פרסומים
מחקר זה סוקר את תהליכי הגיבוש והיישום של שלוש תוכניות לאומיות בישראל בעשרים השנים האחרונות בתחומי המים, הסייבר והבינה המלאכותית, ובוחן את הלקחים הנובעים מהן לצורך בניית תוכנית לאומית אפקטיבית בתחום החלל.
בשני העשורים האחרונים עוסקת סין בהתעצמות גלובלית ומרחיבה את נוכחותה הצבאית מעבר לגבולותיה, בפרט באוקיינוס השקט, באוקיינוס ההודי, באזור הארקטי וברחבי אפריקה, ובמידה מועטה יותר במזרח התיכון. בהקשר זה בונה סין יכולות צבאיות מתקדמות המיועדות לאפשר לה הקרנת כוח, הן בזירתה האזורית והן בזירה הגלובלית: צי ימי בעל יכולות ארוכות טווח, מטוסים ארוכי טווח, יכולות חלל וסייבר ויכולות לוחמת מידע מתוחכמות.
This research report assesses the potential future impact of China’s presenceon the regional military operational environment in the Middle East and North Africa (MENA), focusing specifically on the air domain. This study aims to go
.beyond conventional prevailing discussions of China’s strategic intentionsin MENA, which currently revolve around two main paradigms regarding the People’s Republic of China’s (PRC) global and regional strategic goal
מחקר זה בוחן את התפתחות האמל״ח הסיני הרלוונטי לשדה הקרב של חיל האוויר הישראלי, ואת השלכותיו על בניין הכוח של חיל האוויר ועל הפעלתו בתרחישים שונים של הגעת אמל״ח זה למזרח התיכון.
יחסי ישראל־טורקיה ידעו בשנים האחרונות עליות ומורדות. היו תקופות שהתאפיינו בשיתוף פעולה הדוק בין המדינות, והיו תקופות של מתיחות ואף עוינות ביניהן. הנסיבות שהשפיעו על היחסים ברובד האסטרטגי מגוונות: חלקן פנימיות, כמו המאבק בין חילוניות ודת בתוך טורקיה, וחלקן נבע מן היחסים שבין טורקיה וישראל לבין צדדים שלישיים – המתח שבין ישראל והפלסטינים, ניסיונה של טורקיה לבסס את מעמדה בעולם המוסלמי, שיתוף הפעולה של ישראל עם יוון ועם קפריסין או עם מצרים – וכן מן היחסים שבין טורקיה וארצות הברית.
מערכת הקשרים בין מדינות בתווך החלל הולכת ומתפתחת עם העלייה במספר השחקנים הפעילים בחלל ועם הפיכת החלל למרחב שבו ניתן מענה לצרכים חיוניים של מדינות. על רקע מגמות אלה עדכנו בשנים האחרונות מדינות מובילות בעולם את האסטרטגיות שלהן לחלל או את האסטרטגיות הביטחוניות שלהן לחלל. מן המגמות ומן העיסוק האסטרטגי הגובר מתבררת חשיבותה של אסטרטגיה ישראלית לחלל.
מלחמת רוסיה־אוקראינה, שהחלה בפברואר 2022 בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שברה את הסדר האירופי שהחל לאחר המלחמה הקרה, ושכתבה לחלוטין את יחסי אירופה־רוסיה אשר נשמרו בשלושים השנים האחרונות והתבססו בעיקר על תלות כלכלית ואנרגטית הדדית בין הצדדים. מדינות אירופה, אשר סברו כי תום המלחמה הקרה הביא ל״קץ ההיסטוריה״, חזרו באבחת חרב למציאות המעשית במסגרתה פועלות מדינות בעולם, דבר שאילץ אותן לשנות את התנהלותן בכל הנוגע לסוגיות ביטחוניות. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הצהיר סגן נשיא האיחוד האירופי ג׳וזף בורל Borrell)) כי ״עם פלישתו לאוקראינה, ולדימיר פוטין כפה על מדינות אירופה לחשוב מחדש על אלמנטים רבים בארגון הפנימי שלנו ועל תפיסת עולמנו. אנו חייבים להתמודד עם האתגר הזה ולהגן על ביטחוננו ועל הערכים הדמוקרטיים שלנו״.
This report examines the role of civilians in modern warfare based on the case study of the first year of the Russian-Ukrainian war (February 2022-February 2023). The study highlights the increasing importance of the “digital front” in modern warfare as well as the overall empowerment of civilians whose impact on the dynamics of the war is increasingly felt. As the war in Ukraine has demonstrated, civilians in modern warfare constitute a sub-system within the broader ecosystem of the conflict, thereby transcending their traditional roles as passive “obstacles” for an attacking military force or as an active partisan military force for a defending state.
