RESEARCH

ממצאים רבים מבססים את ההבנה שהחשיפה והתגובה לטראומה בין אישית מגבירות את הסיכון לסבול מבריאות ירודה, מחלות כרוניות, ואף תמותה מוקדמת. ואולם, בשנים האחרונות הולך ומתפתח גוף ידע לפיו טראומה בינאישית פוגעת לא רק בתפקוד הגופני, אלא גם בתפיסה והחוויה של הגוף. בהרצאה זו אציג ממצאים שמבססים את ההבנה שיש קשר בין החוויות הגופניות במהלך הטראומה (תחושות גופניות פרי-טראומטיות) לאלו שיכולות להתגבש בתגובה לה, מתוך הפריזמה של כאב אקוטי וכרוני. אציג המשגה חדשה שמתייחסת לאוריינטציה פוסט טראומטית כלפי תחושות גופניות, כמו גם ממצאים המצביעים על האפשרות של העברה בין דורית של אוריינטציה פוסט טראומטית כלפי תחושות גופניות.

ד״ר נגה צור היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים בנגזרות של טראומה בין-אישית על תפיסות וחוויות גופניות, תוך התמקדות בכאב אקוטי וכרוני ואוריינטציה פוסט טראומטית כלפי תחושות גופניות. בנוסף, במחקריה היא בוחנת תהליכים דיאדיים של העברה בין-דורית של אוריינטציה פוסט טראומטית כלפי תחושות גופניות דרך מכניזמים של אמפתיה גופנית (embodied empathy). לאחרונה זכתה, בשיתוף עם פרופ׳ כרמית כץ ושותפים מגרמניה, במענק DFG לביצוע מחקר שיעסוק בתגובות פרי-טראומטיות להתעללות והזנחה בילדות.

ספרם של פרופ' יצחק בן ישראל וגיא פינקלשטיין עוסק בשאלה: עד כמה משפיעים ה״משקפיים״ שלנו על הדרך בה אנו רואים ומבינים את העולם? אין הכוונה כמובן למשקפי ראייה אלא להכרה האנושית: החושים והשכל, כלומר הסנסורים והמעבד (הפרוססור). אנו מרחיבים את הידע שלנו על העולם כפי שהוא משתקף בהכרתנו, וידע זה, בתורו, משנה את הצורה שבה אנו רואים את העולם. האם יתכן שכל מה שאנו חווים אין לו מקור בעולם החיצוני אלא שהוא מגיע מתוך ההכרה שלנו (כמו שקורה בוירטואל ריאליטי)? הניתן להוכיח את קיומו של עולם חיצון מחוץ להכרתנו? כדי לענות לשאלה זו, נציג את המידע שאספנו מתחום הפילוסופיה (במיוחד תורת ההכרה של קאנט) והפיזיקה החדשה (יחסות ותורת הקוואנטים) ואת ניסיוננו להביא הוכחה מודרנית לקיום עולם חיצון

אלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל הינו ראש המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק וסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב. במהלך שירותו הצבאי קיבל פעמיים את פרס בטחון ישראל ועמד בראש המחקר והפיתוח של צה"ל ומערכת הבטחון. ב-17 השנים האחרונות היה יו"ר סוכנות החלל של ישראל.

גב' אפנאן אטרש נג'אר היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער ומרכזת תחום הילד במחלקה לשירותים חברתיים ריינה, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, רכזת הגרעין המחקרי של הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בילדות וחברה בפורום הבינלאומי להגנה על ילדים מהתעללות בתקופת הקורונה.

ההרצאה תספק הצצה לשני פרויקטים מחקריים בהם אני לוקחת חלק;
הראשון - הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בילדות; אציג את אחד המחקרים של הוועדה המדגיש את השלכות התגובה החברתית על הפגיעה.
השני - הפורום הבינלאומי להגנה על ילדים מהתעללות בתקופת קורונה; אשתף בממצאים של אחד המחקרים של הפורום שבחן הדרת ילדים במהלך המגיפה בפרספקטיבה בינלאומית.

בשנים האחרונות חלה עלייה בכמויות האינפורמציה הנצברות לגבי אינדיבידואלים (למשל, נתוני עתק של התנהגות ברשתות החברתיות), וחלו התקדמויות משמעותיות בשיטות חיזוי. התפתחויות אלו מעלות חששות לשימוש לרעה, אך צופנות בחובן גם פוטנציאל להבנה פסיכולוגית מדויקת יותר.
בהרצאה זו אציג מחקרים בהם עשינו שימוש בלמידת מכונה על מנת לנסות ולראות האם וכמה בני אדם צפויים. אסקור מחקרים בהם ניבאנו (ברמות משתנות של הצלחה): דכאון, נסיונות התאבדות, ציונים במבחני אינטליגנציה, עבירות טכניות של כדורסלנים, ואירועים גיאו-פוליטיים.

ד"ר מיכאל גלעד הוא מרצה בכיר בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה. הוא חוקר תהליכי קוגניציה ואינטראקציה סימבולית באמצעות מגוון מתודולוגיות (ניסויים התנהגותיים, בחינת פעילות מוחית, ניתוח שפה ונתוני עתק). תמה מרכזית של המחקר במעבדתו עוסקת ביכולת האנושית לדמיין ולנבא את העתיד. הוא זוכה פרס ה-RISING STAR של ה-ASSOCIATION FOR PSYCHOLOGICAL SCIENCE.