תיאור הקורסים

סמסטר א'
 

1031.3793.01 תיאוריות של אינטגרציה
מדוע תהליך האינטגרציה האירופית החל? כיצד נוצר האיחוד האירופי? מה יכול להסבירו? אילו שחקנים אחראים ליצירתו? האם אותם שחקנים אחראים להנעת תהליך האינטגרציה קדימה? מהם הגורמים המסבירים אינטגרציה בין מדינות? האם תהליך האינטגרציה הוא לינארי ובלתי נמנע או שמא זהו תהליך א-לינארי שניתן לעוצרו ואף להופכו? האם ניתן לחזות את פירוק האיחוד האירופי? מתחילת תהליך האינטגרציה האירופית, חוקרים שאפו להסבירו מבחינה תיאורטית, לנתח את הגורמים והסיבות שיצרו אותו ושהניעו אותו, ואף לנסות ולצפות את מסלול התפתחותו ואת עתידו.
בתחילת הדרך האיחוד האירופי היוו את "המשתנה התלוי": מדוע מדינות בוחרות לוותר על ריבונות/ אוטונומיה ולהעבירה לרמת ממשל חדשה על-לאומית? מה מניע את תהליך האינטגרציה? בשנות ה-1990 האינטגרציה הפכה ממשתנה מוסבר למשתנה מסביר: כיצד האיחוד האירופי משפיע על תהליכים פוליטיים, כלכליים, בירוקרטיים וכד' ברמת המדינה? אילו מגמות "אירופיזציה" הוא יוצר ומה ביטוייהן? כיצד ניתן לאפיין את מערכת הממשל החדשה שיוצר האיחוד האירופי?
חוקרים שונים שאבו הסברים מתיאוריות מדיסיפלינות שונות והתאימו אותן לאינטגרציה האירופית כדי להסביר אותה. מטרת קורס זה להעמיק את הידע וההבנה אודות האיחוד האירופי ואודות תהליך האינטגרציה האירופי ותוצאותיו, ללמד את המערך המושגי המלווה את התחום ולפרק ולבאר את ההנחות העומדים בבסיס התיאוריות.

1031.3839.01 פוליטיקה וטכנולוגיה
אנו חיים בעידן טכנולוגי.
הטכנולוגיה משפיעה באופן מואץ, משמעותי וחסר תקדים על חיינו האישיים ועל חיי החברה שלנו, כמו גם על הכלכלה ועל השגשוג הכלכלי, ועל היבטים של ביטחון לאומי. ככזו, הטכנולוגיה היא מנוע רב עצמה בפוליטיקה ומשפיעה על מדיניות ציבורית, על התנהגות ממשלתית ועל אינטרסים של יחסים בינלאומיים. במקביל, הפוליטיקה משפיעה על מסלול ההתפתחות והקצב של השינוי הטכנולוגי ואימוצה.
הקורס יעסוק בהשפעות ההדדיות שיש לטכנולוגיה ולממשל זו על זה באמצעות ניתוח סוגיות כלליות ומקרי בוחן בישראל בתחומי טכנולוגיה של ביטחון, כלכלה טכנולוגית וחברה וטכנולוגיה, בדגש על קבלת החלטות אסטרטגית ואיזונים בין אינטרסים  מגוונים.

1031.3841.01 מעצמאות למעצמה: ארה"ב בראשית דרכה 1776-1826
סוגיות בהיסטוריה הדיפלומטית המוקדמת של ארה"ב: המאבק לעצמאות; הברית עם צרפת שאפשרה את הניצחון על הבריטים; הניסיון לשמור על עצמאותה מול המעצמות הלוחמות במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות נפוליאון; הדיפלומטיה של התפשטות טריטוריאלית עד לאוקיאנוס השקט, שכללה את חורבן הילידים האמריקאים כגורם מדינאי; המדינאות של העבדות; והופעתה של אמריקה כמעצמה בפוליטיקה הגלובאלית עם הכרזת דוקטרינת מונרו. תשומת הלב תהיה על היחס בין מדינאות חוץ מצד אחד לבין התדיינות ופיתוח המרחב הציבורי מצד שני. הדגש בקריאה יהיה על מקורות ראשוניים.

