תיאור הקורסים

סמסטר א'

 

1031.3948.01 גלובליזציה ודמוקרטיה: סוגיות נבחרות
הקורס ידון בהבטים פוליטים, פילוסופים ומשפטיים של ממשל דמוקרטי בעידן הגלובלי. בעשורים האחרונים אנו עדים להתפחויות ושינויים דרמטיים בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והממשל הגלובלים, המתבטאים בין היתר למשל בעליית כוחם הכלכלי והפוליטי של תאגידים טרנס-לאומיים והתפתחותן של שרשראות אספקה גלובליות, בהתעצבותם של מוסדות משפטיים על-לאומיים והחלשות יכולת האכיפה של מדינת הלאום. שינויים אלו יוצרים אתגרים חדשים לממשל הדמוקרטי, שעד כה נתפס בעיקר במונחים מדינתיים, ומחייבים חשיבה מחודשת על הסדרים ומושגים שעד כה נראו מובנים מאליהם. בין השאלות שנדון בהם במסגרת הקורס: כיצד ניתן לקיים ממשל דמוקרטי ברמה העל-לאומית? מה המשמעות של ריבונות בעידן הגלובלי? מה המשמעות של ייצוג במסגרות של ממשל גלובלי? באיזה אופן ניתן להגן על זכויות אדם או לקדם שיוויון לאור השינויים הכלכליים, המשפטיים והטכנולוגים של עידן הגלובליזציה?
במסגרת הסמינר נעמיק ונבחן סוגיות נבחרות, שייבחרו בין היתר בהתאם להעדפות משתתפי הסמינר. למשל, אחת הסוגיות שנעסוק בהן בהרחבה נוגעת לשאלה של זכויות עובדים. ארגון העבודה העולמי קבע לאחרונה כי שרשראות אספקה גלובליות אמנם יצרו הזדמנויות תעסוקה חשובות במדינות מתפתחות באסיה ואפריקה, אולם לעתים קרובות התרחבותן השפיעה באופן שלילי על תנאי העבודה במדינות אלו. למרות התמיכה האוניברסלית בזכויות בסיסיות לעובדים באשר הם, תמיכה המעוגנת בשורה של אמנות בינלאומיות או במסגרת הסכמי סחר בילטרלים ורב-לאומיים, עשרות מליוני עובדים ברחבי העולם עדיין סובלים מתנאי עבודה מחפירים, נתונים לגחמות מעסיקיהם במסגרות לא פורמליות, או סובלים מהפרה מתמדת של זכויות בסיסיות. בהנתן התנאים הכלכליים החדשים של עידן הגלובליזציה, מהו תפקידן של ממשלות, תאגידים, ספקים וספקי משנה, צרכנים, ארגונים בינלאומיים ועובדים לקידום זכויות עובדים?
הקורס מאפשר עבודה עצמאית והעמקה בסוגיות אלו או אחרות, על פי בחירה משותפת של המרצה יחד עם משתתפי הסמינר.

1031.4497.01 הפוליטיקה של משבר האירו 
​תהליך האינטגרציה המוניטרית באירופה החל בשנות ה-60 של המאה ה-20 וידע השגים ומשברים. בשנות ה-90 בשלו התנאים להשקת האירו - מטבע משותף למדינות אשר חברות באיחוד האירופי. גוש האירו יוצא דופן בהשוואה לאחודי מטבע אחרים בין מדינות ריבוניות, בגלל מורכבותו וגודלו. בעשור הראשון לקיומו נראה היה גוש האירו כסיפור הצלחה, אשר קרב את רמת החיים בקרב המדינות החברות בו, גונן עליהן מפני זעזועים פיננסיים, והכיל את עלייתה של גרמניה המאוחדת כמדינה החברה המובילה באיחוד האירופי בכלל. אולם החל מ-2010 מתקשה גוש האירו לפתור את בעיותיו הרבות: משבר חובות ממשלתיים, משבר בנקים, צמיחה איטית, קשיים ברפורמה כלכלית, ושסעים פוליטיים מעמיקים בין המדינות החברות. קורס זה מנתח את הפוליטיקה של המשבר באמצעות מספר פרספקטיבות עיקריות כגון הגישה הבין-ממשלתית, הגישה הנאו-פונקציונליסטית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישה הכלכלית. האם יתכן ובשנים הקרובות יאלצו מספר מדינות לעזוב את הגוש? מה ניתן לעשות מבחינה פוליטית כדי לחלץ את הגוש מהמשבר, ומהן ההשלכות שלו על עתיד האיחוד האירופי כולו?


