תיאור הקורסים

סמסטר א'


1031.3948.01 גלובליזציה ודמוקרטיה
האם העיקרון הדמוקרטי של הכרעת הרוב מתיישב עם המגבלות שמטילה חוקה נוקשה על מקבלי ההחלטות במדינה? מה המשמעות של ריבונות במסגרת חוקתית דמוקרטית, ומי מרשויות המדינה באמת מייצג את "רצון העם"? הסמינר יעסוק בדילמות העולות מתוך המתח הפנימי של constitutionalism כמסגרת שמסדירה את מוסדות השלטון הדמוקרטי מחד, ובו בזמן מגבילה את כוחם, מאידך. ננתח פרדוקסים דמוקרטים ביניהם השאלה של ההתחלה הדמוקרטית של חוקות, בעיית ה-precommitment, סוגיות של ביקורת שיפוטית והשאלה מי אמור לפרש את החוקה ולתקן אותה? כמו כן, יעסוק הסמינר בהשפעת הגלובליזציה המשפטית על המתח שבין חוקתיות ודמוקרטיה.

1031.4449.01 דעת קהל פוליטיקה ותקשורת
הסמינר יעסוק בדעת קהל על ביטוייה השונים בדמוקרטיות העכשוויות. בחלק התאורטי נתמקד בגורמים המעצבים דעת קהל, בתהליכי שינוי של דעת קהל ובקשרים ההדדיים בין דעת קהל, פוליטיקה ותקשורת. במסגרת הסמינר יעסקו התלמידים במחקר אמפירי בתחום דעת הקהל; העבודה תוצג ותידון בכיתה, ותוגש בסוף הסמסטר במתכונת של הצעת מחקר.

1031.4497.01 הפוליטיקה של משבר האירו 
​תהליך האינטגרציה המוניטרית באירופה החל בשנות ה-60 של המאה ה-20 וידע השגים ומשברים. בשנות ה-90 בשלו התנאים להשקת האירו - מטבע משותף למדינות אשר חברות באיחוד האירופי. גוש האירו יוצא דופן בהשוואה לאחודי מטבע אחרים בין מדינות ריבוניות, בגלל מורכבותו וגודלו. בעשור הראשון לקיומו נראה היה גוש האירו כסיפור הצלחה, אשר קרב את רמת החיים בקרב המדינות החברות בו, גונן עליהן מפני זעזועים פיננסיים, והכיל את עלייתה של גרמניה המאוחדת כמדינה החברה המובילה באיחוד האירופי בכלל. אולם החל מ-2010 מתקשה גוש האירו לפתור את בעיותיו הרבות: משבר חובות ממשלתיים, משבר בנקים, צמיחה איטית, קשיים ברפורמה כלכלית, ושסעים פוליטיים מעמיקים בין המדינות החברות. קורס זה מנתח את הפוליטיקה של המשבר באמצעות מספר פרספקטיבות עיקריות כגון הגישה הבין-ממשלתית, הגישה הנאו-פונקציונליסטית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישה הכלכלית. האם יתכן ובשנים הקרובות יאלצו מספר מדינות לעזוב את הגוש? מה ניתן לעשות מבחינה פוליטית כדי לחלץ את הגוש מהמשבר, ומהן ההשלכות שלו על עתיד האיחוד האירופי כולו?


1082.4181.01 משטרי רווחה בארץ ובעולם: אתגרים ומדיניות
המדינה המודרנית מעורבת במספר רב של דרכים בתמיכה ברווחה של אזרחיה שסך כל הדרכים הללו הוא משטר הרווחה. החל משנות השמונים של המאה העשרים גישה אידאולוגית ימנית המכונה "ניאו-ליברליזם" השפיעה על דרך מעורבות המדינה ועל משטרי רווחה. במקביל חלו שינויים משמעותיים בחברה (למשל הזדקנות ועליה בהטרוגניות) וגם שינויים באופי העבודה שמשפיעים על האפקטיביות של משטרי רווחה קיימים. בסמינר זה נדון בסיבות לשינויים אלו וגם בדרכי תגובה שונות של מדינות המערב ושל ישראל.​

 

