני
קורס זה ינסה לפשט את העסוק בהתפתחות התיאוריה הביקורתית ויסביר במושגים בסיסיים את המעבר בין ביקורת מודרניסטית לביקורת פוסטמודרניסטית. מטרת הקורס הוא להנהיר באופן השוואתי-עיוני טקסטים מקוריים של מספר הוגים מרכזיים של העידנים המודרני והפוסטמודרני. הקורס יעמוד על נקודת השבר במעבר מביקורת מודרנית לפוסטמודרנית, להבין את משמעויותיה והשלכותיה על מעמדה של התיאוריה הביקורתית. מטרה נוספת של הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לאספקטים שונים של התיאוריה הביקורתית, הכוללים ביקורת המוסר הליברלי, ביקורת הכלכלה המדינית, אקזסטנציאליזם, פמיניזם, ביקורת ההגמוניה המדינתית, דהקונסטרוקציה, תיאוריית התקשורת הרציונאלית, תיאוריית הדפרנד, ופוסטקולוניאליזם. ההתעמקות בכתבי הוגי מסורות אלה תאפשר מבט כולל על התפתחות התיאוריה הביקורתית ותאפשר שימוש בה לצורכי מחקר.