המגמה לקוגניציה ומוח

ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה
תואר שני

תיאור הקורסים

1071.4346.01 שיטות מחקר וסטטיסטיקה
הקורס יעסוק במודלים שונים של ניתוחים סטטיסטיים רב משתנים: ניתוח שונות עם משתנים בין ותוך נבדקים, רגרסיה מרובה, ניתוח גורמים וסילום רב מימדי. דגש יושם על הבנת הבסיס התיאורטי, השוואה בין שיטות שונות, שימוש בתוכנות סטטיסטיות וכתיבה מדעית של הממצאים.

1071.4836.01 תכנות ותכנון ניסויים ב-MATLAB - מתחילים
MATLAB היא שפת תכנות גבוהה המשלבת ממשק ידידותי ונוח עם כוח חישובי וגמישות יישומית. בשילוב עם ערכת כלים (ToolBox) ייעודית לתכנון ניסויים מהווה MATLAB פלטפורמה איכותית לתכנון ניסויים בפסיכולוגיה המערבים גירויים חושיים (וויזואליים, אודיטוריים וכו...). הקורס יהווה מבוא לעקרונות התכנות והשימוש בשפת תכנות ככלי עבודה בסביבה ממוחשבת. כמו כן יסקור הקורס שלבים חשובים המעורבים בהכנת ניסוי, כגון קלט, פלט, עבודה עם תצוגות, עיצוב גרפי ותזמון של גירויים, אינטראקציה עם חומרה חיצונית, וארגון הנתונים לקראת ניתוח. חובות הקורס יהיו תרגילים שבועיים שיהוו מרכיב אינטגראלי בתהליך הלמידה (חובת הגשה 80%).

1071.4830.01 מבוא לשיטות מחקר באלקטרופיזיולוגיה בבני אדם
הקורס יעסוק בהיבטים המתודלוגיים של מחקר אלקטרופיזיולוגי בבני אדם. נסקור את השיטות השונות למחקר אלקטרופיזיולוגי בבני אדם: רישום אלקטרופיזיולוגי קרקפתי (EEG), רישום אלקטרו-מגנטי (MEG) ורישומים תוך-מוחיים מסוגים שונים. בפרט נתמקד בשיטות מחקר שונות ב- EEG וביניהן: ERP, time-frequency analysis, phase coherence, source analysis. נדון בפן הישומי של שיטות מחקר אלו ובדוגמאות לממצאים עדכניים שעולים משימוש בהן.

1071.4823.01 הדמיה מוחית בשיטות לא פולשניות
השימוש בשיטות להדמיה מוחית בצורה לא פולשנית לצרכים קליניים ומחקריים גדל בצורה אקספוננציאלית בעשורים האחרונים. בקורס זה נדון במנגנוני הפעולה של שיטות אלה, מה מקור האות הנמדד, הקשר שלו לפעילות מוחית, שיטות עיבוד האות, ומסקנות שאפשר או אי אפשר להסיק משיטות אלה. דגש מיוחד יושם על תהודה מגנטית תיפקודית (FMRI).
דרוש ידע מוקדם ב-MRI מיפוי ותפקוד מוח האדם.

1071.4737.01 חקר התודעה: התנהגות ומוח
הקורס יתן ידע בסיסי אודות הכלים השונים בחקר המוח מנקודת המבט של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. בעוד שיודגשו מגבלות הכלים הנ"ל, תובלט התרומה הייחודית שלהם להבנת התיפקודים הקוגניטיביים ובעיקר להבנת התהליכים של קשב ומודעות חזותית.

1071.4705.01 קשב וארגון קוגניטיבי בתפיסה ובזיכרון א'
כל פעילות בחיי היומיום דורשת מידה מינימלית של קשב סלקטיבי: התמקדות בגירויים הקריטיים והזנחת אינפורמציה לא רלוונטית לתפקוד. הקשב הסלקטיבי מצליח פעמים רבות, אך לפעמים הוא נכשל. יידונו בקורס מדדים קלאסיים ומודרניים של קשב סלקטיבי לרבות התיאוריות שתומכות בכל מדד. ייעשה ניסיון לזהות ולבודד באופן ניסויי את התנאים המעודדים הצלחה וכשלון של הקשב הסלקטיבי.