1031.4501.01 מקורות כוח בממשל: בין תיאוריה למעשה
היכולת לקדם וליישם מדיניות בממשל, בין אם היא מדיניות ציבורית, מדיניות בנושאי ביטחון לאומי או מדיניות חוץ, תלויה ועומדת על היכולת לתמרן בין מערכות יחסים ובין מערכות של אינטרסים בתוך הממשל ומחוצה לו, ועל הבנה של מוקדי כוח ושל מגבלות קבועות או ארעיות. אמנות זו של רתימת מקורות כוח מסוגים שונים להגשמת אסטרטגיה ומדיניות רצויה היא לב ליבה של הפוליטיקה הממשלית – חוץ ופנים.
בקורס זה ננתח מקרי בוחן של מדיניות על בסיס תיאוריות של קבלת החלטות, תוך כדי בחינת הפער שבין התיאוריה ליכולת המימוש המעשית, בחינת שימוש בכלים מתוחכמים של מדיניות והבנת מוקדי כוח גלויים ונסתרים.
 

1031.4431.01 ניהיליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים. הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני).


1031.4499.01 דמוקרטיות ליברליות, משטרים סמכותניים והעמימות העכורה שביניהם
עד לפני מספר שנים דומה היה כי הדמוקרטיה הליברלית איננה בסכנה, ושהיא מעוגנת היטב במוסדות, חוקות, ערכים, כלכלה גלובלית, ועוד. אומנם מעולם לא היתה זו צורת משטר המקובלת על הכל, אך נידמה היה כי לפחות במדינות אירופה המערבית ובצפון אמריקה (כמו גם במקומות אחרים בעולם) הדמוקרטיה הליברלית איתנה.
היום, לעומת זאת, מרבים לדבר על שקיעה הדרגתית של הדמוקרטיה בכלל ועל זו הליברלית בפרט, הן כרעיון והן כפרקטיקה. הכוונה היא לתופעה רבת פנים, הלובשת צורה שונה במדינות שונות. בין השאר, מציינים המומחים תופעות כגון: עלית מנהיגות יחיד סמכותנית והאדרת המנהיג; פרסונליזציה של מנהיגות ושלטון; התחזקות הרשות המבצעת על חשבון הרשויות האחרות; השתלטות גלויה או סמויה של מנהיגים על התקשורת, מערכת המשפט, ושומרי הסף; עליית לאומנות, טיפוח פוליטיקה של פחד, וקמפיין מתמשך כנגד אויבים אמתיים או מדומיינים של האומה; דה-לגיטימציה של האופוזיציה וביקורת כלפי האליטות; פופוליזם וייתור המפלגות כארגון מתווך; תפיסה אלסטית של החוק ושל נורמות שלטוניות; אלימות בעצימות נמוכה של גופים חוץ-ממסדיים כלפי מתנגדי המשטר; פגיעה בזכויות הפרט, כמו גם בזכויות מיעוטים, מהגרים, ופליטים; ועוד. המחשבה הפוליטית בימנו הופתעה מתהליכים אלו ומשינוי המגמה המשטרית במערב, ומנסה להתמודד עם המציאות של שקיעת הדמוקרטיה בצורות שונות.
מטרת הקורס לבחון את שקיעת הדמוקרטיה הליברלית בעולם כתהליך של כרסום (ולא כמהפכה) בערכים ובפרקטיקות—ואת הרלוונטיות של מגמה זו למדינת ישראל. בחינה זו תעשה מתוך המסורת של המחשבה הפוליטית (בעזרת הוגים כגון מונטסקייה, דה-טוקוויל, וובר, פרויד, שמידט, אדורנו, ואחרים), ומתוך הספרות שמתפרסמת בעת האחרונה מתחומים אחרים בחקר הפוליטיקה על שקיעת דמוקרטיות ועל עלית מנהיגות סמכותנית ופופוליזם.

 

