ריבים במקלט? כך כלים מגישור יכולים לעזור גם בזמן מלחמה

למה דווקא עכשיו מתעוררים יותר חיכוכים

תקופות של מלחמה ומתח ביטחוני יוצרות עומס רגשי גדול על כולם. אנשים ישנים פחות, צורכים הרבה חדשות ומרגישים דרוכים רוב הזמן. במצב כזה גם סיטואציות קטנות יכולות להפוך מהר מאוד לוויכוח. במקלטים מתכנסים לעיתים אנשים שלא מכירים זה את זה היטב, ולכל אחד מהם יש צרכים אחרים: יש הורים שמנסים להרגיע ילדים קטנים, אנשים מבוגרים שמחפשים שקט, ילדים שרוצים לשחק, סטודנטים שמנסים להמשיך ללמוד או לעבוד מרחוק ובעלי כלבים שצריכים לדאוג לחיות המחמד שלהם. המרחב קטן, המצב מתוח וכשהלחץ המצטבר פוגש צרכים שונים של אנשים זה מתכון טבעי לחיכוכים שיכולים להסלים מהר.

לזכור שכולנו באותו צד

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור בפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב, מסביר: "בתקופות כאלו, אנשים חשים שהם קורבנות לאור זאת שהם חווים פגיעה מתמשכת, גם אם הפגיעה איננה פיזית. כשאנשים חווים זאת, הם ייטו להגיב בצורה יותר אגרסיבית למה שהם חווים כפגיעה נוספת (כולל מה שנחווה כפגיעה באוטונומיה שלהם). אחת הסיבות לכך היא שאנשים עסוקים במצבם ובאומללות שלהם ולכן נוטים פחות להביע אמפתיה ולקחת בחשבון את הפרספקטיבה של אחרים, למרות שאולי גם אחרים נמצאים במצב דומה."

דווקא כאן, כלים מתחום ניהול הסכסוכים והגישור יכולים לעזור לשנות את האווירה ולהפוך מצב טעון לשיחה שמאפשרת למצוא פתרון משותף. "אחת הדרכים להתמודד עם זה היא להכיר בכך שהאנשים שסביבנו פגועים וחשים כקורבנות ולהביע אמפתיה כלפי הרגשות והתחושות שלהם," אומר פרופ' המאירי.

בתקופה של משבר ביטחוני, כולנו נמצאים למעשה באותה סירה. בגישור נהוג להזכיר שהצדדים הם לא אויבים. האנשים שסביבנו במקלט או בבניין נמצאים לרוב תחת אותו לחץ בדיוק ומנסים להתמודד עם אותה מציאות מורכבת. ההבנה הזו יכולה לעזור לנו לראות את הסיטואציה בפרספקטיבה רחבה יותר.

מה בעצם עושים מגשרים?

תהליך גישור הוא שיטה ליישוב סכסוכים שמטרתה לעזור לצדדים להבין זה את זה ולמצוא פתרון שמקובל על כולם. בניגוד לוויכוח שבו כל צד מנסה לנצח, בגישור הדגש הוא על שיחה שמאפשרת להבין את הצרכים שמאחורי העמדות. מגשרים משתמשים בכלים כמו הקשבה פעילה, שאלות פתוחות, ניסוח מחדש של הדברים בצורה רגועה וחיפוש פתרונות משותפים. המיומנויות האלה לא שייכות רק לחדרי גישור רשמיים, אלא יכולות לעזור מאוד גם במצבים יומיומיים, במיוחד בזמנים מתוחים.

אז איזה כלים מעולם הגישור יוכלו לעזור לנו כעת? אספנו עבורכם מספר עצות פרקטיות:

להקשיב לפני שמגיבים

כלי מרכזי בגישור הוא הקשבה פעילה: ניסיון להבין באמת מה הצד השני אומר ומה הוא צריך, לפני שממהרים להגיב. למשל: הורה שמבקש מקום לילד לשחק אולי פשוט מנסה להרגיע ילד מפוחד, ואדם שמבקש שקט אולי סובל מפוסט טראומה ומתקשה להתמודד עם הרעש בזמן אזעקות. לפעמים עצם ההקשבה כבר מורידה את מפלס המתח.

כלים להפחתת מתחים

מלבד הקשבה פעילה, תחום ניהול הסכסוכים מציע עוד כמה כלים פשוטים שאפשר ליישם גם במצבים יומיומיים. אחד מהם הוא "ניסוח מחדש", כלומר לקחת אמירה טעונה ולהפוך אותה לניסוח שמדגיש צורך או פתרון.