1071.4775.01 זיכרון עבודה - מגישה מבנית לגישה תהליכית
זיכרון העבודה מאפשר לנו להחזיק מידע באופן אקטיבי כדי שנוכל לשנות אותו או לפעול על פיו. הבדלים אינדיבידואלים בקיבולת זיכרון העבודה קשורים לטווח רווח של יכולות. בקורס, נסקור טווח רחב של תאוריות המסבירות את התהליכים בזיכרון העבודה, וגם תאוריות המסבירות מדוע יש הבדלים אינדיבידואלים בקיבולת שלו. בנוסף, נבחן תאוריות אלו לאור תוצאות ממחקרים המבוססים אל התנהגות ומדדי frmi ו eeg.

1071.4933.01 אינטגרציה סמנטית: כיצד מקודדים ונקשרים מושגים
מדי יום, אנו מבצעים אינטגרציה סמנטית המחברת מושגים לכדי רעיונות חדשים ומשמעויות חדשות. כיצד מושגים כאלה מקודדים במוח? אילו תהליכים מתרחשים כאשר אנו מחברים יחד מושגים שונים ליצירת מושג חדש, או שופטים את הקשר בין שני מושגים נפרדים? הקורס יסקור את הספרות העדכנית לגבי מושגים ואינטגרציה ביניהם. ההרצאות ייסובו סביב מאמרי מפתח שידונו בכיתה. ראשית, נסקור את התיאוריות השונות של ייצוג מושגים במוח. לאחר מכן, נתמקד במנגנונים האפשריים שדרכם מושגים אלה מעובדיםומאוחדים יחד – תהליך יסוד בלמידה, ביצירתיות ובחשיבה בכלל.

1071.3644.01 מנגנונים מוחיים בחיקוי ולמידה
בני אדם מומחים בלמידה ע"י התבוננות וחיקוי של אחרים. בסמינריון זה נעסוק במנגנונים המוחיים התומכים בהתנהגות זו ובקשר בינם לבין הבנת האחר.

1071.4831.01 זיהוי המנגנונים המוחיים המאפשרים ייצוג דינמי של זיכרון - מפתח להבנת תהליכי למידה בבני אדם
למוח שלנו יש יכולת מרשימה לעבור שינויים פלסטיים המאפשרים שיפור הדרגתי בביצועים של מטלות תפיסתיות ומוטוריות נרכשות, תוך יצירת זיכרונות ארוכי-טווח. בסמינר זה נדון במחקרים שמטרתם להבין את הקשר בין יצירת זיכרונות אלו, עדכונם, והדרך בה הם מיוצגים במוח, לבין למידה פרוצדורלית. בנוסף, נדון גם בהשלכות הקליניות של מחקרים אלו.

1071.4832.01 מוח קוגניציה ותנועות עיניים
העיניים לעולם אינן נחות. גם כאשר אנו חשים כאילו מבטינו יציב וקבוע, למעשה העיניים נעות בתנועות קטנות ללא הפוגה. תנועות עיניים מסוגים שונים הן חלק בלתי נפרד ממערכת הראייה ומהוות מחד מקור לקשיים שעל המערכת להתמודד איתם (שינויים בלתי פוסקים בגירוי הויזואלי המוצג לרשתית) ומאידך מנגנון תומך שהכרחי לראייה תקינה. מעקב אחר תנועות עיניים הוא כלי מרתק המסייע להבנה של תהליכים קוגניטיביים רבים, לא רק אלו הנוגעים למערכת הראייה. בסמינר מחקר זה התלמידים יקבלו מבוא לשימוש בתנועות עיניים ככלי בחקר המח והמערכת הקוגניטיבית. תלמידי הסמינר ישולבו במחקר חדשני במעבדה לאלקטרופיזיולוגיה (EEG) ותנועות עיניים. המחקרים שבהם ישולבו התלמידים עוסקים בתחומים מגוונים של התחום כולל: קשב, קריאה ותפיסת תנועה.