1031.3918.01 הפוליטיקה של הכסף, ושל משטרים מוניטריים בינלאומיים
הקורס עוסק בתופעה של משטרים מוניטריים בינלאומיים, כולל איחודי מטבע וצורות נמוכות יותר של אינטגרציה מוניטרית. בחלקו הראשון הקורס דן בתפקידי הכסף השונים והקשר בינם לבין משתנים תרבותיים ופוליטיים. חלקו השני הקורס מתאר את תקן הזהב של המאה ה-19, ומשטר הברטון-וודס. דגש מיוחד מושם על האיחוד הכלכלי והמוניטרי באירופה (EMU), שהינו הדוגמא העדכנית, העשירה והרלבנטית ביותר לאיחוד מטבע. בחלקו השלישי הקורס מנתח משטרים מוניטריים בינלאומיים אלו ע"י תיאוריות כלכליות ופוליטיות שונות של יצירת, שימוש וניהול הכסף, ושל היווצרות איחודי מטבע. נעשה שימוש בכלים תאורטיים מתחומי הכלכלה ומדע המדינה, אך אין צורך בידע מוקדם בכלכלה.

1031.3824.01 הישראליזציה של יהדות 
מהי "השאלה היהודית" היום? האם ניתן להבחין בין "השאלה היהודית" ו"השאלה הישראלית"? שישים ותשע שנים לאחר הכרזת העצמאות, אנו נמצאים בצומת דרכים מבחינה היסטורית, כשלראשונה במילניום, מרכז הכובד היהודי עובד מתפוצה לבית היהודי – הישראליזציה של היהדות. הרעיון שישראל הפכה עם השנים למרכז הכובד של החיים היהודיים הייתה לחלום של הציונות. מיד לאחר הקמתה של מדינת ישראל בן-גוריון הכריז: "אנחנו עומדים בפני עידן חדש. לא מדובר רק על החיים של הקהילה היהודית בישראל, אלא בהיסטוריה של היהדות עצמה".

1031.4497.01 הפוליטיקה של משבר האירו
​תהליך האינטגרציה המוניטרית באירופה החל בשנות ה-60 של המאה ה-20 וידע הישגים ומשברים. בשנות ה-90 בשלו התנאים להשקת האירו - מטבע משותף למדינות אשר חברות באיחוד האירופי. גוש האירו יוצא דופן בהשוואה לאיחודי מטבע אחרים בין מדינות ריבוניות, בגלל מורכבותו וגודלו. בעשור הראשון לקיומו נראה היה גוש האירו כסיפור הצלחה, אשר קרב את רמת החיים בקרב המדינות החברות בו, גונן עליהן מפני זעזועים פיננסיים, והכיל את עלייתה של גרמניה המאוחדת כמדינה החברה המובילה באיחוד האירופי בכלל. אולם החל מ-2010 מתקשה גוש האירו לפתור את בעיותיו הרבות: משבר חובות ממשלתיים, משבר בנקים, צמיחה איטית, קשיים ברפורמה כלכלית, ושסעים פוליטיים מעמיקים בין המדינות החברות. קורס זה מנתח את הפוליטיקה של המשבר באמצעות מספר פרספקטיבות עיקריות כגון הגישה הבין-ממשלתית, הגישה הנאו-פונקציונליסטית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והגישה הכלכלית. האם יתכן ובשנים הקרובות יאלצו מספר מדינות לעזוב את הגוש? מה ניתן לעשות מבחינה פוליטית כדי לחלץ את הגוש מהמשבר, ומהן ההשלכות שלו על עתיד האיחוד האירופי כולו?

