• ראשי
  • דר' אנסטסיה גורודזייסקי: השלכות ארוכות טווח של גיל ההגירה של ילדים: הישגים לימודים והשתלבות בשוק העבודה

    ​​

    השלכות ארוכות טווח של גיל ההגירה של ילדים:

     

    עד כמה חשוב באיזה גיל ילד מהגר למדינה חדשה, אם בכלל? האם גיל ההגירה של ילדים קשור לתחומי הלימוד בבית הספר התיכון, לרכישת השכלה גבוהה ולתחומי הלימוד באוניברסיטה או מכללה? האם למי שהיגר בגיל בית ספר יסודי סיכוים רבים יותר ללמוד באוניברסיטה מאשר למי שהיגר בגיל בית ספר תיכון? או דווקא, להיפך? האם גיל ההגירה של ילדים קשור להישגיהם העתידים בשוק העבודה?  לשאלות אלו ואחרות דומות מנסה לענות מחקר חדש בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
     

    המחקר החדש בוחן השפעות ארוכות טווח של גיל ההגירה של ילדים על הזדמנויות השכלתיות, הישגים לימודיים והשתלבות בשוק העבודה. המחקר משלב שלושה תחומים במחקר חברתי: חינוך, הגירה ושוקי העבודה. בעוד שמחקרים קודמים על ההשפעות של גיל ההגירה התמקדו בעיקר ברכישת שפה ובהישגים בבית הספר התיכון, מחקר זה שם דגש על תחומי הלימוד בבית הספר התיכון ועל לימודים אקדמיים לתואר ראשון ושני, תוך הבחנה בין מוסדות ותחומי לימוד, כמנגנונים מרכזיים המאפשרים השתלבות מוצלחת בשוק העבודה. בהמשך, המחקר בוחן את השתלבות המהגרים (שהיגרו בילדות) בשוק העבודה, מבחינת ענף תעסוקה ושכר, בהשוואה לילידי הארץ.  


    ישנן  עדויות רבות המראות כי ריבוד של תחומי  הלימוד בבית הספר התיכון והמבנה המגוון של מערכות ההשכלה הגבוהה הם גורמים מכריעים בעיצוב אי - השוויון החברתי בקרב ילידי ישראל ומהגרים. אבל עד היום, החוקרים התעלמו מן הקשר האפשרי בין גיל ההגירה של הילדים לבין תחומי הלימוד בבית הספר התיכון ובהשכלה אקדמית שיכולים להשפיע מאוחר יותר על הישגיהם בשוק העבודה. המחקר הנוכחי מבקש לבחון קשר מורכב זה.

    הפרספקטיבה של מחקרי אורך במסרגתה נערך המחקר מאפשרת לבחון את ההשלכות של גיל ההגירה תוך לקיחה בחשבון דינמיקה של בחירות אינדיווידואליות ואילוצים מוסדיים המעצבים יתרונות  וחִסָרוֹנות מצטברים. לתוצאות המחקר השלכות מועילות עבור עיצוב המדיניות במערכת החינוך. 


    המחקר נערך בשיתוף עם דר' יריב פניגר (אוניברסיטת בן גוריון בנגב) ופרופ' חנה איילון (אוניברסיטת תל אביב).

     

    אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
    UI/UX Basch_Interactive