1031.4431.01 ניהיליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים. הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני).

1031.4499.01 דמוקרטיות ליברליות, משטרים סמכותניים והעמימות העכורה שביניהם
עד לפני מספר שנים דומה היה כי הדמוקרטיה הליברלית איננה בסכנה, ושהיא מעוגנת היטב במוסדות, חוקות, ערכים, כלכלה גלובלית, ועוד. אומנם מעולם לא היתה זו צורת משטר המקובלת על הכל, אך נידמה היה כי לפחות במדינות אירופה המערבית ובצפון אמריקה (כמו גם במקומות אחרים בעולם) הדמוקרטיה הליברלית איתנה.
היום, לעומת זאת, מרבים לדבר על שקיעה הדרגתית של הדמוקרטיה בכלל ועל זו הליברלית בפרט, הן כרעיון והן כפרקטיקה. הכוונה היא לתופעה רבת פנים, הלובשת צורה שונה במדינות שונות. בין השאר, מציינים המומחים תופעות כגון: עלית מנהיגות יחיד סמכותנית והאדרת המנהיג; פרסונליזציה של מנהיגות ושלטון; התחזקות הרשות המבצעת על חשבון הרשויות האחרות; השתלטות גלויה או סמויה של מנהיגים על התקשורת, מערכת המשפט, ושומרי הסף; עליית לאומנות, טיפוח פוליטיקה של פחד, וקמפיין מתמשך כנגד אויבים אמתיים או מדומיינים של האומה; דה-לגיטימציה של האופוזיציה וביקורת כלפי האליטות; פופוליזם וייתור המפלגות כארגון מתווך; תפיסה אלסטית של החוק ושל נורמות שלטוניות; אלימות בעצימות נמוכה של גופים חוץ-ממסדיים כלפי מתנגדי המשטר; פגיעה בזכויות הפרט, כמו גם בזכויות מיעוטים, מהגרים, ופליטים; ועוד. המחשבה הפוליטית בימנו הופתעה מתהליכים אלו ומשינוי המגמה המשטרית במערב, ומנסה להתמודד עם המציאות של שקיעת הדמוקרטיה בצורות שונות.
מטרת הקורס לבחון את שקיעת הדמוקרטיה הליברלית בעולם כתהליך של כרסום (ולא כמהפכה) בערכים ובפרקטיקות—ואת הרלוונטיות של מגמה זו למדינת ישראל. בחינה זו תעשה מתוך המסורת של המחשבה הפוליטית (בעזרת הוגים כגון מונטסקייה, דה-טוקוויל, וובר, פרויד, שמידט, אדורנו, ואחרים), ומתוך הספרות שמתפרסמת בעת האחרונה מתחומים אחרים בחקר הפוליטיקה על שקיעת דמוקרטיות ועל עלית מנהיגות סמכותנית ופופוליזם.

1031.4485.01 Elections Voters and Leaders
Elections are the major instrument for citizen influence on decision makers and policy making. In the beginning of the third millennium, elections are held in most countries of the world, and almost two thirds of them may be considered electoral democracies in which competitive and fair elections are conducted regularly with universal adult suffrage for all citizens. The dramatic Brexit and Trump election upheavals of 2016 coalesce with the 2008 economic crisis to require Political Scientists like Economists to reconsider our theories and analyses.  We will do so, focusing on elections from a theoretical, comparative and historical framework. The seminar combines discussion of the reading material, past and forthcoming elections, and empirical research of the students on elections.

The students are expected to come regularly to class, read the weekly assignments and participate in class discussions. Students who take the class as a seminar will submit two short reports, a preliminary research proposal, and a final research paper, written as an academic article (4000-6000 words). Students who take the class as a course will submit a preliminary and a final research proposal (3000-4500 words).