1031.3971.01 "להביט לאנושות בעיניים": מוות, חופש והחיפוש אחר משמעות
מה מייחד ומאחד אותנו כבני אנוש – לעומת חיות ומכונות? האם יש משמעות לחיים ולמוות? למה וממה אנו מפחדים? האם אנו חופשיים? האם "המרדף אחר האושר" סייע בהשגתו? מה מקום אלוהים, האמת, והמוסר בעולמנו החברתי-פוליטי? מה ערכה של אהבה, ושל תקווה? קורס זה מבקש לסייע בהשבת חידות קיומיות אלה, שבעבר הנחו את המסע אחר חוכמה, לקדמת הבמה האקדמית, ולבחון את חשיבותן לפענוח החברה והפוליטיקה בנות-זמננו.
כמו תכני הקורס, גם אופן הלמידה בו יהיה ייחודי. בסתיו 2018 יעלה לאוויר הקורס המקוון HOPE (ר' להלן, באנגלית), במסגרת שיתוף פעולה בין אוניברסיטת פרינסטון לאוניברסיטת תל-אביב, ויהיה נגיש לכל. הסטודנטים יתבקשו להירשם לקורס המקוון, לצפות מדי שבוע בהרצאות הרלוונטיות ולהשלים את המטלות המקוונות. הדיון בכיתה יוסיף נדבך לפעילות באתר הקורס. ההרצאות המקוונות תינתנה באנגלית עם כתוביות בעברית ובערבית.
האתגר המונח לפתחנו כפול: ברובד האישי, אנו מבקשים להצטרף למסע האדם למציאת משמעות ביקום נטול-משמעות, לבחון את המעלות והמגרעות של הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית באמצעות מדע ואמנות (ספרות, שירה, ציור, קולנוע, טלוויזיה ומוסיקה). ברובד החברתי, אנו מבקשים לברר כיצד יכול המסע הקיומי לתרום להבנה עשירה יותר של תהליכים קיבוציים, ופוליטיים. האקזיסטנציאליזם, אולי יותר מכל פילוסופיה בת-זמננו, חותר להבנת הקיום האנושי בהקשרו החברתי-היסטורי. חילוקי הדעות העמוקים בין אנשי הזרם—כגון קהלת, קירקגור, ניטשה, דוסטויבסקי, קפקא, היידיגר, קאמי, סארטר, דה-בובאר, וארנדט—ממחישים לא רק את העושר האינטלקטואלי העצום של האקזיסטנציאליזם, אלא מחדדים גם את תרומתו האפשרית להבנת עולמם ומעשיהם של בני-אדם באשר הם שם, יהיו אלה פעילי גרינפיס או לוחמי דאע"ש.
הסמינר יתקיים בשני אופני הוראה: דיונים כיתתיים, וקורס מקוון.
מדי שבוע יתקיים סמינר רגיל בכיתה ובנוסף יתקיימו הרצאות ותרגילים מקוונים (כשעה מדי שבוע).
לפרטים נוספים: https://www.sapienism.com (לחצו על HOPE)

1031.3824.01 הישראליזציה של היהדות
מהי "השאלה היהודית" היום? האם ניתן להבחין בין "השאלה היהודית" ו"השאלה הישראלית"? מאז הכרזת העצמאות, אנו נמצאים בצומת דרכים מבחינה היסטורית, כשלראשונה במילניום, מרכז הכובד היהודי עובר מהתפוצות לבית היהודי – הישראליזציה של היהדות. הרעיון שישראל הפכה עם השנים למרכז החיים היהודיים הפך לחלומה של הציונות. מיד לאחר הקמת מדינת ישראל הכריז בן-גוריון: "אנחנו עומדים בפני עידן חדש, לא מדובר רק על החיים של הקהילה היהודית בישראל, אלא בהיסטוריה של היהדות עצמה".

​

סמסטר ב'

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.


1031.3854.01 דילמות במלחמות מודרניות
הקורס יעסוק בשאלות מוסריות ומשפטיות עכשוויות לגבי התנהלות נאותה בתנאי מלחמה מודרנית. חלקו הראשון של הקורס יציג את עיקרי חוקי המלחמה, ואת תיאורית המלחמה הצודקת ומבקריה. בהמשך נעסוק במגוון רחב מאד של סוגיות לוחמה עכשוויות, כגון מלחמות מנע, סנקציות כלכליות ומלחמת מצור, מלחמות אזרחים, התערבות הומניטרית, שימוש במגנים אנושיים, כלי נשק חדישים – רובוטים ומזל"טים, לוחמה משפטית, לוחמת סייבר ומדיה, דרישת הפרופורציונליות במלחמה, ועוד.
דרישות הקורס: קריאה משיעור לשיעור, השתתפות פעילה והצגת רפראט. 
 