1031.3688.01 זכויות וחירויות אזרחיות בדמוקרטיה האמריקאית
בדמוקרטיה האמריקאית (ובדמוקרטיות מערביות נוספות), מלבד העיקרון המרכזי של שלטון הרוב, שולט עקרון מרכזי נוסף - הגנה על זכויות של קבוצות מיעוט, ועל חירותם של אנשים פרטיים. במערכת הממשל האמריקאי, בית המשפט העליון הוא זה שסמוך באופן מסורתי על ההחלטה איפה כוחות הרוב, השולטים בדמוקרטיה, צריכים להיות מוגבלים, ואיפה זכויות וחירויות צריכות להיות מוגנות. מטרת הקורס היא לבדוק את תפקידו של בית המשפט העליון האמריקאי ביצירת מרחבים מוגנים לשמירה על זכויות וחירויות.

1031.4659.01 מדע, טכנולוגיה, ורפואה בראי של מדע המדינה
נעיין במה שההוגה הצרפתי ברונו לאטור קורא "החוקה המודרנית" המושלת ביחסים בין מדע, טכנולוגיה, רפואה, ופוליטיקה, ונעיין גם במבקרים הפוסט-מודרניים והעכשוויים של חוקה זו. מטרותנו: להבין את המבנה המוסדי של "המדע הגדול" ושל הרפואה המדעית, ואת היחס של מבנה זה למוסדות הפוליטיים שלנו.  כמו כן נתיחס לחקר המבנה הזה כמודל להבנת המוסדות הפוליטיים. בין ההוגים שנקרא: ג'ון דיואי, וולטר ליפמן, קרל פופר, פול פייראבנד, ברונו לאטור, וסטיב פולר. מקרי בוחן יכללו את הרפורמה שבלימודי רפואה על בסיס מדעי בתחילת המאה ה-20, אאוגניקה ותכנון גודל האוכלוסיה, משברים פיננסים והתגובות להם, פיתוח נשק גרעיני, תחזיות שינוי האקלים והתגובות להן, ומגיפת הקורונה.
הקורס מיועד לתואר שני, אבל פתוח לתואר ראשון באישור המרצה.
המטלות:  שני רפרטים ועבודה עם אפשרות לעבודה סמינריונית.

1031.4660.01 הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית של כתיבת חוקות
מאז סוף המלחמה הקרה, כתיבת חוקות הפכה למרכיב מרכזי בתהליכים פוליטיים לאומיים ובינלאומיים סביב העולם. למעלה מ-100 חוקות נכתבו, או נכתבו מחדש, בשלושים השנים האחרונות, ותקוות גדולות נתלו ביצירה או תיקון של חוקה כאמצעי לסיום סכסוכים ממושכים, לקידום דמוקרטיזציה, להגנה על זכויות וחיזוק שלטון החוק, ואף להובלת רפורמות חברתיות וכלכליות משמעותיות. במקביל, בשנים האחרונות התפתח תחום מחקר חדש - מחקר ההשוואתי על כתיבת חוקות – שבוחן בין היתר את האופנים השונים בהן נוצרות חוקות והשפעת תהליך הכתיבה עצמו על תוכן החוקה ועל אופי המשטר. הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות שנמצאות כיום בחזית המחקר החוקתי, ביניהן: האם שיתוף הציבור בהכרח מוביל לכתיבת חוקה דמוקרטית? האם ניתן לכפות על מדינות לאמץ חוקות דמוקרטיות? כיצד השפיעה הגלובליזציה של יצירת חוקות? עד כמה כתיבה או תיקון של חוקה ממתנים או מעמיקים מתחים וסכסוכים פנים-מדינתיים? האם וכיצד ניתן למנוע תיקון-חוקתי-לא-חוקתי ומה מידת המעורבות של בתי משפט בתהליכי כתיבה או שינוי של חוקות? מדוע משטרים לא דמוקרטים מאמצים חוקות כתובות? לצד הדיון התיאורטי בשאלות אלו ובסוגיות נוספות, יעסוק הקורס בניתוח תהליכים היסטוריים ועכשוויים של כתיבת חוקות במדינות שונות בעולם. לבסוף, נדון בשאלה מה ניתן ללמוד מהניסיון העולמי כדי להעמיק את הבנתנו באשר לתהליכים החוקתיים שעברו (ועוברים) על ישראל.