סמסטר ב'

1082.4181.01 משטרי רווחה בארץ ובעולם: אתגרים ומדיניות
המדינה המודרנית מעורבת במספר רב של דרכים בתמיכה ברווחה של אזרחיה שסך כל הדרכים הללו הוא משטר הרווחה. החל משנות השמונים של המאה העשרים גישה אידאולוגית ימנית המכונה "ניאו-ליברליזם" השפיעה על דרך מעורבות המדינה ועל משטרי רווחה. במקביל חלו שינויים משמעותיים בחברה (למשל הזדקנות ועליה בהטרוגניות) וגם שינויים באופי העבודה שמשפיעים על האפקטיביות של משטרי רווחה קיימים. בסמינר זה נדון בסיבות לשינויים אלו וגם בדרכי תגובה שונות של מדינות המערב ושל ישראל.​

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.


1031.4707.01 התחדשות הסדר הגלובלי
נחקור את התמורות בסדר הגלובלי, במערכת שמכננת יחסים בין מעצמות ועמים. מטרותינו: להבין את הקריסה של הסדר של 1945 בהתחלת המאה ה-21 , וההשלכות של הקריסה הזאת עבור ישראל והמזרח התיכון.

1031.3854.01 דילמות במלחמות מודרניות
הקורס יעסוק בשאלות מוסריות ומשפטיות עכשוויות לגבי התנהלות נאותה בתנאי מלחמה מודרנית. חלקו הראשון של הקורס יציג את עיקרי חוקי המלחמה, ואת תיאורית המלחמה הצודקת ומבקריה. בהמשך נעסוק במגוון רחב מאד של סוגיות לוחמה עכשוויות, כגון מלחמות מנע, סנקציות כלכליות ומלחמת מצור, מלחמות אזרחים, התערבות הומניטרית, שימוש במגנים אנושיים, כלי נשק חדישים – רובוטים ומזל"טים, לוחמה משפטית, לוחמת סייבר ומדיה, דרישת הפרופורציונליות במלחמה, ועוד.
דרישות הקורס: קריאה משיעור לשיעור, השתתפות פעילה והצגת רפראט. 
 

1031.3844.01ביקורת המדינה - מהלכה למעשה
קורס זה נועד להקנות לסטודנטים ידע עיוני ומקצועי נרחב בנושא ביקורת המדינה במדינת ישראל, החל מתולדות ביקורת המדינה ועד הביקורת בעידן המודרני. במסגרת הקורס יילמדו היבטים שונים בעבודת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, על כלל סמכויותיו ותפקידיו, תוך השוואה לסוגים אחרים של ביקורת על הרשות המבצעת. דגש מיוחד בקורס יינתן לדיון בדילמות חוקיות ומקצועיות שעולות בפעילות הביקורת, לרבות בנוגע למאבק הביקורת בשחיתות הציבורית.

1031.3970.01השאלה אודות הטכנולוגיה בסרטים של כריסטופר נולן
הטכנולוגיה מקנה לנו יכולות,  אבל מה שאנו יכולים לעשות ומה שעלינו לעשות הן שתי שאלות נפרדות.  בניצול מגוון טכנולוגיות קולנועיות, בודק הבמאי הבריטי-אמריקאי כריסטופר נולן כיצד נוכל לשמור על האנושיות שלנו מפני הקדמה הטכנולוגית -- והאם עלינו לשמור על האנושיות שלנו מפני הקדמה הטכנולוגית.  בסמינר זה, עם עיון בכתבים של היידגר ואחרים, נדון בתשובות שהסרטים של נולן – כמו "ממנטו", "יוקרה", עלייתו של האביר האפל, בין כוכבים, ודנקירק – נותנות לשאלה אודות הטכנולוגיה.  המפגשים יכללו הקרנת סרטים ודיונים עליהם ועל חומרי הקריאה.

1031.4582.01 המלחמה: תיאוריה ומעשה -  מנפוליאון לקלאוזביץ' למלחמות העולם
הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו בערב מלחמת העולם השניה.

