מחקרים פורצי דרך

מחקרים פורצי דרך שיצאו מהפקולטה למדעי החברה שלנו תמיד היו מקור לגאווה

אנו חיים בחברה שמייצרת וצורכת כמות הולכת וגדלה של מידע בערוצי מדיה שונים. אנו קוראים חדשות בכל מקום ובכל זמן, חולקים חוויות ברשתות החברתיות, ונחשפים  לפרסום גלוי וסמוי. חלק מהמידע נכתב על ידי אנשים וחלק על ידי בוטים שמתוכנתים לקידום אינטרסים פוליטיים וכלכליים.

מחקר חדש של פרופ' דן רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב קובע כי אזור המזרח התיכון צפוי לעבור שינויי אקלים קיצוניים במיוחד, שעשויים לגרום למלחמות אזרחים (ובין מדינות) הרסניות שיאיימו על שלמותו של האזור כולו.

אנשים בעלי אישיות נוקשה או נטייה לקורבנות מקפידים יותר על הכללים וההנחיות בתקופת הקורונה

מחקר שנעשה בחולי סרטן המעי הגס הראה שטיפול להפחתת תגובות הלחץ בזמן הניתוח מקטין את הסיכוי להתפתחות גרורות סרטניו

מחקרן של פרופ' אנסטסיה גורודזייסקי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה  ושותפתה למחקר ד"ר אינה לייקין מהאוניברסיטה הפתוחה, בוחן את מאפייניה הסוציולוגיים של הקטגוריה הסטטיסטית של ״מהגר בינלאומי״
 

האם המוח הוא זכר או נקבה? פרופסור דפנה ג'ואל טוענת שהם לא. דעותיה על מין, מגדר והמוח הם נושא של ספרה החדש פסיפס המוח מאת פרופ' דפנה יואל מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה מדעי המוח, ולובה ויקנסקי, סופר מדע.
הספר מציג את הרעיון המשתנה של הפרדיגמה של פסיפס המוח על רקע תולדות המחשבה על המוח והמגדר,
מהמאה ה -18 ועד ימינו. ד"ר ג'ואל מציגה את הראיות המובילות לרעיון הפשוט והאלגנטי שלה, כי המוח מורכב מתכונות נקביות-טיפוסיות וגם-טיפוסיות-זכר, המשלבים בדרכים אינסופיות ליצור פסיפס מוח ייחודי של כל אחד מאיתנו.

חרמות נפוצים במיוחד בכיתות בבתי הספר היסודיים. יש מתאם שלילי בין הסיכוי לקורבנות לחרם להשכלת ההורים של התלמיד, וכן להשכלה הממוצעת של ההורים בכיתה 

המחקר החדש בוחן השפעות ארוכות טווח של גיל ההגירה של ילדים על הזדמנויות השכלתיות, הישגים לימודיים והשתלבות בשוק העבודה

מחקרו של ד"ר יצחק ששון, שואל כיצד הפכה השכלה למנבא קריטי כל כך בתוחלת החיים?

האם ניתן לנבא מראש מי מועד ללקות בתסמונת הפוסט-טראומטית? האם ניתן לעצור את התפתחותה או להקל על הסבל שמשבש את חייהם של אנשים צעירים ואף משפחות שלמות בארצנו שבעת המלחמות?

מה קורה במוח כשאנו מזהים פנים? במעבדה של פרופ' גלית יובל קוראים את המוח האנושי בזמן אמת.

מחקרים פורץ הדרך של החוקרים מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב עשוי להוביל לשיטות חדשות לאבחון המחלה ולפיתוח תרופות חדשות ל-OCD

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב מצאו כי חיילים הנוטים להדחיק איומים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעה פוסט טראומטית, ומבקשים לפתח תכנית מיוחדת של אימון קשבי לפני היציאה לפעילות המבצעית

מחקר חדש של פרופ' אבי שדה מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה קובע: שינה שמופרעת במהלך הלילה שוב ושוב עלולה לפגוע במצב הרוח ובתפקו

מחקר חדש מציע שיטה למחיקת זכרונות המונעת נפילה מחודשת לאלכוהוליזם וסוללת את הדרך לטיפול בהתמכרויות נוספות

התכנית מאפשרת לילדים לפתח אסטרטגיות התמודדות עם אירועים אלימים וחסינות פסיכולוגית

החוקרים פיתחו אימון ממוחשב שתפקידו לאזן מחדש את המערכת הקוגניטיבית של הסובלים מפוסט-טראומה

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב הצליחו להוכיח, באמצעות סריקות MRI, כי לא ניתן להחיל על מוחות אנושיים את ההגדרות "מוח נשי" או "מוח גברי"

ממצאי המחקר מראים כי אנשים נוטים להמעיט מערכם של מוצרים הנמכרים על ידי נשים, וזה משפיע על נכונות הקונים לשלם עבור המוצר

בעקבות תוצאות מעודדות במבצע "צוק איתן", יטמיע  צה"ל את אימון הקשב הממוחשב בטירונות כל חיילי היבשה הקרביים. בימים אלה בוחן גם הצבא האמריקני את יעילות השיטה בקרב חייליו

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד

מה הקשר בין אושר לבין לשתות בבקבוק רב פעמי?  איך מערכת החינוך שלנו יכולה להשפיע על ההתנהגות הסביבתית שלנו? האם בתי ספר ירוקים משפיעים גם על שביעות הרצון מבית הספר? המעבדה לקיימות חיובית עוסקת בקשרים ההדדיים שבין מדיניות סביבה לבין פסיכולוגיה חיובית. 

כמה פעמים ביום אתם נכנסים לאתרי חדשות?  כמה פעמים ביום אתם נכנסים לפייסבוק? ובכמה סיפורים חדשותיים יצא לכם להיתקל בזמן שגללתם בפיד שלכם?

כמו בהרבה היבטים של חיי היום יום שלנו, כיום פייסבוק הפכה להיות הפלטפורמה המרכזית ביותר בה אנשים צורכים חדשות והיא לבדה אחראית על כשליש מתעבורת הגולשים לאתרי חדשות. 

כולנו מכירים את האימרה "כל הסינים נראים אותו הדבר", ומתברר שאכן ניצבת מאחוריה אמת מדעית: אנו הישראלים באמת מתקשים להבדיל בין פרצופים סיניים - פשוט מפני שאיננו מתורגלים בכך. במחקר שנערך לאחרונה נעזרה פרופ' גלית יובל בעובדה זו, כדי לבחון היבטים שונים בתהליך המוחי המסקרן של זיהוי פנים.

כמה פעמים נזקקתם למספר הזיהוי שלכם בשבוע האחרון? בחודש האחרון? בשנה האחרונה? מתי בפעם האחרונה נמנע מכם שירות כלשהו כי לא המצאתם את המסמך הנכון? האם קרה לכם שהייתם נוכחים פיזית אך נפקדים פורמלית בעת ובעונה כי לא הופעתם ברשומות של הכיתה, בה"ס, קופ"ח, האוניברסיטה, או משרד הפנים? ואיך זה מרגיש להיות ולגדול ולהזדהות עם מקום שבו אתם על תנאי? 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
לראש הדף