תיאור הקורסים

סמסטר א'

​

1031.3790.01 כתיבת חוקות
קרוב למאתיים חוקות כתובות קיימות כיום בעולם, כמחציתן נכתבו ברבע המאה האחרונה. מה ניתן ללמוד מהנסיון העולמי, כמו גם מזה הישראלי, על הקשר שבין כתיבת חוקה לבין כינונה של מסגרת מדינית חדשה? כיצד מאומצות חוקות ומי משתתף בכתיבתן? האם ניסוחה של חוקה מחייב הסכמה לאומית רחבה בדבר ערכי היסוד אותם היא אמורה לגלם? אלו השאלות המרכזיות עמן יבקש הסמינר להתמודד. לצד דיון תיאורטי בנושא, יתמקד הסמינר בניתוח מהלכים הסטורים ועכשווים של כתיבת חוקות בישראל ובעולם, החל מהמאה ה- 18 ועד היום.

1031.3951.01 אסטרטגיית ההרתעה ביחסים הבינלאומיים: מהמלחמה הקרה ועד המלחמה בטרור
ספרות ההרתעה והדיון באסטרטגיות ההרתעה משקפים במידה רבה התפתחויות משמעותיות שהתרחשו בעולם בחצי המאה האחרונה. כך מחד ההרתעה קשורה קשר הדוק לעימותים שהתחוללו בזירה הבין-לאומית, החל מפרוץ המלחמה הקרה (ופיתוח הנשק הגרעיני), דרך העימותים שליוו אותה, ועד לאתגרים כמו הטרור הבין-לאומי, מדינות סוררות, סכסוכים אתניים וכן ההתמודדות עם האתגרים של לוחמת מידע. מנגד התפתחות ספרות ההרתעה גם משקפת שינויים והתפתחויות תיאורטיות בתחום היחסים הבין לאומיים בכלל ובתיאוריות בנושאי ביטחון בפרט. כך, הקורס שישלב בין הסוגיות האמפיריות והתיאורטיות הללו יאפשר להבין טוב יותר לא רק את מהותה של אסטרטגיית ההרתעה בהקשרים השונים בה היא מופעלת, אלא גם כיצד אירועים ותהליכים בין-לאומיים שונים משפיעים על התפתחויות תיאורטיות. בנוסף, הקורס יאפשר להתמודד עם מספר שאלות מסקרנות הנוגעות לאסטרטגיית ההרתעה, להתפתחותה ולתנאים הדרושים להפעלה מוצלחת שלה. כך למשל, הקורס יבחן את השאלה האם אסטרטגיית ההרתעה היא אסטרטגיה מובנת מאליה לשחקנים שונים, או שמא הצלחתה תלויה בתהליכי למידה, ואינה אפשרית ליישום באופן אוטומטי בין שחקנים מתרבויות שונות.

1031.3922.01 טרור ומוסר ציבורי
הסמינר יעסוק בשאלות של מוסר מדיני שמתעוררות אגב התגברות תופעת הטרור. מהו טרור? מהם מאפייניו ומהי הגדרתו כתופעה ייחודית להבדיל מצורות אחרות של לוחמה בלתי קונבנציונלית? במה הוא דומה ושונה מפעולות קטלניות אחרות (קטל בשדה הקרב, מלחמת גרילה, רצח פוליטי, רצח פלילי, פשעי מלחמה)? באילו אמצעים מותר להילחם בטרור? האם התנקשויות ממוקדות הן פעולות לגיטימיות? באיזו מידה ניתן להגביל חירויות פרט ליברליות בשם ההגנה מפני טרור? האם פעולות טרור ניתנות אי פעם להצדקה?
הסמינר יתנהל כקבוצת דיון בסוגיות טריות ואקטואליות מסוג זה בהשתתפותם הפעילה של הסטודנטים בקריאה, חשיבה עצמאית, שיחה, הצגת רפראטים וכיו"ב.

