מלגאים נוכחיים
מנגנוני ריבוד השכלתי מתהווים בגיל הרך: איומים ביטחוניים ומצוקה כלכלית
דנה שי
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב
נקודת המוצא של מחקר זה היא שאי-השוויון הגבוה בהישגים הלימודיים בקרב תלמידים בישראל נובע מהבדלים הנוצרים כבר בגיל הרך. ילדים מפתחים יכולות קוגניטיביות שונות עוד לפני כניסתם למערכת החינוך הפורמלית, והבדלים אלה נוטים להצטבר ולהתעצם עם השנים. המחקר הנוכחי בוחן את השפעת החשיפה למצבי עקה שונים בגיל הרך, כגון אירועי לחימה ומצוקה כלכלית, על הישגיהם הלימודיים של ילדים בשלבים מאוחרים יותר. מטרת המחקר היא לחשוף את תפקידם של תנאים סביבתיים מעוררי עקה בגיל הרך כמנגנון מרכזי המעצים את אי-השוויון בהישגים לימודיים. העבודה נשענת על שני ניסויים טבעיים: הראשון מאפשר להשוות את הישגי התלמידים שחוו עקה מלחמתית ברמות ובתקופות שונות במהלך ילדותם, והשני משווה את הישגי התלמידים שמשפחותיהם קיבלו קצבאות ביטוח לאומי נדיבות לפני הרפורמה שנערכה בשנת 2003 בישראל, לבין אלה שנולדו לאחר קיצוץ משמעותי בקצבאות. כך, המחקר בוחן כיצד חשיפה לאירועים מעוררי עקה בילדות המוקדמת (כגון מלחמה וירידה בהכנסות המשפחה) משפיעה על הישגים לימודיים בילדות המאוחרת ועל התרחבות הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. המחקר מצביע על כך שהחשיפה השונה של ילדים בישראל ללחץ ביטחוני, והשפעתו המשתנה בהתאם לרקע הכלכלי והחברתי, יחד עם אי-השוויון הכלכלי בגיל הרך, עשויים להסביר את הישגיהם הנמוכים יחסית של תלמידים במבחני אוריינות ולתרום להבנת הפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות.
Shir Caller, PhD candidate,
Sociology and Anthropology department, Tel-Aviv University
shircaller@mail.tau.ac.il
Categorization and Quantification of Migration in a European context
The research aims to study the categorization and quantification of migrants in Europe during the first two decades of the 21st century and the processes of production of social knowledge on migration. Specifically, Drawing the temporal and spatial borders of the research field, the study systematically examines the processes of quantification and categorization of different types of migrants within Europe during the first two decades of the 21st century in the databases of two major data-producing institutions: the Eurostat and the UNECE (United Nations Economic Commission for Europe). In addition to migration-related statistical categories, as the research objects, the study focuses on the role of harmonization practices, used by these institutions, in the processes of categorization and quantification of migrants in Europe. The study then traces these patterns to the social and political changes that took place in Europe over the last two decades. Moreover, the study aims to gain insights on how these data practices contribute to the creation of European identities and politics.
שחר שלוח, תלמידת דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב
Herding in the Margins of the State – Struggle, Pastureland, and Environment in the Jordan Valley | רעייה בשולי המדינה - מרעה, מאבק וסביבה בבקעת הירדן | מנחה: פרופ' דני רבינוביץ
שינוי האקלים ותהליכי המדבור שהוא נושא עמו ניכרים ביתר שאת במזרח התיכון. כלכלת רעייה עשויה להיות גורם חיובי באזורנו מאחר שהיא מתקיימת בשטחים שכבר לא ניתן לקיים בהם עיבוד חקלאי, ובניהול נכון עשויה לשמר את יצרנותם. מחקר אתנוגרפי זה, המבוצע בשטחי C בבקעת הירדן, אזור שמתאפיין בתנאים אקלימיים קשוחים ומחלוקת גיאופוליטית, מתמקד בקהילות הרועים אזרחי הרש"פ שחיים ורועים באזור. רועים אלה מאותגרים הן על ידי שינוי האקלים והן על ידי מתנחלים ישראלים, בעלי עדרים גם הם, שתובעים שליטה על שטחי המרעה. בעשור האחרון, הקושי החריף עם הקמתם של מאחזי חוות רבים באזור; עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 הצטמצמה משמעותית גם גישתם של הרועים למקורות מים לנוכח פעילות ביטחונית ישראלית. המחקר בוחן כיצד הרועים מתמודדים עם צמצום שטחי המרעה לנוכח אתגרים אלה, ואילו אסטרטגיות הם מפעילים - חלקן קשורות בניהול העדר (למשל שינוי בדפוסי הנדידה העונתית ובהזנה) וחלקן קשורות בהתמודדות עם שכניהם החדשים (למשל על ידי עזיבה או יצירת קשרים עם ארגונים זכויות אדם). מצד אחד, הרועים מעידים שהמצב הפוליטי מטריד אותם הרבה יותר משינוי האקלים; מצד שני ניכר שהתנאים הפוליטיים יוצרים אקלים שונה עבור הרועים ושכניהם בהתנחלויות ובמאחזים. השוני בא לידי ביטוי בחשיפה יתרה לתנאי מזג אוויר קיצוניים, ובקושי בגישה למקורות מים, לצל ולזמינות מרעה.