1031.3688.01 Civil Rights and Liberties in American Democracy in the Aftermath of COVID-19

​סמסטר ב'

1031.3699.01 "מקום" במחשבה הפוליטית בישראל
מטרת הקורס לבחון את הממדים הרב-שכבתיים של המקום הישראלי, ובעיקר את המשמעויות הפוליטיות של מקומות שונים: אתרים ארכאולוגים, בניינים מודרניסטים, אתרים דתיים, כפרים נטושים, יערות זכרון, בתי קברות צבאיים, בתי-תרבות ומקומות ציבור, ועוד. מתוך בחינה זו ננסה להבין כיצד מורכבות המקום הישראלי מהדהדת ברב-שכבתיות של זהות של האדם הבודד והקהילה\ות בישראל הוא מרכזי להוויה הישראלית. זאת מאחר והתנועה הציונית שאפה לקשור את האדם לא אל מרחב מופשט וחסר הקשר לנקודות ייחודיות מבחינה היסטורית, דתית, תרבותית ופוליטית. מלכתחילה היה פרויקט ציוני זה שנוי במחלוקת מאחר ומושגי המקום של החברה היהודית התנגשו עם מושגי המקום של החברה הפלשתינית. אך המורכבות של מושגי המקום הלכה וגברה, בין השאר מאחר ובמהלך הזמן יהודים, פלשתינים, ואחרים הפכו להיות ערים ומודעים יותר ליחסיות שלהם עצמם בהיסטוריה של הארץ. היסטוריה זו חורגת מהגדרה לאומית כזאת או אחרת.

1031.3674.01 הפרטה: שיקולים כלכליים ותהליך פוליטי
הקורס יעסוק באחד המכשירים הנפוצים ביותר במדיניות ציבורית, אך בו בעת גם אחד היותר שנויים במחלוקת: הפרטה. דעה נפוצה ביחס להפרטה היא שזו מדיניות ניאו-ליבראלית שנועדה לערער את אושיות מדינת הרווחה המודרנית. למעשה, רבות הסיבות להפרטה והשלכותיה מורכבות. במסגרת קורס זה, נדון בסיבות ובהשלכות של ההפרטה תוך התייחסות לניסיון המצטבר של ההפרטה גם בישראל וגם במדינות אחרות בעולם. בנוסף לכך, ההפרטה תשמש כדוגמה להתהוות, יישום, ואף ערעור, של מדיניות ציבורית.

​

1031.3687.01 פוליטיקה וחוק נפגשים - בית המשפט העליון האמריקאי
במהלך הקורס נעסוק באופן שבו פוליטיקה ומשפט נפגשים באחד המוסדות המזוהים ביותר עם הדמוקרטיה האמריקאית - בית המשפט העליון של ארצות הברית. בעזרת קריאה במקורות ראשוניים ומשניים, נבדוק את האופן שבו התפתחה הרשות השופטת בארצות הברית, איך היא השפיעה על זכויות וחירויות אזרחיות ועל המבנה המוסדי-חוקתי של ארצות הברית. בנוסף לכך, נעסוק גם במודלים אנליטיים שמטרתם לנתח את התנהגויות השופטים, ונברר שאלות נורמטיביות שעולות מתוך המחקר האמפירי על בית המשפט העליון. מטרות הקורס הן לפתח את יכולת הניתוח וההבנה של בית המשפט העליון האמריקאי ושל מוסדות פוליטיים ככלל, ולחשוב באופן ביקורתי על טענות לגבי בית המשפט העליון.