1031.3923.01 פאשיזם, נציונל-סוציאליזם וימין חדש: עבר והווה
הסמינר מתמקד בהתפתחות של האידיאולוגיה הפאשיסטית והנאציונל-סוציאליסטית בתחילת המאה העשרים. מטרת הסמינר היא לבחון את השונה והמשותף בין הפאשיזם לנאציזם, תוך כדי ניתוח של השורשים האינטלקטואלים המשותפים לשניהם – כמו כן נתמקד בהבדלים התאורטיים בין פאשיזם ונאציזם בצד אחד והמישטרים האוטוריטרים השמרנים שצמחו בין שתי מלחמות העולם באירופה. הסמינר יעסוק הן ברמה הפוליטית והן ברמה התאורטית והאידיאולוגית.

1031.3955.01 טרור ולוחמה בטרור: מהלח"י ועד אל-קאידה
תחום לימודי הטרור קיבל עדנה מחודשת לאחר אירועי ה-11 בספטמבר. בקורס זה נבחן את הספרות העדכנית ואת הדיונים העיקריים סביב נושא הטרור. מטרת הקורס הינה להעניק לסטודנט הבנה של התופעה וכמו כן לבחון באופן ביקורתי מודלים המנסים להסביר את גיבוש המדיניות כלפי הטרור. 

סמסטר ב'

1031.3858.01 יחסים בין-לאומיים במרחב הקיברנטי
בשנים האחרונות חלקים גדולים יותר של הפעילות האנושית מתקיימים דרך המרחב הקיברנטי, ובכלל זה גם יחסים החוצים גבולות מדינתיים. הקורס יבקש לבחון את השאלה האם התיאוריות והפרדיגמות הקיימות במחקר של היחסים הבין-לאומיים נותרו רלוונטיות ביכולת שלהן להתמודד עם מציאות משתנה זו. הקורס יעמוד על האתגר שמציבות פרקטיקות הנוגעות, בין היתר, לביטחון בין-לאומי, כלכלה בין-לאומית, תקשורת בין-לאומית, ומשפט בין-לאומי המתקיימים במרחב הקיברנטי הן ליחסים הבין-לאומיים במובן הקלאסי שלהם והן לתיאוריות של יחסים בין-לאומיים כפי שאלו התפתחו בעשורים האחרונים.

1031.3923.01 פאשיזם, נציונל-סוציאליזם וימין חדש: עבר והווה
הסמינר מתמקד בהתפתחות של האידיאולוגיה הפאשיסטית והנאציונל-סוציאליסטית בתחילת המאה העשרים. מטרת הסמינר היא לבחון את השונה והמשותף בין הפאשיזם לנאציזם, תוך כדי ניתוח של השורשים האינטלקטואלים המשותפים לשניהם – כמו כן נתמקד בהבדלים התאורטיים בין פאשיזם ונאציזם בצד אחד והמישטרים האוטוריטרים השמרנים שצמחו בין שתי מלחמות העולם באירופה. הסמינר יעסוק הן ברמה הפוליטית והן ברמה התאורטית והאידיאולוגית.
 

1031.3922.01 טרור ומוסר ציבורי
הסמינר יעסוק בשאלות של מוסר מדיני שמתעוררות אגב התגברות תופעת הטרור. מהו טרור? מהם מאפייניו ומהי הגדרתו כתופעה ייחודית להבדיל מצורות אחרות של לוחמה בלתי קונבנציונלית? במה הוא דומה ושונה מפעולות קטלניות אחרות (קטל בשדה הקרב, מלחמת גרילה, רצח פוליטי, רצח פלילי, פשעי מלחמה)? באילו אמצעים מותר להילחם בטרור? האם התנקשויות ממוקדות הן פעולות לגיטימיות? באיזו מידה ניתן להגביל חירויות פרט ליברליות בשם ההגנה מפני טרור? האם פעולות טרור ניתנות אי פעם להצדקה?
הסמינר יתנהל כקבוצת דיון בסוגיות טריות ואקטואליות מסוג זה בהשתתפותם הפעילה של הסטודנטים בקריאה, חשיבה עצמאית, שיחה, הצגת רפראטים וכיו"ב.

