תיאור הקורסים

1035.6059.01 דיפלומטיה ויישוב סכסוכים בהיסטוריה של העת החדשה
הסמינר/קורס יבחן פרקים נבחרים ביישוב סכסוכים בהיסטוריה של העת החדשה תוך שילוב של ניתוח היסטורי ותיאורטי. בין היתר, יעסוק הסמינר/קורס בבניית מערכת בין-לאומית חדשה בעקבות מלחמות נפוליון ולאחר מלחמות העולם הראשונה והשנייה תוך ניתוח מושגים כגון: מעצמה מהפכנית, מעצמת סטאטוס קוו והצגת השאלה: כיצד ניתן לזהות סכנה ליציבותו של סדר בין-לאומי לפני שיהיה מאוחר מדי? בהקשר הזה, תיבחן מדיניות הפיוס כלפי גרמניה הנאצית על ידי בריטניה וצרפת בשנות השלושים של המאה העשרים, תפקידו של המשפט הבין-לאומי ביישוב סכסוכים יוצג על ידי מספר דוגמאות היסטוריות מאירות עיניים. מדיניות הדטנט של ארצות הברית כלפי ברית המועצות, והיוזמה הדיפלומטית לשיחות ישירות ברמה הגבוהה ביותר עם סין הקומוניסטית, בשנות השבעים של המאה העשרים כניסיון למתן סכסוך בין מעצמתי ייבחן גם כן. ינותחו גם סגנונות דיפלומטיים שונים ביישוב סכסוכים בהיסטוריה של העת החדשה, וכן תפקיד לימוד מההיסטוריה כחלק מעיצוב מדיניות חוץ במטרה ליישב סכסוכים בין-לאומיים.

1035.4047.01  "מלחמה היא גיהנום" – כשאמריקה יוצאת למלחמה
​עבור אומה שחרטה על דגלה את ערכי החירות והדמוקרטיה, ארה"ב מצאה עצמה לא פעם עושה את ההיפך – במיוחד ביחסיה עם יתר העולם. מאז הפיכתה למעצמה גלובלית בראשית המאה ה20, השתתפה אמריקה באינספור מלחמות, פלישות, הפיכות ומבצעים בכל פינה בגלובוס: מהעיר האסורה בבייג'ינג, דרך איי האוקיינוס השקט, ולאדיווסטוק הרוסית, אירופה, המזרח התיכון וכמובן אמריקה הלטינית והקריביים. לכן, במוקד הקורס השאלה: מדוע וכיצד הפכה ארה"ב ל"מדינת מלחמה" שבכמעט כל זמן נתון במאה השנים האחרונות כוחותיה פרוסים, ולעיתים נלחמים, ברחבי העולם? האם עצם מעמדה הגלובלי מחייב זאת – או שישנם גורמים מבניים-פנימיים בפוליטיקה, בחברה, בכלכלה או בתרבות האמריקאית שתורמים לכך? האם היא באמת "הגמוניה דמוקרטית" ואלטרואיסטית, או שמדובר באימפריאליזם תחת מסווה הדמוקרטיה? ומדוע כאשר ארה"ב נלחמת – היא עושה זאת בצורה כה טוטאלית, יש מי שטוענים אכזרית. במטרה להבין כיצד עיקרון הלחימה מעצב את מדיניות החוץ האמריקאית נבחן שורה של מקרי בוחן היסטוריים: המלחמה עם ספרד (1898), הפלישות לאמריקה הלטינית, מלחמות העולם, המלחמה הקרה (קוריאה, וייטנאם, ניקרגואה), והמלחמות במזרח התיכון ובטרור.