תיאור הקורסים

סמסטר א'

1035.4038.01 הדרקון מתעורר: דיפלומטיה וביטחון באסיה
הזירה האסייתית-פציפית היא הזירה הדינמית ביותר בפוליטיקה הבינלאומית כיום. קורס זה מציג את המאפיינים המרכזיים של זירה זו: תפיסות התפקיד ומדיניות החוץ והביטחון של השחקנים האזוריים העיקריים; השפעת גורמי תרבות, אירועי עבר וזיכרונות קולקטיביים מעצבים; סכסוכי מפתח אזוריים; ההתמודדות עם דגמי הצלחה כלכליים  - ועם משברים כלכליים; ארגונים בינלאומיים באסיה; והתמורות הנוכחיות בסדר האזורי, לאור התעצמותה של סין.

1031.4501.01 מקורות כוח בממשל – בין תיאוריה למעשה
היכולת לקבל החלטות, לקדם וליישם מדיניות בממשל, בין אם היא מדיניות ציבורית, מדיניות בנושאי ביטחון לאומי או מדיניות חוץ, תלויה ועומדת על היכולת לתמרן בין מערכות יחסים ובין מערכות של אינטרסים בתוך הממשל ומחוצה לו, ועל הבנה של מוקדי כוח ושל מגבלות קבועות או רגעיות. אמנות זו של רתימת מקורות כוח מסוגים שונים להגשמת אסטרטגיה ומדיניות רצויה היא לב ליבה של הפוליטיקה הממשלית – חוץ ופנים.
בקורס זה ננתח מקרי בוחן של מדיניות על בסיס תיאוריות של קבלת החלטות, תוך כדי שנבחן את הפער שבין התיאוריה ליכולת המימוש המעשית, שימוש בכלים מתוחכמים של מדיניות, הבנת מוקדי כוח גלויים ונסתרים, וכדו'.

1031.4486.01 מנהיגות, דמוקרטיה  ופוליטיקה בעידן התקשורת הגלובאלית
הקורס ידון במנהיגות ודפוסיה בעידן של תקשורת המונים וגלובליזציה. כיצד תרבויות פוליטיות שונות מעצבות מנהיגות? האם כיום מנהיג חשוב יותר מהמפלגה אותה הוא מייצג? מה תפקידה של התקשורת בעיצוב התדמית של מנהיגים בימינו? כיצד מנהיגי מעצמות משלבים בין תפקיד של מנהיג לאומי לבין תפקיד של מנהיג עולמי? בנוסף נדון בקשר הפסיכולוגי בין מנהיג למונהג ומקומו של המנהיג בתעמולה פוליטית בזמני משבר ובימי שלום. בנוסף, נבחן את הביוגרפיות של מנהיגים אשר שינו את פני ההיסטוריה ומנהיגים אשר מכהנים היום לאור התאוריות שנלמדו.
 

1031.4497.01 הפוליטיקה של משבר האירו
תהליך האינטגרציה המוניטרית באירופה החל בשנות ה-60 של המאה ה-20 וידע השגים ומשברים. בשנות ה-90 בשלו התנאים להשקת האירו - מטבע משותף למדינות אשר חברות באיחוד האירופי. גוש האירו יוצא דופן בהשוואה לאחודי מטבע אחרים בין מדינות ריבוניות, בגלל מורכבותו וגודלו. בעשור הראשון לקיומו נראה היה גוש האירו כסיפור הצלחה, אשר קרב את רמת החיים בקרב המדינות החברות בו, גונן עליהן מפני זעזועים פיננסיים, והכיל את עלייתה של גרמניה המאוחדת כמדינה החברה המובילה באיחוד האירופי בכלל. אולם החל מ-2010 מתקשה גוש האירו לפתור את בעיותיו הרבות: משבר חובות ממשלתיים, משבר בנקים, צמיחה איטית, קשיים ברפורמה כלכלית, ושסעים פוליטיים מעמיקים בין המדינות החברות. קורס זה מנתח את הפוליטיקה של המשבר באמצעות מספר פרספקטיבות עיקריות כגון הגישה הבין-ממשלתית, הגישה הנאו-פונקציונליסטית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישה הכלכלית. האם יתכן ובשנים הקרובות יאלצו מספר מדינות לעזוב את הגוש? מה ניתן לעשות מבחינה פוליטית כדי לחלץ את הגוש מהמשבר, ומהן ההשלכות שלו על עתיד האיחוד האירופי כולו?

