תלמידי מחקר פעילים
מאיה דוקטורנטית בחוג לתקשורת.
מחקרה עוסק בייצוגים השונים של האזרחות הישראלית בתכניות הריאליטי בערוצי הטלוויזיה המסחריים בשנים 2020-2019. במהלך שנתיים סוערות אלה נערכו שלוש מערכות בחירות לכנסת, הוגשו כתבי אישום נגד ראש הממשלה ומקורביו, ופרצה מגפת קורונה, שבעקבותיה הוטלו על האוכלוסייה סגרים ממושכים. סיר הלחץ החברתי יצר גל של מחאות והפגנות אזרחיות ושיח ציבורי פוליטי ער ופורה. במקביל נרשמה עלייה בצריכת התקשורת על כל סוגיה, ובתוך זה – בצפייה בתכניות הריאליטי, ששברו שיאי רייטינג חדשים. המחקר בוחן את הופעתיו של הדיון הציבורי על אופיה של הדמוקרטיה הישראלית בתכניות הריאליטי בתקופה האמורה, ומבקש לזהות את האופן שבו מיוצגת האזרחות בתוכן ובאמצעותן. המחקר נערך בהנחיית הפרופ' ז'רום בורדון מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב והפרופ' תמר הרמן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
מאיה עוסקת זה שנים רבות בתחום התקשורת, כעורכת, מרצה ומנהלת פיתוח תוכן. היא הייתה עורכת בכירה בידיעות אחרונות, מנהלת פיתוח בערוץ 8 ובשידורי קשת ורשת ומנהלת תכניות בגלי צה"ל. כיום מנהלת את מחלקת הפיתוח האקדמי וההוצאה לאור באוניברסיטה הפתוחה, מרצה בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב ולקטורית של סרטי תעודה.
אלישע הוא דוקטורנט בחוג לתקשורת. מחקרו של אלישע עוסק בהשתנות הכתיבה בעידן כתובה בתיווך מחשב (CMC) . באופן ממוקד יותר, המחקר בוחן את השתנות הכתיבה תוך התאמתה להתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות ואימוץ שינויים אלו בקרב המשתמשים. שכן שיפור האפקטיביות של הכתיבה להתמודדות עם היצף מידע ודרישה לקסטמיזציה מהווים אתגרים משמעותיים על מערכות כתב בעת הזו. המחקר מתמקד במקרה בוחן של "שפת SMS" בשימושים על גבי ה- WEB. המחקר משתמש בשיטות מתקדמות לניתוח ביג דאטה, שנאסף מרשתות החברתיות בין השנים 2020-2004. ועיבודו באופן כמותני.
דוקטורנט בחוג לתקשורת
עבודת הדוקטורט שלי עוסקת ביחסי הגומלין בין כלי תקשורת שונים ואתרי חדשות, ובין הגופים אשר מפרסמים בהם, תוך התמקדות בפלטפורמות מסחריות אשר מאפשרות יחסי גומלין אלה. המחקר מקיף את השימושים השונים של הפלטפורמות והזמינויות שהן מעניקות למו"לים, מפרסמים, מנהלי קמפיינים מסחריים ופוליטיים, וההשלכות של שיתוף הפעולה בין המו"ל למפרסם על סוגיות של תחרות, פרטיות, שימוש ושיתוף דאטה ועריכה.
גיא הוא דוקטורנט בחוג לתקשורת.
