תיאור הקורסים

סמסטר א'


1031.3691.01 מהוליווד לוושינגטון - הפוליטיקה האמריקאית בראי הקולנוע והטלוויזיה
מוסדות ותהליכים פוליטיים מעצבים ומשפיעים תוצרי מדיניות במדינות דמוקרטיות. בקורס זה נבחן כיצד משתקפת הפוליטיקה האמריקאית על מוסדותיה ותהליכיה, בסרטים ובסדרות טלוויזיה. המטרה המרכזית של הקורס היא לבחון ולהסביר מוסדות פוליטיים מרכזיים המאפיינים את הפוליטיקה האמריקאית ואת השלכותיהם על החברה. לצורך כך, ננתח סרטים ופרקים נבחרים מסדרות טלוויזיה לאור תיאוריות מובילות במדע המדינה. בין היתר נתמקד בנושאים הבאים: בחירות ובוחרים, בית המחוקקים והפעילות הפוליטית בו, מוסד הפיליבסטר, שחיתות פוליטית, לוביסטים בפוליטיקה האמריקאית ועוד. מבנה הקורס המיוחד יכלול שיעור תיאורטי בו נדון במוסדות ותהליכים בפוליטיקה האמריקאית ולאחריו שיעור בו נצפה בסרט/פרקים מסדרת טלוויזיה. על הסטודנטים תוטל המשימה לנתח הסרטים לאור התיאוריות והמחקרים האמפיריים אותם נלמד בקורס. משימות לקורס: בסיום הקורס, כל סטודנט יכתוב שני ניירות על שני סרטים מתוך רשימת הסרטים שתוצג בכיתה. על הסטודנט לנתח הסרטים תוך התייחסות לספרות התיאורטית הרלוונטית.

1031.3790.01 כתיבת חוקות
קרוב למאתיים חוקות כתובות קיימות כיום בעולם, כמחציתן נכתבו ברבע המאה האחרונה. מה ניתן ללמוד מהנסיון העולמי, כמו גם מזה הישראלי, על הקשר שבין כתיבת חוקה לבין כינונה של מסגרת מדינית חדשה? כיצד מאומצות חוקות ומי משתתף בכתיבתן? האם ניסוחה של חוקה מחייב הסכמה לאומית רחבה בדבר ערכי היסוד אותם היא אמורה לגלם? אלו השאלות המרכזיות עמן יבקש הסמינר להתמודד. לצד דיון תיאורטי בנושא, יתמקד הסמינר בניתוח מהלכים הסטורים ועכשווים של כתיבת חוקות בישראל ובעולם, החל מהמאה ה- 18 ועד היום.

1031.3922.01 טרור ומוסר ציבורי
הסמינר יעסוק בשאלות של מוסר מדיני שמתעוררות אגב התגברות תופעת הטרור. מהו טרור? מהם מאפייניו ומהי הגדרתו כתופעה ייחודית להבדיל מצורות אחרות של לוחמה בלתי קונבנציונלית? במה הוא דומה ושונה מפעולות קטלניות אחרות (קטל בשדה הקרב, מלחמת גרילה, רצח פוליטי, רצח פלילי, פשעי מלחמה)? באילו אמצעים מותר להילחם בטרור? האם התנקשויות ממוקדות הן פעולות לגיטימיות? באיזו מידה ניתן להגביל חירויות פרט ליברליות בשם ההגנה מפני טרור? האם פעולות טרור ניתנות אי פעם להצדקה?
הסמינר יתנהל כקבוצת דיון בסוגיות טריות ואקטואליות מסוג זה בהשתתפותם הפעילה של הסטודנטים בקריאה, חשיבה עצמאית, שיחה, הצגת רפראטים וכיו"ב.

