פרופ' שירה דביר-גבירצמן - I like what I see: studying the influence of popularity cues on attention allocation and news selection
כמה פעמים ביום אתם נכנסים לאתרי חדשות? כמה פעמים ביום אתם נכנסים לפייסבוק? ובכמה סיפורים חדשותיים יצא לכם להיתקל בזמן שגללתם בפיד שלכם?
כמו בהרבה היבטים של חיי היום יום שלנו, כיום פייסבוק הפכה להיות הפלטפורמה המרכזית ביותר בה אנשים צורכים חדשות והיא לבדה אחראית על כשליש מתעבורת הגולשים לאתרי חדשות.
למה זה משנה? מכיוון שהסביבה שפייסבוק מציעה לנו שונה מהותית מהסביבה בה הורגלנו לצרוך חדשות.
כשאנחנו קוראים חדשות באתרי חדשות, בעיתונים מודפסים או כשצופים במהדורת החדשות בטלוויזיה אנחנו יודעים איך לנווט ולבחור תכנים. אנחנו יודעים מי הוא ארגון החדשות שמייצר את התכנים והאם ניתן לסמוך עליו. אנחנו יודעים להסיק מה חשוב לפי המיקום של הסיפור החדשותי והאלמנטים הויזואליים שמלווים אותו (תמונה, כותרת בולטת, גודל) ועוד.
ובפייסבוק?
כל הסימנים הללו כמעט ואינם קיימים. במקום, פוסטים מופיעים בסגנון אחיד, כאשר המקור שלהם לא תמיד בולט. סיפורים חדשותיים, פוסטים המתארים מה החברים שלנו אכלו בארוחת הבוקר, ופרסומת לחופשה בפסח כולן מופיעות בעירוביה.
לכן עניין אותנו לדעת כיצד אנשים בוחרים סיפורים חדשותיים בפייסבוק. וגם הייתה לנו השערה. טענו כי מכיוון שפייסבוק היא רשת חברתית, גם תהליך בחירת החדשות הופך להיות חברתי. אומנם הסמנים הקלאסיים שמסייעים לאנשים לנווט בעולם החדשותי נעלמו אך במקומם פייסבוק מציעה מידע חברתי שעוזר לנו לבחור. מידע זה הנו עקבות הרגליים של הגולשים לפנינו, כמה מהם צפו בסיפורים, חלקו אותם עם אחרים, אהבו אותם, שנאו אותם וכתבו תגובות.
מה עשינו?
כדי לבדוק את ההשערה הזו ביצענו ניסוי במעבדה שלנו – Media-User-Interaction Lab. בניסוי בקשנו מנבדקים לגלול בחשבון פייסבוק מדומה שהכיל פוסטים שונים, ביניהם גם סיפורי חדשות. ביקשנו מהם לבחור איזה סיפורים חדשותיים הם היו רוצים לקרוא, וגם עקבנו אחרי תנועת העיניים שלהם כדי למדוד למה הם שמים לב כאשר הם מסתכלים על המסך.
בשעה שבפני כל המשתתפים הוצגו אותם הסיפורים, הם הוצגו בצורה שונה. לקבוצה אחת הצגנו את הסיפור החדשותי ככזה שזכה להרבה לייקים ולקבוצה השניה הצגנו את אותו סיפור אך עם מעט מאד לייקים. את אותה מניפולציה ערכנו לתגובות משתמשים: קבוצה אחת ראתה כי הסיפור לא זכה לתגובות, לעומת הקבוצה השניה שראתה את אותו סיפור עם תגובות רבות.
מה מצאנו?
מצאנו כי לייקים לא השפיעו על בחירה של סיפורים חדשותיים אבל הימצאותן של תגובות השפיעה מאד ועודדה בחירה. יתכן שההבדל בין לייקים לתגובות נעוץ בערך שאנשים מייחסים לכל אחת מצורות הביטוי הללו. לייק נתפס כ״מטבע זול״ ברשת החברתית, במובן שאינו דורש מאמץ רב מצד המשתמש. לכן משתמשים נוטים להיות ׳נדיבים׳ ולפזר לייקים לפוסטים שונים בלי מחשבה מרובה. כתיבת תגובה, לעומת זאת, מחייבת מאמץ: הן מבחינת הזמן שהיא דורשת והן מבחינת האמירה שהיא מייצרת כלפי משתמשים אחרים. כאשר אנחנו כותבים תגובה אנחנו חושפים יותר מעצמנו למשתמשים אחרים, בהשוואה למצב בו אנחנו עושים לייק.
בנוסף עניין אותנו למה אנשים שמים לב כשהם גוללים בפיד ובעיקר האם תשומת לב לסימנים החברתיים באה על חשבון תשומת הלב לסימנים החדשותיים הקלאסיים. מצאנו כי ככל שהזמן עובר, ואנחנו גוללים עוד בפיד (פרק הזמן בניסוי נע בין 2 ל 5 דקות), תשומת הלב מופנית יותר ויותר לסמנים החברתיים על חשבון הסימנים החדשותיים.
לאור ממצאי המחקר אנחנו מסיקים כי אכן תהליך הנווט והבחירה של סיפורים חדשותיים הופך מושפע יותר משיקולים חברתיים. המשמעויות של תהליך זה יכולות להיות משמעותיות- במיוחד בעידן בו Fake news מופצות ברשת במטרה לזעזע ולמשוך תשומת לב.
