חוקרות מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בין לאומיים

בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בין לאומיים שמח להציג 3 חוקרות שיספרו על המחקר שלהן

ד״ר עליזה פורמן-רבינוביץ׳

תיאורי וסמלי: הקשר בין ייצוג פוליטי לשביעות רצון אזרחים משירותים ציבוריים מקומיים

בעוד שתיאוריות של דמוקרטיה מקומית מדגישות את הייצוג הפוליטי כחשוב ביותר בקביעת האיכות והתפיסה של השירותים הציבוריים, מעט נעשה כדי לחקור את הקשר האמפירי בין משתנים אלו. מחקר זה מתמקד בממדים תיאוריים וסמליים של ייצוג כדי להבהיר כיצד ייצוג משפיע על החוויה של אזרחים, בפרט מקרב קבוצות מיעוט, ביחס לשירותים ציבוריים. ממצאי סקר שנערך בקרב תושבי חיפה מלמדים על כך שמעבר להרכב התיאורי של הגופים העירוניים הנבחרים, מימדים סמליים של ייצוג עשויים להיות חשובים אף יותר להבנת שביעות רצון האזרחים.

קלרטה טרגר

המדינה כהורה: איך הציבור תופס את גבולות התערבות המדינה בחיי הפרט?

האם אזרחים מוכנים שהמדינה תגדיר להם מה לאכול ולשתות, באילו אמצעי בטיחות לנקוט בעת פעילות פנאי, אם וכמה לחסוך לפנסיה, והאם מותר להם להחליט לשים קץ לחייהם? בהרצאה אציג מחקר העוסק בעמדות הציבור בישראל ובארה"ב כלפי תופעת הפטרנליזם המדינתי - כשמדינה מחוקקת חוקים ומתקינה תקנות שנועדו "להציל אזרחים מעצמם". אראה כי יש מקרים בהם ישנה נכונות לקבל פטרנליזם אפילו כשהוא מלווה בכפייה, לעומת מקרים בהם יש לכך התנגדות חוצת מפלגות.

שיר רביב

הפוליטיקה המתהווה סביב השימוש בבינה מלאכותית במדיניות ציבורית

בשנים האחרונות חלה עליה בשימוש במערכות אלגוריתמיות מבוססות בינה מלאכותית (AI) לקבלת החלטות במגוון רחב של הקשרי מדיניות (כמו שיטור, רווחה, חינוך), במקרים רבים שלא בידיעה או הסכמה של הציבור. בהרצאה אציג עדויות מסדרה של ניסויים שערכתי באשר לתנאים בהם אזרחים מוכנים לקבל את השימוש במערכות אלו וכיצד עמדות אלו משתנות בעקבות התנסות ישירה עם הטכנולוגיה וכתוצאה מחשיפה למידע חדש על השלכותיה.