1031.4488.01 תולדות הפילוסופיה המדינית - העידן המודרני
בסמינר זה, נעסוק ביסודות התאורטיים של חקירה מתקדמת בתולדות הפילוסופיה המדינית. בחלקו הראשון של הקורס,  נכיר כמה גישות מובילות בעיצוב התחום (למשל, אסכולת קיימברידג', ליאו שטראוס, וכו). כיצד לחקור ולהבין את התאוריות של הוגים שחיו בתקופות שונות לחלוטין מתקופתנו ומה ערכה הפוליטי של ידיעה זו? כדי לבחון גישות אלה, בחלקו השני של הקורס נתחיל בקריאה מעמיקה בטקסטים של שלושה הוגים מכוננים מהעידן המודרני: הובס, לוק, ורוסו. נבקש לפתח מיומנויות בניתוח טקסטואלי. בקורס נדון ביסודות  הפילוסופיים של המקורות ובפולמוסים המכריעים אודות פרשנותם. 
 

1031.4484.01 חילון, חילוניות ופוסט חילוניות
חזרתה של הבעיה התאולוגית-פוליטית הובילה הוגים פוליטיים רבים להעלות ספיקות בנוגע ללגיטימציה של החילוניות, ואפילו לכדאיותה. בסמינר זה נחקור את הסיבות ההיסטוריות והתאורטיות לעלייתה מחדש של שאלת החילוניות במערב. כמו כן, נשווה תאוריות מתחרות של הוגים פוליטיים עכשווים.
 

1031.4493.01 הקולנוע והסכסוך הישראלי-פלסטיני
הסמינר יעסוק בסכסוך הישראלי – פלסטיני באמצעות ההשוואה בין סרטים שהופקו על ידי ישראלים לעומת סרטים שהופקו על ידי פלסטינים על הסכסוך. המטרה של הקורס היא לעמוד על אספקטים שונים של הסכסוך ובעיקר הממדים האסתטיים, האתיים והנרטיביים שלו. הקורס בחר בסרטים במקום טקסטים כתובים, כדי לאפשר מבט עמוק יותר על הזיקה בין הממדים התודעתיים והוויזואליים של הסכסוך וכיצד הזיקה בין ממדים אלה מאפשרת לעמוד על עומק הסכסוך ומורכבותו בצורה טובה יותר. השימוש בקולנוע כשדה מרכזי להתבוננות בסכסוך תואמת את ההתפתחויות של השנים האחרונות, היכן שהיצירה הקולנועית הפכה למרכזית בהתייחסות לסכסוך והתפתחויותיו. במהלך הקורס ינותחו כעשרה סרטים שונים ותהיה התייחסות להקשר ההיסטורי, התרבותי והפוליטי של כל סרט, במטרה להבין לעומק את הקשר בין היצירה לבין התפתחות של הסכסוך. הקורס ידגיש את הדילמות האנושיות והמוסריות העולות בסרטים וימחיש את ההשלכות שלהן על חיי היומיום של ישראלים ופלסטינים.​
 

1031.4582.01 המלחמה: תיאוריה ומעשה -  מנפוליאון לקלאוזביץ' למלחמות העולם
הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו בערב מלחמת העולם השניה.


1031.4496.01 גישות חדשות וסוגיות עכשוויות בחקר ביטחון בינלאומי
מספר הולך וגדל של חוקרים מערערים על התיאוריות המרכזיות ביחסים הבין-לאומיים בטענה שאלו מתעלמות מהקשרים חברתיים ורעיוניים, ומקבלות הנחות שונות לגבי הפוליטיקה הבין-לאומית כמובנות מאליהן.  הקורס יציג את הגישות הללו ויבקש לבחון את תרומתן, ובמיוחד של הגישות הקונסטרוקטיביסטיות, להבנת סוגיות חדשות המאתגרות ומשנות את הפרקטיקות הביטחוניות. בין היתר, הקורס יעסוק בהשפעה של טכנולוגיית הסייבר, לוויינים ואמצעי מדידה מדויקים, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית על הביטחון. השילוב בין הגישות המחקריות הללו לבין הסוגיות החדשות יאפשר לא רק להבין טוב יותר את הגישות הפרשניות, אלא גם לעורר דיון בטכנולוגיות המתפתחות ובהשלכותיהן האפשריות על הביטחון הבין-לאומי ועל סוגיות מרכזיות בביטחון כמו הרתעה, עוצמה, וריבונות.