 

1035.4039.01 המדינה הלאומית באירופה: לאן?
מהסכמי ווסטפאליה ב-1648 ועד משבר קטלוניה והברקסית בימינו אנו, הקורס/סמינר יעסוק במימדים הדיפלומטיים והפוליטיים של התפתחות המדינה הלאומית באירופה. בהקשר זה, נתמקד בשאלה: האם המדינה הלאומית באירופה תרמה ליציבות המערכת הבין-לאומית? ננתח את המתח הקיים בין השלמות הטריטוריאלית של המדינה הריבונית לבין רעיון ההגדרה העצמית של עמים באירופה על ההשלכותיו הבין-לאומיות.  בתוך כך, נשאל גם האם המושג של איחוד אירופה מתיישב עם הרגשות הלאומיים הקיימים באירופה לפחות מאז העת החדשה המוקדמת. 

סמסטר ב'

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד Peggy Noonan.

1031.4487.01 עלייתם ונפילתם של מדינות ומשטרים
הקורס יציע מחקר השוואתי של הגל הנוכחי של הדמוקרטיזציה שסחף מדינות רבות באמריקה הלטינית, דרום אירופה, מזרח אסיה, אפריקה, מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר, בשני העשורים האחרונים. הקורס ינתח את הספרות התיאורטית אודות תפקידה של המנהיגות הפוליטית בתהליכים הגלובליים של שינוי המשטר. הקורס יעסוק בטיפולוגיות ובאתגרים של משטרים שונים כמו: דמוקרטיות מודרניות, מדינות המתנערות מסמכותיות בירוקרטית, שלטון צבאי, דיקטטורות פרסונאליסטיות, וסוציאליזם מדיני, בעיקר בתקופת האביב הערבי. בנוסף נבחן נושאים כמו: המשמעות החדשה של דמוקרטיה בעידן הגלובלי וקידומה; תפקידה של מנהיגות בהובלה או בעיכוב של תהליכי דמוקרטיזציה; התפקידים והאסטרטגיות של האליטות ותנועות ההמונים; בעיות של לאומיות וסכסוכים עדתיים במעברים לדמוקרטיה; הקשר בין דמוקרטיזציה, מנהיגות והתקשורת העולמית; וכן הגבולות האפשריים של הדמוקרטיזציה והסיכונים להידרדרות לסמכותנות.

1031.4496.01 גישות חדשות וסוגיות עכשוויות בחקר ביטחון בינלאומי
מספר הולך וגדל של חוקרים מערערים על התיאוריות המרכזיות ביחסים הבין-לאומיים בטענה שאלו מתעלמות מהקשרים חברתיים ורעיוניים, ומקבלות הנחות שונות לגבי הפוליטיקה הבין-לאומית כמובנות מאליהן.  הקורס יציג את הגישות הללו ויבקש לבחון את תרומתן, ובמיוחד של הגישות הקונסטרוקטיביסטיות, להבנת סוגיות חדשות המאתגרות ומשנות את הפרקטיקות הביטחוניות. בין היתר, הקורס יעסוק בהשפעה של טכנולוגיית הסייבר, לוויינים ואמצעי מדידה מדויקים, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית על הביטחון. השילוב בין הגישות המחקריות הללו לבין הסוגיות החדשות יאפשר לא רק להבין טוב יותר את הגישות הפרשניות, אלא גם לעורר דיון בטכנולוגיות המתפתחות ובהשלכותיהן האפשריות על הביטחון הבין-לאומי ועל סוגיות מרכזיות בביטחון כמו הרתעה, עוצמה, וריבונות.