1031.3959.01 ימין, שמאל ומדיניות כלכלית-חברתית
רוב המצביעים חולקים את אותה השאיפה שמדינתם תשגשג כלכלית ושאזרחיה יחיו ברווחה. מדוע אם כן ישנן במדינות רבות אי הסכמות כה עמוקות בין הימין והשמאל לגבי שאלות של מדיניות כלכלית-חברתית? קורס זה יסקור את ההיבטים התאורטיים והאמפיריים של סלעי מחלוקת מרכזיים בנושאים אלו במדינות המפותחות. מעבר לדיון בשאלות אידאולוגיות ועובדתיות, הקורס יעזור לסטודנטים לפתח שיטות לניתוח ביקורתי של מחלוקות פוליטיות עכשיויות.

1031.4341.01 יחסי המינים במחשבה המדינית: סוג ספרותי, מגדר ושלטון ייצוגי
בסמינר נבחן את מקומן של הנשים במסורת הרפובליקנית, ואת תפקידה של הספרות בשעתוק התרבות הפוליטית. נדון ברומנים, בהצגות, ובבקורת ספרותית יחד עם מקורות השייכים למחשבה המדינית בתפיסתה המקובלת.

1031.3842.01 דת ומדינה
התעוררותם של מתחים בעלי אופי דתי הן ברמה הבינלאומית (המאבק של "המערב" נגד "האיסלם" למשל) והן ברמה הלאומית (מהגרים מוסלמים באירופה, פולמוס הרעלה בצרפת ותורכיה, שאלת חינוך דתי בספרד ובגרמניה) – עוררו מחדש את שאלת היחס שבין מסורות דתיות לבין מוסדות המדינה המודרנית. כיצד אמורות דמוקרטיות מודרניות להתמודד עם תביעות דתיות? הקורס יעסוק בשאלה זו בהבטים תיאורטיים והשוואתיים ויבחן את ההבדלים בין תפיסות שונות של חילוניות. במהלך הקורס ננתח את ההסדרים המפרידים או קושרים בין דת ומדינה בדמוקרטיות הנחשבות חילוניות, ביניהן ארה"ב, צרפת, והודו, וכן במדינות בהן ההסדרים של דת ומדינה מתנגשים עם עקרונות דמוקרטים, כמו למשל במקרה של תורכיה, אינדונזיה וישראל.

1031.3962.01  האוניברסיטה והסטודנט: אמת, פוליטיקה, וידע בעידן הזה
האוניברסיטה המודרנית, כפי שהתהוותה מאז תקופת הנאורות, ראתה את עצמה כמפתחת מחקר וידע המובילים לאמיתות בלתי תלויות, ושאפה להנחיל אמיתות אלו לסטודנטים. למול עוצמת השלטון, דעת הקהל, או הלחצים הכלכלים, האוניברסיטה ראתה את עצמה כמעין ספירה נפרדת המחויבת לגילוי עובדות על המציאות הטבעית והאנושית, ולפרשנות לא-מוטה של מציאות זו ללא מורא: מתוקף כך, גם זכו המרצים והמוסד למעמדם כאוטוריטה בעיני הסטודנטים. ואולם, תפיסה זו של היחס בין אמת לידע התערערה במהלך הזמן, ודומה כי הגיעה בתקופתנו אנו למשבר של ממש. ההוראה בכיתה, חומר הלימוד ורשימות הקריאה, והמחקר של המרצים נתפסים לא פעם כמוטים על ידי עמדה פוליטית וכמשרתים אותה, לא רק במדעי המדינה (והחברה והרוח באופן כללי), אלא אף בתחומים כגון לימודי אקלים וסביבה, פיזיקה, ורפואה. מושג האמת המדעית הולך ומתערער בתוך הקשר ציבורי בו יש מחלוקות פוליטיות עזות, תהליך המביא לניסיונות התערבות גוברים של המערכת השלטונית בהשכלה גבוהה מצד אחד, ולעיתים לביקורת ומודעות פוליטית גוברת של הסטודנטים מצד שני (פי שקורה בארה"ב, לדוגמא). מטרת הסמינר לבחון תהליכים אלו הן בהקשר המודרני הכללי, והן בהקשר הישראלי הספציפי.