תיאורי קורסים

הרחב הכל

קורסי חובה

סוגיות בלימודים אסטרטגיים

הקורס יעסוק במאפייניה של החשיבה האסטרטגית וידון בשורה ארוכה של צמתים ואירועים שחייבו את מקבלי ההחלטות להתמודד עם דילמות מורכבות ולעיתים גורליות. מאפיינים אלה נידונים בדרך כלל בהקשרים מדיניים וצבאיים, אך הם תקפים גם להכרעות ברמת המקרו בכל נושא אזרחי (ואפילו בהכרעות בתחום הפרט). הדיון יתמקד בעידן המודרני, בעיקר מאז השליש השני המאה הקודמת, המחייב התייחסות גוברת והולכת לממדים ה"רכים" של הביטחון הלאומי, הרבה מעבר לשיקולים המוכרים בתחום המדיני, הצבאי והכלכלי. בכל אחד ממקרי המבחן שייבחרו נברר מהם המרכיבים הרלוונטיים החייבים להישקל ע"י מקבלי ההחלטות, כיצד נבחר מרכז הכובד שבו ראוי להתמקד, האם הותאמו האמצעים בזמן אמת לשנויים באופיו של האתגר וכיצד, אם בכלל, נשקלו תוצאות המהלך האסטרטגי בטווחים הבינוני והארוך. תשומת לב מיוחדת ודיון נרחב יוקדשו לעימותים המתנהלים בעשורים האחרונים בין חברות פתוחות ודמוקרטיות, הנהנות בדרך כלל מעדיפות צבאית, כלכלית וארגונית, לבין חברות שבטיות ואוטוריטריות החלשות מהן על פי כל מדד מקובל של עוצמה. בעימותים אלה מתנהל המאבק המכריע בשדה הקרב של הלגיטימיות בקרב החברות הפתוחות פנימה והוא מחייב חשיבה מחודשת בשתי שאלות קריטיות בחשיבותן האסטרטגית: בשאלת ההכרעה ובשאלת ההרתעה.
האירועים והדילמות שייבחרו לדיון מפורט יכללו את כל הרמות: ברמה הגלובלית של המעצמות ומעצמות העל (בדגש על המלחמה הקרה), ברמה האזורית (בדגש על אירופה והמזרח התיכון), ברמת המדינה ומנגנוניה הפנימיים (בדגש על ארצות הברית וישראל) וברמת הארגונים התת מדינתיים (בדגש על גורמים ערביים ואסלאמיים).

טכנולוגיה, צבא וביטחון

בקורס זה נתמקד בעולם הטכנולוגיה הצבאית ככלי מרכזי בהשגת עליונות צבאית. בחלקו הראשון נעמוד על טכנולוגיות צבאיות משמעותיות, שהתפתחו במחצית השנייה של המאה העשרים. בחלקו השני נתמקד ברתימת הטכנולוגיה לעולם בניין הכוח הצבאי, תוך מיקוד בישראל ובצה"ל. נסיים את הקורס בסימולציה של קבלת החלטות מדינית-ביטחונית-צבאית להמחשת האתגרים והקשיים בעולם בניין הכוח הצבאי.

הקורס מהווה תשתית בסיס לכל חוקר או פרקטיקן בתחומי הביטחון, שמעוניין לעסוק באסטרטגיות צבאיות בעתיד שלפנינו בעולם שמוטה טכנולוגיה, כמו גם לכל מי שעוסק בניתוח מערכות או בבניין יכולת או בניין כוח במערכות ביטחוניות בכלל, ובישראל ובמערכת הביטחונית שלה בפרט.