1031.3951.01 אסטרטגיית ההרתעה ביחסים הבינלאומיים: מהמלחמה הקרה ועד המלחמה בטרור
ספרות ההרתעה והדיון באסטרטגיות ההרתעה משקפים במידה רבה התפתחויות משמעותיות שהתרחשו בעולם בחצי המאה האחרונה. כך מחד ההרתעה קשורה קשר הדוק לעימותים שהתחוללו בזירה הבין-לאומית, החל מפרוץ המלחמה הקרה (ופיתוח הנשק הגרעיני), דרך העימותים שליוו אותה, ועד לאתגרים כמו הטרור הבין-לאומי, מדינות סוררות, סכסוכים אתניים וכן ההתמודדות עם האתגרים של לוחמת מידע. מנגד התפתחות ספרות ההרתעה גם משקפת שינויים והתפתחויות תיאורטיות בתחום היחסים הבין לאומיים בכלל ובתיאוריות בנושאי ביטחון בפרט. כך, הקורס שישלב בין הסוגיות האמפיריות והתיאורטיות הללו יאפשר להבין טוב יותר לא רק את מהותה של אסטרטגיית ההרתעה בהקשרים השונים בה היא מופעלת, אלא גם כיצד אירועים ותהליכים בין-לאומיים שונים משפיעים על התפתחויות תיאורטיות. בנוסף, הקורס יאפשר להתמודד עם מספר שאלות מסקרנות הנוגעות לאסטרטגיית ההרתעה, להתפתחותה ולתנאים הדרושים להפעלה מוצלחת שלה. כך למשל, הקורס יבחן את השאלה האם אסטרטגיית ההרתעה היא אסטרטגיה מובנת מאליה לשחקנים שונים, או שמא הצלחתה תלויה בתהליכי למידה, ואינה אפשרית ליישום באופן אוטומטי בין שחקנים מתרבויות שונות.

1031.3958.01 משפט, ממשל וחוקה: אתגרים בדמוקרטיה המודרנית
הגנה משפטית על עצירים במפרץ גוואנטנמו בחשד לפעילות טרור, קביעת נתיב גדר הביטחון בין ישראל לגדה המערבית, החלטות לגבי חוקתיות שיטות חקירה בשב"כ - כל אלה שאלות שבהן הממשק הקריטי הוא בין ממשל ומשפט. הסמינר "משפט, ממשל וחוקה: אתגרים בדמוקרטיה המודרנית" עוסק בבדיקת הממשק בין משפט וממשל והאופן בו הוא משפיע על התפתחות מוסדות ופרקטיקות פוליטיות בדמוקרטיה המודרנית. שאלת החוקה, שהיא שאלה מרכזית בהקשר זה, תהיה חלק מהמסגרת התיאורתית של הסמינר. הסמינר הוא בעיקרו השוואתי, עם דוגמאות מהמערכות הפוליטיות והמשפטיות בישראל, ארצות הברית ואירופה. הסמינר מתאים לסטודנטים המעוניינים להעמיק את הידע שלהם בניתוח מוסדות פוליטיים. בסמינר מטלה אחת ויחידה והיא הצגת רפרט בכיתה. עבודת הסמינר עצמה מוגבלת ללא יותר מ-30 עמודים.
 

1031.3971.01 "להביט לאנושות בעיניים": מוות, חופש והחיפוש אחר משמעות
מה מייחד ומאחד אותנו כבני אנוש – לעומת חיות ומכונות? האם יש משמעות לחיים ולמוות? למה וממה אנו מפחדים? האם אנו חופשיים? האם "המרדף אחר האושר" סייע בהשגתו? מה מקום אלוהים, האמת, והמוסר בעולמנו החברתי-פוליטי? מה ערכה של אהבה, ושל תקווה? קורס זה מבקש לסייע בהשבת חידות קיומיות אלה, שבעבר הנחו את המסע אחר חוכמה, לקדמת הבמה האקדמית, ולבחון את חשיבותן לפענוח החברה והפוליטיקה בנות-זמננו.
כמו תכני הקורס, גם אופן הלמידה בו יהיה ייחודי. בסתיו 2018 יעלה לאוויר הקורס המקוון HOPE (ר' להלן, באנגלית), במסגרת שיתוף פעולה בין אוניברסיטת פרינסטון לאוניברסיטת תל-אביב, ויהיה נגיש לכל. הסטודנטים יתבקשו להירשם לקורס המקוון, לצפות מדי שבוע בהרצאות הרלוונטיות ולהשלים את המטלות המקוונות. הדיון בכיתה יוסיף נדבך לפעילות באתר הקורס. ההרצאות המקוונות תינתנה באנגלית עם כתוביות בעברית ובערבית.
האתגר המונח לפתחנו כפול: ברובד האישי, אנו מבקשים להצטרף למסע האדם למציאת משמעות ביקום נטול-משמעות, לבחון את המעלות והמגרעות של הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית באמצעות מדע ואמנות (ספרות, שירה, ציור, קולנוע, טלוויזיה ומוסיקה). ברובד החברתי, אנו מבקשים לברר כיצד יכול המסע הקיומי לתרום להבנה עשירה יותר של תהליכים קיבוציים, ופוליטיים. האקזיסטנציאליזם, אולי יותר מכל פילוסופיה בת-זמננו, חותר להבנת הקיום האנושי בהקשרו החברתי-היסטורי. חילוקי הדעות העמוקים בין אנשי הזרם—כגון קהלת, קירקגור, ניטשה, דוסטויבסקי, קפקא, היידיגר, קאמי, סארטר, דה-בובאר, וארנדט—ממחישים לא רק את העושר האינטלקטואלי העצום של האקזיסטנציאליזם, אלא מחדדים גם את תרומתו האפשרית להבנת עולמם ומעשיהם של בני-אדם באשר הם שם, יהיו אלה פעילי גרינפיס או לוחמי דאע"ש.
הסמינר יתקיים בשני אופני הוראה: דיונים כיתתיים, וקורס מקוון.
מדי שבוע יתקיים סמינר רגיל בכיתה ובנוסף יתקיימו הרצאות ותרגילים מקוונים (כשעה מדי שבוע).
לפרטים נוספים: https://www.sapienism.com (לחצו על HOPE)