כלי נוסף הוא "השהיה רגע לפני תגובה": עצירה קצרה מאפשרת למתח לרדת לפני שמגיבים בכעס.

כלי חשוב נוסף הוא "חיפוש אינטרסים משותפים": למשל הרצון של כולם להרגיש בטוחים ורגועים במרחב המוגן. כשמתמקדים במה שמחבר בין האנשים ולא רק במה שמפריד ביניהם, קל יותר למצוא פתרונות שמקובלים על כולם.

לשאול שאלות במקום להתווכח

עוד כלי חשוב בגישור הוא שימוש בשאלות פתוחות. במקום להיכנס מיד לוויכוח, אפשר לשאול: "מה יעזור לך עכשיו?" או "איך נוכל לסדר את זה כך שיהיה לכולם נוח יותר?". שאלות כאלו משנות את הדינמיקה: הן פותחות שיחה שמנסה להבין את הצרכים של ומחפשת פתרון, במקום ויכוח שבו כל צד מתבצר בעמדה שלו ומנסה להיות צודק.

להפריד בין האדם לבעיה

אחד העקרונות החשובים בעולם ניהול הסכסוכים מגיע מהספר הקלאסי Getting to Yes  של פרופ' רוג'ר פישר ופרופ' ויליאם יורי מאוניברסיטת הרווארד: להפריד בין האדם לבין הבעיה.

במצבי לחץ, קל מאוד להפוך את האדם עצמו לבעיה ("הוא תמיד מפריע", "הם לא מתחשבים"), אבל פעמים רבות הבעיה האמיתית היא הסיטואציה המשותפת, לא השכן או השכנה. כשמצליחים להתמקד בבעיה עצמה, למשל רעש במרחב קטן או מחסור במקום, קל יותר למצוא פתרונות יחד.

לדבר על צרכים במקום האשמות

שינוי קטן בניסוח יכול לשנות את כל השיחה ולהפוך עימות לשיחה. במקום לומר "אתם עושים רעש בלתי נסבל", אפשר לנסח את הדברים בצורה שמדברת על הצורך שלנו: "אני מאוד מתוח עכשיו וקשה לי עם רעש, אולי נמצא יחד פתרון?" בגישור קוראים לזה מעבר מהאשמות לשיחה על צרכים.

בגישור מקובל לומר גם שאם אי אפשר לפתור מיד את הבעיה, עצם האפשרות לבטא את הרגש ולהרגיש שמקשיבים לנו כבר מורידה חלק גדול מהמתח. לפעמים משפט פשוט כמו "אני מבין שזה מאוד קשה לך עכשיו" יכול לשנות את האווירה.

לחפש פתרונות קטנים ומעשיים

לפעמים שינוי קטן בפרספקטיבה: מ"מי צודק" ל"איך נסתדר יחד", יכול לשנות את האווירה כולה. בסופו של דבר, לכולם במרחב המוגן יש מטרה דומה: לעבור את הרגעים המתוחים בצורה בטוחה ורגועה ככל האפשר. כשמתמקדים במטרה המשותפת הזו, קל יותר למצוא פתרונות שמקובלים על כולם.

כדאי לזכור שלא תמיד צריך פתרון מושלם, לפעמים מספיק פתרון קטן שמאפשר לכולם להסתדר. למשל: פינה במקלט שבה ילדים יכולים לשחק, אזור שקט יותר למי שרוצה ללמוד או לנוח, או הסכמה משותפת על כללים בסיסיים במרחב המשותף. פתרונות כאלה נוצרים לעיתים דווקא כאשר מישהו לוקח יוזמה ומציע רעיון פשוט.

רן פלג, מנהל ומדריך בתוכנית לניהול סכסוכים וגישור בפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב, מספר: "בוגרי התוכנית, שרכשו כלים רבים לפתרון קונפליקטים, יכולים כעת לשמש כשגרירי גישור ומיישבי סכסוכים במקלטים, במרחבים המוגנים ובכל מקום שבו הם יכולים ולעזור לצדדים בפתרון קונפליקטים. למעשה זוהי התרומה הצנועה שלנו לשינוי פני החברה בישראל."

 כתבה מאת מיכל בכר, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב

בפקולטה למדעי החברה, ניתן ללמוד תואר שני בניהול סכסוכים וגישור – תואר שיעניק לך כלים לפתרון סכסוכים בכל התחומים. התוכנית מציעה סדנת גישור פרקטית עם אפשרות השלמה לתעודת גישור ואף קורס גישור במשפחה והכול בשנה אחת בלבד!

https://social-sciences.tau.ac.il/dispute