1071.4758.01 זיכרון עבודה
זיכרון העבודה הינו מחסן זמני המכיל אינפורמציה בכמות מוגבלת אך הוא יודע לשמור אותה באופן אקטיבי ונגיש לתהליכים קוגניטיביים גבוהים. למרות מגבלות האחסון שלו (יכול להחזיק רק בין 3 או 4 פריטים), לזיכרון העבודה תפקיד חשוב בקביעת ההתנהגות כך שלהבדלים אינדיבידואלים בקיבולת של זיכרון העבודה יש מתאם עם יכולות קוגניטיביות גבוהות כמו השגים בבית הספר ואינטיליגנציה. בסמינר נכסה את התאוריות השונות של זיכרון העבודה, נבין כיצד הן מסבירות את ההבדלים האינדבידואליים בקיבולת שלו, כיצד מודדים את הקיבולת של זיכרון העבודה, ומדוע יש לקיבולת זו מתאם עם תהליכים גבוהים. הסמינר יתרכז בזיכרון עבודה וורבלי וזיכרון עבודה וויזואלי עם דגש על האחרון. בסגרת הסמינר, הסטודנטים יתכננו ויריצו ניסוי אמפירי שיבדוק שאלה שנדונה במהלכו.

1071.4815.01 נוירומודלוציה עצמונית
נתחיל בסקירה היסטורית של הגישות המקובלות בחשיבה התאורטית על הנושא (כלומר, מהי משמעות רגשית וכיצד היא קשורה לגוון הרגשי). נמשיך בהצגת שיטות המחקר (הדמיה מוחית ופסיכופיסיקה) ונסקור מחקרים בהדמייה שבחנו את הנושא בשנים האחרונות. החלק המעשי יתמקד בהכנת פרויקט מחקר בנושא משמעות רגשית שיתאים ל-fMRI. הניסוי יתבסס על גירויים בעלי עומס רגשי שונה וממקורות שונים: חיצוניים (שמיעתי וראייתי) ופנימיים (מעורר וספונטני). הקורס יתקיים בחלקו במעבדה להדמיה תפקודית של המוח במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב).

1071.4816.01 מהמוח לנפש ובחזרה – תובנות לנוירופסיכיאטריה
הקורס ידון ב"מצבי נפש" בספקטרום שבין בריאות לחולי הקשור לתסמינים של חרדה טראומתית, מצב רוח ירוד, מחשבות טורדות והזיות. מטרת הקורס לאתגר את החשיבה המקובלת באבחון פסיכיאטרי המבוססת כיום אך ורק על מקבץ תסמינים התנהגותיים. בקורס נציג גישה חדשה המאבחנת מצבי נפש ביחס למנגנון מוחי-תפקודי מסביר (כמו מערכות הקשורות לעיבוד גירוי חיובי או איום) שיכול להיות משותף למספר אבחנות קיימות. איפיון מצבי הנפש יתבסס על צפיה ודיון בארבעה סרטי קולנוע עלילתי שבמרכזם גיבור/ה המאופיינים במצבי רגש שבין המופע "הבריא" למופע "החולה". מצבו של הגיבור בכל סרט ינותח דרך כלים של מבע קולנועי ויוסבר על פי עדויות מחקר המוח האנושי בהדמיה.

1071.4932.01 מה התפקיד של מודעות באינטגרציה סמנטית?
מה התפקיד הפונקציונלי של החוויה המודעת? האם היא הכרחית לתהליכים קוגניטיביים, או רק נלווית אליהם? אחת ההצעות הבולטות בתחום היא שהמודעות נדרשת לתהליכי אינטגרציה סמנטית, המצריכים מעבר של מידע ותהליכי עיבוד משותפים לאזורים רבים במוח. בסמינר נבחן טענה זו, ונתמקד במעורבות המודעות בתהליכי אינטגרציה סמנטית גבוהה של אובייקטים וסצנות.

