המגמה לקוגניציה ומוח

תיאור הקורסים

1071.4346.01 שיטות מחקר וסטטיסטיקה
הקורס יעסוק במודלים שונים של ניתוחים סטטיסטיים רב משתנים: ניתוח שונות עם משתנים בין ותוך נבדקים, רגרסיה מרובה, ניתוח גורמים וסילום רב מימדי. דגש יושם על הבנת הבסיס התיאורטי, השוואה בין שיטות שונות, שימוש בתוכנות סטטיסטיות וכתיבה מדעית של הממצאים.
​

1071.4836.01 תכנות ותכנון ניסויים ב-MATLAB - מתחילים
MATLAB היא שפת תכנות גבוהה המשלבת ממשק ידידותי ונוח עם כוח חישובי וגמישות יישומית. בשילוב עם ערכת כלים (ToolBox) ייעודית לתכנון ניסויים מהווה MATLAB פלטפורמה איכותית לתכנון ניסויים בפסיכולוגיה המערבים גירויים חושיים (וויזואליים, אודיטוריים וכו...). הקורס יהווה מבוא לעקרונות התכנות והשימוש בשפת תכנות ככלי עבודה בסביבה ממוחשבת. כמו כן יסקור הקורס שלבים חשובים המעורבים בהכנת ניסוי, כגון קלט, פלט, עבודה עם תצוגות, עיצוב גרפי ותזמון של גירויים, אינטראקציה עם חומרה חיצונית, וארגון הנתונים לקראת ניתוח. חובות הקורס יהיו תרגילים שבועיים שיהוו מרכיב אינטגראלי בתהליך הלמידה (חובת הגשה 80%).

1071.4830.01 מבוא לשיטות מחקר באלקטרופיזיולוגיה בבני אדם 
הקורס יעסוק בהיבטים המתודלוגיים של מחקר אלקטרופיזיולוגי בבני אדם. נסקור את השיטות השונות למחקר אלקטרופיזיולוגי בבני אדם: רישום אלקטרופיזיולוגי קרקפתי (EEG), רישום אלקטרו-מגנטי (MEG) ורישומים תוך-מוחיים מסוגים שונים. בפרט נתמקד בשיטות מחקר שונות ב- EEG וביניהן: ERP, time-frequency analysis, phase coherence, source analysis. נדון בפן הישומי של שיטות מחקר אלו ובדוגמאות לממצאים עדכניים שעולים משימוש בהן.
 

1071.4823.01 הדמיה מוחית בשיטות לא פולשניות (לא יינתן בתשפ"א)
השימוש בשיטות להדמיה מוחית בצורה לא פולשנית לצרכים קליניים ומחקריים גדל בצורה אקספוננציאלית בעשורים האחרונים. בקורס זה נדון במנגנוני הפעולה של שיטות אלה, מה מקור האות הנמדד, הקשר שלו לפעילות מוחית, שיטות עיבוד האות, ומסקנות שאפשר או אי אפשר להסיק משיטות אלה. דגש מיוחד יושם על תהודה מגנטית תיפקודית (FMRI).
דרוש ידע מוקדם ב-MRI מיפוי ותפקוד מוח האדם.
 

1071.4737.01 חקר התודעה: התנהגות ומוח
הקורס יתן ידע בסיסי אודות הכלים השונים בחקר המוח מנקודת המבט של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. בעוד שיודגשו מגבלות הכלים הנ"ל, תובלט התרומה הייחודית שלהם להבנת התיפקודים הקוגניטיביים ובעיקר להבנת התהליכים של קשב ומודעות חזותית.

1071.6901.01 קשב: התנהגות ומוח



1071.5519.01 זיכרון אנושי א'
הידע הנוכחי בהבנת תהליכי זיכרון נרכש דרך תיאור ביצועים של נבדקים במספר יחסית קטן של מטלות זיכרון. מטלות אלו, המהוות את גרעין המחקר בתחום הזיכרון האנושי, ייסקרו בקורס, תוך שימת דגש על ניתוח המודלים התאורטיים שפותחו לתיאור הביצועים במטלות. הקורס יעסוק בחלק מהנושאים הבאים: זיכרון אימפליסטי, זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך, יציבות הזיכרון, אפקט האופנות, אפקט ספציפיות הקידוד, ואפקט החזרה.

