תיאור הקורסים

סמסטר א'

1031.3796.01   הזהו אדם? על האנושי והלא אנושי (inhuman) בעולם הגלובלי העכשווי
האסונות שהתחוללו במאה ה-20 וממשיכים להתחולל בעת העכשווית, החל מן השואה, הטוטאליטריות הנאצית והסטליניסטית, דרך קוסובו וסרייבו, רואנדה, סודן , דרפור, סוריה, ועיראק, מחייבים לשוב ולשאול בימים אלה, בהשראת פרימו לוי:  הזהו אדם?
ולחשוב מחדש, לא רק את מושג האדם ואת רעיון ההומניזם, אולי הרעיון המרכזי והמובהק ביותר שירשנו מן המחשבה המודרנית,  אלא גם  את ההבחנה שבין האנושי / והלא אנושי, ואת המושגים: סובייקט, אזרח, וריבונות.
בקורס זה נעקוב ונדון בצמתים מרכזיות של התפתחות הדיונים הפילוסופים-פוליטיים בשאלות אלו, במסגרת המחשבה הביקורתית העכשווית. נעשה זאת בעקבות הוגים פוליטיים בני זמננו, כמו: חנה ארנדט, מישל פוקו, אטיין בליבר, ז'אן-לוק ננסי, עמנואל לוינס, ז'אק דרידה, ז'אן-פרנסואה ליוטר, פיטר סלוטרדייק, ג'ורג'יו אגמבן וז'אק רנסייר. נשאל, בין היתר: מה המשמעות של ההכרזות על מות האדם, או על קיצי האדם?; האם הלא אנושי מסמן רק דה-הומניזציה דרמטית?; נחשוב גם על המשמעות של היות אנושי בעולם הגלובאלי העכשווי, נדון בחיה האנושית וב-"גן החיות האנושי", ונחשוב גם על שנאת הדמוס של הדמוקרטיות העכשוויות. לאחר כל זאת ננסה לאפיין מחדש גם את דמות האזרח החי בעולם העכשווי, ואת שאלת היחסים שבינו לבין הריבון.
מטרת השיעור: להקנות היכרות עם המחשבה הפוליטית הביקורתית העכשווית, ולהתוודע אל שאלות, בעיות ומושגים שבהם עוסקים הוגים פוליטים קונטיננטליים בני זמננו.

1031.3697.01 פוליטיקה והכלכלה הבינלאומית
הקורס יבחן כיצד הפוליטיקה משפיעה על קשרים כלכליים בין מדינות. הקורס יכלול סקירה של התפתחות הכלכלה העולמית וינתח באופן שיטתי את ההשפעה של גורמים ושיקולים פוליטיים: מדוע מדינות מצליחות לשתף פעולה בנושאים כלכליים מסוימים אך לא באחרים? מדוע ממשלות מסוימות מקדמות השתלבות בגלובליזציה בעוד שאחרות מנסות לחסום או להאט את התהליך? כיצד משפיעה פתיחות כלכלית על אפשרויות המדיניות העומדות בפני ממשלות? הקורס יתמודד עם שאלות אלו ואחרות תוך סקירת התאוריות המרכזיות והממצאים העדכניים בתחום.

1031.3793.01  תיאוריות של אינטגרציה
הקורס מבקש לענות על השאלה מדוע מדינות מוותרות על הריבונות שלהן ונכנסות לתוך מוסדות מחייבים, הפוגעים ביכולת השליטה שלהן על קביעת המדיניות בנושאים שונים. כך למשל עשויים מוסדות אלה להוביל את המדינות לוותר על מטבע שלהן או על השליטה בגבולותיהן. האתגר והחשיבות הטמונים במענה על שאלות אלה נובעים מכך שריבונות המדינה אינה רק סוגיה הנוגעת למדיניות או לאסטרטגיה, אלא גם לזהות של המדינה. לכן השאלה מעוררת עניין לא רק ביחס לגישות פוזיטיביסטיות ויכולתן להסביר תהליכי אינטגרציה, אלא גם ביחס לגישות פרשניות המדגישות את החשיבות של הזהות לשחקנים. הקורס יסקור תיאוריות שונות המבקשות להסביר את התרחשותם של תהליכים אלה ואת השפעתם על היווצרותו והתרחבותו של האיחוד האירופאי, כמו גם האתגרים שהאיחוד האירופאי מתמודד עימם ביחס ליכולתו לשמור על קיומו נוכח תהליכים ומשברים הזוכים לבולטות בשנים האחרונות.