1031.3832.01  מבוא קצר לפילוסופיות של המשפט
הקורס מהווה מעין מבוא לתורת המשפט ללא-משפטנים. מוסד המשפט וכלליו עומדים בבסיס עולמנו הפוליטי ומהווים חלק בלתי נפרד מהבנתו. קורס זה מיועד להכשיר תלמידי מדע המדינה, ובייחוד מחשבה מדינית, לעיון פילוסופי אודות המשפט ולהקנות כלים אנליטיים לחשיבה על המשפט ואודות תחומים קרובים לו, כגון מוסר, מערכות ומוסדות שונים של כללים חברתיים. נעיין עיון ראשוני במושגים משפטיים בסיסיים כגון כלל, חובה וזכות, ובדמיון ובשוני בין תפקודם כמושגים משפטיים לבין מובנם בתחומי המוסר, החברה והפוליטיקה.
השאלות שבבסיס תורת המשפט, הן שאלות פילוסופיות מטא-משפטיות, שאלות על אודות המשפט, ממבט-על, ולא שאלות משפטיות אודות תוכנם של כללים בתחומים קונקרטיים של המשפט. השאלות נוגעות ביסודן לפילוסופיות פוליטיות ומוסריות. (הקורס מניח ידע מבואי קודם בתורות מוסר ובמחשבה מדינית בת זמננו). ראוי לעיין בשאלות אלה, לא פחות מאשר במסגרת לימודי המשפטים; מה מאפיין את המשפט כמוסד? מה מייחד את המשפט לעומת מערכות כללים אחרות? האם ישנם קשרים הכרחיים בין המוסר לבין המשפט? מהו חוק ? מהם התנאים לתקפותם של נורמות משפטיות, או מה הופך נורמה לבעלת תוקף משפטי?
​במהלך מבוא מזורז זה, נבחן כיצד מטפלות אסכולות שונות מראשיתה של פילוסופיית המשפט ועד ימינו בשאלת היחס בין משפט למוסר, וגם בין משפט למערכות משיקות של חברה ופוליטיקה. הקורס יתנהל על ציר כרונולוגי החל מתורת המשפט הטבעי של תומס אקווינס. בהמשך נציג תשובות לשאלות הנ"ל מבית מדרשם של הפוזיטיביסטים המודרניים (ג'ון אוסטין, האנס קלזן, ה.ל.א. הארט ויוסף רז), של תיאוריות נון-פוזיטיביסטיות (של לון פולר, ובעיקר של רונלד דבורקין) כמו גם תיאוריות ריאליסטיות וביקורתיות. כתלמידי תיאוריה פוליטית, נתחקה אחר התשתית הפילוסופית של זרמים רעיוניים אלה - הפוזיטיביזם, הנון-פוזיטיביזם והראליזם.

1031.4485.01 Elections Voters and Leaders
Elections are the major instrument for citizen influence on decision makers and policy making. In the beginning of the third millennium, elections are held in most countries of the world, and almost two thirds of them may be considered electoral democracies in which competitive and fair elections are conducted regularly with universal adult suffrage for all citizens. The dramatic Brexit and Trump election upheavals of 2016 coalesce with the 2008 economic crisis to require Political Scientists like Economists to reconsider our theories and analyses.  We will do so, focusing on elections from a theoretical, comparative and historical framework. The seminar combines discussion of the reading material, past and forthcoming elections, and empirical research of the students on elections.

The students are expected to come regularly to class, read the weekly assignments and participate in class discussions. Students who take the class as a seminar will submit two short reports, a preliminary research proposal, and a final research paper, written as an academic article (4000-6000 words). Students who take the class as a course will submit a preliminary and a final research proposal (3000-4500 words).
​

1031.5554.01 ניתוח מחקר אמפירי
​הקורס מיועד לתלמידי תואר שלישי ומטרתו הקניית מיומנויות בהבנת וניתוח מחקרים אמפיריים במדע המדינה. הקורס ינתח מאמרים בולטים בתחום מהשנים האחרונות במטרה להבין את החלטות החוקרים לגבי אופן תכנון המחקר ולהעריך את האופן בו הממצאים מאפשרים (או לא מאפשרים) לענות באופן משכנע על שאלות המחקר.  דרך עבודת הקורס, תלמידים ירכשו כלים הן לניתוח ביקורתי של מחקר עכשווי והן כלים לתכנון של מחקר עצמאי.