1031.3791.01 מחשבה פוליטית יהודית
הקורס הזה הוא מבוא ללמידת מחשבה פוליטית יהודית. ליהודים יש היסטוריה פוליטית מובהקת. לאורך רוב ההיסטוריה היהודית, חסרה ליהודים ריבונות. כתוצאה ממצב הזה (העדר ריבונות), היתה להוגים יהודיים גישה מסוימת למחשבה פוליטית. בקורס הזה נלמד את הז׳נרים השונים שבהם הוגים יהודיים מתייחסים לשאלות פוליטיות, ונחקור את תשובותיהם לגבי כוח, סמכות, משפט, התחייבות, קהילה וריבונות. נתמקד בעידן המודרני: אילו אופציות פוליטיות חדשות הפכו להיות זמינות ליהודים בתקופה הזו? כיצד ניסחו מחדש הוגים מודרניים ויכוחים מסורתיים על גלות, ריבונות ומולדת? הטקסטים שנקרא יכללו טקסטים מסורתיים (תנ״ך, חז״ל, הלכה), טקסטים פילוסופיים (שפינוזה), וטקסטים אידיאולוגיים (ציונות ואנטי-ציונות).

1031.3795.01 הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט
במאי 2015 הרשות הפלסטינית ניסתה להניע מהלך בו תושעה ישראל מארגון הכדורגל הבינלאומי (פיפ"א) בשל "היחס הישראלי לכדורגלנים פלסטינים". ישראל הרשמית הגיבה כי מדובר במהלך פוליטי ואסור לערב פוליטיקה עם ספורט. אולם, ההיסטוריה של הספורט המקצועני מראה כיצד רבים ראו את הספורט ככלי למינוף פוליטי. הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט ועומק הקשר ביניהם הינה תופעה שרק הולכת ומתגברת לאורך השנים. חרם על משחקים אולימפיים, מימון אגודות ספורט ותקצוב לאצטדיונים לקידום פוליטי, דיפלומטיית פינג-פונג והספורט כמרכיב באינטגרציה של מהגרים הינם חלק מהסוגיות המרכזיות בשנים האחרונות שמראות כיצד למרות הרצון להשאיר את הספורט כספרה נפרדת וטהורה, קשה לנתק אותו מעולם התוכן הפוליטי. הקורס יעסוק באותו קשר הן ברמה התיאורטית והן ברמה האמפירית דרך מקרי עבר רבים שימחישו את הפוליטיקה והדיפלומטיה של הספורט.

​1031.3821.01 אירופה במשבר
האיחוד האירופי אפשר שגשוג כלכלי ובטחון למדינות אירופה מאז הוקם ב-1958. אולם בשנים האחרונות שרויה היבשת במשבר רב-ממדי אשר מאיים לפורר את שתוף הפעולה בין המדינות, לפגוע ביציבות הכלכלית, ולערער את הביטחון. בין הממדים העיקריים של המשבר ניתן למנות את המשבר הכלכלי, משבר ההגירה, משבר הדמוקרטיה ועליית תנועות הימין, פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (ברקסיט) והחשש לפרישה של מדינות נוספות, והאתגר הביטחוני מול רוסיה. האם האיחוד האירופי, מוסדותיו ומדיניותו הם חלק מהבעיה או חלק מהפתרון לסוגיות אלו? האם אירופה תמשיך ליהנות מביטחון ושגשוג בעשורים הקרובים או שמא אנו נמצאים לפתחה של תקופה חדשה המזכירה ימים אפלים יותר בתולדות אירופה? 