רשתות חברתיות מקוונות הופכות לזירה החמה ביותר לאינטראקציות פוליטיות וחברתיות. מתוך עניין בנקודות החפיפה המפתיעות הקיימות בין תפיסה, רגש ותקשורת אנושית, החליט למקד את מחקריו עד עתה באופנים בהם אלה מושפעות בידי הקודמות. באמצעות ניתוח רשתות בהישם דגש לא על מאפייניהן הפיזיים אלא על האופן בו הן נתפסות כמאפשרות למשתמש יכולות תקשורת שונות (תחום הקרוי מחקר מזמינויות, או Affordances, ומקורו בתפיסות אקולוגיות), מחפש גיא להבין כיצד המקיימים דיונים פוליטיים, חווים תוכן חדשותי או מעצבים את דעותיהם בכל נושא בעולם חדש ונועז זה מוצאים את תפיסותיהם לגבי עמדותיהם ורגשותיהם שלהם ושל האחר. עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת בניתוח מבוסס מזמינויות של חוויית האמינות והאמת ברשת: מהם המאפיינים שעשויים להפוך רשת מסוימת מזמינה יותר בעבור מפיצי חדשות מזויפות? מה הופך אותן לברורות יותר? היכן משתמשים חשים שאחרים משקרים להם, ומדוע כה רבים מרגישים שהם מעוז של כנות ואמת ברשת מלאה צבועים וטליים שעוקבים את העדר? במציאות בה סדרי עולם פוליטיים יכולים להשתנות בגלל שמספיק השמיעו את קולם ברשת, תובנות לתוך נושא לוהט זה יכולות להיות ברות משמעות לא רק תיאורטית, אלא מעשית אדירה."
שמי אורי כסלו,
עבודת הדוקטורט שלי נכתבת בהנחיית פרופ’ ז’רום ברדון, ועוסקת בתפקיד התקשורתי, התרבותי וההיסטורי של מערכת הדואר בהקמתה של מדינת ישראל הריבונית. התואר הראשון שלי הוא במדעי החברה בהדגשת תקשורת מהאוניברסיטה הפתוחה (בהצטיינות). התואר השני שלי הוא בתקשורת בהדגשת מדיה חדשים מהאוניברסיטה העברית, במסגרתו כתבתי עבודת תזה בהנחיית פרופ’ פול פרוש, שעסקה בפרקטיקות ‘מטה-מעלה’ (bottom-up) של תמצות מידע וחדשות באמצעות מקרה בוחן של ‘אמ;לק’ (ראשי תיבות של – ארוך מדי;לא קראתי). עבודת התזה הורחבה ופותחה לשלושה מאמרים (שניים מהם זכו בפרס מטעם האגודה הבינלאומית לתקשורת).
דוקטורנטית בחוג לתקשורת.
מחקרה של עדי עוסק בrobot-journalism, קונספט חדש המתאר אלגוריתמים אשר כותבים ידיעות חדשותיות ללא התערבות של עיתונאים. המחקר בודק את התפיסות בקרב עיתונאים וקהלים לגבי המושג והשפעתו על עבודה עיתונאית בראי של שלושה מושגי מפתח – authority, authorship ו- authenticity. המחקר יתמקד במדינות בהן יש כבר שימוש בטכנולוגיה ובישראל, בה הרעיון חדש ועוד לא בא לידי שימוש בעבודה עיתונאית.
הגר דוקטורנטית בחוג לתקשורת.
מחקרה עוסק בזירת ההנצחה הפרטית בישראל. באמצעות חקירה של מצבות בבתי קברות, מצביעה הגר על המאפיינים התקשורתיים של האובייקטים הללו ומחברת אותם לשדה התקשורת. המצבות מאפשרות דיון מחודש בתיאוריות תקשורת, בחיבור, בטשטוש ובנקודות ההשקה של תקשורת ציבורית ותקשורת בין אישית. ההתמקדות בהנצחה בחברה היהודית בישראל מאפשרת למפות סוגים שונים של מסרים ותכנים, ולהצביע על הבדלים שנעים על הצירים של מעמד סוציו אקונומי, גיאוגרפיה, מוצא ועוד.
חיים הוא דוקטורנט בחוג לתקשורת.