1031.3797.01 הפוליטיקה של הכלכלה: סוגיות עכשוויות
הקורס מנתח סוגיות בולטות בכלכלה הפוליטית בת-זמננו. הנושאים בהם הקורס עוסק כוללים: מודלים של קפיטליזם בעולם גלובלי; גורמיו ותוצאותיו של המשבר הכלכלי הגלובלי (2008); מדיניות מקרו-כלכלית ואתגריה; התגברות אי-השוויון הכלכלי; "התכווצות" מדינת הרווחה; עלייתה של "כלכלת שיתוף". הקורס מתמקד באופן שבו המפגש בין אינטרסים, מוסדות ורעיונות מעצב את העולם הכלכלי-פוליטי בו אנו פועלים.

1031.3841.01 מעצמאות למעצמה: ארה"ב בראשית דרכה 1776-1826
סוגיות בהיסטוריה הדיפלומטית המוקדמת של ארה"ב: המאבק לעצמאות; הברית עם צרפת שאפשרה את הניצחון על הבריטים; הניסיון לשמור על עצמאותה מול המעצמות הלוחמות במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות נפוליאון; הדיפלומטיה של התפשטות טריטוריאלית עד לאוקיאנוס השקט, שכללה את חורבן הילידים האמריקאים כגורם מדינאי; המדינאות של העבדות; והופעתה של אמריקה כמעצמה בפוליטיקה הגלובאלית עם הכרזת דוקטרינת מונרו. תשומת הלב תהיה על היחס בין מדינאות חוץ מצד אחד לבין התדיינות ופיתוח המרחב הציבורי מצד שני. הדגש בקריאה יהיה על מקורות ראשוניים.

1031.3918.01 הפוליטיקה של הכסף ושל משטרים מוניטריים בינלאומיים
הקורס עוסק בתופעה של משטרים מוניטריים בינלאומיים, כולל איחודי מטבע וצורות נמוכות יותר של אינטגרציה מוניטרית. בחלקו הראשון הקורס דן בתפקידי הכסף השונים והקשר בינם לבין משתנים תרבותיים ופוליטיים. בחלקו השני הקורס מתאר את תקן הזהב של המאה ה-19, ומשטר הברטון-וודס. דגש מיוחד מושם על האיחוד הכלכלי והמוניטרי באירופה (EMU), שהינו הדוגמא העדכנית, העשירה והרלבנטית ביותר לאיחוד מטבע. בחלקו השלישי הקורס מנתח משטרים מוניטריים בינלאומיים אלו ע"י תיאוריות כלכליות ופוליטיות שונות של יצירת, שימוש וניהול הכסף, ושל היווצרות איחודי מטבע. נעשה שימוש בכלים תאורטיים מתחומי הכלכלה ומדע המדינה, אך אין צורך בידע מוקדם בכלכלה.

1031.4431.01 ניהיליזם וקולנוע
נבדוק את הדרכים שבהם הקולנוע הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה נאבק עם שאלת משמעות וערך החיים. הקורס ישלב קריאות והקרנת סרטים (הקורס משותף לתלמידי תואר ראשון ושני).
 