1031.3934.01 זמנים של משבר
אנו חיים בזמנים רוויי משברים. העולם הגלובאלי במיפנה אל המאה ה-21, מאופיין באי יציבויות פוליטיות, כלכליות, חברתיות, ותרבותיות, החל מהפיגוע במגדלי התאומים ב-2001, דרך המשברים הפיננסיים של הקפיטליזם הנאוליברלי  בשנים: 2007-2008, דרך משבר הדמוקרטיה והתחזקות תנועות ימין פופוליסטיות, משבר הפליטים והמהגרים, פיגועי טרור, מחאות הפרברים, משבר האקלים העולמי,  ועד משבר הקורונה העכשווי.
בקורס זה נבקש לבחון ולדון בצמתי המשברים הללו, ובתסיסות החברתיות, הפוליטיות והתרבותיות של העת הזו, בהשראת המחשבה הקונטיננטלית הביקורתית העכשווית.
נתוודע אל הפולמוסים שהתעוררו סביב צמתי המשבר הללו, ונדון בכלים המושגיים שמציעות התיאוריות הביקורתיות העכשוויות, להבנה של מה שעומד בהם על הפרק, ולמחשבה על כיוונים אפשריים להיחלץ מהם.
נחשוב עם הוגים קונטיננטלים עכשוויים, כמו: חנה ארנדט, מישל פוקו, ז'אן-פרנסואה ליוטר, ז'אק דרידה, ג'ורג'יו אגמבן, אטיין בליבר, ז'אק רנסייר, ז'אן בודריאר, ואשיל ממבה, על התסיסות הפוליטיות, התרבותיות והחברתיות, של הימים האלה ממש. נדון ב" חיים החשופים"  וב"מצבי החירום" של העכשווית ; בפיגוע הטרור במגדלי התאומים, בפניה של הנאו-גזענות כיום; נעסוק בפולמוס הרעלה שהתעורר בצרפת ונדון במשמעויותיו; נבחן את מחאות וול סטריט, ומחאות האפודים הצהובים בצרפת, נעסוק במצבו של שיח זכויות האדם בעת הזו, ונשאל מחדש: מהו הפוליטי? מהי דמוקרטיה? מהי מורשת? , איך מחוללים מהפכה? וכל העת נשוב ונשאל: כיצד להתנגד בעת העכשווית?
מטלות הקורס:
​רפראט בכיתה (מטלת רשות מומלצת): 25%
נוכחות מחויבת : 10%
עבודת בית בסיום הקורס:  90% / 65%

1031.3935.01 אריסטו הולך לקולנוע
נלמד את הפוליטיקה של אריסטו, הספר היסודי של מדע המדינה, באמצעות הקבלה בין הדיונים שלו לבין סרטים מתאימים.  התימות שלנו: ההתהוות של הקהילה הפוליטית והצורך במייסד; הטענות בעד ונגד הקומיניזם ורכוש פרטי; משמעות האזרחות; טבעם של משטרים כמו מונרכיה, רודנות, אוליגרכיה, ודמוקרטיה ואיך אפשר לשומרם; וחינוך למען החיים הטובים. בין הסרטים: שבעת הסמוראי, האיש שירה בליברטי ואלנס, אליזבת (1998); שיגעון של קולג' (2006), וצעצוע של סיפור 3.
​דרישות הקורס:  תרגילים שבועיים + מבחן בית.

1031.4493.01 הקולנוע והסכסוך הישראלי פלשתיני
​הסמינר יעסוק בסכסוך הישראלי – פלסטיני באמצעות ההשוואה בין סרטים שהופקו על ידי ישראלים לעומת סרטים שהופקו על ידי פלסטינים על הסכסוך. המטרה של הקורס היא לעמוד על אספקטים שונים של הסכסוך ובעיקר הממדים האסתטיים, האתיים והנרטיביים שלו. הקורס בחר בסרטים במקום טקסטים כתובים, כדי לאפשר מבט עמוק יותר על הזיקה בין הממדים התודעתיים והוויזואליים של הסכסוך וכיצד הזיקה בין ממדים אלה מאפשרת לעמוד על עומק הסכסוך ומורכבותו בצורה טובה יותר. השימוש בקולנוע כשדה מרכזי להתבוננות בסכסוך תואמת את ההתפתחויות של השנים האחרונות, היכן שהיצירה הקולנועית הפכה למרכזית בהתייחסות לסכסוך והתפתחויותיו. במהלך הקורס ינותחו כעשרה סרטים שונים ותהיה התייחסות להקשר ההיסטורי, התרבותי והפוליטי של כל סרט, במטרה להבין לעומק את הקשר בין היצירה לבין התפתחות של הסכסוך. הקורס ידגיש את הדילמות האנושיות והמוסריות העולות בסרטים וימחיש את ההשלכות שלהן על חיי היומיום של ישראלים ופלסטינים.​