סמסטר ב'

1031.3953.01 פרצופה של המדינה: כיצד מוסדות משפיעים על המשחק הפוליטי?
​הסמינר יבחן כיצד מוסדות פורמליים מעצבים ומשפיעים על ייצוגיות פוליטית ותוצרי מדיניות במדינות דמוקרטיות. המטרה המרכזית של הסמינר היא לבחון ולהסביר את ההשפעות של שונות במבנים המוסדיים של ייצוגיות וחלוקת עוצמה במדינות דמוקרטיות. אנו נתחיל את השנה בבחינה מפורשת של היתרונות והחסרונות של הגישה המוסדית לחקר הפוליטיקה, תוך הדגשת היתרונות. מרבית השנה תוקדש לדיון בספרות ההשוואתית שעוסקת בנושאים תיאורטיים הקשורים למוסדות, ומשתמשת בתיאוריות בכדי להניע מחקר אמפירי. את מרבית הזמן נקדיש לבחינת ההשלכות הפוליטיות של מוסדות. בין היתר נתמקד במוסדות הבאים: חוקות, משטרים, רשות מבצעת, שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות, מפלגות פוליטיות, בתי מחוקקים, רשות שופטת, ומבנים פדראליים. 

1031.3962.01 האוניברסיטה והסטודנט: אמת, פוליטיקה וידע בעידן הזה
האוניברסיטה המודרנית, כפי שהתהוותה מאז תקופת הנאורות, ראתה את עצמה כמפתחת מחקר וידע המובילים לאמיתות בלתי תלויות, ושאפה להנחיל אמיתות אלו לסטודנטים. למול עוצמת השלטון, דעת הקהל, או הלחצים הכלכלים, האוניברסיטה ראתה את עצמה כמעין ספירה נפרדת המחויבת לגילוי עובדות על המציאות הטבעית והאנושית, ולפרשנות לא-מוטה של מציאות זו ללא מורא: מתוקף כך, גם זכו המרצים והמוסד למעמדם כאוטוריטה בעיני הסטודנטים. ואולם, תפיסה זו של היחס בין אמת לידע התערערה במהלך הזמן, ודומה כי הגיעה בתקופתנו אנו למשבר של ממש. ההוראה בכיתה, חומר הלימוד ורשימות הקריאה, והמחקר של המרצים נתפסים לא פעם כמוטים על ידי עמדה פוליטית וכמשרתים אותה, לא רק במדעי המדינה (והחברה והרוח באופן כללי), אלא אף בתחומים כגון לימודי אקלים וסביבה, פיזיקה, ורפואה. מושג האמת המדעית הולך ומתערער בתוך הקשר ציבורי בו יש מחלוקות פוליטיות עזות, תהליך המביא לניסיונות התערבות גוברים של המערכת השלטונית בהשכלה גבוהה מצד אחד, ולעיתים לביקורת ומודעות פוליטית גוברת של הסטודנטים מצד שני (פי שקורה בארה"ב, לדוגמה). מטרת הסמינר לבחון תהליכים אלו הן בהקשר המודרני הכללי, והן בהקשר הישראלי הספציפי.


1031.3963.01 כיצד ללמוד פילוסופיה מדינית?
סמינר זה מיועד לכל סטודנט התוהה, ״פילוסופיה מדינית ,מהי ולמה לי?״ בסמינר נעשיר את הבנתנו את המטרות המאפיינות פילוסופיה פוליטית ונבחן את תרומתה האפשרית לשיח פוליטי עכשווי. באמצעות קריאה מעמיקה בארבעה טקסטים מכוננים — הפוליטאיה (אפלטון), לוויתן (הובס), הגניאלוגיה של המוסר (ניטשה), ולפקח ולהעניש (פוקו) — נכיר ויכוחים מכריעים בתולדות התחום. נדון בנושאים מרתקים כמו צדק, כוח, ריבונות, דת, ערכים, ידע, אמת, האני, וכדומה. בד בבד נפתח מיומנויות של קריאה ביקורתית, ניתוח טקסטואלי, ועיצוב טיעונים פילוסופיים. 