1031.4473.01 אסטרטגיות של אלימות ומשא ומתן: דינאמיקות של סכסוכים תוך מדינת
קורס זה יעסוק בעיקר בסכסוכים בין תנועות לאומיות ובעיקר בסכסוכים בין ממשלות כובשות לתנועות לשחרור לאומי (להבדיל מסכסוכים בין ממשלות וקבוצות אופוזיציה שאינם מתאפיינים בסכסוכים במחלוקת אתנית). לפיכך, נשים פחות דגש על. הקורס מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון נבחן את הספרות התיאורטית הנוגעת למקורות הסכסוכים, הגורמים לדרישות אתניות/לאומיות ולפרוץ אירועים אלימים, משך הסכסוכים ותפקיד ההתערבות הבינלאומית. בחלקו השני של הקורס נבחן את האינטראקציות האסטרטגיות בין הצדדים הניצים: הבחירה בין הטקטיקות השונות, המעבר מאסטרטגיות של מאבק מזוין למשא ומתן, הגורמים להצלחה או לכישלון של קמפיין טרור ו/או הלוחמה בו. אחד מכיווני המחקר הפוריים ביותר בספרות מנסה להבין כיצד הדינאמיקות הפנימיות בתוך כל צד ניצי משפיע על האינטראקציות האסטרטגיות ביניהן. אנו נבחן את היתרונות והחסרונות של גישה זו. בעוד שהדגש בקורס יהיה של תיאוריות רציונאליות, גישות אחרות (לדוגמה פסיכולוגיות) תיבחנה גם כן. נא לשים לב: הדגש בקורס הינו אמפירי – פוזיטיביסטי ולא נורמטיבי.

סמסטר ב'

1031.3552.01  המחשבה הפוליטית בציונות
מטרת הקורס לבחון את היסודות הפילוסופיים-פוליטיים בכתבים ציוניים מרכזיים ולעמוד על ההקשר התרבותי-אינטלקטואלי בו נכתבו. הקורס יתמקד בהוגים ציונים מוקדמים, ויעמוד על העיצוב הראשוני של מטרות התנועה ודרכי פעולתה. בין השאר ייבחנו הזרם הסוציאליסטי של הציונות, הזרם המודרניסטי והניטשיאני, הזרם התרבותי-מסורתי ועוד. בין ההוגים שנקרא: משה הס, דב בר בורוכוב, א.ד. גורדון, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אחד העם, ישראל זנגוויל ועוד. 


1031.3679.01 מדיניות החוץ של ישראל
קורס זה הנו סקירה היסטורית של מדיניות החוץ של ישראל מאז מלחמת העצמאות, תוך כדי הסבר על ההחלטות והמניעים של המנהיגות הישראלית. הקורס סוקר ומסביר את מדיניות החוץ של ישראל כלפי המזרח התיכון, אירופה, ארה"ב, רוסיה, אסיה, אפריקה, דרום אמריקה, האו"ם והתפוצות. כמו כן הקורס ידון בדילמות של מקבלי ההחלטות, ובמתח בין אידיאולוגיה לבין אינטרס בקביעת מדיניות החוץ של ישראל.
 

1031.3686.01 הפוליטיקה של שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות
אחד מההבדלים הבולטים בין מדינות דמוקרטיות הינו מגוון שיטות הבחירה ושיטות הבחירה הפנימיות בהן נבחרים חברי פרלמנט. מוסדות אלו קובעים באיזו דרך יצביעו הבוחרים, כיצד מתורגמים פתקי ההצבעה למושבים בפרלמנט וכיצד מועמדים הופכים לחברי פרלמנט. לשיטות בחירה ולשיטות בחירה פנימיות ישנן השלכות פוליטיות נרחבות על, בין היתר, מפת המפלגות, בית המחוקקים, התנהגות חברי הפרלמנט, יחסי רשות מחוקקת רשות מבצעת, מדינויות וייצוגיות. בקורס זה אנו נגדיר ונבחן את המימדים התיאורטיים שיוצרים שונות בקרב שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות. באמצעות מושגים אלו אנו נבחן את ההשפעות של שיטות בחירה ושיטות בחירה פנימיות על המערכות הפוליטיות של מגוון מדינות.
 

1031.4480.01 המחשבה הביקורתית במבט מודרני ופוסטמודרני
קורס זה ינסה לפשט את העסוק בהתפתחות התיאוריה הביקרותית ויסביר במושגים בסיסיים את המעבר בין ביקורת מודירניסטית לביקורת פוסטמודרניסטית. מטרת הקורס הוא להנהיר באופן השוואתי-עיוני טקסטים מקוריים של מספר הוגים מרכזיים של העידנים המודרני והפוסטמודרני. הקורס יעמוד על נקודת השבר במעבר מביקורת מודרנית לפוסטמודרנית, להבין את משמעויותיה והשלכותיה על מעמדה של התיאוריה הביקורתית. מטרה נוספת של הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לאספקטים שונים של התיאוריה הביקורתית, הכוללים ביקורת המוסר הליברלי, ביקורת הכלכלה המדינית, איקזסטנציאליזם, פמניזם, ביקורת ההיגמוניה המדינתית, דהקונסטרוקציה, תיאוריית התקשורת הרציונאלית, תיאוריית הדפרנד, ופוסטקולוניאליזם. ההתעמקות בכתבי הוגי מסורות אלה תאפשר מבט כולל על התפתחות התיאוריה הביקורתית ותאפשר שימוש בה לצורכי מחקר.