1071.4933.01 אינטגרציה סמנטית: כיצד מקודדים ונקשרים מושגים (לא יינתן בתשפ"א)
מדי יום,  אנו מבצעים אינטגרציה סמנטית המחברת מושגים לכדי רעיונות חדשים ומשמעויות חדשות. כיצד מושגים כאלה מקודדים במוח? אילו תהליכים מתרחשים כאשר אנו מחברים יחד מושגים שונים ליצירת מושג חדש, או שופטים את הקשר בין שני מושגים נפרדים? הקורס יסקור את הספרות העדכנית לגבי מושגים ואינטגרציה ביניהם. ההרצאות ייסובו סביב מאמרי מפתח שידונו בכיתה. ראשית, נסקור את התיאוריות השונות של ייצוג מושגים במוח. לאחר מכן, נתמקד במנגנונים האפשריים שדרכם מושגים אלה מעובדיםומאוחדים יחד – תהליך יסוד בלמידה, ביצירתיות ובחשיבה בכלל.

1071.3644.01 מנגנונים מוחיים בחיקוי ולמידה
בני אדם מומחים בלמידה ע"י התבוננות וחיקוי של אחרים. בסמינריון זה נעסוק במנגנונים המוחיים התומכים בהתנהגות זו ובקשר בינם לבין הבנת האחר.

1071.5900.01 עיבוד לא מודע של אובייקטים אמיתיים בעולם החיצוני
​בעיות התודעה – מהי, כיצד היא נוצרת ומהי היא עושה – ריתקו דורות של חוקרים לאורך השנים. בעשורים האחרונים שאלות אלה נחקרו באמצעות פרדיגמות שונות שבהן גירויים דו מימדיים המופיעים על המסך הוצגו כך שלא יתפסו בצורה מודעת. לאחרונה, פיתחנו שיטה חדשה המאפשרת למנוע את התפיסה המודעת של אובייקטים תלת מימדיים באמצעות משקפי מציאות רבודה. בסמינר נבצע ניסויים באמצעות השיטה הזו, ונשאר שאלות חדשות שנשענות על היכולת למנוע את התפיסה המודעת של גירויים אמיתיים.

1071.4831.01 מודולציה מוחיים של זכרונות בבני אדם
​למוח שלנו יש יכולת מרשימה לעבור שינויים פלסטיים המאפשרים שיפור הדרגתי בביצועים של מטלות תפיסתיות ומוטוריות נרכשות, תוך יצירת זיכרונות ארוכי-טווח. בסמינר זה נדון במחקרים שמטרתם להבין את הקשר בין יצירת זיכרונות אלו, עדכונם, והדרך בה הם מיוצגים במוח, לבין למידה פרוצדורלית. בנוסף, נדון גם בהשלכות הקליניות של מחקרים אלו.


1071.8706.01 למידה תפיסתית ומוטורית
למוח שלנו יכולת לעבור שינויים פלסטיים, המלווים שינויים בביצועים ההתנהגותיים. שאלה בסיסית היא, איך המוח מאפשר למידה תפיסיתית ומוטורית, ולשאלה זו השלכות מרחיקות לכת. אנחנו ננסה להבין את הקשר בין הדרך בה זכרונות תפיסתיים ומוטוריים נוצרים ומשתנים במוח, והלמידה המתאפשרת כתוצאה מכך. נדון במחקרים המערבים שיטות פסיכופיזיות, סטימולציה מוחית, והדמיה. בנוסף, נבין איך מנגנוני הלמידה האלו רלבנטיים לסוגי למידה נוספים. להבנה של מנגנונים אלו משמעויות פרקטיות לשיפור הלמידה בחיי היום-יום, בסיטואציות קליניות, ובתהליכי הזדקנות.
​