דניאל ראקוב ושרה פיינברג
פברואר 2023
מלחמת רוסיה-אוקראינה מהווה דוגמה עדכנית וייחודית לאינטראקציה עצימה בין מדינה תוקפת, מדינה מתגוננת, המערכת הבין־לאומית והאוכלוסייה האזרחית באוקראינה. המחקר מנתח את האמצעים שהפעילו השחקנים המדינתיים במטרה להשפיע על האוכלוסייה האזרחית, ואת האינטראקציה המורכבת ביניהם. מן המחקר התחדדו העלייה במרכזיות ״החזית הדיגיטלית״ בשדה הקרב המודרני, העוצמה הגוברת של אזרחים בלחימה והקושי של שחקנים מדינתיים לשלוט בהן.
אסף הלר ועפר שלח
מרץ 2023
מחקר זה דן בתפיסה המתאימה לשימוש בתווך האווירי בקרב היבשה, בהנחה שלתמרון הקרקעי יהיה תפקיד חיוני במלחמה. המחקר מנתח את התפיסה המבצעית-טכנולוגית לשילוב בין כוח קרקעי ובין כוח אווירי שהתגבשה בצה"ל בשנים האחרונות. על בסיס ניתוח היסטורי, טכנולוגי וארגוני הוא מציע חלופה לתפיסה הקיימת – חיזוק עצמאות כוחות היבשה ביכולת להפעיל כוח אווירי לצרכי התמרון הקרקעי וביכולת לבנות את הכוח האווירי הנדרש לשם כך.
אסף הלר ועמר דנק
אוקטובר 2022
בשנים האחרונות נכתבו במדינות בעולם מסמכי אסטרטגיה ביטחונית בחלל, לאור השינויים המתחוללים בשימוש בחלל: הורדת סף הכניסה וריבוי שחקנים בחלל, הזדמנויות טכנולוגיות מגוונות והופעת איומים על נכסים בחלל. המחקר מנתח את מסמכי האסטרטגיה הללו, ומציע תשתית לדיון על גיבוש אסטרטגיה ביטחונית ישראלית בחלל.
During the “opening strike,” airfields, ammunition depots, anti-aircraft systems, and ports were attacked in line with the Kremlin’s strategic design that, in our view, sought to precipitate the collapse of the Ukrainian government while avoiding civilian casualties. What was the Russian objective with the “opening strike” on Ukraine, and what lessons can be learned from its achieved results? In the present article, we probe an alternative explanation to the Russian Air Force’s “failure” to gain air superiority over Ukraine and argue that it derived from a lack of intention rather than a lack of capability on the first day of war.”
דניאל ראקוב, אסף הלר, שרה פיינברג ואיתמר הלר
אפריל 2022
המחקר מנתח את מכת הפתיחה של רוסיה באוקראינה, אשר כללה כמאה טילים לתקיפת מטרות בעומק אוקראינה. הניתוח נערך הן ברובד הזיקה של מכת הפתיחה להגיונות האסטרטגיים והאופרטיביים הרוסיים במלחמה, והן ברובד הטקטי של בחירת היעדים האוויריים ושל דיוקי הפגיעה. (הערה: המחקר מציג ניתוח ראשוני, על בסיס מיטב המידע שהיה זמין בעת שנכתב. לאורך השנה הראשונה למלחמה הצטבר מידע רב יותר על מכת הפתיחה הרוסית, שמשנה חלק ממסקנות המסמך ברובד הטקטי).
אסף הלר
יוני 2022
במהלך העשור האחרון מתפתחות בעולם מגמות טכנולוגיות ביכולות ההגנה האווירית ומגמות דוקטרינריות בהפעלתה, אשר עלולות להטיל מגבלות על חופש הטיסה של חיל האוויר הישראלי ושל התעופה האזרחית. מגמות אלו עלולות להוביל לשינוי אסטרטגי כבר במהלך העשור הנוכחי. הן מצריכות לפתח מענה לאיום פוטנציאלי על כלי טיס אזרחיים בישראל מצד גורמים לא מדינתיים ומענה לשמירה על חופש הטיסה של חיל האוויר בשגרה. בראייה ארוכת טווח, מגמות אלו ישליכו על מאזן הכוחות בין כוח אווירי לבין הגנה אווירית, ויצריכו התאמה של מבנה הכוח האווירי של ישראל.