1031.3699.01 מקום במחשבה הפוליטית בישראל
מטרת הקורס לבחון את הממדים הרב-שכבתיים של המקום הישראלי, ובעיקר את המשמעויות הפוליטיות של מקומות שונים: אתרים ארכאולוגים, בניינים מודרניסטים, אתרים דתיים, כפרים נטושים, יערות זכרון, בתי קברות צבאיים, בתי-תרבות ומקומות ציבור, ועוד. מתוך בחינה זו ננסה להבין כיצד מורכבות המקום הישראלי מהדהדת ברב-שכבתיות של זהות של האדם הבודד והקהילה\ות בישראל הוא מרכזי להוויה הישראלית. זאת מאחר והתנועה הציונית שאפה לקשור את האדם לא אל מרחב מופשט וחסר הקשר לנקודות ייחודיות מבחינה היסטורית, דתית, תרבותית ופוליטית. מלכתחילה היה פרויקט ציוני זה שנוי במחלוקת מאחר ומושגי המקום של החברה היהודית התנגשו עם מושגי המקום של החברה הפלשתינית. אך המורכבות של מושגי המקום הלכה וגברה, בין השאר מאחר ובמהלך הזמן יהודים, פלשתינים, ואחרים הפכו להיות ערים ומודעים יותר ליחסיות שלהם עצמם בהיסטוריה של הארץ. היסטוריה זו חורגת מהגדרה לאומית כזאת או אחרת.
 

1031.3794.01 אירופה במאה ה-20: צמיחתה, התפתחותה, והמשבר של העידן המודרני
היבשת האירופית מאופיינת על ידי גיוונה התרבותי כמעט בכל הרמות. גיוון זה נובע מהתפתחות תרבותית פוליטית וחברתית אשר נשענת על מדינות לאום שונות. למרות שתהליך האינטגרציה האירופית, מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 הצליח לאחד במידה רבה, הן את הפרקטיקות השלטוניות והן את ההתנהגויות הפוליטיות של המדינות, בכל זאת, היום מובן לכל, שהלאומיות הפוליטית לא נעלמה מן העולם ואף הגבירה את כוחה. השילוב בין השאיפה לאינטגרציה פוליטית וכלכלית מחד, לבין הכוחות הקוראים לחזור ליתר ריבונות של היחידות המדיניות מאידך, מהווה אחד האתגרים החשובים של אירופה של ימינו. על רקע זה, הקורס ינסה לטפל בהיבטים שונים של פוליטיקה וחברה באיחוד האירופי. הקורס יתמקד בסוגיות הקשורות להרחבה ואינטגרציה של האיחוד האירופי, והאתגרים שהתהליך הזה יוצר.

1031.3795.01  הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט
במאי 2015 הרשות הפלסטינית ניסתה להניע מהלך בו תושעה ישראל מארגון הכדורגל הבינלאומי (פיפ"א) בשל "היחס הישראלי לכדורגלנים פלסטינים". ישראל הרשמית הגיבה כי מדובר במהלך פוליטי ואסור לערב פוליטיקה עם ספורט. אולם, ההיסטוריה של הספורט המקצועני מראה כיצד רבים ראו את הספורט ככלי למינוף פוליטי. הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט ועומק הקשר ביניהם הינה תופעה שרק הולכת ומתגברת לאורך השנים. חרם על משחקים אולימפיים, מימון אגודות ספורט ותקצוב לאצטדיונים לקידום פוליטי, דיפלומטיית פינג-פונג והספורט כמרכיב באינטגרציה של מהגרים הינם חלק מהסוגיות המרכזיות בשנים האחרונות שמראות כיצד למרות הרצון להשאיר את הספורט כספרה נפרדת וטהורה, קשה לנתק אותו מעולם התוכן הפוליטי. הקורס יעסוק באותו קשר הן ברמה התיאורטית והן ברמה האמפירית דרך מקרי עבר רבים שימחישו את הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט.