1031.3962.01 האוניברסיטה והסטודנט: אמת, פוליטיקה וידע בעידן הזה
האוניברסיטה המודרנית, כפי שהתהוותה מאז תקופת הנאורות, ראתה את עצמה כמפתחת מחקר וידע המובילים לאמיתות בלתי תלויות, ושאפה להנחיל אמיתות אלו לסטודנטים. למול עוצמת השלטון, דעת הקהל, או הלחצים הכלכלים, האוניברסיטה ראתה את עצמה כמעין ספירה נפרדת המחויבת לגילוי עובדות על המציאות הטבעית והאנושית, ולפרשנות לא-מוטה של מציאות זו ללא מורא: מתוקף כך, גם זכו המרצים והמוסד למעמדם כאוטוריטה בעיני הסטודנטים. ואולם, תפיסה זו של היחס בין אמת לידע התערערה במהלך הזמן, ודומה כי הגיעה בתקופתנו אנו למשבר של ממש. ההוראה בכיתה, חומר הלימוד ורשימות הקריאה, והמחקר של המרצים נתפסים לא פעם כמוטים על ידי עמדה פוליטית וכמשרתים אותה, לא רק במדעי המדינה (והחברה והרוח באופן כללי), אלא אף בתחומים כגון לימודי אקלים וסביבה, פיזיקה, ורפואה. מושג האמת המדעית הולך ומתערער בתוך הקשר ציבורי בו יש מחלוקות פוליטיות עזות, תהליך המביא לניסיונות התערבות גוברים של המערכת השלטונית בהשכלה גבוהה מצד אחד, ולעיתים לביקורת ומודעות פוליטית גוברת של הסטודנטים מצד שני (פי שקורה בארה"ב, לדוגמה). מטרת הסמינר לבחון תהליכים אלו הן בהקשר המודרני הכללי, והן בהקשר הישראלי הספציפי.

1031.4496.01 גישות חדשות וסוגיות עכשוויות בחקר ביטחון בינלאומי
​מספר הולך וגדל של חוקרים מערערים על התיאוריות המרכזיות ביחסים הבין-לאומיים בטענה שאלו מתעלמות מהקשרים חברתיים ורעיוניים, ומקבלות הנחות שונות לגבי הפוליטיקה הבין-לאומית כמובנות מאליהן.  הקורס יציג את הגישות הללו ויבקש לבחון את תרומתן, ובמיוחד של הגישות הקונסטרוקטיביסטיות, להבנת סוגיות חדשות המאתגרות ומשנות את הפרקטיקות הביטחוניות. בין היתר, הקורס יעסוק בהשפעה של טכנולוגיית הסייבר, לוויינים ואמצעי מדידה מדויקים, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית על הביטחון. השילוב בין הגישות המחקריות הללו לבין הסוגיות החדשות יאפשר לא רק להבין טוב יותר את הגישות הפרשניות, אלא גם לעורר דיון בטכנולוגיות המתפתחות ובהשלכותיהן האפשריות על הביטחון הבין-לאומי ועל סוגיות מרכזיות בביטחון כמו הרתעה, עוצמה, וריבונות.

1031.3973.01 יהדות מודרנית, מהי? פילוסופיה יהודית בעידן של תמורות
בקורס זה, נסקור את ההגות היהודית בעידן המודרני, ונבחן כיצד פילוסופים יהודים התמודדו עם האירועים המטלטלים שחוו יהודי אירופה במודרנה: אמנציפציה והתאזרחות; תהליכי חילון; והתפתחותן של דיסציפלינות אקדמיות שחתרו תחת אמונות מסורתיות, כמו ביקורת המקרא. לאור התמורות הללו, נבחן כיצד נוסחו מחדש מושגים מסורתיים כגון התגלות, נבואה, קהילה, ומצווה. נפתח את הסמסטר עם קריאה מעמיקה במשנתו הפוליטית של שפינוזה, ההוגה הראשון שבחן את השלכותיה הפוליטיות ודתיות של המודרנה עבור היהודים. בחלק השני של הקורס, נתחקה אחר ההשלכות הפוליטיות, ההלכתיות, והרוחניות של ניסיונות להפוך את היהדות ל״דת״ בלבד. נלמד את הטקסטים המכוננים של הפילוסופיה היהודית המודרנית (מאת כהן, בובר, רוזנצווייג, וכו׳). נסיים את הסמסטר עם יחידה המוקדשת למגמות המשפיעות ביהדות בת זמננו: יהדות פרוגרסיבית, חסידות וניאו-חסידות, פמיניזם דתי, תנועת ההתחדשות, וכו׳. 