על רקע צמיחה משמעותית בשימוש בטכנולוגיות המציאות המדומה בשנים האחרונות, נטען שאלו בעלות השפעה עוצמתית וחסרת תקדים על חוויית האמפתיה כלפי האחר. תוך שימוש בכלים מחקר המוח ומהפסיכולוגיה החברתית, ועל בסיס דיון בקשר שבין אמפתיה לקבוצות זהות, אני מציע לנסח את הטענה מחדש ולהעמיד אותה למבחן אמפירי. בהנחיית פרופ' דניאל דור וד"ר גל רז, במסגרת שיתוף פעולה עם מכון סגול לתפקודי המוח, ותוך שימוש בתוכן וירטואלי ייעודי שמופק בימים אלו למטרה זו ממש, אני עורך מחקר הדמיה מוחית, שמטרתו לבדוק את פוטנציאל ההשפעה העצבית והקוגניטיבית של המציאות המדומה על סוגים שונים של אמפתיה, כלפי אינדיבידואלים מקבוצה אתנית שונה.
דוקטורנטית בחוג לתקשורת.
מחקרה עוסק באי הצבעה בבחירות. בעשורים האחרונים ניכרת ירידה בשיעורי ההצבעה בבחירות בישראל ובדמוקרטיות מבוססות בעולם. הספרות שעוסקת בהצבעה נטתה עד כה להתמקד במצביעים, והסתפקה בתיאור הלא-מצביעים כהיפוכם של המצביעים. גם בישראל בוצעו עבודות ספורות בלבד בנוגע ללא-מצביעים. מחקר זה מבקש ליצור לראשונה טיפולוגיה של טיפוסי הלא-מצביעים הישראליים, להבין מדוע אינם מצביעים ומה מאפיין אותם, ולבחון כיצד ניתן לעודד אותם להצביע. בשנה האחרונה משמשת חוקרת בעמותת "מעוז", בעיקר נושאים כמו אמון וחוסן. עד לפני שנה הייתה עיתונאית ועורכת – 11 שנים ב"גלובס" ו-10 שנים ב"כלכליסט".
דוקטורנטית בחוג לתקשורת.
עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בתקשורת בינאישית במשפחות ישראליות. לאור העלייה בשימוש באמצעי המדיה וזמינותם, עניין אותי לבחון כיצד בני ובנות המשפחה הישראלית מנהלים את התקשורת, הרגשות והקשר ביניהם. בכוונתי לחקור מהם סוגי התכנים והשיח העוברים בכל אחת מפלטפורמות התקשורת השונות (תקשורת פנים אל פנים, טלפון, וווטסאפ) ולאילו מטרות. בנוסף, אדון בתהליכים בהם בני המשפחה מנווטים בין אמצעי התקשורת, הציפיות מהם וההשלכות על התקשורת במשפחה.
לידור איבן הוא דוקטורנט בחוג לתקשורת.
במחקריו עוסק באינטראקציות חזותיות ברשתות החברתיות, בפרקטיקות של שיווק עצמי ברשתות החברתיות, ובהשפעה של הרשתות החברתיות על התמחויות מקצועיות בתחומי התקשורת. במסגרת עבודת הדוקטורט, תחת הכותרת ״באיזו תמונה לבחור כדי שיבחרו בי?״, לידור בוחן את התפיסות והשימוש בתמונות כפרקטיקה לניהול תדמית ושכנוע, בהשוואה בין התחום הפוליטי וביטוייו ברשתות החברתיות לבין תחום ההיכרויות באינטרנט. בשנתיים האחרונות, לידור מרצה לפרסום, עוזר הוראה בקורסים בשיווק ותקשורת חזותית, ועובד כעוזר מחקר במספר מחקרים, ישראליים ובינלאומיים. ללידור ניסיון של מעל לעשור בפרסום אופליין ואונליין, בהתמחות בשיווק חברתי, ופרסום תיירות. ניהל עשרות קמפיינים, תהליכי מיתוג ומיצוב, ופרויקטים בתקשורת השיווקית, מהבולטים והזכורים בארץ ובחו״ל, וביניהם מהלכי פרסום בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, ביותר מעשר מדינות.