1031.3965.01 אתגרים חברתיים ומדיניות
חברות מודרניות משתנות בקצב מהיר בהרבה מאשר חברות פרה-מודרניות וכתוצאה מכך הבעיות שעולם המדיניות נדרש לטפל בהם גם הן משתנות. במסגרת סמינר זה נתייחס למספר סוגיות חברתיות ולתגובות המדיניות אליהן. בין היתר, הסמינר יתייחס לסוגיות הבאות: הזדקנות האוכלוסיה, קיטוב מוטה ידע בשוק העבודה, שינויים במבנה המשפחתי, הטרוגניות אתנית גדלה ועוד. 
 

1031.3842.01 דת ומדינה
התעוררותם של מתחים בעלי אופי דתי הן ברמה הבינלאומית (המאבק של "המערב" נגד "האיסלם" למשל) והן ברמה הלאומית (מהגרים מוסלמים באירופה, פולמוס הרעלה בצרפת ותורכיה, שאלת חינוך דתי בספרד ובגרמניה) – עוררו מחדש את שאלת היחס שבין מסורות דתיות לבין מוסדות המדינה המודרנית. כיצד אמורות דמוקרטיות מודרניות להתמודד עם תביעות דתיות? הקורס יעסוק בשאלה זו בהבטים תיאורטיים והשוואתיים ויבחן את ההבדלים בין תפיסות שונות של חילוניות. במהלך הקורס ננתח את ההסדרים המפרידים או קושרים בין דת ומדינה בדמוקרטיות הנחשבות חילוניות, ביניהן ארה"ב, צרפת, והודו, וכן במדינות בהן ההסדרים של דת ומדינה מתנגשים עם עקרונות דמוקרטים, כמו למשל במקרה של תורכיה, אינדונזיה וישראל.
​

1031.3970.01  השאלה אודות הטכנולוגיה בסרטים של קריסטופר נולן
הטכנולוגיה מקנה לנו יכולות.  אבל מה שאנו יכולים לעשות ומה שעלינו לעשות הן שתי שאלות נפרדות.  בניצול מגוון טכנולוגיות קולנועיות, חוקר הבמאי הבריטי-אמריקאי קריסטופר נולן איך נוכל לשמור את האנושיות שלנו מפני הקדמה הטכנולוגית -- והאם עלינו לשמור את האנושיות שלנו מפני הקדמה הטכנולוגית.  בסמינר זה, עם עזרה מהיידגר ואחרים, נעיין בתשובות שהסרטים של נולן – כמו ממנטו, יוקרה, עלייתו של האביר האפל, בין כוכבים, ודנקירק – נותנות לשאלה אודות הטכנולוגיה.  המפגשים יחוללו הקרנות -- וגם דיונים על הסרטים ועל הקריאות. 
​

1031.3972.01 הפוליטיקה של אי-שוויון וחלוקת משאבים
אחת מסוגיות הליבה של הפוליטיקה המודרנית היא האופן בו מדינות דמוקרטיות מחלקות משאבים בין אזרחיהן. הנושא מקבל משנה תוקף בעשורים האחרונים נוכח העלייה המתמשכת באי-השוויון הכלכלי במערב. הסמינר יעסוק הן בגורמים שמשפיעים על מידת אי-השוויון בעולם הדמוקרטי והן בהשלכותיו הפוליטיות השונות. במהלך הסמסטר נעסוק במספר שאלות יסוד: מהן המגמות העכשוויות ברמות אי-שוויון וחלוקת משאבים בתוך ובין מדינות המערב? כיצד גורמים כגון שסעים חברתיים ואתניים, מוסדות פוליטיים והעדפות בוחרים משפיעים על אי-שוויון וחלוקת משאבים במדינות שונות? כיצד אי-שוויון, בתורו, משפיע על איכות הדמוקרטיה, התנהגות בוחרים ועיצוב מדיניות? במסגרת הדיון, נבחן מגוון הסברים תיאורטיים וממצאים אמפיריים ובסיומו ננסה להעריך כיצד הם מתקשרים לסוגיות פוליטיות עכשוויות דוגמת התחזקות מפלגות פופוליסטיות, יחס למהגרים ועוד.