1035.4042.01 דיפלומטיה דיגיטלית
מדיה חברתית הפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים. טכנולוגיות חברתיות הן גם בעלות השפעה על פרקטיקות דיפלומטיות והאופן בו ממשלות מנהלות קשרים עם קהלים זרים ועם מדינות אחרות. הניהול של דיפלומטיה אף פעם לא היה יותר פומבי וגלובלי. בעוד מטרות הדיפלומטיה נותרו דומות, פלטפורמות טכנולוגיות חדשות מחייבות חשיבה מחודשת לגבי המבנים והתהליכים של העבודה הדיפלומטית. כיום, קל יותר לממשלות להגיע לקהל בינלאומי רחב, להתאים את המסרים שלהן לדפוסי החשיבה של קהילות מקוונות ואף לרתום קהלים מקוונים לצורך מאמצים דיפלומטיים.  בנוסף, מדינות יכולות כעת להתגבר על מכשולים של הדיפלומטיה הקלאסית בצורת שגרירויות ווירטואליות. אולם, טכנולוגיות חברתיות העצימו גם שחקנים לא ממשלתיים (ארגוני זכויות אדם, אנשים פרטיים) היכולים כעת להשפיע על מהלכים דיפלומטיים. לפיכך, דיפלומטיה דיגיטלית מציגה אפשרויות רבות למעורבות גלובלית, אבל גם טומנת בחובה בעיות ואתגרים חדשים. בחינת ההשפעות של טכנולוגיות דיגיטליות על דיפלומטיה ותקשורת בינלאומית, והיכולת של טכנולוגיות אלה לחזק רשתות וקשרים, הם אם כן חזית חדשה בתחום של חקר דיפלומטיה דיגיטלית בפרט ולימודי דיפלומטיה בכלל. הקורס יציג בפני הסטודנטים היבטים תיאורטיים ואמפיריים רלוונטיים של דיפלומטיה דיגיטלית תוך התייחסות להתפתחויותיה ההיסטוריות באמצעות מקרי מבחן רלוונטיים ממדינות שונות ברחבי העולם. יובאו גם דוגמאות עכשוויות של דיפלומטים לרתום מדיה חברתית למאמצים דיפלומטים. הסטודנטים בקורס יפתחו פרויקט אישי אשר ינתח קמפיינים של דיפלומטיה דיגיטלית בשיתוף פעולה עם משרד החוץ הישראלי ומשרדי חוץ ברחבי העולם (כולל בריטניה, פולין, לטביה ועוד). הקורס יקנה, אם כן, לסטודנטים כלים לניתוח ביקורתי של השפעת טכנולוגיות חדשות על דיפלומטיה דיגיטלית, כמו גם כלים פרקטיים שנחוצים לפיתוח קמפיינים של דיפלומטיה דיגיטלית.

1035.4041 יחסי אהבה שנאה: ארה"ב והעולם מווילסון עד טראמפ 
בחירתו לנשיאות של דונאלד טראמפ תחת סיסמת הבחירות "אמריקה ראשונה" (American First) והמהפכה שהוא מחולל במדיניות החוץ האמריקאית מאיימות על הישרדות הסדר העולמי שארה"ב בנתה ועיצבה במאה השנה האחרונות. הקורס יבחן את התפתחות מדיניות החוץ האמריקאית לאורך השנים: החל בהפיכתה  למעצמה עולמית תחת הנשיא וילסון (במלחמת עולם הראשונה), דרך גיבוש "המאה האמריקאית" במלחמת העולם השניה והמלחמה הקרה, ועד לעידן ההגמוניה החד-קוטבית שלאחר סיום המלחמה הקרה. המטרה המרכזית של הקורס תהיה לבחון באמצעות מקרי בוחן ומקורות היסטוריים מגוונים את העלות, התועלת והמורשת של תהליך זה ולהבין מדוע וכיצד השתבשו יחסיה של ארה"ב עם העולם באופן שיצר את התנאים להחלטתו של טראמפ לסלול דרך חדשה-ישנה שתסיג את אמריקה ממקומה המרכזי במערכת היחסים הבינלאומיים.  

1031.4582.01 המלחמה: תיאוריה ומעשה – מנפוליאון לקלאוזביץ למלחמות העולם
​הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו במערב ערב מלחמת העולם השנייה.