המערכת הבינלאומית

מטרת הקורס היא לנסות ולהבין מהי "המערכת הבין-לאומית"—מי הם השחקנים במערכת זו, מהן האינטראקציות המרכזיות ביניהם, ומהם המבנים המשפיעים או מגבילים את פעולותיהם. כדי לדון בסוגיות אלה ננסה לברר את מהות המערכת מנקודות המבט השונות שמספקות התיאוריות המרכזיות בתחום: הריאליזם, הליברליזם והקונסטרוקטיביזם. דיון זה יאפשר לא רק לנתח מאפיינים שונים של היחסים הבין-לאומיים, ולהשוות בין הגישות השונות בסוגיות אלה, אלא גם לאתגר חלק מהנחותיהן. בין היתר, אחת השאלות החשובות שננסה לברר בקורס היא האם התיאור של העולם כמערכת של מדינות משקף בצורה טובה את מאפיינה המרכזיים של מערכת זו, במיוחד לאור התמורות השונות הבאות לידי ביטוי בעשורים האחרונים בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והביטחון ולאור שינויים טכנולוגיים דרמטיים כמו התפתחות האינטרנט. במילים אחרות, האם התיאור של המערכת הבין-לאומית כפי שזו מתוארת על-ידי הפרדיגמות הדומיננטיות, כמערכת של מדינות הפועלות בסביבה אנרכית, שבה פרקטיקות צבאיות וכלכליות (בין-מדינות) הן החשובות ביותר, הינו תיאור נאמן של המציאות.

 

 

 

סוגיות בביטחון הלאומי של ישראל

הסדנה נועדה לחשוף את הסטודנטים בפני מגוון רחב של סוגיות עכשוויות מרכזיות בתחומי הביטחון הלאומי הישראלי. הסדנה בנויה מסדרת הרצאות אורח של אישים בכירים ממערכת הביטחון בהווה או עד לאחרונה. בכך ניתנת גם הזדמנות ייחודית להכיר אישים בולטים "מהמערכת" וכן את דפוסי החשיבה האסטרטגית מקרוב. בין הסוגיות הנדונות: מגמות עיקריות בעולם הערבי; האיום האיראני; תהליכי קבלת החלטות בישראל בדרג הלאומי; תכנון בדרג המדיני והצבאי העליון; חברה, כלכלה וביטחון; תקשורת וביטחון; יחסי ארה"ב-ישראל; והסוגייה הפלסטינית

מלחמה, אסטרטגיה ודוקטרינות צבאיות

הקורס בוחן את השאלה מדוע המלחמה מתרחשת ומנתח את השינוי בהופעתה ובדפוסיה בעולם המודרני ואל תוך המאה ה-21. נעסוק בדוקטרינות של לוחמה גרעינית, ימית, יבשתית ואווירית ובאתגרי הגרילה והטרור.

המלחמה: תיאוריה ומעשה - מנפוליאון וקלאוזביץ למלחמות העולם

הקורס מתחקה אחר התפתחות התיאוריות האסטרטגיות מאז המאה ה-18 ועד להווה תוך הצגתן בהקשרן התרבותי והפוליטי הרחב. החיפוש אחר תיאוריה כללית של המלחמה נפתח בתקופת ההשכלה וממשיך עם הגותו רבת ההשפעה של קלאוזביץ במסגרת תקופת הרומנטיקה. לאחר מכן בוחן הקורס את הדוקטרינות השונות של לוחמת יבשה וים במאה ה-19. לבסוף, נדונים החזונות של לוחמה ממוכנת במאה ה-20 ורעיונות הבלימה, המלחמה הקרה והמלחמה המוגבלת כפי שהופיעו בערב מלחמת העולם השניה.

 

סמינרים לבחירה 

נב"ק, עוצמה וכפייה במערכת הגלובאלית

הקורס יתמקד בתפקיד אותו ממלא פוטנציאל השימוש בנשק לא קונבנציונאלי להשגת יעדים צבאיים בקרב מדינות על סף עימות או במהלכו. במסגרת זו יוצגו בחלקו הראשון של הקורס מקרי מבחן מאזורי עימות שונים ומקרים המאתגרים את המערכת הגלובאלית, דוגמת קוריאה וחשיפת חולשת הקהילה הבינלאומית בהתמודדות מולה, ומדיניות הנשק הבלתי-קונבנציונאלי (נב"ק) של המעצמות. חלקו השני של הקורס יתמקד בהיבטי הנב"ק במרחב המזרח התיכון ופעולות המדינות באזור, לרבות ישראל, לצבירת השפעה אזורית. היכרות עם מקרי המבחן הללו תאפשר לנתח ולהפיק תובנות ביחס למשקל, לאיום ולתפיסת האיום, אותו מייחסות מדינות לנב"ק ככלי להקרנת עוצמה ועליונות צבאית ולהשפעה על מערך השיקולים של היריב, זאת תוך ישומן של מגוון תיאוריות ביחסים הבינלאומיים, כגון כפייה, אילוץ והרתעה בתחום הנב"ק.