1031.4546.01 רטוריקה
לשכנע ולהשתכנע הן החוויות הפוליטיות המרכזיות. לפיכך ננתח את מקומה של הרטוריקה בקיום האנושי המשותף, הן בקהילה הפוליטית והן בקהילה המדעית. נתמקד בשישה מושגים יסודיים: האופי, הפעולה, הבניית הדבר באמצעות הפעולה, הפנייה לרגש, יחסים אנושיים כמגבלות של כוח השכנוע, ואומנות השכנוע כאומנות של הבהרה. נסקור למטרות אלו כתבים עתיקים, מודרניים, ובני זמננו: מנואמים כמו דמוסתנס, וינסטון צ'רצ'יל, רונלד ריגן, מנחם בגין, משה דיין, יצחק רבין, אחמד טיבי, ובנימין נתניהו; מהוגים כמו אפלטון ואריסט; ממנתחי דעת-קהל כמו Elisabeth Noelle-Neumann; ומרטוריקנים מקצועיים מגורגיאס הסופיסט עד  .Peggy Noonan

1031.4582.01 המלחמה: תיאוריה ומעשה – מנפוליאון וקלאוזביץ למלחמות העולם
​הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו בערב מלחמת העולם השנייה.

1031.4658.01  בין סטוקסנט לקורונה: האם התיאוריות של יחסים בין-לאומיים עדיין רלוונטיות?

• תנאי מקדים מבוא ליחב"ל

התפרצות מגפת הקורונה בשלהי שנת 2019 ביטאה בצורה בולטת אתגר במחקר של היחסים בין-לאומיים. מחד, למגיפה היתה השפעה דרמטית על הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות בזירה הבין-לאומית, אך מנגד חוקרים טענו כי המחקר ביחסים בין-לאומיים המדגיש בעיקר ניתוח התנהגות של מדינות, הופך למוגבל מאוד כשמחולל השינויים הוא גורם ויראלי, ולא אנושי. אך האם באמת  הספרות של היחסים הבין-לאומיים היא מוגבלת כשמדובר בניתוח של סוג כזה של תופעות? מקרה זה אף מעלה שאלות רחבות יותר לגבי הספרות של יחסים בין-לאומיים. חוקרים סבורים כי אתגרים דומים קיימים למחקר ביחסים בין-לאומיים שצריך להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים המהירים, כמו למשל החשיבות ההולכת וגוברת של המרחב הקיברנטי, ובתוך כך של לוחמת סייבר ומכונות אוטונומיות, בינה המלאכותית ונתוני עתק (big data) ועם ההשפעה של תהליכים גלובליים כמו שינויי אקלים. הקורס ינסה למפות את הסוגיות והאתגרים השונים לא רק ששחקנים מתמודדים עימם בזירה הבין-לאומית, אלא גם את האתגרים שהסוגיות הללו יוצרות לתיאוריות ביחסים בין-לאומיים. בתוך כך בקורס נבחן את השאלה, האם ישנן תיאוריות, ובכלל זאת תיאורית פרשניות, המאפשרות בכל זאת להציע תובנות חשובות להבנת אותם אתגרים.