1031.4546.01  רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.

1031.4474.01 הבנת הגנרלים של סטאלין, היטלר ומובארכ
רוב הספרות המחקרית בנושא צבא ומדינה עסקה, עד כה, בדמוקרטיות. קורס זה יעסוק ביחסים הקיימים במשטרים אוטוריטאריים ובמשטרים היברידיים (קרי, המשלבים מאפיינים דמוקרטיים ואוטוריטאריים). אנו ננסה לענות על השאלות הבאות: מהי מידת השוני בין המשטרים השונים בכל הנוגע ליחסי צבא – מדינה? מהם התופעות שעליהם יחסי צבא – מדינה יכולים להשפיע ומהם הגורמים המשפיעים על מאפייני יחסי צבא-מדינה? ולבסוף, מהן המגבלות הקיימות בלימוד הנושא וכיצד ובאיזה מידה ניתן להתגבר עליהן? הקורס מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון נבחן את הספרות התיאורטית הקיימת בנושא. בחלקו השני נחקור כיצד יחסי צבא מדינה מסוגים שונים משפיעים על עיצוב מדיניות החוץ ועל גיבוש אסטרטגיות צבאיות.

1031.3798.01 "מגש הכסף" – מאה שנות כלכלה פוליטית בישראל
הקורס בוחן את האופן שבו גישות ומחקר שונות מנתחות את התפתחות הכלכלה הפוליטית בישראל מאז העליות הראשונות ועד המחאה החברתית ותוצאותיה. הקורס דן באופנים בהם ההיסטוריה הכלכלית-פוליטית של ישראל משליכה על סוגיות כלכליות-פוליטיות אקטואליות, תוך הדגשת הקשר בין הזירה הכלכלית-פוליטית המקומית והזירה העולמית.

1031.3850.01 צבא שיש לו מדינה? יחסי צבא מדינה וביטחון לאומי במאה ה-20
תחום יחסי הצבא-מדינה מצוי בממשק בין פוליטיקה השוואתית, יחסים בינלאומיים, ולימודים אסטרטגיים. לפיכך, התחום נחקר מכיוונים מאד מגוונים, החל מתהליכי דמוקרטיזציה, עבור באסטרטגיות צבאיות, וכלה בקבלת החלטות ועיצוב מדיניות חוץ. בקורס זה נבחן סוגיות בסיסיות כגון: המנגנונים לוידוא ציות של הצבא, היכולת והשיטות של הצבא להתערב ולהשפיע על עיצוב מדיניות, הקשר בין יחסי צבא-משטר ויציבות והתבססות הדמוקרטיה, ועוד. בקורס זה אנו נתמקד במקרה הישראלי, תוך השוואה של ישראל לדמוקרטיות מערביות אחרות ולמקרים אחרים בולטים בספרות.

1031.4491.01 חכמה ופוליטיקה
האוניברסיטה קמה באירופה של ימי הביניים כדי להפיץ חכמה אלוהית, שכללה תורה מסודרת על מהות האדם, מקומו בבריאה, וחובותיו כלפי הבורא, כלפי הקהילייה הפוליטית, וכלפי הזולת.  הגיע הזמן "להחזיר עטרה ליושנה."
בקורס "חכמה ופוליטיקה" ארכז מחדש את מה שלמדתם עד כה סביב תשובות לשלשה השאלות הגדולות: מה מקום של האדם בקיום?  מה תפקיד של האדם בבריאה?  מה חובותיו כלפי הקהילייה הפוליטית שבה הוא גדל?  אשיב לשאלות אלו בהתיחס לחכמה היהודית, הסינית, והמערבית.  הקורס יכלול קריאות והקרנות.
תואר א':  תרגיל שבועי + בחינה סופית
תואר ב':  תרגיל שבועי + עבודה