1071.4756.01 המערכת המוטורית במוח האדם
תקופה ארוכה, קליפת המח המוטורית נחשבה לאזור פשוט יחסית שתפקידו המרכזי לחבר את המח לשרירים. בשנים האחרונות, בעקבות ממצאים פיזיולוגיים והתנהגותיים, גישה זו השתנתה ואזורי מח שעד היום נחשבו כמוטורים טהורים, התגלו כמעורבים גם בתהליכים אחרים לרבות אפילו תפיסה חושית. בקורס זה נעבור על המבנה האנטומי של המערכת המוטורית ועל תפקידה בתהליכים קוגניטיביים כמו דימיון, למידה ע"י צפייה, חיקוי, וביצוע פעולות רצוניות. כמו כן נדון בהשלכות של פאתולוגיות שונות של המערכת. נראה גם כיצד ניתן לנצל את תכונות המערכת המוטורית על מנת לבנות ממשק אדם-מכונה לטובת חולים הסובלים משיתוק ופגיעות עמוד שדרה.

1071.5706.01 מנגנונים מוחיים של למידה וזכרון בבני-אדם
הקורס יתמקד במנגנונים המוחיים של למידה וזיכרון בבני-אדם, במגוון סוגים (תפיסתי, מוטורי, דקלרטיבי). נדון בספרות עדכנית בנושא, והסטודנטים ייחשפו למערכי מחקר עדכניים בתחום, המערבים פסיכופיזיקה, fMRI, EEG, פרמקולוגיה, וגרייה מוחית לא פולשנית.
דרישות: קריאה ודיון של ספרות עדכנית (מיוצגת מטה), הצגה בכיתה.

1071.4747.01 מודלים חישוביים בתהליכים קוגניטיביים
הקורס יציג שיטות חישוביות בהן ניתן להשתמש לפיתוח מודלים של זיכרון, קשב, בחירה-תפישתית, קבלת החלטות, סיווג, ופיתרון בעיות, ושבהן ניתן להשתמש לניבוי כמותי לגבי הדיוק וזמן התגובה. המודלים ישמשו במחקר נוירו-קוגניטיבי, אך יתמקדו בהסבר נתונים התנהגותיים במשימות קוגניטיביות (צורה-רקע, סטרופ, מבחני זיכרון, בחירה, מטה-קוגניציה). הקורס יתמקד במיוחד בעימות בין מודלים ותאוריות מתחרות. למרות שזו אינה דרישת קדם, רקע חישובי (כגון Matlab)מהווה יתרון. חלק גדול מההערכה יתבסס על פרוייקט חישובי או סקירה ביקורתית של ספרות.

1071.4748.01 קבלת החלטות: תיאוריות, מודלים ותהליכים קוגניטיביים
הקורס יבחן תהליכים המונחים בבסיס תהליכי קבלת ההחלטות, החל בבעיות תפיסה פשוטות, וכלה בבעיות מורכבות המערבות סיכון או שבהן האופציות מאופינות על ידי מימדים רבים. הקורס יתמקד במחקרים התנהגותיים בקבלת החלטות, המראים שאנשים אינם תמיד אופטימליים בבחירתם, וינסה לאמוד את הסיבות לכך. לשם כך נעמת תיאוריות אלטרנטיביות כגון תיאורית הערך לעומת הגישה ההיוריסטית, ונבדוק את תפקיד הרגש בקבלת ההחלטות (התיאוריה הסומטית).
מטלת סיום הקורס תהיה עבודת בית.

1071.4772.01 פיתרון בעיות: המודלים הקלסיים וגישות חדשות
הקורס יעסוק בפיתרון בעיות ונקיטת החלטות בתחומים שונים, למשל, מדע, מתימטיקה, כלכלה, חברה, חינוך, משפחה, תקשורת, קונפליקטים בינאישיים, ניהול, מפעל או עסק וכו'. יוצגו שיטות שונות ומודלים שפותחו לחקר פיתרון בעיות בתחומים שונים ובמסגרות שונות. כו כן יוצגו אסטרטגיות, מתודולוגיות, טכניקות וכישורים שפותחו לשם פיתרון בעיות ונקיטת החלטות, על ידי אדם אחד, צוותים, ועדות, וגופים גדולים יותר, לעיתים תוך שילוב גישה ממוחשבת. יושם דגש על השילוב של תהליכים קוגניטיביים עם תהליכים רגשיים, מוטיבציוניים, אישיותיים ומצביים במסגרת פיתרון בעיות. יידונו בעיות כגון, מהי בעיה, כיצד נוצר מצב שבו יש נטייה להתחיל בתהליכי פיתרון הבעיה, מהו פיתרון של בעיה, מהם האיפיונים של בעיה קשה או סבוכה, ומהם המשתנים המשפיעים על הצלחת תהליכי פיתרון הבעיה.

