RESEARCH

בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בין לאומיים שמח להציג 3 חוקרות שיספרו על המחקר שלהן

ד״ר עליזה פורמן-רבינוביץ׳

תיאורי וסמלי: הקשר בין ייצוג פוליטי לשביעות רצון אזרחים משירותים ציבוריים מקומיים

בעוד שתיאוריות של דמוקרטיה מקומית מדגישות את הייצוג הפוליטי כחשוב ביותר בקביעת האיכות והתפיסה של השירותים הציבוריים, מעט נעשה כדי לחקור את הקשר האמפירי בין משתנים אלו. מחקר זה מתמקד בממדים תיאוריים וסמליים של ייצוג כדי להבהיר כיצד ייצוג משפיע על החוויה של אזרחים, בפרט מקרב קבוצות מיעוט, ביחס לשירותים ציבוריים. ממצאי סקר שנערך בקרב תושבי חיפה מלמדים על כך שמעבר להרכב התיאורי של הגופים העירוניים הנבחרים, מימדים סמליים של ייצוג עשויים להיות חשובים אף יותר להבנת שביעות רצון האזרחים.

קלרטה טרגר

המדינה כהורה: איך הציבור תופס את גבולות התערבות המדינה בחיי הפרט?

האם אזרחים מוכנים שהמדינה תגדיר להם מה לאכול ולשתות, באילו אמצעי בטיחות לנקוט בעת פעילות פנאי, אם וכמה לחסוך לפנסיה, והאם מותר להם להחליט לשים קץ לחייהם? בהרצאה אציג מחקר העוסק בעמדות הציבור בישראל ובארה"ב כלפי תופעת הפטרנליזם המדינתי - כשמדינה מחוקקת חוקים ומתקינה תקנות שנועדו "להציל אזרחים מעצמם". אראה כי יש מקרים בהם ישנה נכונות לקבל פטרנליזם אפילו כשהוא מלווה בכפייה, לעומת מקרים בהם יש לכך התנגדות חוצת מפלגות.

שיר רביב

הפוליטיקה המתהווה סביב השימוש בבינה מלאכותית במדיניות ציבורית

בשנים האחרונות חלה עליה בשימוש במערכות אלגוריתמיות מבוססות בינה מלאכותית (AI) לקבלת החלטות במגוון רחב של הקשרי מדיניות (כמו שיטור, רווחה, חינוך), במקרים רבים שלא בידיעה או הסכמה של הציבור. בהרצאה אציג עדויות מסדרה של ניסויים שערכתי באשר לתנאים בהם אזרחים מוכנים לקבל את השימוש במערכות אלו וכיצד עמדות אלו משתנות בעקבות התנסות ישירה עם הטכנולוגיה וכתוצאה מחשיפה למידע חדש על השלכותיה.

ישראל נמצאת בעיצומו של משבר יציבות פוליטי כאשר היא הולכת לבחירות נוספות ב-11/1: חמישיות בשלוש השנים האחרונות. למבנה המוסדי של פרוצדורת הבחירות הכלליות והליכי הבחירות הפנים מפלגתיים השפעה מכרעת על ייצוגיות, התנהגות פוליטיקאים, ושביעות רצון האזרחים מהמשחק הדמוקרטי. בהרצאה אתאר מחקרים שלי ושל חוקרים נוספים אודות השפעות אלה, תוך ניפוץ מיתוסים רווחים אודותם. בנוסף אתן ניתוח ראשוני של תוצאות הבחירות ואבחן האם הן עולות בקנה אחד עם המחקרים העכשוויים.

היכולת לשנות אח המין המשפטי מזכר לנקבה ואף ל- א היא סוגית מפתח בדיוני חוק ומדיניות העוסקים בזכויות טרנס. בשנים האחרונות התחוללו שינויים משמעותיים בפרדיגמות להכרה משפטית בקהילות הקשת הטרנסית רחבי העולם, שינויים המעצבים מחדש כמה מההסדרים הבסיסיים ביותר במשפט ובמדיניות ציבורית.

ההרצאה תמפה באופן ביקורתי את עלייתה של זכות חדשה, הזכות להגדרה עצמית של מגדר ותמקם אותה בליבן של הסוגיות הנפיצות ביותר ביחס להכרה והגנה על זכויות טרנס: גישה למרחבים ממוגדרים, התאמה מגדרית לקטינים וזהויות הלא-בינארית.

ד"ר עידו קטרי הוא חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ומרצה בפקולטה למשפטים. הוא חוקר ומלמד תיאוריות ביקורתיות, משפט מנהלי, דיני רווחה ושוויון, תוך התמקדות בזכויות טרנס, מגדר ומיניות, גזע והגזעה.

במחקר גישוש אנחנו מציעים פרדיגמה התנהגותית שמטרתה להעמיק ולהרחיב את המחקר על קיטוב פוליטי. לשם כך, אנו מתרכזים בהתנהגות פוליטית מרכזית במערכת דמוקרטית: הצבעה בבחירות, ובודקים את התנהגות בסיסי המפלגות והתנהגות המצביעות/ים במרכז. המחקר נעשה בשיתוף עם הדוקטורנט אור ראפל-קרויזר במסגרת המרכז לחקר ארה״ב.

פרופסור אודי זומר מבית הספר למדע המדינה, ממשל, ויחב״ל הוא חבר באקדמיה הצעירה העולמית, בוועדה המדעית של מרכז הסייבר ובוועד המנהל של המרכז לחקר ארה״ב בשיתוף תכנית פולברייט. פרופ' זומר פרסם כ 40 מאמרים מדעיים שפיטים בכתבי עת מרכזיים בתחומי ההתמחות שלו וכן 3 ספרים. ב 2018 הוביל זומר בשיתוף פעולה עם צוות רב תחומי מרחבי הקמפוס לזכייה בקרן של מיליון ש״ח להקמת המרכז לחקר ארה״ב.