הכח האווירי - מבצעים, מלחמות ורעיונות

הקורס יעסוק במקומו של הכוח האווירי בחשיבה הצבאית והאסטרטגית בארצות הברית ובישראל, תוך דיון בגורמים ובסיבות שהובילו לעדיפות הברורה שניתנת להפעלתו בעשורים האחרונים. הקורס ינתח את אופן הפעלת הכוח האווירי במבצעים ומלחמות – ממלחמות העולם ועד למלחמת לבנון השנייה ולמבצעים בעזה; יאפיין רעיונות שונים על הפעלת הכוח האווירי – "תקיפה אסטרטגית", "קרב אוויר-יבשה", "מערכה אווירית", "מבצעים מבוססי אפקטים", "הכרעה מהאוויר"; ויבחן גם את הדרך שבה בחרו גורמים שונים "בצד השני של הגבעה" כדי להתמודד עם הדומיננטיות הגוברת של הכוח האווירי בשדה הקרב.

 

בינה מלאכותית ויישומיה לביטחון

תחום הבינה המלאכותית צובר תאוצה בשנים האחרונות כגורם משפיע על אספקטים רבים של חיינו.  קורס זה מיועד לקהל מדעי החברה שמתעניין בנושא ורוצה להבין במה דברים אמורים. כעוגן ראשון בקורס, אנו נעסוק בהרחבה בהצגת נושאי בינה מלאכותית ושיטות למידת מכונה שונות, מבלי לגלוש לפרטים טכניים או למתמטיקה. הקורס ישים דגש על הבנת הרעיון, המוטיבציה והיישומים של כל שיטה, לצד דיון מקיף בכוחם האמיתי של האלגוריתמים השונים. כעוגן שני בקורס, השיטות יומחשו בראי של נושאי ביטחון. השיעורים בקורס מחולקים לחטיבות בהתאם למספר אתגרים בולטים העומדים בפני גופי בטחון שונים, כגון התמודדות עם פשיעה, הגנת גבולות, שמירת ביטחון לאומי והגנת סייבר. נבחן מה ניתן לעשות לטובת אתגרים אלו באמצעות אלגוריתמים שונים, היכן הם נכשלים, ומדוע. כל זאת גם בהשוואה ליישומי AI בתחומים מובילים אחרים, למשל כלכלה ורפואה.

הקורס מהווה בסיס לכל חוקר או פרקטיקן בתחומי מדעי החברה והניהול ופונה לקהל רחב בפקולטה. הדגש בקורס הוא על יישומים מתחום הביטחון, אולם פרקי הבינה המלאכותית עומדים גם בפני עצמם. הסטודנט ירכוש הבנה רחבה בנושאים אלו ויכולת לקריאה ביקורתית של מאמרים במדעי החברה שעוסקים בהיבטים השונים של שיטות בינה מלאכותית ומידת השפעתם על חיינו. תלמידי התכנית ללימודי ביטחון יקבלו בנוסף כלים להבנת וניתוח מידת ההשפעה של הבינה המלאכותית על תחום הביטחון, כיום ובעתיד.

