תיאור הקורסים

סמסטר א'

1031.3852.01  שפה ופוליטיקה 
הסמינר בוחן את היחס בין שפה לפוליטיקה בכלל, ובהקשר הציוני והישראלי בפרט. בחלק הראשון של הסמינר נלמד תיאוריות שונות של רטוריקה, נבחן נאומים ידועים ומכוננים בהיסטוריה הכללית, וננתח את משמעותם הפוליטית בהקשר בו נאמרו. בחלק השני של הסמינר נתרכז במעמד השפה בציונות. נבחן את האופן בו התפתחה העברית בהקשר הציבורי ומתוך זיקה למדינה, ננתח נאומים מרכזיים בתולדות מדינת ישראל, וננסה להבין את מקומה של השפה בחיים הפוליטיים בישראל.

1031.3870.01 ישראל ואתגרי הלאומיות, הריבונות והאזרחות
הפרוסמינר יעסוק באתגרים הגותיים, פוליטיים וחוקתיים העומדים בפני הציבור והמדינה בישראל בימינו. הפרוסמינר יתמקד בשלושה אתגרים מרכזיים, הקשורים האחד בשני והם הזהות הלאומית, הגדרת הריבון במציאות של היעדר גבולות חברתיים וגיאופוליטיים ברורים והמעמד האזרחי של תושבי המדינה השונים. הדיון בסוגיות אלה יסתמך על ספרות מקצועית בתחום, כמו גם הדיון הציבורי בסוגיות אלה.
 

סמסטר ב'

1031.3217.01 עיונים במקיאבלי
קריאה מודרכת ב"עיונים" וב"נסיך". יידונו השקפותיו של מקיאבלי על רפובליקות ודיקטטורות, ההתנהגות הראויה בפוליטיקה, משטרים, חשיבותם של חוקים וסדרים, כוח וצבא, שינוי היסטורי ולימוד מן ההיסטוריה ומקומו של המזל.

​
1031.3863.01 המשפטיזציה של הפוליטיקה והפוליטיזציה של משפט
מה תפקידו של בית המשפט בחברה דמוקרטית? האם מן הראוי ששופטים יכריעו בסוגיות שנחשבות פוליטיות ומהם הגבולות של הביקורת השיפוטית? עד כמה יכולה המערכת הפוליטית להשפיע על מבנה בית המשפט, למשל באמצעות מינוי שופטי בית המשפט העליון? ישראל איננה המדינה היחידה המתמודדת עם שאלות סבוכות אלו. בעשורים האחרונים אנו עדים להתעצמות תהליכי "משפטיזציה" של הפוליטיקה ברחבי העולם. הקורס יבחן מספר סוגיות מפתח בקשר שבין משפט ופוליטיקה באמצעות סקירה של הספרות התיאורטית בנושא וכן באמצעות ניתוח מקרי מבחן מישראל וממדינות נוספות בעולם. 

1031.3871.01 דילמות עכשוויות - תבוניות, מוסריות ואסתטיקה 
​הפרוסמינר ידון בדילמות העולות בהגות התיאורטית והמחשבה הציבורית בכל הנוגע למשמעות התבוניות, המוסריות והאסתטיקה. הדיון בתבוניות יתמקד בביקורת המושמעת על התבוניות משני מקורות עיקריים - חוגים שמרנים וחוגים רלטביסטים. הדיון בדילמות מוסריות יתמקד במקורות המוסר ובעיקר בוויכוח בין השיח הדתי לזה החילוני. הדילמה השלישית עוסקת באסתטיקה ובעיקר בדיונים סביב מנגנוני עיצוב ושיפוט הטעם בימינו והקשר של מנגנונים אלה לשאלות של עוצמה פוליטית וכלכלית.
​

1031.3872.01 הדמוקרטיה הישראלית במבט השוואתי
דמוקרטיה היא מושג מורכב, רב ממדי ושנוי במחלוקת, שהנורמטיבי והאמפירי בו מעורבים. למרות זאת, או בשל זאת, רב העניין בשאלות של הגדרה והערכה של מהי דמוקרטיה ומהי איכות דמוקרטית. גם ההערכה של הדמוקרטיה הישראלית שנויה במחלוקת ונעה בין מי שלא רואה אותה כלל כדמוקרטיה למי שמהלל ומשבח אותה. במסגרת הפרוסמינר נגדיר ממדים מרכזיים להערכת דמוקרטיות, ועל פיהם נבחן את מידת הדמוקרטיות במדינת ישראל. מסגרת ההתייחסות תהיה השוואתית, ותתבסס על מחקר ונתונים ממאגרי מידע בינלאומיים המאפשרים להשוות את ישראל למדינות אחרות ולאורך זמן.  התלמידים בסמינר יבחרו  ממד הערכה של הדמוקרטיה הישראלית (כגון תחרותיות, ייצוגיות, השתתפות פוליטית, זכויות אדם, חופש עיתונות, שחיתות פוליטית, וכד') ויבחנו אותו בעזרת נתונים אמפיריים; העבודה תוצג ותדון בכיתה, ותוגש כעבודת מחקר בסוף הסמסטר.