 

1031.3832.01  מבוא קצר לפילוסופיות של המשפט
הקורס מהווה מעין מבוא לתורת המשפט ללא-משפטנים. מוסד המשפט וכלליו עומדים בבסיס עולמנו הפוליטי ומהווים חלק בלתי נפרד מהבנתו. קורס זה מיועד להכשיר תלמידי מדע המדינה, ובייחוד מחשבה מדינית, לעיון פילוסופי אודות המשפט ולהקנות כלים אנליטיים לחשיבה על המשפט ואודות תחומים קרובים לו, כגון מוסר, מערכות ומוסדות שונים של כללים חברתיים. נעיין עיון ראשוני במושגים משפטיים בסיסיים כגון כלל, חובה וזכות, ובדמיון ובשוני בין תפקודם כמושגים משפטיים לבין מובנם בתחומי המוסר, החברה והפוליטיקה.
השאלות שבבסיס תורת המשפט, הן שאלות פילוסופיות מטא-משפטיות, שאלות על אודות המשפט, ממבט-על, ולא שאלות משפטיות אודות תוכנם של כללים בתחומים קונקרטיים של המשפט. השאלות נוגעות ביסודן לפילוסופיות פוליטיות ומוסריות. (הקורס מניח ידע מבואי קודם בתורות מוסר ובמחשבה מדינית בת זמננו). ראוי לעיין בשאלות אלה, לא פחות מאשר במסגרת לימודי המשפטים; מה מאפיין את המשפט כמוסד? מה מייחד את המשפט לעומת מערכות כללים אחרות? האם ישנם קשרים הכרחיים בין המוסר לבין המשפט? מהו חוק ? מהם התנאים לתקפותם של נורמות משפטיות, או מה הופך נורמה לבעלת תוקף משפטי?
​במהלך מבוא מזורז זה, נבחן כיצד מטפלות אסכולות שונות מראשיתה של פילוסופיית המשפט ועד ימינו בשאלת היחס בין משפט למוסר, וגם בין משפט למערכות משיקות של חברה ופוליטיקה. הקורס יתנהל על ציר כרונולוגי החל מתורת המשפט הטבעי של תומס אקווינס. בהמשך נציג תשובות לשאלות הנ"ל מבית מדרשם של הפוזיטיביסטים המודרניים (ג'ון אוסטין, האנס קלזן, ה.ל.א. הארט ויוסף רז), של תיאוריות נון-פוזיטיביסטיות (של לון פולר, ובעיקר של רונלד דבורקין) כמו גם תיאוריות ריאליסטיות וביקורתיות. כתלמידי תיאוריה פוליטית, נתחקה אחר התשתית הפילוסופית של זרמים רעיוניים אלה - הפוזיטיביזם, הנון-פוזיטיביזם והראליזם.

1031.4708.01 גישות בחקר התיאוריה הפוליטית
בסמינר זה, נסקור את הוויכוחים הגדולים המתנהלים סביב חקר התיאוריה הפוליטית, וביניהם: משמעות ופרשנות; היחס בין פילוסופיה והיסטוריה; השלכותיה הפוליטיות של ההיסטוריוגרפיה; יצירה קאנונית; וחקר מסורות לא-מערביות. חלקו הראשון של הקורס יוקדש להיכרות המתודות של החוקרים המובילים בתחום. בחלקו השני של הקורס, נלמד כיצד ניתן ליישם את הגישות שנלמדו בחלק הראשון באמצעות עיון בספרו המפורסם של הובס, "לווייתן". בנוסף, נערוך השוואה בין שיטות פרשנות מתחרות. נסיים את הקורס עם יחידה המוקדשת לפוסט-קולוניאליזם ומחשבה פוליטית השוואתית. בהקשר זה, נבחן את הרלוונטיות של המתודות המערביות המשפיעות לחקר מסורות לא-מערביות. לקורס שתי מטרות מרכזיות: להעמיק את הבנתכם באסכולות המכוננות בתחום, ולחדד את מיומנויותיכם הפרשניות והאנליטיות בתור חוקרים צעירים בתחום.     

1031.5554.01 ניתוח מחקר אמפירי
​הקורס מיועד לתלמידי תואר שלישי ומטרתו הקניית מיומנויות בהבנת וניתוח מחקרים אמפיריים במדע המדינה. הקורס ינתח מאמרים בולטים בתחום מהשנים האחרונות במטרה להבין את החלטות החוקרים לגבי אופן תכנון המחקר ולהעריך את האופן בו הממצאים מאפשרים (או לא מאפשרים) לענות באופן משכנע על שאלות המחקר.  דרך עבודת הקורס, תלמידים ירכשו כלים הן לניתוח ביקורתי של מחקר עכשווי והן כלים לתכנון של מחקר עצמאי.