1071.4749.01 פילוסופיה של תהליכים מנטליים
הקורס יבדוק מספר נושאים מושגיים העומדים בבסיס המדע הקוגניטיבי והפילוסופי. החל בבעיה הקלאסית של הקשר בין גוף ונפש, דרך פיתוח ניתוח מושגי של סיבתיות מנטלית, ייצוג כוונה-מנטלית, תיאוריית ה-mind, פסיכולוגיה עממית, כוונה-פעולה, וכלה בדיון בבעיה של רצון חופשי ואחריות מוסרית. הקורס יעמת נקודות מבט ותיאוריות מנוגדות בנושאים אלו עם התייחסות לוויכוחים במדעים הקוגניטיביים והפילוסופים.

1071.4773.01 חשיבה יצירתית וחשיבה המצאתית
הקורס יעסוק בסוגים, יישומים והיבטים שונים של חשיבה יצירתית וחשיבה המצאתית בתחומים מגוונים, כולל מדע, טכנולוגיה, יחסים בינאישיים, אמנות, וספורט. יושם דגש על איפיונים של יצירתיות והמצאתיות, על ההבדלים ביניהם ועל התנאים הקוגניטיביים, האישיותיים והסביבתיים אשר מקדמים סוגי חשיבה אלה או מעכבים אותם. בקורס יידונו רמות ואופני גילוי שונים של יצירתיות והמצאתיות, שלבים של התהליכים האופיניים לסוגי חשיבה אלה, ושיטות טיפוח שונות של יצירתיות והמצאתיות בתחומים שונים יודגמו.

1071.4833.01 קבוצת דיון באלקטרופיזיולוגיה
זהו קורס מתקדם המיועד לסטודנטים העוסקים בפועל במחקר במעבדות ה- EEG. בקורס נקיים קבוצת דיון המבוססת בעיקרה על מאמרים עכשוויים בתחום האלקטרופיזיולוגיה ועל הצגות של חוקרים בתחום, ביניהם תלמידי הקורס. תכני הקורס יותאמו למחקרים הספציפיים של תלמידי הקורס ולתחומי העניין שלהם. התלמידים יוזמנו להעלות באופן שוטף בעיות וסוגיות שנתקלו בהם במהלך עבודתם במעבדה.

1071.4779.01 היבטים תיאורטיים וממצאים חדשים בזיכרון עבודה
בקורס נקרא מאמרים מהשנים האחרונות הרלוונטיים למחקר של זיכרון עבודה ויזואלי, נציג רעיונות למחקרים, ואת התוצאות של מחקרים אלו. הקורס מיועד למי שתחום המחקר שלו קשור באופן ישיר לזיכרון עבודה. בכל שבוע סטודנט אחר יציג מאמר/עובדה אמפירית (בשלב התחלתי או מתקדם) ונדון באופן ביקורתי אך ידידותי בממצאים.

1071.4838.01 נושאים מתקדמים בייצוג המוחי של פעולות מוטוריות
בקורס זה נעסוק במנגנונים העצביים שמעורבים בכוונה (intention), בתכנון (planning), והוצאה לפועל (execution) של פעולות רצוניות. נדון במאמרים עדכניים העוסקים בפיתוח ושימוש של שיטות מתקדמות (בעיקר fMRI, EEG) על מנת לבחון מנגנונים אלה.
הקורס מיועד לתלמידים העוסקים בנושאים אלה. הרשמה באישור המרצה.