• ראשי
  • פרופ' יאיר בר חיים: טיפול באמצעות מחשב יכול להקל משמעותית על חיילים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית

     

    טיפול באמצעות מחשב יכול להקל משמעותית על הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) – כגון חיילים השבים משדה הקרב או אזרחים שהיו מעורבים בתאונות דרכים. כך עולה ממחקר חדש שהוא פרי שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי, בשיתוף צה"ל, צבא ארצות הברית והמכונים הלאומיים לבריאות (NIH). תוצאות המחקר התפרסמו בסוף השבוע בכתב העת היוקרתי American Journal of Psychiatry.

     

    שיבוש במערכת ניטור האיומים הסביבתיים

    "תסמונת דחק פוסט-טראומטית, או PTSD, היא הגדרה שמאגדת אוסף רחב של התנהגויות", מסביר פרופ' יאיר בר-חיים, ראש בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, שעמד בראש צוות החוקרים. "למשל, דריכות ועוררות יתר, הימנעות מאיומים וחוויה מחודשת ולא נשלטת של הטראומה. אנחנו הצלחנו לזהות גורם ספציפי: זיהינו שלסובלים מ-PTSD יש תנודתיות לא תקינה במערכת ניטור האיומים בסביבה".

     

    לדבריו, מערכת ניטור האיומים בסביבה היא מערכת קוגניטיבית של קשב כלפי איומים, והיא פעילה אצל כל אדם בריא. כך, למשל, כשאנחנו הולכים ברחוב, חלק מהקשב שלנו תמיד מופנה כלפי איומים אפשריים - פרצופים מאיימים, תנועות חדות, מכוניות שמתקרבות אלינו במהירות. אך אצל הסובלים מ-PTSD, תנודתיות "הרדאר" הפנימי הזה הופכת פרועה ולא פרופורציונלית לאיומים הממשיים.

     

    "הציקה לי המחשבה שרווחה בעולם המחקר לגבי קשב לאיומים, כאילו מדובר במערכת מקובעת", מספר פרופ' בר-חיים. "הנחתי שמערכת שצריכה להגיב לאיומים בסביבה צריכה להיות גמישה. הרי כולנו עורכים הערכות מצב כל הזמן. אנחנו צריכים להגיב בזמן אמת לדפיקות, לרעשים, לצווחות, לפרצופים - ואין דין ישיבה במשרד כדין נהיגה במכונית או הסתערות בקרב. לכן פיתחתי יחד עם דוקטורנט שלי, רני אבנד, אומדן שעוקב אחר תנודות המערכת הזאת אונליין. הפיתוח המתמטי-חישובי ארך זמן רב, אבל בסופו של התהליך היה בידינו כלי מדידה יעיל, שאיפשר לנו לחזור למספר גדול של מחקרים קודמים ולחשב מהנתונים הקיימים את השפעת מערכת ניטור האיומים על הסימפטומים של PTSD".

     

    טיפול אפקטיבי מרחוק

    במחקרם החדש, פרופ' בר-חיים וצוותו פיתחו אימון ממוחשב שתפקידו לאזן מחדש את המערכת הקוגניטיבית של הסובלים מפוסט-טראומה. "חשוב להבין ש-PTSD בא לידי ביטוי בכל ספקטרום ההתנהגות האנושית: רגשית, התנהגותית, פיזית. השאלה המעניינת היא האם יש מנגנון שעומד בבסיס רבים מהשינויים האלה, גורם בסיסי במוח האדם. אנחנו הראינו שחוסר יציבות במערכת ניטור האיומים קשורה בעוצמת הסימפטומים של PTSD, וברגע שהצלחנו למדוד את ההטיה הזאת במדויק, חשבנו שאפשר יהיה לנסות ולנרמל את המערכת חזרה, וכך גם להקל את הסימפטומים הכלליים של PTSD".

     

    הניסויים הקליניים נערכו ביחידה לתגובות קרב של חיל הרפואה, ובמקביל באומהה, נברסקה, עם וטרנים ששבו משדה הקרב באפגניסטן. בכל אחד מהניסויים השתתפו כ-40 חיילים שפיתחו PTSD לאחר השתתפותם בלחימה. במחקר האמריקני השתמשו בפרצופים מאיימים ובישראלי במילים מאיימות, אבל התוצאות היו זהות ומפתיעות לטובה.

     

    "החיילים נתבקשו לזהות חץ פשוט לימין או לשמאל, ואז ללחוץ על הסמן הימני או השמאלי", מסביר פרופ' בר-חיים. "לכך הוספנו פרצופים מאיימים או מילים מאיימות, כאשר המטרה היתה לנרמל בהדרגה, תוך מספר אימונים המתבצעים מול מחשב, את דפוסי הקשב לאיומים. התוצאות, בשני המחקרים, היו ירידה משמעותית בסימפטומים והחלמה של חלק ניכר מהמטופלים".

     

    יצוין כי הטיפול המקובל היום ב-PTSD הוא הוא טיפול פסיכולוגי שבו מזהים את הטראומה, מדברים עליה ולאחר מכן מתחילים בשורה של צעדים התנהגותיים וקוגניטיביים המערבים חשיפה מבוקרת לזיכרון הטראומטי. זהו הטיפול היעיל ביותר שיש היום, והוא מגובה בראיות מדעיות משכנעות. ובכל זאת, הרבה מטופלים לא מגיבים לטיפול הזה. בנוסף, רבים מהטיפולים הללו פשוט אינם זמינים לכלל המטופלים.

     

    "המדינה שלנו קטנה", אומר פרופ' בר-חיים, "אבל נברסקה, למשל, היא מדינה גדולה מאוד עם אוכלוסייה המפוזרת בדלילות רבה. הרבה מאוד וטרנים שם, ובמקומות אחרים בעולם, פשוט מוותרים על טיפול בגלל הנסיעות הארוכות לקליניקות שבמרכזי הערים. גם אצלנו הטיפול בפריפריה הרבה פחות זמין מאשר במרכז הארץ. היתרון הגדול של הטיפול שאנחנו מציעים הוא הזמינות הגבוהה והעלות הנמוכה שלו. יש פה פוטנציאל להעניק טיפול אפקטיבי מרחוק, דרך מטלת אימון ממוחשבת שאינה דורשת נוכחות של פסיכולוג או פסיכיאטר עם הכשרה של 10 שנים לפחות".

     

    "כמובן", מסייג פרופ' בר-חיים, "עוד יש צורך בניסויים קליניים נוספים, גם בקנה מידה גדול מזה שלנו וגם בניסויים קליניים על אזרחים הסובלים מ-PTSD, כמו המחקר שמתנהל בימים אלה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שנערך בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב. ובכל זאת מדובר בפריצת דרך שיכולה להיות משמעותית לטיפול ב-PTSD. יש פה סיפור ייחודי למדי בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה, שבמחקר בסיסי מצליחים לזהות מטרה טיפולית, ואחר כך מנסים לטפל בה באופן ישיר ומצליחים להביא להקלה משמעותית בסימפטומים".

    אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
    UI/UX Basch_Interactive