 

בין האוקיינוס הארקטי למזרח הים התיכון: רוסיה במשקפיים ישראליות

קורס זה מתמקד ברוסיה והמרחב האירואסייתי מנקודת מבט ישראלית. לאחר סקירה מקיפה על מעמדן הגיאו-פוליטי של רוסיה ומדינות המרחב האירואסייתי לצד תיאור הזירות הפנימיות המשתנות שלהן, נתמקד במכלול נושאים המשפיעים ישירות או בעקיפין על מדינת ישראל וביניהם: התחרות בין רוסיה לארה"ב על ההובלה בשוק האנרגיה האירופי, המירוץ הטכנולוגי רוסי-אמריקני-סיני בחלל, בים, ביבשה ובסייבר, כיווני ההתעצמות הצבאית והביטחונית הרוסית והשלכותיהם הגלובליות, וקטורי מדיניות החוץ וההתערבות הצבאית הרוסית במזה"ת ובים התיכון המזרחי וכן האינטרסים לצד ההזדמנויות של מדינת ישראל במדינות מרכז אסיה ובאזור הים הכספי. הקורס ינוהל בפורמט של הרצאות ופורום חשיבה משותף ויכלול, בין היתר, מצגות פרטניות שתוצגנה על ידי גורמים מקצועיים וחוקרים המתמקדים ישירות באזור הנדון. 

חיילים, אזרחים ומה שביניהם: חברה ומלחמה מודרנית

הקורס  מציג סקירת עומק לקשר הבלתי אמצעי בין מלחמה לחברה במאה העשרים ובמאה העשרים ואחת – עידן "המלחמה הטוטאלית", שבו היטשטשו הגבולות המסורתיים בין חזית ועורף, חיילים ואזרחים, ואפילו מלחמה ושלום. פרקי הקורס מקיפים מגוון רחב של נקודות מבט ומקרי מבחן: גבולות המלחמה המודרנית בזמן ובמרחב; חוויית הלחימה והשחרור של החיילים; מחנות ריכוז ושבי בהיקפים רחבים; הלם קרב, פציעות גופניות ושכול; השינויים שכופה המלחמה על התא המשפחתי, הקהילה והלאום; פינוי אוכלוסיות ובעיית פליטים; וייצוגי המלחמה והחיילים בתקשורת. הפרספקטיבה ההיסטורית-חברתית שאנו מציעים על המלחמה המודרנית, בחזית ובעורף, חשובה להבנת העולם שבו אנו חיים כיום בכלל – וללימודי ביטחון בפרט.

הסביבה האסטרטגית של ישראל - בין תיאוריה לפרקטיקה

 

הסביבה האסטרטגית של ישראל מאופיינת בעשור האחרון באי וודאות, באי יציבות ובנפיצות. מצב עניינים זה הינו תולדה של כמה קבוצות של שינויים המתרחשים במקביל וקשורים זה בזה: ההתפתחויות במערכת הבינלאומית בשלושת העשורים מאז סיום המלחמה הקרה; השינויים במערכת האזורית, הקשורים ברובם ל"טלטלה" הפוקדת את המזרח התיכון מאז שנת 2011; השינויים במאפייני המלחמה ובשדה הקרב בעשורים האחרונים; התפתחויות כלכליות, חברתיות ופוליטיות המאפיינות את החברה הישראלית; ומהפכת המידע, שמגדירה את תקופתנו ומערערת מבנים וגבולות ארגוניים ותפיסתיים. הקורס יציג את השינויים האלו, יבחן דרכי התבוננות אפשריות בסביבה האסטרטגית וינתח את האתגרים הרלוונטיים לישראל בזירות הפעולה השונות.

 

סוגיות בטרור

הקורס יסקור את תופעת הטרור בעידן המודרני על היבטיה השונים, תוך מתן דוגמאות מארגוני טרור שפעלו ופועלים בעולם בכלל ובמזה"ת בפרט. במסגרת זו ייסקרו היבטים היסטוריים ואידיאולוגיים בפעילותם של ארגוני הטרור והאתגר שהם מציבים למדינות העולם החופשי; פעילותם של ארגוני הטרור הפלסטיניים והלבנוניים, בדגש על החמא"ס והחזבאללה; והמאבק העולמי והישראלי בטרור, והיבטים משפטיים ומוסריים הקשורים בו.

יצירת קשר - התכנית ללימודי ביטחון

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive