מלגאים נוכחיים

הרחב הכל
יואב גולדשטיין

יואב גולדשטיין

תלמיד דוקטורט בבית הספר איתן ברגלס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב

מייל: yoavg2@mail.tau.ac.il

שם העבודה: הרחבת הזדמנויות: גורמים והשלכות של גיבוש הון אנושי בישראל

תקציר:
עבודת הדוקטורט עוסקת בגורמים המשפיעים על החלטות השקעה בהון אנושי בקרב צעירים בישראל ובהשלכות ארוכות הטווח של החלטות אלו על תעסוקה, שוויון הזדמנויות, ותוצאות נוספות.

החלק הראשון של העבודה עוסק בתפקיד של הערכה עצמית ושל הטיות פסיכולוגיות בהחלטות השקעה בהון אנושי. כדי לבחון את הנושא, אני מנתח החלטות של צעירים לגבי מקצוע הלימוד באוניברסיטה, ובודק כיצד החלטות אלו מושפעות מציון הפסיכומטרי הראשון של כל פרט. תוצאות המחקר מלמדות כי צעירים נוטים לפרש ציוני מבחנים עגולים כמשמעותית גבוהים יותר מהציונים הקודמים להם (הטיית ספרה שמאלית או left-digit bias). לכן, קבלת ציון עגול גורמת להם להעריך את יכולותיהם יותר וכתוצאה מכך לבחור במקצועות לימוד מאתגרים יותר, כגון מדעי המחשב. אני אף בוחן את ההשלכות ארוכות הטווח של החלטות אלו על תעסוקה ושכר לאחר סיום הלימודים.  החלק השני של העבודה בוחן את ההשפעות של אחת הרפורמות החינוכיות המשמעותיות בישראל, הרחבת היצע המכללות מאז שנות ה-90. המחקר בוחן כיצד השפיעה הרפורמה על ההון האנושי של צעירים וכן על תוצאות ארוכות טווח כמו תעסוקה, נישואין ומקום מגורים. בנוסף, המחקר בוחן כיצד הרפורמה השפיעה בצורה שונה על צעירים מקבוצות שונות ומנסה לאפיין תת-אוכלוסיות ספציפיות שיכולות להפיק תועלת מהשכלה אקדמית, אך כיום נמצאות בתת-ייצוג בהשכלה הגבוהה. 

אייל ארליך

אייל ארליך

תלמיד דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב

מייל: eyalerlich85@gmail.com

השלכות עירוב תלמידים יהודים וערבים בבתי ספר מעורבים על היחסים החברתיים בין הקבוצות

כ-92 אחוז מהערבים בישראל מתגוררים ביישובים ערביים בהרכבם הדמוגרפי (בדראן, 2021). נוסף לכך שתחומי המגורים של יהודים וערבים הם נבדלים, הפרדה בין הקבוצות באה לידי ביטוי ברשתות חברתיות סגרגטיביות (Shwed, Kalish & Shavit, 2018) ובבתי ספר נפרדים (שויד, שביט, דלאשה ואופק, 2014). אף על פי כן, בשני העשורים האחרונים ישראל נמצאת בתהליך אטי של שינוי בדפוסי ההפרדה בין יהודים לערבים (בדראן, 2021) ובמערכת החינוך בפרט. המחקר דן באופן בו הצטלבות הקטגוריות גיל ומגדר נוגעת לדרך בה נוצרים קשרים חברתיים בין יהודים לערבים בבתי ספר מעורבים בישראל. מרכזיותן של קטגוריות אלו נובעת מכך שבגיל ההתבגרות חשיבות השיוך המגדרי עולה (Connolly, Craig, Goldberg, & Pepler, 2004) ומכך שעם התבגרותם, תפיסותיהם של ילדים אודות גבולות חברתיים וזהויות אתניות צפויים להשתנות (Bekerman, 2018). המחקר משפר את ההבנה אודות המנגנונים שנוגעים לעוצמת הומופיליה אתנית בכך שהם מחדדים את ההשלכות של גיל ומגדר על האופן בו נוצרים קשרים חברתיים. תיאוריית הזהות החברתית מניחה כי קונפליקט בין קבוצות מעצים את תחושת ההזדהות של הפרט עם קבוצתו (Tajfel & Turner, 1979) ועל כן בני נוער, בעלי מודעוּת גבוהה לגבולות חברתיים ולזהויות אתניות, בהשוואה לילדים, עשויים להסתגר ברשתות חברתיות הומופיליות מבחינה אתנית. לעומת זאת, תיאוריית המגע מניחה כי למפגש קבוע ורציף בין חברי קבוצות הנמצאות בסכסוך עשויות להיות השלכות חיוביות, גם בדמות יצירתם של קשרים חברתיים. המחקר הנוכחי מציג תמונה מורכבת יותר מהאופן בו שתי התיאוריות לעיל מתייחסות לממד הטמפורלי שכן נמצא כי עוצמת ההומופיליה האתנית של יהודים בבתי ספר על-יסודיים, נמוכה מזו שנמצאה בבתי הספר היסודיים ועוצמת ההומופיליה האתנית של ערבים בבתי ספר על-יסודיים גבוהה מזו שנמצאה בבתי הספר היסודיים.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
לראש הדף