בין גבולות גיאוגרפיים לגבולות חברתיים

בשנים האחרונות העולם חווה שורה של מלחמות ועימותים ובהם המלחמה בסוריה, המלחמה באוקראינה, בעזה וכעת גם המתיחות והעימות עם איראן. מלחמות מובילות לעקירת אנשים ממקומות מגוריהם ולתנועות אוכלוסייה בין מדינות, כך שלמעשה לאירועים גיאו־פוליטיים עשויה להיות השפעה לא רק על המדינות שמעורבות במלחמות באופן ישיר, אלא גם על עמדות הציבור במדינות אחרות כמו למשל, עמדות כלפי מבקשי מקלט.

שוחחנו עם פרופ' אנסטסיה גורודזייסקי, ראשת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בפקולטה למדעי החברה, אונ' תל-אביב, שחקרה כיצד השתנו לאורך זמן עמדות הציבור באירופה כלפי מדיניות מקלט.

כשהמציאות משתנה, גם העמדות משתנות

פרופ' גורודזייסקי מספרת: "המחקר שערכתי התבסס על נתוני הסקר החברתי האירופי ב־17 מדינות, והשווה בין שלוש נקודות זמן: 2002, 2014 ו־2016. הממצאים מראים שבין השנים 2002 ל־2014 חלה ירידה בהתנגדות למדיניות מקלט נדיבה במרבית מדינות אירופה. לעומת זאת בין 2014 ל־2016, שנים שבהן עלה מספר מבקשי המקלט שהגיעו לאירופה, נרשמה שוב עלייה בהתנגדות למדיניות מקלט פתוחה יותר. כלומר, השינויים בעמדות הציבור קשורים באופן הדוק לשינויים בהיקף ההגירה בפועל."

לא כמו עמדות כלפי מהגרים

"אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא ששינוי בעמדות כלפי מבקשי מקלט נובע מגורמים שונים משינוי בעמדות כלפי מהגרים," טוענת פרופ' גורודזייסקי ומפרטת: "למרות שמבקשי מקלט נתפסים כחלק מכלל המהגרים במדינות המארחות, הם קבוצה ייחודית: אנשים שנכפה עליהם לעזוב את מדינתם בשל סכנה ממשית לחייהם, עקב מלחמות או רדיפות פוליטיות. מחקרים קודמים הראו שהבדלים בין דורות משפיעים על עמדות כלפי מהגרים," היא מסבירה. "למשל, אנשים שגדלו בתקופות שבהן האבטלה הייתה גבוהה או שבהן מפלגות ימין קיצוני זכו לתמיכה רחבה יותר, נטו בהמשך חייהם להחזיק בעמדות שליליות יותר כלפי מהגרים. לעומת זאת, במחקר הנוכחי גיליתי שהבדלים בין דורות כמעט ולא מסבירים את השינויים בעמדות כלפי מבקשי מקלט. ייתכן שהסיבה לכך היא שמבקשי מקלט נתפסים לעיתים דרך עדשה הומניטרית, שמחלישה את ההשפעה של גורמים חברתיים מוקדמים."

גם האפשרות משפיעה

"ממצא מרכזי נוסף הוא שלא רק חשיפה בפועל לזרם גבוה של מבקשי מקלט משפיעה על עמדות הציבור, אלא גם עצם האפשרות לזרם כזה," טוענת פרופ' גורודזייסקי. "במדינות שגובלות במדינות שחוו עלייה גדולה במיוחד במספר מבקשי המקלט, אבל לא חוו בעצמן עלייה כזו, נמצאה רמת התנגדות דומה לזו שבמדינות שקלטו בפועל מספרים גדולים של מבקשי מקלט. עמדות שליליות במיוחד התגלו במדינות שגובלות עם יותר ממדינה אחת עם שיעור גבוה של מבקשי מקלט. למעשה, שיעור מבקשי מקלט במדינות שכנות משפיע על עמדת הציבור כלפיהם גם מעבר להשפעת שיעור מבקשי המקלט במדינה עצמה. כלומר, גם תחושת איום פוטנציאלית יכולה להשפיע על עמדות ציבוריות."

תחושת איום ותחרות על משאבים

פרופ' גורודזייסקי מסבירה: "ממצאי המחקר תואמים את תיאוריית האיום התחרותי, שלפיה כאשר אנשים תופסים קבוצה חיצונית כמתחרה על משאבים כמו עבודה, שירותים חברתיים או תמיכה ממשלתית - עולה התמיכה הציבורית במדיניות מדירה ומחמירה יותר כלפי הקבוצה."

מחקרה של פרופ' גורודזייסקי מתייחס גם לחשיבות המגע בין קבוצות שונות. "מחקרים קודמים בתחום הסוציולוגיה הראו כי מפגש בין קבוצות יכול להפחית דעות קדומות בתנאים מסוימים. כשאנשים נחשפים בפועל לקבוצות אחרות, נוצרת לעיתים הזדמנות להפחתת סטריאוטיפים," טוענת גורודזייסקי."לעומת זאת, כאשר קיימת תחושת איום שנותרת ללא מפגש והיכרות בפועל, עמדות שליליות עלולות להתחזק במיוחד."

להבין עמדות ציבור בעידן של שינוי

פרופ' גורודזייסקי מסכמת: "המחקר מדגיש את חשיבותם של מאפייני המדינה, כגון מצבה הכלכלי ושיעור מבקשי מקלט בה אך גם בשכנותיה, בהבנת עמדות תושביה כלפי מבקשי מקלט ובשינוים בעמדות אלו. עבור סטודנטים.יות למדעי החברה, זוהי דוגמה לאופן שבו תהליכים חברתיים רחבים מעצבים עמדות ציבוריות לאורך זמן."

כתבה מאת מיכל בכר, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב